<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>&#8235;New-Tech Magazine &#187; Altera&#8236;</title>	<atom:link href="http://new-techonline.com/nt-mag/tag/altera/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://new-techonline.com/nt-mag</link>
	<description>&#8235;וורדפרס חדש&#8236;</description>	<lastBuildDate>Thu, 02 Feb 2012 10:04:42 +0000</lastBuildDate>
	<language>he</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=3.2.1</generator>
		<item>
		<title>&#8235;צמיחה גם בשעת משבר&#8236;</title>		<link>http://new-techonline.com/nt-mag/2010/06/%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%92%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a2%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8/</link>
		<comments>http://new-techonline.com/nt-mag/2010/06/%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%92%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a2%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8/#comments</comments>
		<pubDate>Sun, 06 Jun 2010 07:40:24 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;heli&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[1]]></category>
		<category><![CDATA[Altera]]></category>
		<category><![CDATA[ASIC]]></category>
		<category><![CDATA[FPGA]]></category>
		<category><![CDATA[אריק ויינשטיין]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://new-techonline.com/nt-mag/?p=2713</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;מאת: אריק ויינשטיין. דני בירן – סגן נשיא בכיר לשיווק ב ALTERA-, מהחברות המובילות בתחום רכיבי FPGA ו-CPLD, הגיע לישראל במסגרת ביקור שיועד לפגישות עם לקוחות החברה. עם מחזור מכירות שנתי של 1.2 מיליארד דולר ו-2700 עובדים ברחבי הגלובוס, סימנה החברה את הרבעון הראשון של 2010 כטוב ביותר בתולדותיה – מצויד ברוח גבית זו, פרס [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><img class="alignright size-thumbnail wp-image-2714" title="Fotolia_13531061_M" src="http://new-techonline.com/nt-mag/wordpress/http://www.new-techonline/magazine/wordpress/wp-content/uploads/2010/06/Fotolia_13531061_M-150x100.jpg" alt="אלטרה" width="150" height="100" />מאת: אריק ויינשטיין. דני בירן – סגן נשיא בכיר לשיווק ב ALTERA-, מהחברות המובילות בתחום רכיבי FPGA ו-CPLD, הגיע לישראל במסגרת ביקור שיועד לפגישות עם לקוחות החברה. עם מחזור מכירות שנתי של 1.2 מיליארד דולר ו-2700 עובדים ברחבי הגלובוס, סימנה החברה את הרבעון הראשון של 2010 כטוב ביותר בתולדותיה – מצויד ברוח גבית זו, פרס לפנינו בירן את משנתה השיווקית של החברה.<span id="more-2713"></span></p>
<p>“אחרי התפוצצות הבועה בשנת 2000 הייתה הנחה כללית שתוצאות עסקיות כמו שהיו בזמן הבועה לא יחזרו יותר ואנו צריכים להתרגל לרמת הכנסות נמוכה יותר- והנה דווקא בשנת 2010 בצמידות למשבר הנוכחי השגנו את התוצאות הטובות יותר בתולדות החברה.”<br />
אחת ההנחות עקב המשבר האחרון הוא שחברות לא ימהרו להיכנס לפיתוח ASIC עקב העלויות הגבוהות הנלוות לכך – וברירת המחדל היא FPGA, האם אתם מזהים מגמה זו?<br />
