כמה טוב שבאת הביתה הייצור האלקטרוני חוזר לישראל

איפה כדאי לייצר בכמויות גדולות – בארץ או במזרח? אם עד לפני מספר שנים שאלה זו הייתה למעשה רטורית, בתקופה האחרונה אנו עדים לתמורות משמעותיות בעולם התעשייתי אשר גרמו לחברות רבות לבצע חישוב מסלול מחדש ואף להחליט על סיבוב פרסה תוך הפיכת המגמה.

חברות מערביות רבות עומדות היום בפני החלטה חשובה באשר למיקום מרכזי הייצור שלהן; האם למקם את מרכזי הייצור באזורים בהם עלות הייצור נמוכה יחסית לשאר העולם, לדוגמא במדינות אסיה, או באזורים בהם השכר יותר גבוה אך הם קרובים הן גיאוגרפית והן תרבותית לאזורי היעד והמסחר.

הייצור במזרח אומנם נתפש זול יותר, אך יזמים בעולם המערבי, הגיעו למסקנה כי ישנם מקרים שבהם דווקא הייצור במדינות המפותחות יוצא משתלם יותר גם בבחינת איכויות המוצר ואף בשיקול העלויות. המעבר לייצור במזרח הרחוק אשר נראה כי מונע לעיתים ממעין “טרנד עולמי”, סוג של סחף שגורף אחריו המוני יזמים, נבלם . יחד עם זאת, בעלי ההחלטה טרם ביצעו שיקולים לעומק של עלות ורווח מן המוצרים שהם מייצרים. הרבה חברות מערביות שהחלו לבצע תחשיבים שונים של הובלות, עלויות ייצור וכיסוי כשלים אפשריים בהם, החלו במהלך של החזרת תעשיות הייצור שלהם לאזורים מקומיים. “Coming Home”))

השכר במזרח עולה בצורה אקספוננציאלית

תרשים 1. שיעור הגידול בשכר הריאלי בין השנים 2011 ל 2030- . מקור: Pw

בשנים האחרונות אנו עדים לצמצום בפערי השכר בין המדינות המתפתחות למדינות המפותחות, כתוצאה מעלייה בפריון בכלכלות המתפתחות וציפייה להתחזקות המטבע המקומי. ממחקר שנעשה על ידי רשת ראיית החשבון והייעוץPwC  העולמית, אשר נתמך ע”י נתוני קרן המטבע העולמית, עולה כי השכר במדינות המתפתחות נמצא במגמת עלייה והמגמה עשויה רק להתחזק עם השנים. כך למשל, בעוד שהשכר הריאלי במדינות המפותחות כמו ארה”ב, צרפת, אנגליה וגרמניה צפוי לעלות בכ- 30% עד 40%, עד לשנת 2030, השכר במדינות המתפתחות כדוגמת הודו, סין והפיליפינים צפוי לעלות בשיעור של בין 250% ל-370%.

המגמה של צמצום פערי השכר צפויה לחולל שינויים משמעותיים בכלכלה העולמית ובאסטרטגיה העסקית של ארגונים רבים. כיום השכר הממוצע בארה”ב הוא פי 25 מאשר השכר הממוצע בהודו והפיליפינים, אולם על פי התחזית, בשנת 2030 הפער צפוי להצטמצם לכדי יחס של 7.5 בין המדינות. המצב דומה בהקשר לסין – הפער בין השכר הממוצע שם כיום לעומת השכר הממוצע בארה”ב צפוי להצטמצם מפי 6.5 לפי 2.

צמצום פערי השכר מקטין את כדאיות הייצור במדינות המתפתחות והרחוקות ונראה כי מדינות המערב יעדיפו יותר ויותר לייצר במדינות אירופה, הקרובות אליהן יותר. יתרה מזאת, השווקים המתפתחים עצמם הופכים להיות שוק צרכני גדול ובעל יכולת קניה יחסית, שאין להתעלם ממנה. כך, מראות התחזיות שסין תהפוך לצרכן מרכזי יותר ויותר, ופחות כמקום ייצור. בעקבותיה, צפויות ללכת גם מדינות אמריקה הלטינית, מזרח אירופה והמזרח התיכון.

במהלך שנת 2017 נוספו בארה”ב עוד 27 אלף משרות בתעשייה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. על פי חברת המחקר האמריקאית Reshoring Initiative* זה משקף עליה של 77 אלף משרות בתעשייה שחזרו לארה”ב לעומת 50 אלף משרות שעזבו את המדינה. כ-60% מהמשרות שחזרו (Reshoring) הגיעו מהמזרח הרחוק עקב העלייה המתמשכת של שכר העבודה בסין בכ-12 עד 15% בכל שנה במהלך 15 השנים האחרונות.

חברות צפון אמריקאיות רכשו במהלך 2017 כ-32% יותר רובוטים עבור מפעלי התעשייה ביחס לתקופה המקבילה בשנה קודמת. הסיבה לגידול זה לטענת המחקר, היא עלות הרובוטים שעלותם הוזלה בתקופה זו. למעשה, התברר כי בניגוד לדעה הרווחת, השימוש הנרחב ברובוטים הביא לעליה בביקוש לעובדים בתעשייה האמריקאית. נקודה מעניינת ביותר במחקר היא 3 הסיבות המרכזיות (מתוך סך של 22 סיבות) עליהם הצביעו בעלי חברות אשר החליטו להחזיר לייצור המקומי את פעילותם. שלוש הסיבות הן לפי סדר חשיבותן מהגבוה לנמוך הן: איכות עבודה ואחריות (Quality/Warranty), עלות שילוח (Freight Cost) ועלות כוללת (Total Cost).

