ויתקין שורשים ב’ 2007

מאת: ישראל פרקר www.wines-israel.co.il

תמיד אני אומר לחברי שיין הוא לא סתם עוד איזה משקה לבן או אדום. מאחורי כל בקבוק מסתתר סיפור ארוך ומרתק של יוצרי היין, מגדלי הכרמים, בהם גדלו הענבים מהם יוצר היין, והמשווקים. את הסיפורים האלה אני מחפש, מלקט ומפרסם. כי זאת האהבה הגדולה שלי, ולא רק הטעימה והלגימה. ניראה שזרם הוצאת היינות לא יתום לעולם, וכך גם הסיפורים.
ביקב ויתקין, היקב שחרט על דיגלו את בשורת “היין הישראלי”, מובא הסיפור בצורה הכי מוחשית שאפשר. כאן לא צריך לחפש את הסיפור המסתתר אחרי בקבוק היין.
לאחרונה נחנך יין הדגל של ויתקין, שורשים ב’ מענבי בציר 2007.
שורשים מדוע? היין מוקדש הפעם לסבתא של שרונה בלוגולובסקי, מבעלי היקב, ואסף פז, אחיה היינן – סבתא חנה בלייברג לבית בוסקוביץ’, האמא של אבי האחים.
שורשים א’ הוקדש למרים ומרדכי רוטנברג שנכדם דורון, בעלה של שרונה הקים את ביתו בחצר המשק ובשנת 2001, בעידוד מרים ובעזרתה הרבה הוקם יקב ויתקין. עד היום מטופל הכרם הניסיוני של היקב בהתאם לדרכה כחקלאית מסור. מרים הלכה לעולמה בשנת 2008 והיא בת 98- מוקפת בכל צאצאיה האוהבים.
אסף: “כשמצאנו את השם שורשים זה מאוד התחבר לנו לשורשים שלנו. שורשים זה משהו שמתחבר לנו גם לשורשי הגפן וגם לשורשי המשפחה הפרטית שלנו. אבל אם נלך קצת יותר אז השורשים הם שלנו, כאן בארץ. היין  זה משהו שמאוד מחזיר אותנו לאדמה ומחזיר אותנו לארץ.” אגב, שורשי הגפנים חודרים עמוק עמוק לתוך הקרקע, ואפילו אם היא סלעית.
לי (כאחד שנולד במושב חגלה שבעמק חפר) ניראה תמיד שבני המושבים יותר קשורים מבני העיר לקרקע עליה גדלו ולכן זה ניראה הגיוני וטבעי שאנשי יקב ויתקין, מכפר ויתקין (הכפר בו בילתי את ימי ילדותי) בחרו לקרוא ליין הדגל שלהם – שורשים.
שורשים ב’ 2007 מורכב מחמישה זני ענבים שניראה לי שרבים לא  שמעו הרבה עליהם עד כה:
קריניאן, פטיט סירה, סירה, פטי ורדו ומעט קולומברד.
יוצרי היין ביקב ויתקין החלו מאז בציר 2002 להפנות את מירב המאמצים ותשומת הלב שלהם דווקא לזנים הותיקים הגדלים בארץ מזה עשרות שנים, תוך בחינת זנים חדשים שהתאקלמו בישראל לאחרונה ועדיין לא מימשו את פוטנציאל עצמם.
לקראת הבציר החליטו ביקב ויתקין ליצור יין חדש שיכיל שילוב בין ישן לחדש: זנים ותיקים עם זנים חדשים. הם עשו זאת בתמיכה של מיטב הטכנולוגיה הייננית בה מאובזר היקב, לצד שימוש בגישות יינניות של עולם ישן ,ייננות מעודנת ומאופקת המעניקה ביטוי למאפייני הזן ולמאפייני המקום. במהלך הבציר אותרו החלקות המתאימות, ובכל כרם נבחרה “הפינה המיועדת” ממנה נבצרו הענבים, הנבחרים, שהפכו לבסוף למרכיבי היין החדש שמהתחה יועד להיות יין הדגל של היקב.
מספרים אנשי היקב: “היות והענבים שהופרדו ליין זה הצטיינו בריכוז טעמים ובצבע ומבנה יוצאי דופן, הושם הדגש דווקא על איפוק ואלגנטיות בעת הייצור. התסיסה נעשתה בטמפרטורה קרה יחסית, ובשלב הסחיטה הופרד לטובת יין זה רק הנגר החופשי.
כמות קטנה של זן לבן – קולומברד, תססה עם ענבי הקריניאן. טכניקה זו אופיינית לאזור צפון עמק הרון, לטוסקנה ולעמק הבארוסה שבאוסטרליה, ומטרתה לשפר את יציבות הצבע ולהעמיק את מורכבות הטעמים.
לאחר הסחיטה, בתום שיקוע קצר, עבר היין במהירות להתבגרות בחביות גדולות מעץ אלון צרפתי.