בירן:”בהחלט. יש בשוק מספיק מחקרים ונתונים שמראים כמה עולה לפתח ASIC וכמה עולה לעבור מטכנולוגיה לטכנולוגיה בליטוגרפיה זעירה יותר, כמו למשל מ-130 ננומטר ל 90 ננומטר – וככל שמתקדמים בטכנולוגיות העלויות עולות בצורה אקספוננציאלית. העלות הגבוהה נובעת לא רק מעלויות הייצור עצמן כי אם מהעלות הגבוהה של כלי ה- EDA שהופכים להיות מורכבים יותר ויותר. ישנם שווקים מסוימים שבעבר הצדיקו את ההשקעה בפיתוח וייצור ASIC – אך עקב הגידול בעלויות הפיתוח הפסיקו שווקים אלו היום להחזיר את ההשקעה הגדולה והדבר לא משתלם. שווקים כמו טלפונים סלולאריים ומכשירים ניידים מצדיקים את ההשקעה ב ASIC אך שוק כמו בקרה תעשייתית לא מצדיק – והאלטרנטיבה היא FPGA. אנו בפירוש רואים שהשימוש ברכיבי FPGA הולך וגדל ולא רק לצרכי אבי-טיפוס כי אם גם בייצור ובהטמעה במוצר הסופי ודוגמא לכך ניתן לראות בשוק הציוד הרפואי.”</p>
<p>מה המשפחות העיקריות של רכיבי ALTERA ?<br />
“לALTERA- יש 4 משפחות עיקריות: משפחת ה-Stratix &#8211; לקצה הגבוה של הדרישות, במסגרת משפחה זו הכרזנו ממש לאחרונה על רכיבי ה 5-STRATIX שהיום כבר מיוצרים בטכנולוגיית 45 ננומטר ובדור הבא יהיו ב &#8211; 28 ננומטר. משפחה נוספת לתחום הנמוך של הדרישות היא משפחת ה Cyclone שבמסגרתה השקנו בשנה שעברה את ה Cyclone-GX. הייחודי ב- GX הוא שלמרות שהוא רכיב Low cost הוא כולל מקמ”שים (Transceivers), זו הפעם הראשונה שמשפחה לקצה הנמוך של הסקאלה כוללת Transceivers שהדרישה אליהם הולכת וגדלה. במשפחת ה Stratix אנו מגיעים לקצבי עבודה של 11.3 גיגה ביט לשניה וב- Cyclone  ל- 3.5. משפחה חדשה יחסית לתחום הביניים היא משפחת Arria שפותחה עקב דרישה גדלה והולכת של השוק, היא מיוצרת בטכנולוגיית 40 ננומטר ואנו צופים שהיא תהיה פופולארית. משפחה נוספת היא ה- Hardcopy של רכיבי ה Stratix, שמאפשרת ללקוח להעביר את התיכנון הפונקציונאלי שפותח ב FPGA לרכיב hardcopy וזאת על מנת להוריד עלויות בייצור וגם הקטנת צריכת ההספק. העלות של מעבר ל hardcopy נמוכה משמעותית מפיתוח ASIC.”</p>
<p>מה שווקי היעד העיקריים אליהם מכוונת ALTERA את מוצריה?<br />
בירן:”שווקי היעד כוללים כמעט את כל התחומים – בכולם משתמשים ברכיבי FPGA : אם זה בתחום הצבאי שבו השימוש הולך וגדל, תחום ה- Broadcast, רפואי, בקרה תעשייתית ועוד. תחום התקשורת הוא עדיין השוק הגדול ביותר – ובמערכות שעובדות בקצבים של עשרות גיגה יש שימוש נרחב במשפחת ה- Stratix. בשוק הצבאי יש כיום מגמה להשתמש במוצרים מסחריים מהמדף (COTS) ולא בתקני MILSTD כפי שהיה נהוג בעבר- ועבור שוק זה הוצאנו בשנה שעברה את ה- Cyclone-LS. ה LS (Low power&amp; Secured) ייחודי בכך שהוא בעל הספק נמוך ומכיל  hard core IP ייעודיים בנושא אבטחה שנדרשים לפלח שוק הצבאי- זו הפעם הראשונה שיש משפחה מיועדת מבחינה פונקציונאלית לשוק הצבאי.”</p>
<p>האם ALTERA מתעתדת להוסיף מעבדי hard core למשפחות השונות כחלק מהכוונת המוצרים לקצה הגבוה של השוק?<br />
“כרגע יש לנו את ה- Nios-2 שהוא soft core והוא ממשיך להתפתח – לאחרונה הוספנו מערכת לניהול זיכרון (MMU) המאפשר להריץ עליו מערכות הפעלה כמו לינוקס. אנו הגענו למסקנה שהוספת מעבד hard core למשפחות ה FPGA בקצה הגבוה כמו ה Stratix הוא לא דבר נכון וזאת משתי סיבות עיקריות: עד שיצא רכיב כזה לשוק ארכיטקטורת המעבד צועדת קדימה –דבר שהופך את ה hardcore לפחות אטרקטיבי, דבר שני הוא העלות של מעבד נפרד מחוץ לרכיב ה FPGA נמוכה יחסית – כך שאין יתרון כלכלי להכללתו של מעבד hardcore ב FPGA.”<br />
ALTERA  הכריזה לאחרונה על משפחת ה Stratix-5 בטכנולוגיית 28 ננומטר שמכילה כמה חידושים מעניינים:<br />
