מאת: אריק וינשטיין

חברת Atmel, מהחברות המובילות  בתחום מעבדים למערכות משובצות ובטכנולוגיית מסכי מגע הודיעה לאחרונה על תוצאות הרבעון השני של 2011  שממשיך את מגמת העלייה בהכנסות. מה  שמייחד חברה זו הוא  לאו דווקא הגידול בהכנסות כמו שינוי הכיוון שבו החלה ב-2006 תוך התמקדות והגדלת הפעילות בתחום המיקרו-בקרים  ומעבדים למערכות משובצות, דבר שהביא לגידול בהכנסות בתחום זה  מ- 24% מסך כל הכנסות החברה  בשנת 2006 עד ל-64% ברבעון הראשון של 2011.
החברה מספקת היום פתרונות למערכות משובצות מחשב החל ממיקרו-בקרים בארכיטקטורת 8 ביט, מעבדי  32 ביט, וטכנולוגיות למסכי מגע קיבוליים.
מרקוס ווימר (Markus Wimmer) – מנהל מכירות אזורי של Atmel במזרח אירופה והמזה”ת, סקר בפני ניו-טק את קווי המוצרים ותחומי הפעילות העיקריים של החברה “בעקבות שינוי הכיוון בשנת 2006 תוך החלפת ההנהלה הבכירה – החברה החליטה להמשיך ב-2 קווי מוצרים בתחום המיקרו-בקרים: הראשון הוא משפחת ה- AVR שהחלה במעבדי 8 ביט מבוססי ארכיטקטורה ייחודית וכיום המשפחה תומכת גם בארכיטקטורת 32 ביט. קו המיקרו-מעבדים השני מבוסס על ארכיטקטורות של ARM   החל מ- ARM7  ועד למשפחת Cortex העדכנית”.
השינוי וההתמקדות בתחום המיקרו-הבקרים הוא לא השינוי  היחידי שהוחלט עליו ב- Atmel. בשנת 2008 רכשה החברה את חברת Quantum הבריטית שפיתחה טכנולוגיה  ו- IP לחיישני מגע קבליים בעיקר ליישומי מממשק משתמש (User Interface). רכישה זו הזניקה את Atmel להיות בין המובילות בתחום טכנולוגיית המגע בכלל ומסכי מגע בפרט. בחברה גאים לציין שבקרי מסכי המגע של  Atmel  נמצאים ב-8 מתוך 10 הטלפונים החכמים המובילים בשוק  כמו למשל של מוטורולה, סמסונג  ו-  HTC. רק לאחרונה הכריזה סמסונג כי תשלב בדור החדש של  מכשירי המגע מסוג  Galaxy S-2 את הבקר mXT224 של Atmel שינהל את האינטראקציה עם המשתמש.
“סדרת הבקרי מסך ממשפחת  ה- maxTouch  המכילה טכנולוגיה   מוגנת  פטנטים מאפשרת זמני תגובה מהירים לפעולות המשתמש גם במסכים מורכבים, בנוסף בקרים אלו כוללים מעבדים פנימיים ממשפחת ה- AVR כך שהם מספקים יחס ביצועים\הספק מצוין.  אחד היתרונות הגדולים בטכנולוגית המגע של Atmel הוא היכולת לשלב אותה גם במיקרו-מעבדים של ה-8 ביט של Atmel שלאו דווקא מכילים LCD Controllers    וזאת בעזרת שימוש בספריית QTouch. הספרייה מאפשרת ללקוחותינו לשלב במוצרים שלהם ממשק מבוסס מגע כמו כפתורי מגע קבליים , Sliders ו- Wheel ותומכת  משפחות ה- AT91SAM  וה- AVR. ממשק מבוסס מגע שהיה נפוץ ביותר בתחום המוצרים לצרכן כמו טלפונים חכמים ונגנים חודר היום גם לתחומים נוספים כמו בקרה תעשייתית, תעשיית הרכב שם השימוש במעבדי 8 או 16 ביט יותר נפוץ  והשימוש ב- QTouch   מאפשר לתכנן מוצרים עם זיכרון קטן יותר, דוגמה לכך היא חברת BMW  שאימצה טכנולוגיה זו לשימוש ברכביה”

