העתיד בלייזר

אחרי שחיל הים האמריקני הציב נשק לייזר על ספינות הקרב שלו uss ponce, גם חיל האוויר הולך בעקבותיו. במגזין Flight Global צוטט בחודש ספטמבר האחרון בכיר בחיל האוויר האמריקני שסיפר כי בתכנית העבודה ל-2017, נמצא פיתוח נשק הלייזר במקום גבוה מאד. המטרה היא להביא ליכולת מבצעית תותח לייזר למטוסי ה-gunship ,ac 130 w של פיקוד הכוחות המיוחדים – afsoc. הכוונה היא להחליף את תותח ה-30 מ״מ בקדמת המטוס בתותח לייזר עוצמתי. התותח החדש אמור להיות מותאם לחלל של התותח הישן וכל זאת כדי לא להיכנס לתהליך של שינויי קונפיגורציה יקרים. אלא שבינתיים בפנטגון יש מי שמציב סימני שאלה לגבי היכולת הזו, בהתחשב שעד כה עוצמת הלייזר המבצעי לא עולה על 30 קילו-וואט.
״פריצות דרך טכנולוגיות שקרו במהלך 25 השנים האחרונות, כמו פיתוח דיודות לייזר וגבישי לייזר גדולים, אפשרו בניית לייזרים של מצב מוצק בהספק גבוה, 100 קילו-וואט ויותר, ויעילות המרת חשמל בעוצמה לזירה של יותר מ-10%. במשך כעשרים שנה משרד ההגנה האמריקני, הזרועות והתעשייה עסקו בפיתוח הטכנולוגיה ובניית אבי טיפוס של לייזרים מצב מוצק רבי עוצמה. בשנים האחרונות הושקע מאמץ רב בשיפור ההנדסה, הרובוסטיות והאמינות של מרכיבי מערכות נשק לייזר. התחושה היא שקיימים המרכיבים המאפשרים לצאת לדרך לפיתוח מערכת נשק לייזר, ונעשים היום מאמצים בכוון זה״. את הדברים הללו כותב ד״ר יואל אבידור, במאמר – ״מערכות נשק לייזר רב-עוצמה – לאן?״, שפורסם בסקירה הטכנולוגית האחרונה של משרד הביטחון. על פי הד״ר אבידור, התעשייה הביטחונית נמצאת על סף פריצה בעניין עוצמות הלייזר. על פי הדרישות המבצעיות שעולות ממסמכי הצי וחיל האוויר האמריקני, ההספק הנדרש לנשק אנרגיה מבוסס לייזר, הוא לפחות 150 קילו-וואט. משמעות ההספק הזה קריטית ללחימה, שכן רק כך ניתן להשוות את האפקטיביות המבצעית לנשק קינטי.

תמונת כותרת: תותח הלייזר על סיפונה של USS PONCE צילום: US NAVY תמונה לעיל: ספינת חיל הים האמריקנית PONCE בפעילות בים האדום צילום: US NAVY

תמונת כותרת: תותח הלייזר על סיפונה של USS PONCE צילום: US NAVY
תמונה לעיל: ספינת חיל הים האמריקנית PONCE בפעילות בים האדום צילום: US NAVY

תחום נוסף שאליו מכוון הפנטגון הוא שימוש בלייזר כאמצעי הגנתי. חברת בואינג זכתה לאחרונה במכרז לפיתוח פוד לייזר הגנה למטוסי קרב מדור רביעי. העיקרון הטכנולוגי של המערכת מזכיר את מערכת ה-c music של אלביט. ה-c music מורכבת משני מכלולים עיקריים: מנגנון זיהוי הטיל ומנגנון הסטה המבוסס על קרן לייזר המשבשת את מעוף הטיל. המערכת של אלביט מותקנת כבר כמה שנים על מטוסי נוסעים, בגוף המטוס עצמו. על פי פרסומים שמעולם לא הוכחשו, רוב מטוסי הנוסעים של החברות הישראליות מצויידים במערכת. הפיתוח של בואינג, המותאם למטוסי קרב בלבד, אמור להיות בפוד חיצוני, כך שיוכל להתאים לכלל מטוסי הקרב מדור רביעי שנמצאים בשימוש הזרועות השונות: F15 ,F16 ו-F18. הפיתוח הזה לא מיועד למטוסי החמקן, F35 ו-F22, בשל היותו תלוי על גוף המטוס עצמו.
תחום נוסף של נשק אנרגיה שנמצא בשלבי הבשלה מתקדמים הן מערכות מבוססות קרני מקירו גל מרוכזות (high-power microwave – HPM). חברת רייתאון חשפה – באישור משרד ההגנה האמריקני – מוצר חדש שלה, המבוסס גלי מיקרו גל בעוצמה גבוהה. המערכת – phaser מיועדת להתמודדות עם נחילי כטב״מים. ה-phaser, נוסה במהלך שלוש השנים האחרונות במתקן הניסויים של הצבא האמריקני – army – בניו מכסיקו. בניסויים התמודד ה-phaser עם להקות של מטוסים קטנים בלתי מאוישים מדגמים שונים. מערכת ה-Phaser מותקנת על משאית (גלגלית) באורך של 6 מטרים הכוללת יחידת אנרגיה עצמאית (גנראטור דיזל). גילוי האיומים מבוצע ע”י מכ”ם המערכת או לחילופין על ידי קבלת איתורים חשודים מחיישנים חיצוניים המקושרים ליחידת הבקרה והשליטה של ה-phaser. על פי רייתאון, במהלך הניסויים הצליחה המערכת להשמיד כמה מטרות בקרן אחת. היכולת הזאת מהווה יתרון משמעותי בהשוואה לקרן הלייזר הצרה יחסית, שחייבת להתמקד מספר שניות על מטרה אחת. יתרון נוסף של ה phaser הוא יכולת ברירת המצבים. המפעיל יכול לשלוט בעוצמת הקרן וכך לבחור האם רק להסיט את המטרה או להשמידה. היתרון בכך הוא בשימור יכולת האנרגיה של המערכת לאורך זמן, בתנאי שטח. על פי תסקיר שנמסר בחודש יוני האחרון לפנטגון, טוענים אנשי רייתאון כי המערכת מצליחה לעצור גם כלי רכב בתנועה ובעתיד תוכל להתמודד עם טילים מונחים. מנהל הניסוי מטעם רייתאון, סיפר לשבועון Aviation Week כי בסדרת הניסויים נוצרה למעשה שכבת הגנה אווירית רחבה על ידי חסימה אלקטרונית של שטח גדול. ״כל מה שיטוס בשטח הכיסוי של קרן המיקרו גל יושמד״ אומר סטיב דאוני. אחת הבעיות של המערכת היא חוסר היכולת הבסיסית שלה להבחין בין עמית לטורף. כלומר בכל פעם שהערכת תופעל, אי אפשר יהיה להטיס כלי טיס ״ידידותיים״ באזור המוגן. לדברי גורמים ברייתאון, השימוש של המערכת הוא טקטי בלבד, וכרגע עובדים על דגם נייד שיוכל לשמש כמגן לשיירות לוגיסטיות. על פי הפרסום ב-Aviation Week, רייתאון כבר פיתחה דגם מוקטן של המערכת שיוכל להשתלב בכוחות מתמרנים. ההערכה היא, כי הטכנולוגיה הזו כבר נמצאת בשלבי פיתוח אחרונים, ובמידה וה-army יחליט להצטייד בה, תוכל רייתאון לספק לו בתוך שנה וחצי מספר מערכות phaser ניידות.

אמיר בר שלום

תגובות סגורות