Latest News

אתגר ה-IoT

טכנולוגיות חיישנים במחירים נמוכים ועם צריכת מתח נמוכה, קישוריות אלחוט נפוצה, כח מחשוב כמעט אינסופי ונגיש לאחסון בענן ומלאי בלתי מוגבל של כתובות אינטרנט, דוחפים קדימה את הטרנד החם של השנים הקרובות: האינטרנט של הדברים. וכן, כולנו יכולים רק להרוויח מהחידוש, אם רק נבין ונאמץ כמה כללי יסוד
כולם מדברים כיום על ״מהפיכת ה-IoT – האינטרנט של הדברים״. וכולם כנראה צודקים. זהו אחד המקרים בהם הבאז שיוצרת הטכנולוגיה החדשה, יחסית, אולי אף מפגר אחר המאורעות. תזכורת, לטובת מי שהיה כלוא במערה חשוכה בשנתיים האחרונות: האינטרנט של הדברים הוא רשת של חפצים פיזיים, או ׳דברים׳, המשובצים באלקטרוניקה, תוכנה וחיישנים המאפשרים תקשורת מתקדמת בין החפצים ויכולות איסוף והחלפת מידע”. מי שרוצה משהו קצר יותר, יכול להסתפק בהגדרה האומרת ש״ציוד המוגדר כ-IoT הינו כל פריט בעל יכולות חישוביות ותקשורתיות״.
את המהפיכה דוחפים כמה וכמה מגמות שצברו תאוצה בשנים האחרונות: טכנולוגיות חיישנים במחירים נמוכים ועם צריכת מתח נמוכה, קישוריות אלחוט נפוצה, כח מחשוב כמעט אינסופי ונגיש לאחסון בענן ומלאי בלתי מוגבל של כתובות אינטרנט (באדיבות פרוטוקול IPv6). תחזיות על גודל התופעה יש למכביר: בסיסקו העריכו במהלך 2015 הגענו כבר ל-14.8 מיליארד מכשירים מחוברים וכי עד 2020 נגיע לכ-50 מיליארד (מתוך ״פוטנציאל״ של 1.8 טריליון מכשירים ומוצרים!). גרטנר מדברים על 26 מיליארד ואילו IDC מסתייגים ומצביעים על 32 מיליארד עד 2020.

מעניין לציין, כי על פי ההערכות של סיסקו, כמות הנתונים שייוצרו ממערכות IoT (בין אם מערכות של אנשים לאנשים P2P, מכונות לאנשים M2P, או חיבורי מכונה למכונה M2M, יגיעו לבדם עד 2018 להיקף של 403 זטהבייט – פי 47 מאשר תעבורת הנתונים המוערכת שתעבור בדטה סנטרס, ופי 267 מכמות הנתונים שתעבור בין דטה סנטרס ומשתמשים, כך שלא פלא שספקי השירות לסוגיהם וחברות הסלולר לוקחים ברצינות את עסקי ה-IoT.
העובדה שמערכות ׳מדברות׳ האחת עם השנייה ומעבירות בזמן אמת אינספור פיסות מידע לענן, פותח בפני עסקים וארגונים מגוון אופציות למקסום הערך העסקי של המידע הרב, ובהנחה שהוא אכן מנותח כיאות ובכלים הנכונים.