משפחת  ה- AVR  כוללת מיקרו-בקרים ברוחב 8, 16 ו-32 ביט ומבוססת על ארכיטקטורה ייחודית ל- Atmel שפותחה כחלק מעבודת דוקטוראט והיא אופטימאלית לתמיכה בשפות תיכנות  כמו C.  המשפחה כוללת כמה תתי משפחות:
AVR – UC3  ברוחב 32 ביט שמספק יחס ביצועים – הספק גבוה במיוחד כולל תמיכה ב- DSP  ויחידת עיבוד מתמטית בנקודה צפה (FPU).
tinyAVR: מעבדי 8 ביט למוצרים שדורשים הספק נמוך במיוחד כמו גם גודל פיזי קטן וכוללים ממירי A/D משווים אנלוגיים ותמיכה בסיגנלי PWM.
megaAVR: מעבדי 8 ביט אך ליישומים שדורשים זיכרון גדול יותר – עד  64K זיכרון הבזק ובקר LCD  ותמיכה של עד 16 ערוצים ב- QTouch.
AVR XMEGA: התומכת בארכיטקטורת 8 ו- 16 ביט, ביצועי זמן-אמת גבוהים ומשלבת USB, ממירי A/D ומתח הפעלה נמוך של 1.6 וולט.
המשפחה השנייה של מיקרו-בקרים מבוססת על מעבדי ARM. הדור הראשון שהחל את דרכו בשנת 2000 כלל מעבדים מבוססי ARM7    ובחברה גאים לציין שעד היום ממשיכים הלקוחות לייצר מוצרים המבוססים על משפחה זו. משפחה זו כוללת כיום מעבדים רבים החל מה – SAM7, המשך ל-  SAM3   שמבוססת על ארכיטקטורת ה- ARM Cortex M3 ועד ל סדרת המעבדים מסדרת AT91SAM9 שמיועדים ליישומים  מורכבים יותר כמו  ציוד רפואי.
לאחרונה השיקה החברה חמישה מעבדים חדשים כחלק ממשפחת ה- SAM9  שמבוססת על ליבת ה- ARM926EJ-S ומאופיינים ביכולות קישוריות נרחבות ובקר LCD  מתקדם. ב- Atmel מציינים שמעבדים אלו מתאימים במיוחד ליישומים כמו ציוד רפואי, בקרה תעשייתית, בקרת אקלים ואוורור (HVAC) נקודות מכירה (PoS) מדפסות ועוד. חמשת המעבדים החדשים הכוללים את: SAM9G15, SAM9G25, SAM9G35, SAM9X25 ו- SAM9X35  תומכים בקישוריות USB  ( עד 3 חיבורים כולל Host)  ו- Device,
CAN, Ethernet, SDIO/SDcard/MMC,   I2C, SPI וכן  מודם בתוכנה. התקני התצוגה כוללים בקר LCD התומך ב-4 שכבות תצוגה והאצת 2D  ( בין היתר מאפשר  תמונה-בתוך-תמונה וסיבוב תמונה), מצלמה וממשק למסך מגע. ממשקי הזיכרון כוללים: SDRAM, NOR Flash, MLC NAND Flash, DDR2 ו- LPDDR. המעבדים פועלים התדר 400  ומתאפיינים בצריכת הספק נמוכה של 300 מיקרו-וואט ל- MHz.

