לייזר שמיימי

אחרי ההצלחה של תותח הלייזר הימי , בצבא האמריקני פונים לאתגר הבא, פיתוח נשק לייזר על גבי פלטפורמות אווירות. בדצמבר האחרון הודיע הפנטגון כי  החברות:  Boeing ,   Lockheed Martin ו  General Atomics , זכו בחוזי מחקר ופיתוח של 9 מיליון דולר כל אחת, במסגרת השלב השני של התכנית לפיתוח תותח לייזר שאמור להיות מותקן על כלי טיס בלתי מאויש.

״כבר כמה שנים ש  mda  – missile defense agency   , בוחנת בתנאי מעבדה, את השימוש בלייזר בעוצמות משתנות״ , אומר לשבועון defence news , לוטנט ג׳נרל, סמואל גריבס, ראש ה mda . ״ הניסויים שלנו עסקו במחקר  בכל הקשור לעוצמה ודיוק הקרן , עכשיו צריך לעבור לפלטפורמה עצמה״. בשנת 2015, הודיעה ה mda על מיקור חוץ של התכנית. למכרז הראשוני ניגשו בנוסף לשלוש שהמשיכו לשלב הבא גם Raytheon ו Northrop Grumman.  ״הבחירה נעשתה על פי איכות הטכנולוגיה שהוצגה והיכולת שלה להשתלב בפלטפורמות קיימות במחיר נמוך״, הסביר גריבס את הבחירה בשלוש החברות לשלב השני. הדרישות המבצעיות של משרד ההגנה האמריקני היו ליצור שילוב שתי מערכות לייזר: מערכת  הגנתית ומערכת התקפית. הגנתית, לצורך איתור והסטה של נשק נ.מ, וההתקפית לצורך יירוט טילים בליסטיים. בנוסף לכך הוצבה דרישה טכנית לשליטה מרחוק על מחולל הלייזר בכל הקשור לעוצמת הקרן. כל המערכות אמורות להיות מוצבות על פלטפורמה שטסה בגובה רב. על  פי המכרז, שלוש החברות יוכלו להציג בתחילה את אב הטיפוס על מטוס מאויש, אבל הוא חייב לכלול יכולת שליטה מרחוק על מערכות הלייזר,  בידי תחנת קרקע. בשלב הראשון  אמורות החברות להציג אבטיפוס של המערכת, ובשלב השני שיסתיים בסוף 2018, יוחלט על האפיון  הסופי של המערכת. עד 2023 תבחן ה mda  את המערכת, לפני שתכריז עליה מבצעית. ״ אנחנו לא מתחייבים לבחור במערכת אחת״ , אמר גריבס בראיון ל defence news. ״ יכול להיות שיהיו שתי יצרניות אם יעמדו בדרישה המבצעית הברורה, יכולת איתור ועקיבה אחרי מעוף על טיל בליסטי באוויר״.

תמונת כותרת: הדמייה של מערכת לייזר shield על גבי מטוס קרב
איור: Lockheed Martin
תמונה 1: הדמיית מערכת לייזר על מסוק ״אפאצ׳י״ איור: Raytheon

ביוני האחרון ערך חיל האוויר האמריקני סדרת ניסויים של תותח לייזר שהוצב על גבי מסוק ״אפאצ׳י״. את הניסוי ערכה חברת Raytheon שהציבה תותח לייזר ששולב עם מערכת mts –  Multi-Spectral Targeting System, מערכת  שליטה ובקרה ששימשה לגילוי, עקיבה וייצוב קרן הלייזר בעזרת חיישני אינפרה אדום. ״ הוכחנו יכולת גבוהה של רכישת והשמדת מטרות שונות בעוצמות שונות של לייזר״, אמר ארט מוריס, סגן נשיא Raytheon לטכנולוגיות מתקדמות. ״שילבנו בניסוי מערכות לייזר מתקדמות עם מערכות שליטה ובקרה מוכחות״. הניסוי הזה הוא למעשה הראשון שבו נוסתה מערכת לייזר בתרחיש מבצעי על גבי פלטפורמה מוסקת. ב Raytheon הדגישו כי הניסוי הוא אבן דרך בפיתוח מערכות לייזר למסוקים שכן בשונה ממטוסים, הפלטפורמה רועדת יותר ולעיתים מעלה אבק, שני גורמים שיכולים לפגוע משמעותית בדיוק ועוצמת הקרן. בהודעת החברה לא צוין איזה מטרות הושמדו בניסוי ולא עוצמת הקרן. כיום מפעיל הצבא האמריקני תותח לייזר מבצעי אחד, על גבי ספינת חיל הים האמריקני ״ponce”‘ , בעוצמה של 30 קילווט. בניסויי מעבדה הצליחו האמריקנים להגיע לעוצמות כפולות ויותר, אם כי עד כה אין עדיין מערכת מבצעית בהספקים כל כך גבוהים.  Raytheon  ,אמנם לא המשיכה לשלב הבא בתכנית של ה mda, אבל גם היא כמו החברות האחרות ממשיכה בפיתוח עצמי של נשק לייזר.