הטבעת הישראלית שתחליף את כרטיסי האשראי
ודוגמאות לא חסרות: חברת הפינטק הישראלית OTI, המפתחת ומשווקת פתרונות לתשלומים בטכנולוגיה מבוססת פרוטוקול קרבה (NFC) ופתרונות תשלום ללא מזומנים, השיקה לא מכבר טבעת המאפשרת לעונד אותה, לבצע מגוון תשלומים ולהחליף את הצורך בכרטיס אשראי. הטבעת, העשויה מכסף אמיתי ומשובצת אבן שוהם, בה מוטמעת טכנולוגיית PayEnable החדשנית שפיתחה OTI, במרכז הפיתוח שלה בראש פינה, מפגינה כמה מהחידושים ה׳חמים׳ ביותר בתחום ה-IoT, כולל תשלום מאובטח, בקרת תנועה מבוססת gyro והתראות היישר לטלפון חכם. בין התעשיות שיכולות להפיק תועלת מהשימוש בטכנולוגיה החדשה נכללות תעשיית התכשיטים, אופנה, רכב, בנקאות, נסיעות, בית חכם ובידור.
“מלהיב לקחת חלק במהפכת האינטרנט של הדברים”, אמר מנכ”ל OTI, שלומי כהן. “המזעור של הטכנולוגיה שפיתחנו וקלות השילוב שלה באביזרים לבישים אחרים, מתאימים לכל יצרן פריטי הלבשה הרוצה לשדרג את מוצריו כך שישמשו גם כאמצעי לתשלום מאובטח”. לדברי כהן, מוצרים כדוגמת ה”טבעת של הדברים” יכולים לתמוך במגוון רחב של יישומים, ביניהם, תשלום-ללא-מזומן, מועדוני לקוחות, כרטיסי מתנה ואפילו קידום מכירות בנקודות מכירה ואימות מותגים כנגד זיופים. “במגוון היישומים הרחב אשר ניתן להתקין על הטבעת, תומכות מערכות מבוססות ענן אשר מעבדות את כל הנתונים באופן רציף ומאפשרות לכל הדברים היפים האלה להתממש. שילוב הביג דאטה, מאפשר לנו להרחיב את יכולות ה-IoT שלנו לתחומים נוספים כגון ספורט, רפואה ואפילו לעולמות הרכב והתחבורה כך שהמרחק ל׳מכונית מחוברת׳, אשר יכולה לשלם על החנייה, בתחנת הדלק, בכבישי אגרה קרוב מאי פעם.”

הביג דאטה נכנס לתמונה
העובדה שמערכות ׳מדברות׳ האחת עם השנייה ומעבירות בזמן אמת אינספור פיסות מידע לענן, פותח בפני עסקים וארגונים מגוון אופציות למקסום הערך העסקי של המידע הרב, ובהנחה שהוא אכן מנותח כיאות ובכלים הנכונים. במידע שנאסף ניתן להשתמש בשתי דרכים: ראשית, הערכת מצב בהיקף רחב בזמן אמת, בין אם במפעל, בחנות, או באתר. כך לדוגמה, אדם הקונה תרופה נגד סוכרת בדלפק התרופות בסופר, לא יופתע אם יקבל הודעה בזמן אמת, הממליצה לו על מאכלים בריאים ומופחתי סוכר שהרשת מוכרת ומהצד השני ניתן לבצע להסיק מסקנות בפרקי זמן משמעותיים: ניתוח תבניות החלטות קניה והבנה מה מניע לקוחות לרכישות. חברות סלולר משתמשות במידע הזה, שבהרבה מקרים מוגדר כ״ביג דאטה״ (עוד מילת מפתח כשמדברים על IoT), במטרה לאסוף מידע מהטלפונים של הלקוחות, על מאפייני השימוש שלהם – כמות דקות שיחה, כמות מסרונים, גלישה באינטרנט וכ’ו. לאחר ריכוז המידע, יכולה החברה לבנות מודל המחלק את הלקוחות לפי המאפיינים השונים שנבדקו ולבנות חבילה עסקית לכל אחת מן הקבוצות, לפי דפוסי השימוש שלה.
רן גוראון, מנכ״ל חברת פלאפון, העריך כבר בכמה הזדמנויות כי לדעתו, ואולי באופן לא מפתיע, השחקן הבא בזירת ה-IoT יהיה דווקא הטלפון הסלולרי שעדיין לא תפס את מקומות בשוק הזה. ״שעון חכם וצמיד חכם צריכים להסתנכרן לרשת או לטלפון בכיס וזה לא מרכיב אמיתי של קישוריות… המהפיכה האמיתית תגיע עם כניסת רשת הסלולר מהדור החמישי. עולם המוצרים הלבישים נמצא רק בתחלתו ואנו שואלים את עצמנו איך להתכונן אליו. ברור שחברות הסלולר צריכו להמציא עצמן מחדש. אנו נערכים לעולם בו המכשירים הסלולריים יתמכו במכשירים הלבישים. זה חלק מרכזי באסטרטגיה שלנו לקראת רשת הדור החמישי״.
דבר אחד כבר ברור: המערכות שישחקו תפקיד חשוב בעולם העמוס כולו בהתקני ומכשירי IoT יעלו בצורה דרמטית ומשמעותית את כמות הנתונים הזמינים לניתוח. וכן, בזירה הזו, איסוף נתונים לבדו אינו מספיק. חייבים לעבד אותם ולנתח אותם לטובת התובנות שניתן להפיק מהם והללו, בתורן, אמורות להניע לפעולות שישפרו את העסק.