- מקמ”שים שתומכים בקצבים של עד 28 גיגה ביט לשנייה –שיפור של למעלה מ 100% בביצועים. המשמעות היא גדולה במיוחד במערכות שתומכות בקצבים של 100 גיגה ויותר שכן היא מאפשרת לרדת מ 10 טרנסיברים בטכנולוגיית 40 ננומטר ל 4 בלבד בטכנולוגיית 28 ננומטר.<br />
- בפעם הראשונה תשלב משפחה זו בלוקי IP מסוימים כגון PCIx ב &#8211; hard core דבר שיאפשר להוריד את צריכת ההספק.<br />
-רוחב מילה משתנה בבלוקי DSP: אם עד היום רוחב המילים היה קבוע כגון 25X18, הרי שלביצוע 3 מכפלות בו”ז של 9X9 באפליקציות ווידאו נדרשו 3 יחידות DSP ברוחב של 25X18 &#8211; זהו בזבוז סיליקון והספק. ב Startix-5, יחידת הDSP  מתכוננת ומאפשרת לבצע ביחידה אחת מכפלת 25X18 אחת או 3 מכפלות במקביל של 9X9, דבר שמביא לחסכון של 2 יחידות DSP לעומת התכנון הקודם.<br />
-חידוש נוסף הוא “טעינה חלקית” של רכיב ה FPGA – אין צורך לטעון את כולו תוך כדי השבתת המערכת. דוגמא לשימוש היא אפליקציית תקשורת שצריכה לטעון תמיכה בפרוטוקול מסוים ולהסיר תמיכה בפרוטוקול אחר – דבר זה יכול להיעשות בזמן ריצה ללא הצורך להוריד את המערכת שיכולה להיות למשל תחנת בסיס סלולארית.</p>
<p>בירן:”בכל החידושים הללו אנו רואים את הצורך לשפר ביצועים, צריכת הספק ומחיר מבלי להגדיל את המשאבים ותוך כדי תמיכה בטכנולוגיות ייצור בליטוגרפיות זעירות יותר – הדבר אפשרי רק ע”י דרכים חדשניות לניצול הארכיטקטורה. אתגר נוסף הוא היכולת לספק ללקוחות תכנוני IP בתחום רחב של אפליקציות – לשם כך אנו מפתחים בעצמנו אך גם עובדים עם חברות שותפות רבות. דוגמא למאמץ זה היא חבילת ה- VIP (Video and Image Processing) שמציעה פתרון כולל יותר.”</p>
<p>“אין ספק שתוצאות הגבוהות של הרבעון האחרון מצביעות לא רק על מצבה של חברת אלטרה כי אם גם על המגמה שה- FPGA הופך ליותר מרכזי בהרבה שווקים ואנו צופים שהמגמה תמשיך&#8230;.”</p>
<p><a class="a2a_dd a2a_target addtoany_share_save" href="http://www.addtoany.com/share_save#url=http%3A%2F%2Fnew-techonline.com%2Fnt-mag%2F2010%2F06%2F%25d7%25a6%25d7%259e%25d7%2599%25d7%2597%25d7%2594-%25d7%2592%25d7%259d-%25d7%2591%25d7%25a9%25d7%25a2%25d7%25aa-%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%2591%25d7%25a8%2F&amp;title=%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%94%20%D7%92%D7%9D%20%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%AA%20%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8" id="wpa2a_2"><img src="http://new-techonline.com/nt-mag/wordpress/wp-content/plugins/add-to-any/share_save_171_16.png" width="171" height="16" alt="Share"/></a></p></div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://new-techonline.com/nt-mag/2010/06/%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%92%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a2%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;הוספת מאיצי חומרה מקטינה את ההספק במערכות משובצות&#8236;</title>		<link>http://new-techonline.com/nt-mag/2010/01/%d7%94%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a6%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a7-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8/</link>
		<comments>http://new-techonline.com/nt-mag/2010/01/%d7%94%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a6%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a7-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8/#comments</comments>
