שבוע מעניין מאוד, מהנה וגם חשוב, עבר עליי הודות לידידים מסין שהודיעו לי שהם מגיעים לחמישה ימים של סיורים בין יקבי ישראל.
מדובר באנשים חשובים מאוד, מעצבי דעת הקהל, בעולם היין בסין. מזל שיש לי חברים סינים, מפני שלא הגיע אליי כל מידע מוקדם בנושא, לא ממקורות רשמיים ולא מהיקבים. מידע שמומלץ שיפנימו וחשוב שידעו עליהם כמה שיותר קונים פוטנציאלים בארץ ובעולם. הרי לתקשורת יש השפעה מאוד גדולה על עיצוב דעת הקהל.
ביקרתי עם הסינים במספר יקבים, בצפון ובדרום, שמעתי מהם הרבה על התלהבותם מיינות ישראל ומה הם חושבים עלינו, הישראלים החכמים, ועל הצלחותינו בשטחים שונים. הם גם שאלו הרבה שאלות, ששמחתי לענות עליהן להם, בעזרת המתורגמנית הזריזה.
הסינים והמתורגמנית שהגיעה יחד איתם לארץ, צילמו המון (וגם אני) והעבירו בצורה שוטפת הרבה מידע על ישראל, שוקיה ויקביה, לסין.
במידע מוקדם שהם העבירו אליי מצאתי שכמות היין המיובא לסין ב-2016 הייתה 850 מיליון בקבוקים בעלות של כ-2.3 מיליארד דולר. מחיר ממוצע לליטר יין מיובא בסין הוא 3.7 דולר, 4.9 דולר לבקבוק. אולם בדרום סין, שם קיימת צריכה גבוהה מאוד של יין, המחיר הממוצע לבקבוק הוא כ-11 דולר.
היין מיובא בעיקר מהמדינות:
צרפת, אוסטרליה, ספרד, צ’ילי, איטליה, ארה”ב, דרום אפריקה, פורטוגל, ארגנטינה וגרמניה. אז מדוע שישראל לא תצטרף גם היא לרשימה זו?
לדעתי, מי שחוזר וטוען שאין טעם לנסות ולמכור יין ישראלי בסין לא שולט מספיק בנושא מכיווניו השונים והמיוחדים !!! מומלץ להתייחס בהרבה חיוב לכאלה שכן מעורבים בנושא, והם בעלי קשרים בסין עם מביני עניין, שם.
את הביקור החשוב של ששת הסינים בארץ יזמה הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה והתעשייה בדרום סין. המימון של הביקור נעשה ע”י משרד החוץ, משרד הכלכלה והתעשייה ומכון הייצוא הישראליים.
מטרת הביקור המוצהרת הייתה: לתת חשיפה ליין הישראלי בקרב עיתונאים ומובילי דעת סיניים חשובים, כדי שהם יעבירו הלאה, לציבור הסיני, את המלצותיהם החיוביות המתייחסות לישראל וליינותיה.
ביקרתי עם הקבוצה רק בחלק מהיקבים בהם ביקרו בימיהם הארוכים, מלאי הפעילות כאן.
כשהסתובבתי עימם בכרמים של יקב אדיר, שבאזור כרם בן זמרה, שבגליל העליון, שמעתי את התלהבותם הגדולה ממראה הנוף, הנהדר, המסתיים בקו האופק הרחוק. הם התעניינו מאוד בזני הענבים, הסבירו אחד לשני, צילמו בלי סוף לכל כיוון, ורשמו המון בסינית בפנקסים שלהם.
היינו אורחי משפחת רוזנברג, בעלי היקב.
יוסי רוזנברג, המנכ”ל, סיפר על היקב ודבריו תורגמו משפט אחר משפט לסינית, כדי שהאורחים החשובים לא יפסידו מילה.
הם התלהבו גם מהתעודות והמדליות הרבות בהן זכו יינות היקב (גם בתחרות בסין (המוצגים לתפארת על קירות מבואת מרכז המבקרים הגדול של היקב ומחלבת אדיר).
הסרט על היקב ומחלבת אדיר, שהוקרן להם, היה מלווה בתרגום לסינית, ומכל עבר נשמעו קריאות התלהבות המלוות בהסברים ובפרשנויות.
בהמשך טעמנו בטעימה מודרכת מיינות היקב הטעימים. הסיניים אוהבים במיוחד את היינות האדומים.
האדום עבורם הוא סמל למזל, אושר ועושר. הם לגמו ורשמו המון בפנקסים, תוך כדי שיחה ערה ביניהם.
סיימנו בארוחה טעימה עם מוטיבים סיניים כמו מרק תירס ואיטריות מוקפצות עם ירקות.
משם יצאנו, דרומה, ליקב נוסף – מורד.