אבטחה וענן
לדברי ניל בראמלי, מנהל חטיבת B2B PC ב-Toshiba Europe, ל-IoT יש בהחלט פוטנציאל לשנות את הדרך בה אנו כולנו עובדים במגוון סקטורים. להערכתו, שנת 2017 תהיה השנה בה התחום ׳ייצא מאחורי הקלעים׳ למרכז הבמה ויורגש הרבה יותר בזירה העסקית. “אימוץ IoT עבור עסק הוא אתגר לא

 ניל בראמלי, מנהל חטיבת B2B PC ב-Toshiba Europe

ניל בראמלי, מנהל חטיבת B2B PC ב-Toshiba Europe

קטן ומהסוג שלא חווינו כמוהו בעבר. אין שינוי טכנולוגי שהיינו עדים לו בעבר שיבצע כזו מהפיכה של חדשנות בחיינו כמו ה-IoT ויפתח כל כך הרבה אפשרויות חדשות. זה יאפשר לעסקים להציע פתרונות ושירותים שלא היו בעבר והללו רק ימשיכו להתפתח. עם היקף שוק שמוערך על ידי חברות מחקר דוגמת Machina Research שיגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2025, לא יהיה עסק שיוכל להרשות לעצמו להשאר מחוץ למשחק, או לא להבין את ההתנהגות של לקוחותיו – כדי להתאים עצמו אליהם״. בראמלי מביא כדוגמה את תחום הביטוח, שם יש מעבר הדרגתי לתחום השימוש בטלמטריה, מה שמאפשר להציע פוליסות ללקוחות בהתאם לדרך בה הם נוהגים. כדי לעשות זאת אוספים מידע מהמכונית עצמה המנטרת את הנסיעה ומשדרת אותה לענן לטובת ניתוח.
עם כל הפוטנציאל הטמון באימוץ טכנולוגיות IoT, בראמלי מציין שחייבים לזכור כי יש צורך לבחון היטב את תחום האבטחה, ככל שמדובר בשדרוג תשתיות IT ואיסטרטגיות. ״אבטחת IoT וההתמודדות עם הסכנות האורבות מוערכים בעלייה של כ-20 אחוז בשנה בתקציבי האבטחה הארגוניים עד שנת 2020, לעומת כאחוז אחד כיום. בעידן בו הכל מחובר ומקושר הפוטנציאל להתקפות עולה מן הסתם ומושך פושעי סייבר, כך שכל פתרון עתידי חייב לצמצם למינימום את האיומים הללו, אך גם להיות אטרקטיבי ללקוחות – במיוחד לאור העלייה המשמעותית של השנים האחרונות בשימוש מובייל ובעבודה מרחוק. כך לדוגמה, פתרונות דוגמת Mobile Zero Client, שמרכזים את הנתונים בנקודת אחסון מרכזית אחת בענן ומייתרים את הצורך, כשמדובר במחשב נייד, בדיסק קשיח, או מערכת הפעלה. עם ׳הדלקתו׳ של המחשב הוא מתחבר לרשת האלחוטית, או הקווית הזמינה דרך רכיב ה-BIOS שלו בלבד, ללא כל צורך במערכת הפעלה או אחסון כלשהו ומאפשר למשתמש לגשת לכל המידע האישי והארגוני שלהם, בלא כל קשר למיקומו הגיאוגרפי, בבית או במשרד בצבא. בפועל, אף פיסת מידע אינה נמצאת על כונן מקומי. התוצאה: המידע הארגוני החסוי פעיל רק על השרת. למרות תחושת העובד כי הוא עובד מדיסק מקומי, אין במחשב כלום. הפיתרון מאפשר לארגונים לבצע את כל המשימות מבוססות ה-IT, דרך מערכת V.D.I ארגונית ברמת אבטחה חסרת תקדים״.
בראמלי מעריך כי ככל שה- IoT ימשיך להתפתח, כל חברה תחרותית, או כזו הצופה קדימה, תהיה חייבת להכנס לתחום, בצורה כזו או אחרת. ״2017 מסמנת כשנה בה נראה פתרונות חדשים נעים לקדמת הבמה״.