		<pubDate>Sun, 31 Jan 2010 09:14:20 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;liat&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[articles]]></category>
		<category><![CDATA[Altera]]></category>
		<category><![CDATA[Components]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://new-techonline.com/nt-mag/?p=1240</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;לא כל הפונקציות מתאימות במידה שווה לשינויים במעגלים תמורת תדר. פונקציות הפועלות במקביל רצות הרבה יותר מהר כאשר קיימת חומרה המסוגלת לבצע צעדים אחדים בו-זמנית, דבר המתבטא בביצועים טובים יותר עבור מהירות שעון נתונה, אך גם במהירות שעון נמוכה יותר עבור רמת ביצועים נתונה. מכאן, שהוספת חומרה בתכנון שבב עשויה להנמיך את דרישות ההספק תוך [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p dir="rtl"><img class="alignright size-thumbnail wp-image-1234" title="ALTERA" src="http://new-techonline.com/nt-mag/wordpress/http://www.new-techonline/magazine/wordpress/wp-content/uploads/2010/01/ALTERA-150x100.jpg" alt="" width="150" height="100" />לא כל הפונקציות מתאימות במידה שווה לשינויים במעגלים תמורת תדר. פונקציות הפועלות במקביל רצות הרבה יותר מהר כאשר קיימת חומרה המסוגלת לבצע צעדים אחדים בו-זמנית, דבר המתבטא בביצועים טובים יותר עבור מהירות שעון נתונה, אך גם במהירות שעון נמוכה יותר עבור רמת ביצועים נתונה. מכאן, שהוספת חומרה בתכנון שבב עשויה להנמיך את דרישות ההספק תוך שמירה על רמת ביצועיהם<span id="more-1240"></span></p>
<p dir="rtl">חוק האצבע בתכנון מערכות משובצות אמר שהוספת חומרה מעלה את דרישות ההספק. אולם, השימוש הזהיר במאיצי חומרה (hardware accelerators) הופך את החוק: הוספת חומרה עשויה להקטין את ההספק. בעזרת ניתוח אלגוריתמים ומימוש מאיצים מתאימים בלוגיקה מתוכנתת, המפתחים יכולים לשפר את ביצועי התכנון תוך הקטנת צריכת ההספק במערכת מחשוב משובצת. תוצאות בדיקה מראות שמאיצים מגדילים את אופציות החליפין החל משיפור פי-200 בביצועים עבור הספק זהה ועד לביצועים זהים תוך הפחתה של 90% בצריכת ההספק.</p>
<p dir="rtl">ללוגיקה מתוכנתת היה, ללא הרבה הצדקה, מוניטין מאז ימי ראשיתה כאמצעי רעב-הספק לתכנון הלוגי. חוקי האצבע היו שצריכת הספק במעגל משולב יחסית בקירוב לשטח השבב עבור טכנולוגיית תהליך נתונה, ושתכנון הממומש בלוגיקה מתוכנתת נוטה להיות גדול יותר מאשר בלוגיקה בעזרת חומרה רגילה. אולם שתי קביעות אלה, אם כי מפתות, הן גם מטעות.</p>
<p dir="rtl">הרבה יותר משמעותית מאשר תלות ההספק בשטח היא תלות ההספק בתדר של מעגל משולב. מאחר שמעגלי CMOS צורכים את מרבית הזרם בזמן שטרנזיסטורים ממתגים מצבים, לתדר בו פועל המעגל הייתה הרבה יותר השפעה מאשר לממדי השבב עצמו. ככל שהתדר עולה, כך גדלה צריכת ההספק. מכאן נפתח הסיכוי שהמתכננים יוכלו להקטין את צריכת הזרם של שבב על-ידי הוספת מעגלים, אם תוצאת הוספת החומרה היא הקטנה משמעותית של מהירות השעון.</p>
<p dir="rtl">במשך שנים, מעבדים משובצים נעזרו בפונקציות חומרה מותאמות אישית להאצת אלגוריתמים מקובלים כגון גראפיקה או עיבור אותות כדי להשיג פעולה נוספת במחזור שעון יחיד. בעוד גישה זו משפרת את ביצועי המערכת, היא איננה מקטינה את שעון המערכת או את צריכת ההספק הדינמית. אם ניתן להשתמש בחומרה כדי להאיץ אלגוריתמי תוכנה, ולהקטין את תדר השעון, אזי אפשר לחסוך הספק תוך שמירה על ביצועי המערכת. </p>
