“היכולות של מערכת שרביט קסמים, במיוחד לנוכח סדרת הניסויים האחרונה, הן פורצות דרך. העניין הזה לא נעלם מעיני התעשיות הביטחוניות ומדינות מפתח ולכן החלטנו להציג את המערכת המבצעית בסלון האווירי של בנגלור״, כך אומר בראיון מיוחד לניו-טק, גיורא כץ, סמנכ״ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ב״רפאל״.
חיל האוויר הישראלי קיבל
גיורא כץ, סמנכ״ל בכיר לשיווק ופיתוח עיסקי, רפאל
לפני כשנה את המערכת הראשונה שלו, ובינואר 2017, נכחו חיילי הסוללה המבצעית הראשונה בניסוי שערכו ״רפאל״ ומשרד הביטחון.
כץ נזהר מאד בדבריו בכל הקשור ללקוחות הפוטנציאלים ולמדינות שרוצות לבחון את המערכת. לפחות בעניין שרביט קסמים, ישראל לא לבד, שכן המערכת פותחה בשיתוף פעולה עם מנהלת ההגנה מפני טילים האמריקנית – mod. לכן, בשונה מכיפת ברזל שפותחה כולה על ידי ״רפאל״ לצה״ל, כל עסקה של מכירת מערכות שרביט קסמים, תהיה מחויבת באישור אמריקני.
״בהשוואה למערכות מקבילות בעולם, שרביט קסמים אטרקטיבית מאד, לא רק בגלל הביצועים אלא גם בשל המחיר שלה״, אומר כץ.
בחודש דצמבר האחרון ערך ראש הממשלה נתניהו ביקור מתוקשר מאד באזארביג׳אן. למרות שהדברים לא נאמרו באופן רשמי ובמפורש, עניין מכירת כיפת ברזל לאזאריים עלה בשיחות. בינתיים הנושא הוא בגדר דיונים סגורים בלבד, אבל יחד עם אזארביג׳אן מוזכרות גם דרום קוריאה והודו כלקוחות פוטנציאליות למערכות כיפת ברזל ושרביט קסמים וכן ארצות הברית שכבר קיבלה מערכת כיפת ברזל לניסויים בשטחה.
״תרחיש האיום שמדינת ישראל מתמודדת עימו כיום הוא ייחודי מאד בעולם. אין כמעט מדינה שהאוכלוסייה שלה מאוימת בכל רגע נתון, על ידי עשרות אלפי טילים מסוגים שונים. אבל, האיום הזה, למרות שהוא לא מגיע למספרי הטילים שנמצאים בידי חיזבאללה, הוא בהחלט עניין מתפתח בזירות נוספות בעולם. ראינו כבר איך איום שישראל התמודדה עימו לראשונה, זולג לזירות אחרות – למשל בכל הקשור ללחימה באזורים אורבניים רווי אזרחים. העניין הזה הוא בהחלט חלק ממאפייני הלחימה
תמונת כותרת ולעיל: שרביט קסמים בניסוי יירוט צילום: מנהלת ״חומה״ משרד הבטחון
הא-סימטרית בעידן המודרני. מעבר לכך, חילות המשלוח שמדינות שולחות לאזורי סכסוך בעולם, יוצרים צורך מבצעי להגן עליהם. הדוגמא הטובה ביותר היא פריסת כוחות אמריקניים באפגניסטאן או עיראק. יכולות כמו של כיפת ברזל, הן פתרון מצוין לאיום רקטי, במיוחד כשאנחנו מציגים פתרון שיודע להתמודד עם מטחים גדולים. סביבה רוויית טילים, זו מציאות שמתפתחת בשנים האחרונות ואנחנו הצלחנו לתת לה פתרון ייחודי״.
מערכת נוספת שזוכה להתעניינות גדולה בעולם היא ״מעיל רוח״, להגנת רכבים משוריינים מפני טילי נ״ט. המערכת שעברה את טבילת האש המבצעית שלה בעימות האחרון בעזה, הוכחה כיעילה מאד, מול מספר רב של טילים ורקטות. בעקבות הצלחת המערכת הוחלט בצה״ל להצטייד בעוד מאות מערכות ״מעיל רוח״, שיותקנו על כל מערך השיריון של צה״ל – סדיר ומילואים – וכן על נגמ״שי הנמר החדשים של מערך החי״ר.
