Latest News

יבשה לאן ?

״המטרה שלנו היא להביא את צבא היבשה לרמת הטכנולוגיה והמודרניזציה של חילות האוויר ,הים והמודיעין״, אומר בראיון מיוחד לניו טק , האלוף במילואים גדי שמני, ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית. שמני, בוגר חטיבת הצנחנים היה מפקד אוגדת עזה, אלוף פיקוד המרכז, נספח צה״ל בוושינגטון ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

בשיחה איתנו פורס שמני את ההווה והעתיד של צבא היבשה כפי שהוא נראה כיום בתעשייה האווירית , שעומדת מאחורי מספר רב של פיתוחים , חלקם כבר בשירות מבצעי של מספר צבאות בעולם, כולל צה״ל.

תמונה cims :1 - מערכת אוטונומית « לאיתור מטעני צד צילום: תעשיה אווירית

תמונה cims :1 – מערכת אוטונומית לאיתור מטעני צד צילום: תעשיה אווירית

״הנחת היסוד שלנו היא שאופי המלחמה השתנה״, מדגיש שמני. ״בעבר היית צריך לכבוש שטח, להשמיד צבא כדי להכריע. זה השתנה. נוסף המימד הא-סימטרי של אויב נעלם, של לוחמת טרור וגרילה. זמן חשיפה של מטרה היום יכול להגיע למספר שניות, ולצורך זה אתה חייב לסגור מעגל מהר ומדויק. בעימות כזה אין צבא וכיבוש אלא פגיעה מדויקת באויב. לצורך כך , הצבאות המודרניים פיתחו תורת לחימה חדשה. כוחות קטנים, עצמאיים, עם חתימה נמוכה. לכן מתבקש שאנחנו נביא את היכולות הטובות ביותר לשפיץ, לרמה הטקטית: מ״מ ,מ״פ ומג״ד ״.

ש: וכיצד זה בא לידי ביטוי במחקר והפיתוח שלכם? אתה מדבר למעשה על שינוי יסודי של תפיסת ההפעלה של כוחות היבשה לסוגיהם השונים: חי״ר, שריון ,הנדסה תותחנים.

״הנדבך הראשון שאנחנו מזהים כנקודת תורפה היא הרשת. לחימה מבוססת רשת חייבת תעבורת נתונים מהירה, אמינה, זמינה ומאובטחת. כיום הפתרונות הללו לא קיימים. כדי שמג״ד יקבל בזמן אמת תמונת אויב על כל מרכיביה הוא חייב רשת יציבה. בדיוק כמו שמתנהלת לחימה בחיל האוויר, כולם מקבלים את כל הסנסורים, המידע המעובד, מפת כוחותינו , מפת אויב ותמהיל חימושים. כדי להגיע לפתרון כזה ביבשה חייבים רשת שהיא הבסיס שעליו בנויים כל המרכיבים האחרים של צבא יבשה מודרני. בדיוק לצורך הזה פיתחנו את t4g. זה פתרון ממפעל ״אלתא״ של התעשייה האווירית והוא למעשה יוצר רשת סלולארית עצמאית, מוגנת ומוצפנת , מבוססת טכנולוגיית lte. הרשת הזו יוצרת ענני סלולאר קטנים  לכל יחידה , והעננים הללו שנעים עם הכוח מתקשרים בינם לבין עצמם. כך נוצרת תעבורת נתונים בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין כל הכוחות הסנסורים והפלטפורמות״.

ש: תעבורת הנתונים זה נושא שמעסיק לא מעט צבאות בשנים האחרונות וההשקעה בעניין הזה בהתאם. מה שאתה אומר למעשה הוא ,שהקדמתם את השוק עם מוצר פורץ דרך?