<p dir="rtl"> אולם לא כל הפונקציות מתאימות במידה שווה להחלפת המעגלים בתדר. תהליכים רציפים, בהם יש להשלים צעד אחד בטרם יחל הבא אחריו, נהנים אך מעט מהוספת חומרה. פונקציות שניתן לתפעל במקביל, מאידך, מסוגלים לרוץ הרבה יותר מהר כאשר חומרה זמינה לשם ביצוע מספר צעדים בו-זמנית. הדבר מתורגם לביצועים טובים יותר עבור מהירות שעון נתונה, אך גם במהירות שעון נמוכה יותר עבור רמת ביצועים נתונה. דבר זה, בנוסף להוספת חומרה בתכנון שבב יכול להנמיך את דרישות ההספק, תוך שמירה על הביצועים. </p>
<p dir="rtl">דוגמת Mandelbrot </p>
<p dir="rtl">כדי להדגים את סוג החיסכון בהספק שהמתכנן יכול להשיג, פותחה דוגמה של תכנון זול מבוסס FPGA תוך שימוש ב- 50 EP3C25F324מגה-הרץ  של  Alteraעם 25K מרכיבים לוגיים (LEs),  66 יחידות זיכרון 0.6Mbits)) M9K, 16 יחידות מכפיל 18&#215;18, וארבעה PLLs. התכנון ביצע את אלגוריתם Mandelbrot לחישוב פרקטלים (fractals), תוך שימוש בתור קו בסיס במעבד המשובץ Nios®II של Altera®. למרות הממדים הקטנים יחסית של ה-FPGA שנבחר, המיקרו-מעבד תפס רק חלק ממשאבי ה-FPGA. זה השאיר מקום למימוש חומרה נוספת כדי להאיץ את ביצוע האלגוריתם (במוצג באיור 1).</p>
<p dir="rtl"><img class="aligncenter size-medium wp-image-1235" title="1" src="http://new-techonline.com/nt-mag/wordpress/http://www.new-techonline/magazine/wordpress/wp-content/uploads/2010/01/14-300x127.jpg" alt="" width="300" height="127" /> </p>
<p dir="rtl">איור 1. דיאגרמה מלבנית טיפוסית של מערכת מעבד</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">הבדיקות העריכו את המעבד בלבד ואת המעבד עם עד חמישה מאיצי חומרה. נציגים גדולים יותר של משפחות המוצרים Cyclone®III ו-Stratix®III , בעלי יכולת התקני הבדיקה של ההתקן פי כמה יותר גדולה, היו מספקים הזדמנויות חליפין אפילו יותר נרחבות.</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">בדיקות קו-בסיס העלו שהמעבד Nios II הפועל לבד דרש 435 מיליון מחזורי שעון כדי להשלים את החישובים עבור מסגרת Mandelbrot אחת. הוספה של מאיץ יחיד שינתה את דרישת הביצוע עד 4.9 מיליון מחזורים – שיפור כמעט פי 90 בביצועים (איור 2, משמאל)- ללא עלייה ניתנת למדידה בדרישת ההספק. הוספת ארבע מאיצים נוספים גרמה לשיפורים של עד פי 435 מהביצועים של המעבד בלבד. ההספק הנצרך על-ידי המאיצים הנוספים היה רק ב-90%  גדול יותר מאשר ה-CPU בלבד (איור 2, מימין).</p>
<p dir="rtl"> <img class="aligncenter size-medium wp-image-1236" title="2" src="http://new-techonline.com/nt-mag/wordpress/http://www.new-techonline/magazine/wordpress/wp-content/uploads/2010/01/23-300x98.jpg" alt="" width="300" height="98" /></p>
<p dir="rtl">איור 2. התוצאה של הוספת מאיצי חומרה על ביצועי המערכת (משמאל) וצריכת ההספק (מימין)</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">הפחתת תדר השעון של המערכת</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">עלייה של פי 435 בביצועים יוצרת מרחב מחשוב עשיר שניתן להמיר כנגד הספק נמוך יותר. דרך אחת לטפל בהקטנה זו היא להאט את השעון בכל התכנון. כפי שמציג איור 3, אפילו עם מאיץ אחד, כל התכנון יכול לרוץ ב-1 מגה-הרץ ולהשיג עדיין ביצועים טובים יותר מאשר CPU לבד הרץ ב-80 מגה-הרץ.</p>
<p dir="rtl"> <img class="aligncenter size-medium wp-image-1237" title="3" src="http://new-techonline.com/nt-mag/wordpress/http://www.new-techonline/magazine/wordpress/wp-content/uploads/2010/01/32-300x214.jpg" alt="" width="300" height="214" /></p>