לאחר סיומו של הבציר, כשהיין נח בחביות קרוב לשנה, נבחרו שוב החביות שהצטיינו בעצמת הטעמים, בהרמוניה ובאלגנטיות מבין כלל החביות. הממסך הסופי נבנה והיין חזר להמשך התבגרות בחביות לשנה נוספת. לאחר סדרת טעימות שערכנו יכולנו להכריז בסיפוק: ויתקין שורשים 2007 לא נופל מאחיו הבכור  שנוצר מענבי בציר 2006.
פילוסופיית יקב  ויתקין דוגלת בהכנת יינות המאפיינים את אזורנו ואשר מביאים את מאפייני הטרואר דרך הניואנסים של כל זן. ביצירת “ויתקין שורשים” אנו שואפים ליצור יין שמצד אחד יבטא את הפוטנציאל של כל זן בנפרד, ומצד שני ייצור סינרגיה בין כל מרכיבי הממסך ליצירת יין שלם המתמצת את הפילוסופיה שלנו.”
שימו לב על המחשבה הרבה והפעילות שהוקדשה לייצור היין ואל תשכחו, כמובן, שיין זה לא סתם עוד משקה.
בטעימת היין ניתן היה לחוש מיד שבפה יש משהו ייחודי שאינו דומה לטעם המוכר של הקברנה סוביניון, המרלו או השיראז המוכרים לכל. היין בעל רעננות חדה, כמעט מינראלית, עם פירותיות  אחרת המודגשת ומעט פרחוניות ברקע. היה ברור גם שכדי ליהנות מהיין יש לפתוח את הבקבוק מספר שעות לפני הלגימה. המהדרים הרוצים ליהנות עוד יותר, חייבים להתאזר בסבלנות ולהמתין מספר שנים עד לפתיחת הבקבוק.
כלומר, ליין זה מיועדות מספר שנים להתיישנות כדי שיחשפו טימיו וניחוחותיו הטובים ביותר.
מחיר הבקבוק של שורשים ב’ הארוז בקופסת עץ מהודרת,  הוא אינו נמוך ובעת ההשקה היה 250 ₪.
וקצת על סבתא חנה, שהיא, כאמור, חלק משורשי המשפחה הנטועים עמוק בארץ:
חנה בלייברג לבית בוסקוביץ’ עלתה לישראל מרומניה בשנת 1949, לאחר שנים קשות של מלחמה ומסעות בריחה באירופה הכבושה.
היא התגוררה בצפת. פעם ביום, בשעות אחר הצהריים, הייתה שותה קפה שחור מבושל וריחני ויוצאת למרפסת, שם, מול הנוף הגלילי הייתה מציתה סיגריה איכותית – אחת בודדת. היא טענה שזה הכיף הפרטי שלה. חנה אהבה מאוד שוקולד, ומידי פעם, עם הקפה והסיגריה, נהגה להתפנק עם קובית שוקולד מריר איכותי. סבתא חנה העריכה יין טוב, ספר טוב, סרט איכותי וחברה טובה. כך מספרים עליה בהערצה הנכדים והוריהם.
כיום,  במורדות המזרחיים של הרכס הזה, בכפר שמאי, צופה אל אותה המרפסת, נמצא  אחד מהכרמים החדשים והאיכותיים של יקב ויתקין.  ענבי הסירה מכרם זה עתידיים אולי להשתלב באחד מיינות השורשים הבאים , שאני כבר מחכה לו בכיליון עיניים.
בנה אברהם, נישא ליהודית, ויחד בנו את ביתם בצפת וגידלו 3 ילדים: שרונה, שוקי ואסף.
אסף, הצעיר שבחבורה, נמשך תמיד למטבח, ובמיוחד למטבחה של סבתא חנה שהפליאה באפייה ובבישול.
עם שחרורו מהצבא פנה אסף, בעידודה של הסבתא, ללימוד מגדנות בתדמור, משם לעבודה כשף קונדיטור במצפה הימים ולבסוף ללימודי הנדסת מזון באוניברסיטה העברית וללימודי תואר שני לייננות בבורדו.
חנה, שנפטרה בשנת 1997, לא זכתה לראות את הנכד מסיים את לימודי הייננות.
אסף, היינן, שרונה, אחותו, ובעלה, דורון, הקימו את יקב ויתקין בשנת 2001 בכפר ויתקין.
הנכדים מספרים שלמרות חוסר נוכחותה הפיזית, מרחפת רוחה הקולינארית ביקב ומהווה מקור השראה בלתי מבוטל ליצרני היין ביקב ויתקין. ניראה שזהו הקו המשותף בין שורשים א’ לשורשים ב’.
ישראל פרקר
מידע נוסף על יינות ישראל והיקבים אפשר למצוא באתר המתעדכן מדי יום
www.wines-israel.co.il

תגובות סגורות