״אין ספק שמבצע צוק איתן הוא אבן דרך ביכולת המבצעית של ״מעיל רוח״, אומר כץ. ״מלחמת לבנון השנייה הוכיחה כי בסביבה רוויית איומי נ.ט, לשלוח רכבים משוריינים לתמרון, משול למטווח ברווזים. אי אפשר לתמרן ללא יכולת הגנה אקטיבית. בעבר התפיסה הייתה להוסיף פלדה, כלומר לעבות את השיריון. זה פוגע בביצועים של הכלי, ומהר מאד יהיה מי שיפתח את החימוש שיחדור את הפלדה, עבה ככל שתהיה. לכן הפתרון של ״מעיל רוח״, הוא בבחינת פתרון אופטימלי, שכן הוא לא רק רעיון, הוא מערכת מבצעית מוכחת שנותנת מענה לשלל איומים כולל כאלה עתידיים. אני מעריך שכבר בקרוב נראה הרבה מאד צבאות שיצטיידו במערכות כאלה״.
תמונה לעיל: מערכת Reccelite על מטוס F 16, צילום: רפאל
כחלק מהמאמץ לחדור עמוק יותר לשוק ההודי, הציגה רפאל בתערוכה מספר מערכות אווירות שעברו התאמה מיוחדת למטוסי הקרב של חיל האוויר ההודי. כיום מפעילה הודו מספר רב של מטוסי קרב בהם: מיג 29, מיג 27, מיג 21 (שנמצא בשלבי גריעה עם כניסת מטוס הקרב ההודי – lca) וסוחוי 30. בין המערכות שהותאמו: פוד מודיעין ומעקב מסוג ״רקלייט״, פוד תקיפה – לייטנינג 5, מערכות טילי אוויר אוויר – ״פיתון 5״, חימוש מדויק אוויר קרקע – ״ספייס״ ומערכות תקשורת רחבות סרט.
״אפשר לומר שבעניין השילוב בין פלטפורמות למערכות יש לנו ידע רב. זה בהחלט אתגר טכנולוגי. המערכות באמת פותחו והותאמו קודם כל לצרכי חיל האוויר הישראלי שטס על פלטפורמות אמריקניות. אבל, הייחודיות שלנו היא בגמישות הטכנולוגית. בעניין הזה זה לא סוד שהודו הופכת להיות שחקן חשוב מאד בשוק הביטחוני. אגב, מבחינת רפאל לא מדובר רק במערכות אוויריות אלא בקשת רחבה מאד של מוצרים בהם גם למשל משפחת טילי הספייק . כיום אנחנו יכולים לבצע אינטגרציה גם למערכות יבשתיות וימיות, וזה יתרון איכותי ושיווקי עצום״.
הרקלייט
הרקלייט היא מערכת מודיעין מוטסת (pod) שמצויידת במצלמות איכותיות לגיחות צילום. ייחודיות המערכת היא היכולת שלה לספק תמונות ברזולוציה גבוהה גם תוך כדי תמרונים חריפים של המטוס. על פי פרסום בעיתון ״גלובס״ בתחילת פברואר רפאל רשמה על כך פטנט ייחודי. הרקלייט אושר על ידי רשם הפטנטים במשרד המשפטים הישראלי, למורת רוחן של חברות אלתא והתעשייה האווירית, שטענו כי אין במערכת הזאת כל חידוש המצריך את רישומה כפטנט. הרקלייט יודעת להפחית באופן משמעותי איסוף של מידע שאינו רלוונטי למשימה – דבר שיש בו כדי לצמצם את המלאכה הרבה שבעיבוד ובניתוח התוצרים שנאספים במהלך הגיחה. חיל האוויר הספרדי מפעיל מספר מערכות רקלייט על מטוסי F 18, וכך גם חיל האוויר הגרמני. על פי השבועון Aviation Week, מכרה רפאל יותר מ-1500 מערכות רקלייט ל-25 חילות אוויר בעולם.