<p dir="rtl">איור 3. תוצאות של הפחתת תדר השעון של המערכת</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">בינתיים, החיסכון בהספק משמעותי. התכנון עם CPU ומאיץ אחד הרץ ב-1 מגה-הרץ ניצל רק 12 מילי-ואט בהשוואה ל-132 מילי-ואט עבור ה-CPU לבדו הרץ ב-80 מגה-הרץ, בעודו משיג עדיין ביצועים כמעט כפולים. אם מעיינים בתכנון עם 3 מאיצים, ההספק יורד לפחות מחמישית עם CPU בלבד והביצועים עולים במעל פי חמש. </p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">הפחתת תדר שעון המאיץ</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">אולם ביישומים רבים, חומרת המאיץ יעילה רק להאצת חלק מהאלגוריתם. במקרים כאלה, האטת השעון בכל מקום בתכנון עלולה להשפיע לרעה על ביצועי פונקציות אחרות. תרחיש סביר יותר הוא שתוכנת היישום דורשת מהמעבד לרוץ בתדר גבוה יותר. במקרה זה, ניתן להשיג עדיין צמצום ההספק על-ידי הפחתת תדר שעון המאיץ.</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">המפתחים יכולים להעריך את השפעת המהירויות השונות של השעון על יחידות חומרה שונות על ביצועים והספק. ה-FPGAs אשר שימשו בתכנון זה מאפשרים מישורי שעון מרובים, כך שה-CPU וחומרת התאוצה שלו יכולים לפעול כל אחד במהירות המיטבית שלו. על-ידי כיוונון נפרד של מהירויות מישור השעון, המפתחים יכולים לקבוע בנקל את ההספק המזערי הדרוש תוך שמירה על הביצועים הרצויים.</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">נדון במקרה שמתכנן מערכות משובצות רוצה שהמעבד יבצע קוד ב-80 מגה-הרץ תוך כדי הורדת האלגוריתם החישובי הכבד לחומרה הרצה בתדר שעון נמוך יותר. במקרה הנדון המעבד המשובץ המריץ קוד יישומים ב-80 מגה-הרץ עם חמישה מאיצי חומרה הרצים ב-1 מגה-הרץ יגדיל את ביצועי המערכת פי שישה תוך כדי הפחתת ההספק ב-55% (איור 4).</p>
<p dir="rtl"> <img class="aligncenter size-medium wp-image-1238" title="4" src="http://new-techonline.com/nt-mag/wordpress/http://www.new-techonline/magazine/wordpress/wp-content/uploads/2010/01/41-300x212.jpg" alt="" width="300" height="212" /></p>
<p dir="rtl">איור 4. השפעות של הקטנת תדר שעון המאיץ</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">פיתוח מאיצי חומרה</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">הצעד הראשון שיש לנקוט בו הוא לעיין בתת-שגרות (subroutines) כדי לאתר אלגוריתמים חישוביים או של מכשיר-המצבים (state-machine). אלה הם הסוגים שסביר ביותר כי ייהנו מהתאוצה. אחרי שהמפתחים זיהו תת-שגרות הבאות בחשבון, כלי פרופיל התוכנה הסטנדרטי יספק את הפרטים הנחוצים כדי לזהות הזדמנויות בתאוצה. לולאות הדורשות זמן רב לביצוע הן הזדמנויות תאוצה טובות.</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">יצירת מאיצי חומרה, שהיא משימה מוכרת עבור מפתחי חומרה, עשויה להציב משימה מפחידה עבור מפתחי תוכנה היוצרים אלגוריתמים ב-C. היכולת לתרגם אלגוריתמי ANSI C ללוגיקה התואמת היא אלמנט מפתח ביצירת חומרת תאוצה יעילה (איור 5).</p>
<p dir="rtl"> <img class="aligncenter size-medium wp-image-1239" title="5" src="http://new-techonline.com/nt-mag/wordpress/http://www.new-techonline/magazine/wordpress/wp-content/uploads/2010/01/5-293x300.jpg" alt="" width="293" height="300" /></p>
