המוצר הכי מורכב שבנינו אי פעם חייב חיזוק טכנולוגי מהתעשייה

רוב הערים בעולם תוכננו לפני עשרות ומאות שנים מתוך מחשבה על אתגרים של עידן התעשייה. כיום, כשהצפי הוא כי 70% מהאוכלוסייה תחייה בערים עד 2050, אנו חייבים לגייס את כל הידע הטכנולוגי שפיתחנו בתעשייה כדי להבטיח את קיום המוצר הכי מורכב של האנושות – ערים. 5 נקודות בעיר שזקוקות לחיזור טכנולוגי.
אנו נמצאים בפתחו של עידן התעשייה 4.0 שיתבסס על טכנולוגיות שהתפתחו והבשילו בעשורים האחרונים, כולל דפוס תלת מימד, IoT, מערכות אוטומציה ויכולות חיזוי מתקדמות. המהפכה כוללת מוצרים בכל הגדלים ורמות המורכבות – ממטוסים, שחלקים שלהם כבר מודפסים בתלת מימד, דרך שימוש במכונות עם רכיבי IoT, ועד לייצור של פריטי אופנה על פי דרישה המגיעה מהצרכן הסופי. אך יש מוצר שזקוק לטכנולוגיות האלה יותר מאחרים – מוצר שמשפיע על חיינו יותר מכל דבר אחר.

“ערים הן המוצרים המורכבים ביותר שהאנושות מייצרת”,
ברנדרד שארלז, נשיא ומנכ”ל דאסו סיסטמס.
עתה כבר ברור לנו שהזרקת הטכנולוגיות האלה לערים היא צעד הכרחי שחייב להתגשם בקרוב. עד שנת 2050, ארגון הבריאות העולמי צופה כי 70% מהאוכלוסייה, או 6.4 מיליארד אנשים יחיו בערים. רבים מהם יחיו בערים שהן בנות עשרות או מאות שנים, שנבנו מתוך מחשבה על אוכלוסיות קטנות בהרבה, בעלות צרכים שונים לחלוטין. אזורי המטרופולין החדשים שצומחים במהירות עומדים בפני סיכון של התרחבות לא יעילה – התרחבות שכזו יכולה להביא לבזבוז של משאבים חיוניים כגון קרקע, מים ואנרגיה, עד לרמה שלא ניתן יהיה לנהל אותם יותר. הדברים נכונים במיוחד לישראל בה משאבים אלו אינם בזמינות גבוהה.

ההזדמנות לטכנולוגיה בעיר: מהתאום הדיגיטלי ועד מחשוב לביש
כמעט ואין כיום מוצר טכנולוגי ואפילו מוצר צריכה רגיל, שלא מפותח על בסיס סימולציה ממוחשבת. סימולציה שכזו מעניקה למפתחים יכולת לדמיין כיצד ייראה המוצר בדיוק, כיצד ישתמשו בו, ובאילו לחצים ותנאים הוא יכול לתפקד. בעולם האורבני, מודלים ממוחשבים בתלת מימד של בניינים וערים מוכרים לרבים בתעשייה, אבל חזון העיר העתידית, כפי שמגולם ב-3DEXPERIENCity, לוקח את ההדמיות האלה צעד קדימה – עם מודל נתונים דיגיטלי רב מימדי של העיר, אשר מתעדכן ברציפות, ומשלב נתונים כגון דחיסות אוכלוסין, דחיסות תחבורה, מזג אוויר, אספקת אנרגיה והיקפי מחזור, והכל בזמן אמת.
מודל שכזה (המתואר באיור 1), יוצר למעשה תיאור דיגיטלי של העיר (תאום דיגיטלי). הוא מנסה ללכוד את ההשפעות ההדדיות המורכבות של הנתונים השונים על העיר במרחב ובזמן. כפי שבתעשיית הייצור מודל התלת מימד של המוצר מאפשר לקבל תמונת מצב אחידה של הפיתוח עבור כל הגורמים בתהליך, כך התאום הדיגיטלי תומך במתכננים ובמקבלי החלטות כאשר הם מחפשים דרך לייצר אופטימיזציה לקיימות אורבנית, תוך התחשבות בכל הנתונים ובשיתוף פעולה בין עסקים ואזרחים.
פרויקט מוביל דרך בתחום הוא “סינגפור הוירטואלית”, חזון משותף למרכז המחקר הלאומי של סינגפור וחלק מיוזמת סינגפור חכמה הרחבה יותר. פרויקט זה יהפוך לתאום הדיגיטלי הראשון של עיר קיימת, ויספק לסינגפור דרך אפקטיבית לטפל בכלכלה הדיגיטלית שלה. התאום ישמש גם כפלטפורמה לשיתוף פעולה עבור המחלקות השונות של העיר ועבור עסקים, וכן פלטפורמה לתקשורת בין העיר לתושבים.
המודל (ראו איור 2) מבוסס על מקורות מידע הכוללים נתונים ממחלקות מדינה שונות. אלה כוללים מידע דמוגרפי, גיאוגרפי, טיפולוגי, אקלים וניידות, באופן היסטורי ובזמן אמת. כך בעלי העניין יכולים לחקור את ההשפעות של אורבניזיציה קיימת ועתידית במסגרת העולם הדיגיטלי. בנוסף, ניתן להוסיף אפליקציות חיצוניות נוספות לצד היכולות המובנות של ויזולאיזציה, עריכה, סימולציה ואנליטיקה, כגון פתרונות לאופטימיזציה של לוגיסטיקה, ניהול עיר או מדינה, ועולמות נוספים כגון ניהול אירועי חירום, תכנון תשתית והגנה, ושירותים מקומיים/עירוניים.