הבית המחובר והמקושר
חברה ישראלית אחרת שפועלת כיום בזירת ה-IoT היא אסנס (Essence), ספקית גלובלית של טכנולוגיות IoT ופתרונות לחיים מקושרים מבוססי ענן, שחלק מהיישומים שהיא מפתחת ומוכרת, מיועדים לזירה הזו. בין התחומים בהם היא פעילה, הוא ה״בית החכם״.
בתים חכמים המלאים במוצרים מקושרים ובאינספור חיישנים, כך מבטיחים המומחים, יעשו את חיינו קלים יותר ונוחים יותר. מה דעתכם על נסיעה הביתה באטובוס מיוזע, באמצע הקיץ התל אביב, ובלי מזגן? אבל, במקום להגיע הביתה ולהדליק מזגן מרכזי ולחכות חצי שעה נוטפי זיעה שהעסק יצטנן, פשוט שולפים את הסמארטפון, מחייגים למערכת הבקרה הביתית ומבקשים בנימוס להפעיל את המזגן? ומה אם, בזמן שאתם מכינים ארוחת ערב לילדים, מבקשים מ-Alexa, העוזרת הקולית של שירות Amazon Echo להקריא לכם את עיקרי חדשות היום?

רפי זאור, מנהל השיווק של אסנס

רפי זאור, מנהל השיווק של אסנס

״הבית המחובר (או המקושר, או החכם), עדיין לא פרץ לחיינו, כמו שאנליסטים רבים מהתעשייה חשבו שיקרה, ואף על פי כן, הוא כבר כאן – וכן, יש לו חיבור ברור לעולם ה-IoT״, אומר רפי זאור, מנהל השיווק של אסנס. על פי הנתונים שהוא מציג, בשנת 2015, הבעלות על מוצרי בית חכם במשקי בית בעלי פס רחב בארה”ב הגיעה ל- 19%. בשנת 2016, 44% ממשקי הבית שעדיין לא היה ברשותם מכשיר חכם תכננו לרכוש אחד. ״זוהי מהפכה שקטה״, הוא אומר. ״עד שהצרכנים יבינו זאת הם כבר יהיו חלק מהטרנד״.
המשתמשים מצפים למצוא יתרונות ממשיים מהשקעתם במכשירים חכמים, אומר זאור. נוחות יומית וניהול אנרגיה מאפשרים הטבות כאלה. זו הסיבה שתאורה חיצונית ותרמוסטטים חכמים הם בין המכשירים הנמכרים ביותר בשוק הבית המחובר. סקר שערכה דלויט בשנת 2014 בקרב מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות גילה כי 47 אחוז מהנשאלים מצאו ערך מוסף בפתרונות בית חכם שאפשרו להם לשלוט בתאורה בבית, בחימום והמערכות האבטחה נגד פורצים. עוד התגלה כי צרכנים מוכנים להצטרף למהפיכה של הבתים החכמים והמקושרים, אם יהיו לזה השלכות כלכליות. הם אף מוכנים לוותר על מידה מסויימת של פרטיות בהקשר הזה. ״40 אחוז מהצרכנים מוכנים לחלוק מידע ממערכות לבישות ומהבית הפרטי, עם קמעונאים או מותגים בתמורה להנחות ברכישה״.
לדברי סטיוארט סייקס, נשיא חברת המחקר Parks Associates, המתמחה בניתוח מגמות בעולם ה-IoT, ההעלייה בפופולריות של רכיבים המזוהים בבירור כקשורים למהפיכת הבית החכם, דוגמת חיישני ווסתי טמפרטורה, מערכות ניטור לבית, מנעולים חכמים, מצלמות אבטחה ואפילו מכשיר ה-Echo של אמזון, דוחפים במרץ את טרנד האימוץ של הבית החכם. לתקשורת דו-כיוונית, באמצעות שליטה קולית יש משיכה גדולה וזה מוביל לא מעט חברות לאמץ ולשלב את ה-Alexa של אמזון בפתרונות משלהם, ובכך, ללא ספק, הן מתגברות את העניין והמודעות לפתרונות בית חכם. האימוץ של אינטרנט בפס רחב שמהווה זרז לגידול של תופעת הבתים החכמים מושך לזירה ענקים טכנולוגיית דוגמת אמזון, אפל, גוגל ופייסבוק ובקרוב מאוד נראה לא מעט יישומים בתחומים דוגמת בידור ביתי, אבטחה, בריאות ומכוניות מקושרות. הכניסה של הגדולים תדחוף את הגידול בתחומים טכנולוגיים חמים דוגמת מחשוב לביש, בדים חכמים ומציאות וירטואלית ורבודה״.
על פי ההערכות של חברת מחקר אחרת, Strategy Analytics, במהלך שנת 2016 הצרכן האמריקני הוציא קרוב ל-24 מיליארד דולר על מכשירי ומערכות בית חכם, סכום שיכפיל עצמו עד שנת 2020.
BI Intelligence, חברת מחקר שנדרשה לנושא, אומרת שהיתרון המיידי הבולט של סביבת הבית החכם היא הנוחות, שכן, ככל שהמערכות המקושרות יטפלו עבורנו ביותר משימות יומיומיות מעיקות כך הן תשחררנה את כולנו לעשות דברים אחרים. מעבר לכך, מערכות IoT יכולים למצמם עלויות ולסייע בשימור אנרגיה יקרה.