<p dir="rtl">איור 5. תזרים תכנון מאיץ חומרה</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">היישום שבדוגמה היה אפשרי תוך שימוש במערך כלים מתקדם, הכולל את ה-C ב-Hardware Acceleration Compiler (C2H) עבור המעבד המשובץ וכלי פיתוח המערכות SOPC Builder, כאשר את שניהם ניתן למצוא בתוכנת התכנון Quartus®II של Altera. הכלים המירו אוטומטית את קוד המעבד המשובץ C למאיץ חומרה המיושם ב-HDL.</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">כמו כן שולב המאיץ עם מערכת המעבד. לאחר ש-HDL הופק עבור המערכת, ניתן לבצע הערכה בעזרת כלי הדמיה של HDL, או שניתן לרוץ ישירות בחומרת FPGA. בשתי הדרכים, התוצאות ייוערכו, הקוד ישונה חזור ושנה עד שיושגו הביצועים וההספק עבור המערכת הרצויים.</p>
<p dir="rtl">לנצל את המקבילות</p>
<p dir="rtl">בנוסף ליצירת תכנוני מאיצי תוכנה עבור צעדי-מפתח של האלגוריתם, על המתכננים לשקול שימוש בעותקים רבים של מאיצים כאלה. עותקים רבים ניתן לממש בקלות בתכנון לאחר שהוכן קוד HDL, והזמן הדרוש כדי לערוך את ההערכה מצדיק את ההשקעה לעתים קרובות. כאשר האלגוריתם הוא מקבילי מאוד, כמו בדוגמת Mandelbrot, המאיצים המקבילים יכולים להגביר את ההזדמנויות של חסכון בהספק, כמו שהוכח בדוגמה.</p>
<p dir="rtl">סיכום</p>
<p dir="rtl">על-ידי שימוש במאיצי חומרה, המתכננים יכולים להתעלם מחוק האצבע אשר גרס שיותר מעגלים פירושם יותר הספק. הם גם פותחים את האפשרויות של חיפוש נרחב בתכנון במונחים של פשרות בהספק ובביצועים ומשחררים את המתכננים להשתמש ב-FPGAs הנראים רעבים להספק כמארחים ליישומים רבים בהם ממדים קטנים והזנה בסוללות הם חיוניים.</p>
<p dir="rtl">מידע נוסף: </p>
<p dir="rtl">■ AN 351: Reducing Power with Hardware Accelerators:</p>
<p dir="rtl">www.altera.com/literature/an/an531.pdf</p>
<p dir="rtl">■ Nios II Low Power Design Example:</p>
<p dir="rtl">www.altera.com/literature/an/power.zip</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p dir="rtl">הבעת תודה </p>
<p dir="rtl">■ Rodney Frazer, Embedded Specialist FAE, Sales, Altera Corporation</p>
<p dir="rtl"> </p>
<p><a class="a2a_dd a2a_target addtoany_share_save" href="http://www.addtoany.com/share_save#url=http%3A%2F%2Fnew-techonline.com%2Fnt-mag%2F2010%2F01%2F%25d7%2594%25d7%2595%25d7%25a1%25d7%25a4%25d7%25aa-%25d7%259e%25d7%2590%25d7%2599%25d7%25a6%25d7%2599-%25d7%2597%25d7%2595%25d7%259e%25d7%25a8%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%25a7%25d7%2598%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2594-%25d7%2590%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%2594%25d7%25a1%25d7%25a4%25d7%25a7-%25d7%2591%25d7%259e%25d7%25a2%25d7%25a8%2F&amp;title=%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%20%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A6%D7%99%20%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%94%20%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A7%20%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%AA" id="wpa2a_4"><img src="http://new-techonline.com/nt-mag/wordpress/wp-content/plugins/add-to-any/share_save_171_16.png" width="171" height="16" alt="Share"/></a></p></div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://new-techonline.com/nt-mag/2010/01/%d7%94%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a6%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a7-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>