מאת: שלמה אוסטרובסקי, אדוויס אלקטרוניקה בע”מ

טכנולוגית ה- FPGA’s/CPLD שוכללה והתפתחה מאוד בשנים האחרונות. כאשר אנו רואים את ריבוי האפליקציות שבהם נעשה שימוש נרחב ב- FPGA’s, ניהול מקורות המתח הופכים להיות יותר ויותר מאתגרים בשל בעיות מתח זינה, תגובת המערכת, רציפות ההספקה, רמת רעש נמוכה, וניהול אנרגיה אופטימאלי. בטכנולוגיות האחרונות של ה- FPGA’s קיימים מספר מאפיינים חשובים אשר צריכים לקבל תשומת לב בכל תכנון:
הורדת מתח העבודה
הגדלת זרם העבודה
תגובה מהירה
מזעור
הפרמטרים האלו מקשים מאוד על ספקי הכח מסוג (POL (Point of Load אשר גורמים לאתגרים גדולים למפתחי ספקי הכח וממירי ה- DC אשר יכולים לתמוך בדרישות אלו.
מאמר זה בא לתאר את האתגרים הניצבים בפני מפתחי ה- FPGA’s בגרסאות האחרונות  של ה- 90nm, ה- 65nm
וה- 28nm וכיצד ניתן להתמודד עם הדרישות החדשות.
הדרישות העיקריות בתכנון ממירי
ה-DC to DC הם:
1. גודל פיזי קטן על מנת לצמצם שטח המעגל.
2. דיוק גבוה במתח המוצא ללא תלות בשינויים סביבתיים.
3. תגובה מהירה לשינויי הדינמיים בצריכה
4. נצילות גבוהה ומינימום הפסדים.
חברת Bellnix היפנית הרימה את הכפפות במטרה להתמודד עם אתגרים אלו ופיתחה ממירי DC/DC בשיתוף פעולה מלא עם חברות ה- FPGA’s המובילות בהן – Xilinx, Altera,  פיתוח זה התבסס על האתגרים אשר ניצבו בפני המפתחים בבואם לאמץ את הטכנולוגיות החדשות. גודל פיזי קטן הינו מרכיב חשוב בתכנון DC to DC. בממירי המתח אשר קיימים בשוק יש צורך מלבד הממיר עצמו גם רכיבים פריפריאליים כגון קבלים בכניסה וקבלים במוצא כאשר חלקם מגיע לגודל של מאות µF (קבלים decoupling גדולים בכדי להקטין את ה- Impedance). הרכיבים הנוספים מעלים את שטח הממיר במעגל ולפעמים אפילו מכפילים.
לדוגמא השוואה לשטח מעגל הכולל ממיר ורכיבים פריפריאליים בין Bellnix-BSV למתחרה.

השאלה האם יש לכם מספיק שטח במעגל? שאלה שבו נדרש כל מפתח להתמודד בשיקולי התכנון
הפיתוח החדש של  Bellnix עובד בשונה מכל מערכת שליטה המסורתית (אפנון רוחב פולס PWM) הגורם לירידה בכמות הקבלים הנדרשים דבר המביא לחיסכון בשטח ה- PCB ומכאן חיסכון בעלות, תוך שיפור אמינות המערכת.

דיוק מתח המוצא
Output Voltage accuracy
היות ומתחי העבודה הולכים וקטנים אזי הדיוק של מתח ה Set Voltage  הינו אקוטי.
רמות הדיוק הקיימים בשוק הינם בטווח דיוק של 3% ועל זה יש להוסיף את דיוק הנגדים שקובעים את מתח המוצא.
חברת Bellnix  הינה פורצת דרך הן ברמת הדיוק המגיע לטווח דיוק של 1% ממתח המוצא המאפשר עבודה אידיאלית עם רכיבי  ה- FPGA’s המרחיק מסכנה של קירבה לתחום האסור של מתח העבודה.
להלן גרף המחשה:

תגובה מהירה לשינוים הדינמיים Transient Response
להלן צורת צריכת זרם האופיינית ל-FPGA’s
כפי שאנו רואים צורת הזרם מאופיינת כצריכת זרם גבוה בזמן קצר וחזרה לזרם נומינלי. ביצועי ממירי המתח בתחום הדינמי מתוכננים באופן שבו המבנה של אספקת המתח נמצאת בקרבת ה- FPGA’s ביצועי הבקר משתפרים עקב מהירות התגובה של מקור המתח.
בתרשים הבא ניתן לראות השוואה בין הביצוע של הממיר Bellnix-BSV לבין המתחרים בנתונים הבאים:
Vout-1V; Iout-10A; SR 5A /µSec; Cout Recommended Value