תמונה 2: נשק משוטט naval green צילום: תעשיה אווירית

״אתן לך דוגמא עדכנית. הצבא האמריקני השקיע בשנים האחרונות 10 מיליארד דולר בתכנית שנועדה להרחיב את ״צינורות המידע״. כלומר להגדיל את רוחב הפס. זה לא צלח ולאחרונה הודיע הפנטגון שהוא זונח את התכנית , jtrs- joint tactical radio system , משום שלא נתנה את המענה הנדרש. אני יכול לומר לך בזהירות ,שה t4g היא פורצת דרך וכבר נמצאת בשימוש במספר מערכות בצה״ל. לא  רחוק היום שבו המג״ד יוכל לסמן לצלף מטרה בזמן אמת , שניות אחרי שהיא תתגלה ותעבור את כל מערכות האיסוף והתכת המידע. מעבר לזה יש את עניין טכנולוגיית ה lte. מהנדסי ״אלתא״ נצמדו לטכנולוגיה אזרחית , קיימת שמאפשרת ארכיטקטורה פתוחה בכל מוצר שבה היא מוטמעת. כלומר, צבאות לא יזדקקו להשקעה ראשונית גדולה, אלא יתאימו את המערכות שלנו עם מערכות קיימות. הממשק כאן הוא עניין חשוב לא פחות מהפתרון הטכנולוגי עצמו״.

הנה סיפור מעניין על מלחמות העבר, שימחיש במשהו את המגמות שאליהן מכוונת התעשייה האווירית. כדי לפגוע בלוחמי הוייטקונג בצפון קוריאה פיזרו האמריקנים עשרות חיישנים שהוטלו מהאוויר ואמורים היו לדווח על תנועות בתוף הג׳ונגלים. מיד כשהתקבלה אינדיקציה בצד האמריקני, הוקפץ לאזור מפציץ b52. אלא שההפצצות הללו התבררו כלא אפקטיביות, בשל הזמן הרב עבר בין זיהוי התנועה להפצצה עצמה, מה גם שלא תמיד הייתה מדויקת. בשלב מסוים הצטלמו לוחמי הוייטקונג עם הסנסורים שמצאו, כדי ללעוג לצבא האמריקני.

תמונה panda :3 – מערכת אוטונומית לא מאויישת לעבודות הנדסיות
צילום: תעשיה אווירית

״עקרון נוסף בתפיסה שלנו הוא – ריבוי סנסורים״, מספר שמני. ״ כיום מתבססים רוב הסנסורים ביבשה על אופטיקה. אנחנו שוברים את הפרדיגמה הזו על העיקרון: לא רואה? תשמע, תריח, תחוש, תמשש או תטעם. זה נשמע מוזר, אבל זהו הכיוון. בנינו מערכת שתמיד נותנת אינדיקציה על פי שני סנסורים לפחות. כלומר היא אמינה מאד . לדוגמא: מכ״מ שמזהה תנועה יודע להצליב את הנתון עם רשת קשר ועם אמצעי חוזי כלשהוא בגיזרה הנתונה. כל הנתונים הללו מותכים תוך שניות למטרה. יש כאן שילוב של אמצעים זולים שחוברו ל ״מוח״ , שמעבד את הנתונים בזמן קצר ומתרגם אותם לפתרון מבצעי. ה ״מוח״ הזה יוצר מצב שבו אתה יורה מבלי לראות את האויב, אבל בוודאות הוא נמצא שם״.

ש: כשאתה מדבר על סגירת הפער בין היבשה  לזרועות האחרות, הרבה מזה הוא השימוש בפלטפורמות לא מאוישות. איפה זה נמצא בחזון ״צבא היבשה העתידי״? 

״ אנחנו ממקמים את הפלטפורמות הלא מאוישות תחת הרובוטיקה. לדוגמא, כבר היום יש לתעשייה האווירית את ה ״פנדה״ , כלי הנדסי אוטונומי שיודע לטפל במטענים, לפנות צירים ולבנות מגננים לכוחות חי״ר או שריון. הכיוון הוא ליצור כלים שיהיו בעלי יכולות אוטונומיות מלאות. יש בעולם האזרחי עשרות פתרונות כאלה, אבל רובם הם למכוניות אזרחיות שמתנהלות אך ורק בכבישים. האתגר שלנו מורכב מאד, לבנות פלטפורמות שיודעות להתנהג על משטחים שונים, בזוויות שונות ויכולות להתמודד עם מכשולים ומצבים רבים, רובם בלתי צפויים. כבר היום אנחנו מייצרים פתרונות לשיירות אספקה אוטונומיות ופלטפורמות אווירות לא מאוישות הטסות ומוחתות באופן אוטונומי לחלוטין״.

