Latest News

Saturas השלימה מערך ניסוי ראשוני מוצלח, בעקבות פריצת הדרך הטכנולוגית, ראיון עם מנכ”לית החברה, ענת הלגוע – סולומון

סאטורס (Saturas), חברת פורטפוליו של החממה הטכנולוגית טרנדליינס אגטק מקבוצת טרנדליינס ושל מכון המחקר מיגל, השלימה לאחרונה בהצלחה סדרת ניסויי שדה. החברה, המפתחת חיישנים זעירים למדידת פוטנציאל המים בגזע, מדווחת כי תוצאות הניסויים מהוות פריצת דרך ומוכיחות את היתכנות הטכנולוגיה החדשנית. חברת Saturas הוקמה באפריל 2013 כחברת פיתוח של חיישן זעיר להשקיה מדייקת. הרעיון עלה על ידי ד”ר משה מירון, חוקר בכיר במכון מחקר מיגל, כאשר במסגרת התמחותו בהשקיה מדייקת נתקל בפער הרב בין הכלים העומדים לרשות החקלאי לבין הצורך במדידה מדייקת, נוחה ואמינה של מצב המים בעץ. ההבנה ששליטה על משאב יקר וחסר כמו מים קריטית לחקלאי על מנת לשלוט ביבול, הובילה אותו לרעיון של ייצור חיישן רציף הנמצא בגזע העץ. מי שעומדת בראש החברה היא ענת הלגוע סולומון, מייסדת ומנכ”ל. בעבר, כיהנה הלגוע כמנכ”ל ויאוליה מים בישראל וסמנכ”ל בחברת GES. להלגוע ניסיון רב שנים בפיתוח עסקי נרחב בתעשיות הקלינטק והמים. בעלת תואר שני בפיתוח ארגוני מהמכללה למנהל ותואר ראשון בהנדסה כימית מהטכניון. לאור פריצת הדרך שהשיגה החברה, משיבה הלגוע על שאלות ניו-טק מגזין.

ענת הלגוע סולומון, מייסדת ומנכ"ל חברת סאטוראס

ענת הלגוע סולומון, מייסדת ומנכ”ל חברת סאטוראס

מהו הערך המוסף של הפתרון הטכנולוגי שפיתחה סאטוראס?
“החברה פיתחה חיישן זעיר למדידת פוטנציאל המים בגזע, שיכול לסייע לשימוש אופטימאלי במים להשקיה ולקבלת יבול איכותי במטעים ובכרמים. השימוש בחיישן מונע את השקיית היתר ואת בזבוז המים, ומונע גם עקת מים בגלל השקית חסר, ופגיעה בעצים ובפירות. החיישן הזעיר מוטמע בגזע העץ ובאמצעות מערכת תקשורת אינטרנטית, מספק מידע מדויק להשקיה מותאמת לצרכים. בשנים האחרונות עלתה חשיבותה של בקרת ההשקיה בשל המחסור הגובר במים, והנכונות להשקיע באמצעים לייעול השימוש במשאב היקר. למרות הצורך הגובר, והניסיונות הרבים לפיתוח אמצעי מדידה מדויק לבקרת ההשקיה, השוק עדיין חסר פתרון כמו זה שמציעה החברה המשלב דיוק במדידה, נוחות בשימוש, ומחיר סביר. החיישן הזעיר שפיתחה החברה, על בסיס רעיונו של ד”ר משה מירון, עוקב אחר פוטנציאל המים בגזע, אשר נחשב למדד מייצג ואמין למצב המים בעצים, צמחים וגפנים, אבל עד היום ניתן היה למדוד אותו רק בהליך ידני עתיר עבודה ובעל הספקים נמוכים שמקשים על שימוש באופן מסחרי”.

באיזה שלב נמצא הפיתוח?
“לאחרונה הצליחה החברה להטמיע אב טיפוס של החיישן בעצי אפרסק והדר במהלך בדיקות שדה שנערכו בחוות הניסיונות למטעים בעמק החולה. הבדיקות הוכיחו את היתכנות הטכנולוגיה החדשנית של הטמעת חיישן אלקטרוני זעיר, להשגת מגע עם רקמות מוליכות מים בגזע ומדידה רציפה של מצב המים בעץ. התוצאות שהתקבלו עולות בקנה אחד עם מדידת פוטנציאל המים בגזע באמצעות כלי מדידה ידני קונבנציונלי.
בנוסף, חתמה החברה על הסכם עקרונות לשת”פ עם חברת Pessl Instrument, הפעילה בשוק העולמי מזה 30 שנים בתחום החישה והתקשורת בחקלאות. על פי ההסכם תהיה Pessl Instrument אחראית להתקנה של 300 חיישנים באתרי ביתא שונים בעולם”.

האם תוצאות הניסוי עמדו בציפיות שלכם?
“אנחנו מאוד מרוצים מהתוצאות של ניסויי השדה האחרונים. החברה מתכננת להרחיב את הניסויים ולהשלים את הפיתוח של מוצר תעשייתי אמין, ידידותי למשתמש ויעיל להשגת כלי להשקיה מדייקת לחקלאים ברחבי העולם”.