במידה ונרצה לשפר את תגובת המערכת נוכל להוסיף קבל במוצא של  500 דבר אשר יקטין את מהירות התגובה ואז התוצאות יהיו כדלקמן:

אמנם בהוספת הקבל שיפרנו את במקצת את זמני התגובה אבל מנגד הגדלנו באופן משמעותי את שטח המעגל וכמות ורכיבים
ובנוסף לשינוי הדינמי אשר מתחבר לדיוק ה- Converter , במידה וממיר הינו בעל דיוק של 3% אזי בעומס דינמי גדול אנחנו נכנסים לתחום המסוכן של מתח העבודה, דבר אשר יכול לבצע RESET למערכת. במקרה של ממיר Bellnix-BSV גם הדיוק גבוה וגם התגובה הדינמית שהיא מהירה וקטנה. כך שנשמר מרווח (margin) מאזור הסכנה להלן גרף המחשה.

הפסדי הממיר או נצילות
ה- DC to DC
הנצילות הינה פרמטר חשוב מאוד בכל תכנון ובמיוחד בתחום ההספק כי ההפסדים הופכים לחום אשר מצריך פינוי החום וכמובן משפיע על אמינות המוצר.
בחברת Bellnix הגיעו לשיפור משמעותי בנצילות הממיר דבר המאפשר יישומים בסביבות עבודה קיצוניות ובטווח טמפרטורה רחב  ללא ירידה בביצועים של הממיר DC/DC.
להלן גרף של הפסדי הממיר כאשר לדוגמא ב- 10A צריכת הפסדי הממיר הינם 1.75W לעומת 2.75W  בממירים מקבילים.

הדרישות והאתגרים הניצבים בפני משתמשי ה- FPGA’s גורמים להתייעלות הממירים ולהקטנת גודלם תוך אספקת הזרמים בזמני תגובה קצרים.
חברת Bellnix פיתחה מספר מודולים אשר עונים על הצרכים המוזכרים מעלה. כמו כן Bellnix זכתה בפרס של המצאת השנה 2010 של מגזין EDN בזכות חדשנות  הביצועים של גודל הזעיר והטכנולוגיה
שם המוצר BSV nano POL converter.

 AMD מאיצים עד הקצה את המערכות המשובצות  עם גרסאות יעילות יותר בניצול אנרגיה של מעבדי G-Series ליישומים משובצים

מרואיין: Aurelius Wosylus, מנהל מכירות אזור אירופה, AMD GmbH – Embedded Business Unit

המהדורה השלישית של מעבדי  AMD דלי הספק, מעניקה לעולם התכנון של מערכות משובצות את חלופת x86 החדשנית בשוק התחרותי החם של כרטיסים בתצורות קטנות (SFF).

הגרסאות האחרונות של מעבדי AMD Embedded G-Series עברו אופטימיזציה פעם נוספת במטרה לשפר את היעילות בניצול ההספק. במה שונים מעבדי G-Series בגרסה החדשה?
בתחילת ינואר 2011, השקנו את יחידת העיבוד המואץ APU הראשונה בעולם עם מעבד AMD Embedded G-Series המשלב טכנולוגית AMD Fusion. בתערוכת Embedded World הצגנו מעבד ללא ליבה גרפית וללא יחידת וידאו, שעונה במיוחד על דרישות מערכות ברמת שיבוץ גבוהה. עתה אנו משיקים שתי יחידות חדשות של עיבוד מואץ APU עם TDP נמוך במיוחד עבור מערכות הזקוקות לגרפיקה עתירת ביצועים יחד עם יעילות אופטימלית בניצול אנרגיה. הגרסה החדשה דלת ההספק צורכת הספק מקסימלי של 6.4 וואט בגרסת הליבה הכפולה או צריכת הספק מקסימלי של 5.5 וואט בגרסת הליבה הבודדת.