תמונה 2. מפעל ניסטק צפון – מעלות

הזווית הישראלית

יחסי הייצור והצריכה העתידים להשתנות אינם פוסחים על ישראל. לצד חברות קמעונאיות ישראליות הממשיכות לייצר בסין, למרות מגמת ההתייקרות ההולכת גוברת בה; קיימות גם חברות המעדיפות כבר היום לפתוח מרכזי ייצור בישראל. שיקולים נוספים המשפיעים על פתיחת מרכזי ייצור בישראל הם כמובן, הקרבה הגיאוגרפית, זמינות התוצרים לעומת המזרח הרחוק (למעט בחברות אשר הייצור בהן מיועד למדינות המזרח הרחוק) ויכולת בקרה ושליטה על מרכזי הייצור.

חברות ישראליות טיפחו בעבר קו ייצור מקומי עבור אבי טיפוס ודגמים אשר קרוב לצוותי הפיתוח. קו זה אפשר להם לבדוק מקרוב את המוצר החדש ואיפשר את הגמישות בביצוע שינויים הנדסיים נדרשים עד להבשלת המוצר ויציאתו לשוק. לאחר מכן, הייצור ההמוני הועבר למפעלים במזרח כדי לחסוך בעלויות. שיטה זו התבררה בדיעבד למספר רב של חברות כלא אפקטיבית ולא יעילה. מחלות היילדות שליוו את ייצור אבי הטיפוס לא הסתיימו בייצור המקומי בישראל אלא הועברו אף הן ליצרן במזרח אשר נאלץ להתמודד שוב עם כשלים אלו. ההשקעה הרבה שנדרשה בהקמת קו ייצור מיוצב במזרח, יתרה את הכדאיות בביצוע כל המהלך.

נקודה מעניינית נוספת בהקשר זה הינה השינוי בתמהיל הייצור. לאור התחרות הגוברת בשוק, לקוחות הקצה דרשו להתאים עבורן במדויק את המוצר. לצורך כך, נדרש היה לייצר כמויות בינוניות אשר השונות ביניהם הייתה גבוהה במקום כמויות גדולות ממוצר קבוע. כך שמייצור באופי של Low Mix – High Volume המתאים יותר למפעלים במזרח, בוצע מעבר לייצור של Mid Volume – Mid Mix, שלרוב אינו מתאים לקווי הייצור ביבשת אסיה. לאמור, יכולות ייצור בכמויות קטנות-בינוניות המאפיינות את התעשייה בישראל יצרו יתרון לעומת אופי הייצור המאסיבי והנרחב במזרח.

ישנה תפיסה מקובלת שעל פיה מדינת ישראל איבדה לא מעט מקומות עבודה לטובת מפעלים במזרח הרחוק – בניגוד לכך, עולה כי בתקופה האחרונה לא מעט חברות ישראליות בתחומי שונים ובניהם גם בתחום האלקטרוניקה שתחילה עשו מעבר לייצור במזרח, העבירו חלקית או באופן מלא את פסי הייצור שלהן לידיים ישראליות.

ניסטק צפון – עולות המעלות

תמונה 3. מפעל ניסטק צפון – אולם ייצור

מפעל ניסטק צפון במעלות הינו דוגמה חיה למגמה ההולכת ומתרחבת של ייצור אלקטרוניקה המוני בישראל. המפעל אשר נמצא בבעלות מלאה של קבוצת ניסטק נחנך במבנה חדש ומתקדם במאי 2016 בהשקעה של כ-45 מיליון ₪. המפעל אשר משתרע על שטח של 9000 מ”ר מעסיק כ-240 עובדים בפריפריה הרחוקה ונמצא בגידול בפעילות של כ-54% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המועסקים במפעל המגיעים מהערים והכפרים באזור, נהנים ממקום עבודה יציב ובטוח אשר מהווה גאווה רבה לתושבי האזור.

במהלך 2017 השקיעה החברה כ 8 מיליון ש”ח בהצטיידות בציוד טכנולוגי חדיש לקווי הייצור. זאת ועוד, עקב המחסור החמור ברכיבים בעולם כעת ולאור הצפי שהמחסור אף יעמיק ב 2018 החברה ביצעה השקעה בגידול המלאים בכ- 11 מיליון ש”ח על-מנת להבטיח הספקות סדירות ללקוחותיה.

 

ווספי ארמז, מנכ”ל ניסטק צפון מציין ששנת 2017 מסתיימת בהרחבה משמעותית של פעילות הלקוחות הקיימים וכן לקוחות חדשים אשר החליטו להחזיר את בסיס הייצור שלהם מהמזרח לישראל. “מנהלים רבים מבינים כעת את היתרון בייצור בפריפריה אשר הינו מאוד אטרקטיבי במחיר ובוודאי באיכות לעומת הייצור במזרח” ציין ווספי ארמז “הקמנו מערך מיוחד המאפשר לקלוט חזרה באופן יעיל ומהיר את פעילות הלקוח שחזרה מהמזרח ולכן גם חשש זה נעלם אצל הלקוחות והם בטוחים יותר בהחלטתם להחזיר הביתה את הייצור. אנו מקבלים בזרועות פתוחות את החברות הישראליות שחוזרות הביתה אשר גם תרומתן לתעשייה ולתעסוקה בפריפריה מתקבלות בהערכה רבה.

 

ארבל ניסן, NISTEC

תגובות סגורות