ההזדמנות לטכנולוגיות
תוספות שאוזכרו לעיל על בסיס הפלטפורמה המרכזית של 3DEXPERIENCity כוללות את התחומים הבאים:
ניידות: ערים מגדירות מחדש את הניידות בהן, ובמקביל תעשיית הניידות משיקה מודלים עסקיים חדשים הרואים ברכבים שירות ולא מוצר. בכל הצמיחה הזו, עדיין יש צורך לטפל באתגרים רבים: רוב התשתית הגיעה לתפוסה כמעט מלאה (וגם מתקרבת לסוף מחזור החיים), וטכנולוגיות הינע מסורתיות מייצרות כמויות בלתי סבירות של זיהום. יכולות ניטור של זיהום, רעש ותנועה בעיר, הן הכרחיות כדי לשמר את התנועה זורמת.
תשתיות: חיוני כיום מאי פעם לתכנן ערים יעילות מבחינת אספקת אנרגיה – בין אם מדובר באמצעי אנרגיה מסורתיים מתכלים או באנרגיה חדשה. מאמצים שכאלה תלויים במודרניזציה של תשתיות קיימות ופיתוח של טכנולוגיות אופטימיזציה וניטור, כולל זיהוי ואיתור כשלים עוד בטרם אם מתרחשים.
בריאות ושירותי בריאות: אנשים חיים ועובדים בערים עם רמות חדשות של דחיסות. בכך העיר הופכת לאורגניזם גדול שדורש פיתוח של יכולות איתור מחלות ומגפות לצד תכניות בריאות חדשות. חיישנים לבישים, מכשירים ניידים ואנליטיקה יכולים לשמש עסקים ותושבים כדי לייצר סביבת מחייה בריאה יותר.
בטיחות: בנוסף לזיהוי ומניעת איומים חיצוניים, מנהלי ערים חייבים גם לספק סדר ויציבות, ולהבטיח בטיחות של עסקים ותושבים, ומענה למצבי חירום. טכנולוגיות דיגיטליות מאפשרות למנהלי ערים להגדיר מחדש הגנה פרואקטיבית, וכן להאיץ את התגובה למצבי חירום. טכנולוגיות דיגיטליות בעיר חכמה יכולות לייצר שיתוף פעולה הדוק בין גופי תגובה שונים, ולחבר אותם אל התושבים אשר הופכים לשותפים פעילים במאמץ הכללי.
כלכלה: אסטרטגיות חדשות של קמעונאות מתבססות על חוויות של IoT, כולל מודלים של נכסים משותפים, במקום בעלות על מוצר. חווית הקניות והכלכלה העירונית צפויה להשתנות מכך משמעותית. עיר חכמה נדרשת לתמוך בפיתוח חוויות קניה מקומיות משמעותיות, מבוססות מיקום ונתונים, לצד חיזוי התנהגות צרכנים – כדי לספק יתרון לעסקים.
בינוי אישי: הבינוי המסורתי בנוי על הרעיון של יעילות באמצעות סטנדריזציה של מרכיבים – הפיכת כל כביש, מנורה, צומת ומבנה לדומים, תפחית עלויות ותאיץ בנייה, תיקון והרחבה של ערים. אבל, בדומה לשינוי התפיסתי שחל בעולם הרפואה והייצור, שאין שני אנשים דומים ולכן יש צורך בפתרון אישי, כך אין שתי ערים דומות. במקום זאת, יש לראות ולתכנן עיר כישות חיה, בה כל מרכיב וכל אזרח הם חלק מהכלל. חייבים לבחון את ההשפעה של שינויים – ולא משנה עד כמה הם קטנים – על כלל הסבב והמרקם החברתי.
כדי לתמוך במוצר המורכב מכולם, אשר עומד להתרחב יותר מאי פעם, אנו חייבים ליצור תמונה אחידה של העיר בזמן אמת – כולל תהליכים, משאבים, מוצרים, אנשים וטבע. תמונה אחידה שכזאת תאפשר למקבלי החלטות לראות אל העתיד, ולשתף בתהליכים עסקים ואזרחים. כל הדברים האלה מוכרים היטב לאנשי תעשיית היי טק שעומלת קשה בשנים האחרונות על טכנולוגיות שכאלה במסגרת התעשייה. כעת כל שנותר זה להעתיק את היכולות שנצברו אל העולם האמיתי והדיגיטלי כאחד, כדי להבטיח עתיד איכותי ותחרותי גם ברמה העירונית והגלובלית.