מה ההבדל בין שני המעבדים החדשים ובין הגרסה הראשונה?
מעבדי APU  החדשים מאופיינים ב- TDP  נמוך משמעותית מאשר ה-APU הראשונים שלנו. הצלחנו להשיג זאת באמצעות אופטימיזציה בתהליכי הייצור ובמבנה הפנימי, ללא הגבלת היקף הפונקציות או הביצועים. אנו מודעים לשלוש הדרישות העיקריות מפלטפורמות משובצות: ביצועים גבוהים, צריכת הספק נמוכה וממדים קומפקטיים. ב-APU  החדשים אנו מעבירים ללקוחותינו במהירות האפשרית את יתרונות הפיתוח הטכני הרצוף שלנו במוצרים הנוכחיים.

אתה מרבה לדבר על APU, אבל בצרוף של CPU וגרפיקה אין כל חידוש. מה עושה את מעבדי AMD Embedded G-Series כה מיוחד שניתן להם שם חדש?
APU, קיצור של Accelerated Processing Unit (יחידת עיבוד מואץ), הוא מעבד בעל תכונה ייחודית בשוק המערכות המשובצות – הגרפיקה המשולבת יכולה לבצע גם מטלות חישוב. GPGPU היא המגמה הנוכחית בשטח שולחנות העבודה וחישובים  עתירי ביצועים (high-performance computing – HPC). בנוסף, אנו משלבים במעגל משולב אחד יחידת עיבוד גרפי GPU שניתנת לתיכנות, עם יחידת  x86   סיביות יעילה ועם יחידת פיענוח וידאו. בהיבט זה, הלקוחות מקבלים פתרון אחד שעונה על הכל. בפתרון כזה מוצא כל תחום המערכות המשובצות עניין מרכזי. יישומי מולטימדיה ומשחקים מפיקים תועלת רבה מהגרפיקה המעולה ומביצועי וידאו HD של ה-APU שלנו. יישומים עתירי חישובים כמו מכשירי אולטרה סאונד, מעבדי תמונות תעשייתיים ומעבדי מדידות ואותות עושים שימוש ב-GPU  כמעבד עזר לעיבוד נתונים. כלים תקניים כמו ™OpenCL ו-DirectCompute כבר זמינים לכך.

ואם הזכרת GPGPU: בשלב זה, המוצר מוגבל לפרויקטי מחקר או לדחיסת וידאו. האם ישנם כבר יישומים בשוק המערכות המשובצות שמשתמשים ב- APU שלכם למטלה זו?
לבד ממחקר, GPGPU  הוא כלי חדש כשמדובר ביישומים בתפוצה רחבה. עם זאת, לקוחותינו עובדים במרץ על מוצרים סדרתיים. כמו כל טכנולוגיה חדשה, עובר זמן מה עד שהיא מתבססת בהיקף רחב. הדבר אמור כמובן גם לשוק המערכות המשובצות. עם AMD Embedded G-Series, אנו מביאים טכנולוגיה יוקרתית שמתפרסת על תחום רחב אל השוק, כולל תכנוני SFF שעשויים להאיץ באופן משמעותי את התפשטותה של טכנולוגיה זו. מוצר זה הינו עוד מוצר בכורה עולמי, אפילו ביחס לטכנולוגית מחשוב חדשנית. מאחר שגם כאן, החדשנות האמתית, כמו במקרה של ה-APU, משתלבת תחילה ב”רמה הגבוהה” לפני שהיא מגיעה אל השוק הרחב. לדוגמה, טכנולוגיית ריבוי הליבות שולבה תחילה בפרויקטים יוקרתיים ועתירי עלויות. עם AMD Embedded G-Series אנו קופצים באופן ישיר אל שוק המערכות המשובצות ההמוני. באופן זה, כל יצרני OEM יכולים לערוך את יישומיהם בהתבסס על טכנולוגיה חדשה זו באמצעות כלי תוכנה סטנדרטיים.