החיישן בניסויי השדה

החיישן בניסויי השדה

כיצד עשויה הטכנולוגיה שאתם מפתחים לספק מענה לצרכים העולים מהשוק?
“שינויים גלובליים הכוללים עלייה בקצב גידול האוכלוסייה, שינויי אקלים, צמצום מקורות המים ועוד, מחייבים את החקלאות להיות מתוחכמת יותר ויעילה יותר במונחי צריכת מים, ייצור תפוקה ועוד. כיום כ-80% מהחקלאים אינם משתמשים כלל בבקרת השקיה, 15% אחוז מהחקלאים משתמשים בבקרה בסיסית של זמן/כמות ורק כ-5% מהחקלאים משתמשים בחיישנים שונים. השקיה חכמה משפרת את כמות ואיכות הגידולים. פוטנציאל שוק חיישנים לבקרת השקיה מוערך בלמעלה מ-1 מיליארד דולר בשנה. החיישנים הקיימים כיום בשוק מודדים את מצב המים בעץ באופן עקיף כגון מידת רטיבות הקרקע, מידת התפשטות/התכווצות של פרי/עלה/גזע. האמצעים הקיימים כיום מוגבלים מאוד במהימנותם, יקרים ודורשים תחזוקה מורכבת. חברת Saturas מפתחת חיישן זעיר המוחדר לגזע העץ למגע ישיר עם רקמת המים ומדידה רציפה של פוטנציאל המים בגזע. מדד זה נחשב מהימן ומייצג ביותר. בשל דיוק המדידה יידרשו 1-2 חיישנים לכל הקטר (10 דונם). המערכת צפויה לעלות לחקלאי פחות מכל החלופות המוגבלות הקיימות כיום והוא צפוי, על בסיס חישוב תוספת של 5% בלבד להכנסתו השנתית, להחזיר את ההשקעה בתוך פחות משנה. מבחינת חדשנות הטכנולוגיה, החיישנים המדייקים של החברה הינם היחידים המוטמעים בגזע העץ ומבצעים מדידה אוטומטית של פוטנציאל הגזע בעץ (SWP) בשילוב עם קלות בשימוש ובעלות נמוכה יותר באופן משמעותי ממוצרים אחרים בשוק כיום.
פוטנציאל המים בגזע העץ נמדד באמצעות חיישן המוטמע בגזע ומספק: מיקום טוב ביותר בשל אינטגרציה שמבצע הגזע, מגע ישיר עם רקמות מים בעץ ומדידה ישירה של מצב המים.
הטמעת החיישן בגזע העץ מבטלת את הבעיות הקשורות להצבת חיישנים בקרקע, העלים או הענפים. חיישן החברה מספק מידע מדויק להשקיה מותאמת לצמצום צריכת מים מבלי לייצר עקת מים לצמחים, ותוך הגברת הייצור ואיכות פרי. פוטנציאל המים בגזע (SWP) הינו בעל השונות המרחבית הנמוכה ביותר במטע בהשוואה למדדים מוכרים אחרים. היתרונות עיקריים: מדידה רציפה של מצב מים בצמח, תצוגת מידע יעילה ופשוטה להבנה, תחזוקה נמוכה, שונות מרחבית מינימלית וכמובן כדאיות כלכלית.
טכנולוגית השקיה מדייקת יכולה לספק פתרונות שיאפשרו לחקלאים להשקות בזמן הנכון ולהשתמש בכמות המדויקת הנדרשת של מים. כתוצאה מכך, החקלאי ייהנה מהגדלת יבול (כמות/איכות) = הכנסה גבוהה יותר בשיעור של 5% – 20%, מזעור סיכונים והפסדים, חיסכון מים בהיקף צפוי של 10% – 20% הפחתת עלות המים, מניעת השקיית יתר, תרומה לעצים בריאים יותר, והפחתת רמת זיהום מי תהום עקב השקית יתר. בנוסף, מאפשר יותר שטח נטוע בתוך הקצאות מים”.

ספרי על פוטנציאל השוק של המוצר
“שוק החקלאות המדייקת בכלל וההשקיה המדייקת בפרט הינם תחומים צומחים בעולם בעלי שיעור גידול שנתי של למעלה מ-20% לשנה. החברה מעריכה על בסיס שטחים מושקים בעולם של מטעים, גפן וכותנה, פוטנציאל שוק של למעלה מ-1 מיליארד דולר בשנה.
שווקי היעד הראשונים הינם ארה”ב, אירופה, אוסטרליה וישראל, בהם ישנם חקלאים מתקדמים אשר מבינים ומעריכים את תרומתו החשובה של המוצר לניהול ההשקיה ותוצאותיה. החברה פיתחה ממשק משתמש פשוט וידידותי אשר יאפשר גם לחקלאים “פשוטים יותר” בשווקים כגון הודו וסין לעשות שימוש יעיל במוצר”.

רקע על קבוצת טרנדליינס

חממת טרנדליינס אגטק, בבעלות קבוצת טרנדליינס, מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה. חממת טרנדליינס אגטק, שמה לה כיעד, להתניע את שוק השקעות הון סיכון בחברות הזנק בתחום החקלאי, והיא פועלת להגברת המודעות וההתעניינות בקרב יזמים ומשקיעים בארץ ובעולם.
מכון המחקר מיגל פועל בתחומי הביוטכנולוגיה, מדעי הסביבה והחקלאות. המכון הממוקם בקרית שמונה הוא בבעלות החברה לפיתוח הגליל.

מערכת ניו-טק

תגובות סגורות