כשמעצבי דעת הקהל הסינים, החשובים, הגיעו ליקב מורד, שביקנעם, התלהבותם החלה כבר בדלת הכניסה. הם הכירו חלק מהשיכרים שטעמו בביתן הישראלי בתערוכת INTERWINE שנערכה בגואנזו.
“עושים כאן יין טעים לא מענבים”, הם הסבירו אחד לשני, ומיד ביקשו לטעום. אבל סדר זה סדר. הם הוכנסו לחדר ההקרנה, שם סיפר להם אמיר בודנר, מבעלי המקום, על היסטוריית המקום ועל המוצרים הרבים שמייצרים כאן.
בתחתית הסרטון, שהציג את היקב, היה תרגום בסינית, שהקל על האורחים את ההבנה והגדיל את ההתרגשות מהסרטון.
כשהם טעמו מהשיכרים הטעימים, הם רצו עוד ועוד, וכמובן שגם צילמו וצילמו, עוד ועוד. גם אני.
למחרת הגענו ליקב כרמי יוסף – ברבדו, הממוקם בין הכרמים. זאת כבר הייתה סיבה ראשונה לסינים לכוון מצלמות ולצלם לכל הכיוונים ממרפסת מרכז המבקרים הנמצא במעלה מדרגות.
היינו אורחי מנכ”ל היקב, זורי ארקין, שהטעים את יינות היקב וסיפר עליהם ועל היסטורית האזור.
הסינים אוהבים לשמוע על ההיסטוריה שלנו ולשאול המון שאלות, כדי להבין עוד ועוד את נפלאות ארצנו.
הם אהבו מאוד את היינות, בעיקר האדומים, כמובן והתעניינו בדרכי ייצורם.
כיף היה לראות איך היינות הישראלים חודרים להם למוח, וללב יותר ויותר.
רונהי שנג אריאלי, ששמה לפניה מטרה להביא את דבר יינות ישראל לרחבי העולם באמצעות מיתוגם לשם YA-YIN, הציגה לסינים את היינות.
היא חוברת עם יקבים ישראלים ועם צרכנים בעולם, המחפשים את היינות מארץ הקודש, ודואגת שה-YA-YIN יגיע בזמן לחפצים בו. ולא רק אותו היא משווקת בעולם.
הסינים אהבו מאוד לשמוע את סיפוריה על היינות הקשורים מאוד להיסטוריה של ארצנו.
את הביקור המהנה הם סיימו בארוחת “מלכים” שהוגשה בסוכת היקב, הנושקת לכרם.
מכרמי יוסף יצאנו דרומה. הסינים כבר ניראו מאוד עייפים, וקצת נמנמו בדרך. שבוע לא קל מלא יין עובר עליהם וממלא אותם בחוויות אינספור.
כשעברנו את באר שבע בדרך ליקב רמת נגב, שבקדש ברנע, החברים במשלחת הסינים התחילו לצלם במרץ דרך החלונות את מרחבי החול הלבנים. הסברתי להם שבארץ הקטנה שלנו עוברים מהר מאוד בין אזורי אקלים ומבנה קרקעות שונים. זהו דבר המשפיע על טעמם של הענבים הגדלים בכל אזור. היה קשה להם להבין איך הגענו כל כך מהר מאזור יערות בצפון למדבר, עם המון חול ומעט מאוד ירוק.
הם הסתקרנו מאוד לפגוש את אנשי היקב שיינם זכה במדליית זהב מיוחדת בתחרות יין שנערכה בסין. כשהגענו, הם מיהרו להצטלם עם הבקבוק הזוכה ועם יוגב צדוק, היינן, ואימו נירה. השניים, לקחו אותנו לסיור בכרם המדברי המיוחד של היקב, שכבר ניראו בו ניצני לבלוב ראשונים, ירוקים.
יוגב סיפר על יקב רמת נגב, הייחודי, והטעים את יינותיו, והסינים צילמו וצילמו, שאלו ושאלו, וגם רשמו כל העת בפנקסים, כהרגלם מדי יום בביקורם ביקבים בארץ.
קינחנו בביקור בחממת עגבניות שרי בה העגבניות צומחות למעלה, כמעט על עצים. והנמצאת בסמוך ליקב בקדש ברנע. גם כאן השמחה, הפליאה וההתלהבות היו רבים.
כיף היה לי לצפות בסינים שמחים שאהבתם לישראל המיוחדת מתהדקת, כתוצאה מביקור כזה, אף כי אני הייתי משפרו כדי שיהיה אפקטיבי יותר.
לחיים, עם המון סבלנות מצד יקבי ישראל, הטוענים שקשה למכור יין בסין.
אני בטוח שפעילות נכונה בסופו של דבר תפתח עוד ועוד דלתות ליין הישראלי בסין.
ישראל פרקר, היוזם והעורך הראשי של אתר היין
www.winesisrael.com
האתר מתעדכן מדי יום בנושאי יינות ישראל, יקבים, אלכוהול, בירה, אירועי יין, קולינריה ומסעדות