מוצרים הם דבר אחד, ושירות הוא דבר אחר. מה עושה AMD  כדי לוודא את הצלחת ה-AMD Embedded G-Series?
עושה רבות. לדוגמה, בתערוכת Embedded World הרחבנו את תוכנית AMD Fusion Partner Program  שלנו לשוק המערכות המשובצות באמצעות Systems and Technology Track. במסגרת זו, אנו מציעים לשותפינו בעולם המערכות המשובצות מערכת אקולוגית שלמה של כלים, תרגול ומשאבים טכניים שמסייעים להם להצליח בסביבה התחרותית של שוק המערכות המשובצות כיום. לצורך התמיכה בתכנון, לדוגמה, פיתחנו ערכה כוללת, (Reference Design Kit (RDK, כדי לסייע בקיצור זמני הפיתוח עבור שרתי מדיה ואחסון שבשימוש במשרדים קטנים ובינוניים ובמשרדים ביתיים. היא כוללת תרשימים של מעגלים שנבדקו בשלמות ופריסה של קובצי מקור, כך יכולות חברות למקד את משאבי הפיתוח רבי הערך שלהם בהתאמת המוצר ללקוחותיהם. אנו נותנים תמיכה נוספת באמצעות מחויבותנו לתוכנות מקור פתוח. לדוגמה, סיפקנו את קוד המקור שלנו לפרויקט ה-BIOS במקור פתוח “Coreboot” .“Coreboot” אחראית לאתחול של החומרה וללוגיקת האתחול של מערכות המבוססות על חלונות של מיקרוסופט או על מערכת לינוקס, דבר שרלבנטי במיוחד למערכות משובצות שעושות שימוש במערכות הפעלה קנייניות או שונות מהמקובל.

יחידת הגרפיקה היא נושא מעניין בהיבט מכירות ב-AMD Embedded G-Series . האם לא קיימת סתירה בהפצה של גרסת G-Series ללא יחידה גרפית?
לחלוטין לא. ראשית, כמובן, מפיקים את המרב מהחוזקות. בנושא ביצועים של גרפיקה משולבת, אנחנו מובילים בתחום עם AMD Embedded G-Series, אפילו בפלטפורמות משובצות גדולות ומהירות. אבל מאחר שניתן לעשות שימוש ביישומים ביחידה הגרפית שלנו לחישובים מקבילים, למשל במכשירי רדיו המוגדרים על ידי תוכנה, שאינם צורכים פלט גרפי, הגיוני להציע גם פתרון ללא יחידה גרפית. בנוסף, משולבת במעבד AMD Embedded G-Series גם יחידת  64 סיביות בעלת עוצמה רבה במיוחד ויעילה בניצול אנרגיה. באמצעות המעבדים הנ”ל ממשפחת ה- G-Series, אנו מביאים את היתרונות של טכנולוגיית x86 אל תחום המערכות המשובצות דלות ההספק שאינן צורכות גרפיקה. באופן זה יישומים כגון אלו של חברות M2M ,Box PC, Soft-PLC פתרונות אחסון והתקני רשת כגון נתבים וחומות אש לתעשייה, יכולים עתה להפיק יתרון מהקישוריות הגבוהה, התאימות והמערכת האקולוגית המקיפה של תוכנה וחומרה של טכנולוגיית x86. כל זה ללא התקורה של יחידה גרפית משולבת. עם AMD Embedded G-Series, המשתמשים מקבלים פלטרפורמת מעבד שניתן לעשות בה שימוש אחיד בכל מקום ברצפת הייצור. מבקרת מכונה ועד ממשק אדם מכונה (HMI) לעיבוד המחשה בחדר הבקרה. ובכן, זהו צעד הגיוני.

