הדיונים סביב קירור מרכזי נתונים וצריכת החשמל הנובעת מכך, מתחממים. ארגונים מחפשים דרכים להגברת יעילות הקירור, תוך תמיכה ברמות חדשות של מרכזי נתונים וסוגים חדשים של מערכות מחשוב לניהול יישומים.
על רקע הצמיחה בשימוש בשירותי ענן, עולות הדרישות סביב נושא מרכזי הנתונים, לרבות ניהולם וקירורם. דו”ח של NRDC (“מועצת ההגנה על משאבי הטבע” ) מצביע על כך שצריכת החשמל של מרכזי הנתונים בעולם צפויה לעלות לכ-140 מיליארד קוט”ש, בשנה, עד שנת 2020. ניתן להשוות זאת לתפוקה שנתית של 50 תחנות כוח, בעלות של חשבונות חשמל בגובה של 13 מיליארד דולרים בשנה.
זו למעשה הסיבה שבגינה עסקים מחפשים אחר דרכים חדשות לייעול מרכזי הנתונים שלהם. על פי חברת הייעוץ ‘Stratistics MRC‘, שוק קירור מרכזי הנתונים העולמי צפוי לגדול מ-640 מיליון דולרים בשנת 2015 ל-3.5 מיליארד בשנת 2022, עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של 27.7%. בהתאם לכך, עולה הצורך בפתרונות ידידותיים לסביבה ונראה כי הגברת צפיפות השרתים היא המפתח.
חברת הייעוץ והמחקר הטכנולוגי גרטנר (Gartner) מעריכה כי עלויות החשמל המצטברות צפויות לעלות לפחות ב-10% בשנה, בתוך חמש שנים.
מסקר שערכה Dell-EMC עולה, כי ממצאים אלה מדויקים למדי. כאשר נשאלו הנסקרים לגבי השפעת עלות קירור מרכז הנתונים על עלויות התפעול הכוללות שלהם, 50% השיבו כי לסעיף השפעה מובהקת. 78% השיבו כי יש השפעה מסוימת על העלויות הכוללות.
אם כן, מה הארגונים השונים עושים על מנת לשלוט טוב יותר במערכות הקירור שלהם?
- 55% השיבו כי הם משתמשים במערכות קירור אוויר (מעברים קרים / חמים)
- 45% מכוונים את טמפרטורת מרכז הנתונים כלפי מעלה (לפי התקנים של ASHERE)
- 44% ממנפים את הציוד הקיים ופועלים לאיחוד הציוד הפיזי והווירטואלי
אנו נמצאים בנקודה בה ארגונים ממנפים טכנולוגית קירור נוזלי עבור מגוון רחב של מקרים. במחקר לעיל נמצא, כי 25% מהארגונים כבר משתמשים בקירור נוזלי בסביבות הייצור ו-32% משתמשים בקירור נוזלי, בהיקפים שונים, בתוך מרכזי הנתונים שלהם. חשוב לזכור כי ארגונים עובדים עם כמות אדירה של נתונים. העלייה בעומסי העבודה ובכמות הנתונים, דורשים דרכים חדשות לקירור מערכות קריטיות, תוך שמירה על רמות גבוהות של יעילות.
למשל, בהתייחס למחשוב עתיר ביצועים (HPC), עם נפחי נתונים עצומים ועומסי עבודה ההופכים למורכבים יותר ויותר, הצורך בפריצת דרך בביצועים ברור. עוד עולה מהמחקר, כי יש דרכים רבות להשתמש בקירור נוזלי במרכזי נתונים:
- ל- 39% יש טכנולוגיות קירור נוזלי בארונות השרתים בצפיפות גבוהה
- 20% מיישמים קירור נוזלי במקרים שונים של מחשוב עתיר ביצועים
- 17% משתמשים בקירור נוזלי לתהליכי עיבוד של ‘ביג דאטה’
- 15% כבר משתמשים ביכולת המלאה של שיטת הקירור הנוזלי, כאשר מרבית החום מתפוגג בעזרת הנוזל
במבט לאחור, רק לפני מספר שנים , ראינו כי טכנולוגיות של קירור נוזלי היו בשולי הפריסה של מרכזי הנתונים ואילו כיום, הן הופכות למציאות קיימת. יחד עם זאת, ישנם מספר חששות בעת פריסת מערכות קירור אלה. 58% מהנשאלים במחקר ציינו כי “רטרופיטינג” (יישום טכנולוגיה חדשה על בסיס מערכות ישנות) מהווה את גורם ההרתעה הגדול ביותר מבחינתם. עם זאת, אותה קבוצה טענה כי בעת בניית מתקן חדש, 67% מתוכם יכללו את מערכת הקירור הנוזלי בו ובמרכזי הנתונים. 57% נוספים מהמחקר טענו, כי יכללו קירור נוזלי במהלך הצטיידות מחדש או במהלך שיפוץ הקיים. כל זאת מעיד על כך כי למרות ש”רטרופיטינג” אמנם נתפס כלא הגיוני, כאשר מתרחשים תהליכים משמעותיים הקשורים לציוד, שיטת הקירור הנוזלי הינה שיקול מרכזי.
פתרונות קירור נוזלי מסייעים לארגונים לעצב את סביבת העבודה שלהם על בסיס מחשוב עתיר ביצועים, לעבוד עם סוגים חדשים של מערכות ‘ביג דאטה’ ובסופו של דבר לשקול באופן פעיל את המעבר לקירור נוזלי בתוך חמש שנים.
יצירת אופטימיזציות סביב סוגים חדשים של עומסי עבודה תהווה מהלך חשוב עבור אנשי IT ומנהלים כאחד. בעוד קירור נוזלי ממשיך בקצב האימוץ הנוכחי, ארגונים יכולים ועשויים, למנף טכנולוגיה זו עבור יותר ויותר מקרים. עם זאת, בין אם זו מערכת מחשוב עתירת ביצועים או פרויקטים של ‘ביג דאטה’, זה הזמן המתאים ביותר לראות את שיטת הקירור הנוזלי כאפשרות אמיתית לשימור המערכות הקריטיות בעסק ולוודא המשך פעילותן בצורה מיטבית.