תמונה tac4g :4 – מערכת סלולארית
מוצפנת לכוחות מתמרנים צילום: תעשיה
אווירית

בימים אלה מתמודדת התעשייה האווירית במסגרת מכרז של משרד הביטחון לבניית כלי הרק״מ העתידי למערך היבשה. לפרויקט תחת  השם  ״כרמל״ , מפתחת התעשייה האווירית כלי ייחודי שאמור להיות מופעל על ידי שני אנשי צוות בלבד, או לחליופין לפעול עצמאית.

״הרעיון שלנו הוא שהכלי יפעל באופן אוטונומי לחלוטין. ייסע, ינווט, יטפל במכשולים, יאסוף מודיעין ויתפעל מערכות נשק. זו אמורה להיות היכולת הגנרית שלו. כמובן שבעניין הפעלת חימוש , תמיד יש מקום לאדם במעגל, כדי ליצור מנגנון אבטחה נוסף למניעת ירי לא מדויק״.

במהלך השיחה שלנו מספר שמני על אירוע מעצב בעברו, שמיושם כיום בתעשייה האווירית. הנשק המשוטט. במהלך מלחמת לבנון השנייה הוא שוחח עם מפקד חטיבת הצנחנים שנלחמה בעיירה בינת ג׳בייל. מאחד הבתים נורתה אש מקלעים כבדה לעבר הכוחות. מח״ט הצנחנים לא הצליח לכוון לבניין מטוס קרב כדי שיפגע בו, והאש נמשכה שעות .

״המקרה הזה חקוק אצלי בזיכרון כסיטואציה מעצבת״ ממשיך שמני. ״כיום החימוש המשוטט הוא בהחלט הפתרון למצבים האלה. ברגע שיש לרמה הטקטית נשק זמין ומדויק היא יכולה לסגור איתו מעגל בשניות. יש לנו בתעשייה האווירית כיום פתרונות משוטטים לטווחים שונים ולצרכים מגוונים. כך למשל ״ברקן ירוק״, שזהו טיל לעשרות ק״מ, שנמצא באוויר ומוכוון למטרה בהתאם לנתונים על הקרקע. רמת הדיוק שלו היא חלון. מעל ה ״ברקן הירוק״ יש לנו את ה ״ברקן m ”  , עם ראש נפץ גדול יותר וטווח מוגדל. הכיוון שלנו הוא יותר מדויק, יותר זמין אבל גם… יותר זול. זה מרכיב חשוב ומשמעותי בעידן שבו תקציבי הביטחון מצטמצמים.״

ש: אחת הבעיות בצבא היבשה להבדיל מצבאות אחרים הוא המגע הקרוב והמהיר. בעיית זיהוי כוחותינו גרמה ללא מעט נפגעים במהלך מלחמת לבנון השנייה. ובמילים אחרות : האם התקדמנו מאד מאז עידן הנצנץ לכוחות החי״ר… ?

האלוף במילואים גדי שמני, ראש
מנהל יבשה בתעשייה האווירית

״אין ספק שהמודעות בזמן אמת לקו כוחותינו, עמית או טורף כפי שכינינו את זה בעבר, היא קריטית בלוחמה משולבת רשת בדיוק מהסיבה שאתה צריך להפעיל חימוש בתוך שניות. כל היתרונות שפרטתי קודם יכולים להתבטל . אנחנו עובדים כיום על מערכות זיהוי מבוססות לייזר ומכ״מ. המערכת תדע לעשות זאת באופן עצמאי ואוטונומי , וכוח ידע מיד מי ניצב מולו״.

 

ראיון עם גדי שמני, ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית.

תגובות סגורות