והיכן עומד הביקוש? קראנו זה עתה שקבלתם את פרס Embedded Award של חברת מחקרי השוק VDC. אבל מה אומרים הלקוחות?
אם תביט ברשימת יצרני המערכות המשובצות שמציעים כבר תכנון גמור של לוחות ומערכות, אנו מדברים על השקה מוצלחת במיוחד בשוק טכנולוגיות המעבדים החדשות. עם לקוחות כגון Compulab ,congatec ,Kontron ,Fujitsu ו-Quixant, לפלטפורמת AMD Embedded G-Series שלנו יש כבר בסיס לקוחות רחב שגדל בהתמדה עם לקוחות חדשים שמצטרפים. אנחנו מאד מרוצים ומרחיבים בהתמדה ללקוחות אלו את השירותים שלנו למערכות משובצות ואת תיק המוצר שלנו.
הכתבה נמסרה באדיבות חברת AMTRONICS STARTRONICS  המפיצה של AMD בישראל.

מאת: אריק ויינשטין

בכנס משותף לחברת Texas Instruments  וחברת ארו-ישראל , חשפה TI   טכנולוגיות חדשות ליישומים רפואיים כמו רכיבי (AFE (Analog Front End  ורכיבי עיבוד ספרתי חדשים. וורוניקה מרקז (Veronica Marques ) מנהלת פיתוח עיסקי בחטיבה הרפואית ורוברט בורנהם (Robert Burnham) מנהל שיווק אסטרטגי הציגו לניו-טק את המגמות הבולטות בשוק הרפואי העולמי ואיך חברת TI  משתלבת במגמות אלו תוך כדי הצגת טכנולוגיות חדשות    שישולבו לא רק בתחום הרפואי.
“העלייה בתוחלת החיים היא אחד הפרמטרים העיקריים שדוחפים את השוק הרפואי“  ע”פ וורוניקה מרקז, “זה לא סוד שגיל 40 של היום זה ה-30 של אתמול ומחקרים מראים כי ב- 2019 יחיו בארה”ב 32% יותר בני 65 ומעלה מאשר היום. בשנת 2025 יחיו 1.2 ביליון אנשים מעל גיל 50  שזה כפול ממה שהיה ב- 2006.  העלייה המתמדת  בתוחלת החיים גוררת עימה עלייה בהוצאות הרפואיות  ורק בארה”ב צופים כי משלם המיסים יצטרך לממן בשנת 2019 4.5 טריליון דולר לעומת 2.5 בשנת 2009. גם במדינות מתפתחות ההוצאה הרפואית הולכת וגדלה, בסין למשל, ההשקעה בשירותי בריאות גדלה מ- 3.7% מהתל”ג ב- 1995  ל- 5.6% בשנת 2007 . עלויות גבוהות  אלו  והדרישה לספק רפואה במחיר סביר לכל אחד גורמות ללחץ על יצרני הציוד לספק מוצרים זולים יותר – דרישה שמועברת באופן ישיר ליצרני הסליקון בתחום הרפואי. גם תחום המוצרים הרפואיים המכוונים לצרכן (medical consumer devices)  הולך וגדל בהתמדה. דוחף עיקרי לכך הוא הרצון להוריד בימי אישפוז במרכזים הרפואיים ולאפשר לחולים להמשיך בשגרת חייהם  תוך כדי ניתור וטיפול בסביבתם המוכרת, דוגמא לכך הם חולי הסוכרת שעד לפני 2 או 3 עשורים היו מאושפזים ממושכות וכיום כמעט ולא“.