יכולת אוטונומית
נראה שהמפתח לאימוץ טכנולוגיות ומוצרי IoT טמונה בייצור ועיצוב מוצרים שיש להם ערך עבור חיי הצרכן – וכן – שגם לא יהיו יקרים. במישור הזה, נראה שהטכנולוגיות הלבישות המודדות ערכי בריאות וכושר, גילו את הסוד והגיעו לנקודת האיזון שבין העלות לפונקציונליות.
על פי איגוד האינטרנט הישראלי, האינטרנט של הדברים מבטיח מהפך. לא רק שימוש באינטרנט כשלט רחוק, אלא יכולת אוטונומית של מכשירים לתקשר אחד עם השני. ״דוגמה טובה להתפשטות של חיישנים חכמים היא מוני החשמל החדשים המאפשרים תקשורת דו כיוונית בין הצרכנים לרשת החשמל. בעזרת חיישנים אלו יכולים הצרכנים לדעת כאשר ישנו מחסור בחשמל ואף לכבות באופן אוטומטי מכשירים זוללי אנרגיה בשעות בהן יש עומס על הרשת. חיישנים דומים מותקנים כבר היום במפעלים תעשייתיים ובכך מאפשרים לרשת החשמל להתאים את עצמה, כלומר את תפוקת החשמל, לצריכה בפועל. לעיתים אין צורך להתקין חיישנים חדשים אלא פשוט לרשת חיישנים קיימים״.
זאור, שהחברה שלו הטמיעה עד היום מעל 15 מיליון מערכות לבית החכם ברחבי העולם, בינהן את מוצר הדגל שלה בתחום, הפלטפורמה לניהול הבית, ה-WeR@Home, אומר שתופעת אימוץ מוצרי הבית החכם ממשיכה לצמוח עם הגעת הטכנולוגיות התומכות לבשלות. ״מהנסיון שלנו ברחבי העולם נראה שצרכני הקצה מבינים יותר ויותר את היתרונות שבעולם המקושר ואת התועלות הישירות עבורם״. לדברי זאור, בשנה הקרובה נראה שטרנד החיים הדיגיטליים ומוצרי בית חכם יתמזגו עם התחום הצומח של ה׳אינטרנט של הדברים׳. ״כיום, אנו רואים מהנסיון שלנו שיש 3 זרזים לפריחה של שוק הבתים החכמים: תאורה חכמה, מנעולים ואבטחה ווסתי חימום וקירור. נראה שמעבר למילים הגדולות, האנשים מחפשים בשורה התחתונה כיצד לפתור בעיות המציקות להם בחיי היום יום״.

שי מרון

תגובות סגורות