על פי ראש ה mda  , גריבס, היעד של המחקר הנוכחי הוא להגיע למערכת שתוכל להשמיד טילים בין יבשתיים כבר בשלב ההאצה שלהם –  boost phase, כלומר הרבה לפני שיכנסו לאטמוספירה ועדיין מעל שטח השיגור. זו הסיבה שדרישת השליטה מרחוק קריטית, כמו גם היכולת לתקשר עם סנסורים חיצוניים, כמו למשל מכ״מ  הלווינים האמריקני שאמור לאתר את השיגורים כבר בשלב הראשוני.

תמונה 3: לוטנט ג׳נרל סמואל
גרעבס – ראש ה
MDA

במקביל לשני הפרויקטים הללו, מפתחת Lockheed Martin עבור חיל האוויר האמריקני תותח לייזר מבוסס סיבים אופטיים. בתחילת נובמבר האחרון  הודיעה מעבדת הניסויים המרכזית של חיל האוויר האמריקני  ,Air Force Research Laboratory , על חוזה של 26 מיליון דולר לפיתוח ראשוני של המערכת. על  פי לוחות הזמנים, עד 2021, אמורה המערכת להיות מבצעית. על פי התכנון הראשוני היא תכלול שני פודים, מחולל לייזר בעל יכולת קירור פנימית ופוד שליטה ובקרה על הקרן. הייעוד על פי חיל האוויר האמריקני הוא להציב את המערכת על מטוסי קרב כדי להשמיד מטרות כמו טילי קרקע אוויר או מטוסים ממרחק רב.

 ״המחקר והפיתוח של מערכות לייזר מבוססות סיבי אופטי התקדם מאד בשנים האחרונות״, סיפר בוב אפזל , מתכנית הלייזר של  Lockheed Martin לכתבים בתחילת נובמבר. ״כיום הגענו למצב שהקרן מספיק יציבה, גם כאשר המחולל נמצא בתנאים לא אופטימליים של רעידות או עננות . ברגע שעוצמת הקרן יציבה וחזקה מספיק, מגוון האפשרויות המבצעיות שנפתח בפנינו הוא גדול מאד״. גם במקרה הזה סירבה Lockheed Martin לומר באיזה עוצמת לייזר מדובר ולאיזה פלטפורמה אווירית היא מייעדת את המערכת. ההערכה היא כי כי לא מדובר במערך החמקן של חיל האוויר האמריקני, f 35  ו  f 22 שכן המערכות הללו חייבות להיות תלויות על הכנפיים בשל החום הרב שנוצר במחולל הלייזר. ״הניסויים כרגע יתמקדו במעבדה, כדי להגיע לעוצמות הרצויות , ורק אחר כך יועברו למעבדת חיל האוויר האמריקני. רק  בתום הבדיקה שלהם, יוחלט על ניסויי אוויר״, אומר אפזל . בתחילת השנה בנתה Lockheed Martin מערכת לייזר קרקעית ניסיונית ל  army בעוצמה של 60 קילו וואט, מערכת שנמצאת עדיין בניסויים מבצעיים. ההערכה היא כי הידע שצברה החברה  בפרוייקט היבשתי, מיושם גם בפרויקט הנוכחי לחיל האוויר שמכונה  SHiELD  –  Self-protect High Energy Laser Demonstrator  .