בחברת TI מחלקים את התחום הרפואי ל-4 קטגוריות עיקריות: מוצרים לצרכן  כמו מד דופק ומד לחץ דם,  מוצרי ניטור ומעקב, מוצרי דימות רפואית כמו CT  ואולטרהסאונד  ומיכשור רפואי למעבדות חדרי ניתוחים וכדומה. הדרישות מיצרני הציוד והרכיבים משתנות בין הקטגוריות השונות – לדוגמא מוצרים לצרכן (Medical Consumer) נדרשים להספק נמוך במיוחד בעוד ציוד מעבדתי נדרש לדיוק גבוה. החברה מייצרת רכיבים שמיועדים ספציפית ליישומים השונים.
TI   השקיעה בשנים האחרונות בכמה רכישות של חברות כמו  Luminary  שמייצרת מיקרו-מעבדים שמתאימים לשוק המכשירים הרפואיים הניידים  בעלי הספק נמוך  או חברת NSC   שתגדיל את סל הרכיבים האנלוגיים לכשהרכישה תושלם.
רוברט בורנהם: “TI  היא חברה שמספקת פיתרונות לא רק בתחום הרפואי כי אם גם בתחום התקשורת האלחוטית והסלולרית, בקרה תעשייתית ותעשיית הרכב. מגוון הטכנולוגיות שאנו עוסקים בהם מאפשר לנו לשלב ביניהם ולהביא לחידושים בתחום הרפואי , ודוגמא לכך הם חיישנים למדידת לחץ שמשדרים את הנתונים בצורה אלחוטית בצורה דומה לשידור נתונים בתחום הרפואי כמו מדידת חום גוף“.
בכנס הציגה TI  רכיבים חדשים כמו  ה- ADS5263  שהוא ממיר אנלוגי סיפרתי ל-16 סיביות בארבעה ערוצים ומיועד ליישומים רפואיים  כמו MRI.  הממיר, אשר חוסך 50 אחוזים משטח המעגל, עומד בדרישות המתכננים לאותות ברורים וחדים ולזמני הרכשה מהירים יותר, ומספק יחס אות לרעש גבוה של 84.6 dBFS, עם כניסה של 10 מגה-הרץ ותדירות דגימה של 100 מגה-דגימות בשנייה. הביצועים הגבוהים, בנוסף לארכיטקטורה של ארבעה ערוצים, צריכת הספק נמוכה של 380 מילי-וואט ועיקבת המעגל הקטנה של ADS5263, מאפשרים למהנדסים לתכנן מערכות דימות רפואי קומפקטיות יותר מאלו שהיה אפשר עד כה, עם התקנים בעלי ערוץ יחיד או כפול.
משפחה נוספת של רכיבים שהוצגה בכנס הם רכיבי AFE מסדרת ADS1298    ליישומי ECG שמכילים על השבב יכולת מדידה משולבת של  עכבת נשימה. התקנים אלו מפשטים את המימוש של גילוי נשימה בציוד אלקטרו–קרדיוגרם (ECG) נייד, על ידי שילוב של יותר מ-40 רכיבים בדידים, המהווים הקטנה של 97 אחוזים. ב-TI  רואים במשפחה חדשה זו פריצת דרך בתחום מכשירי  ה- ECG  הניידים וזאת גם בגלל המזעור וגם צריכת ההספק הנמוכה במיוחד של 750 מיקרו-ואט לערוץ יחיד.
דרך נוספת בה מתמודדת TI עם הדרישה להורדת עלויות היא הגדרה או חלוקה מחדש של ארכיטקטורת המערכות, ודוגמה טובה לכך הם מערכות אולטרה סאונד. אחד הרכיבים היקרים במערכות אלו הם הכבלים מה- transducer  למערכת המחשוב. ע”י שימוש ברכיבי AFE  שמכילים את כל הפונקציונליות האנלוגית הנדרשת ומיקומם  על  ה- transducer  עצמו ניתן להשתמש בכבלים פחות יקרים כי רמות הרעשים נמוכות יותר.
רוברט בורנהם:” אנו רואים את הפוטנציאל של הטכנולוגיות הרפואיות גם ליישומים אחרים, לא רחוק העתיד בו הבקרה במשחקים אלקטרוניים תעשה ע”י מדידת סיגנלים כמו EMG  לפעילות השרירים או EEG לפעילות המוח אצל השחקנים. דוגמא אחרת הוא מכשור ה-CT, כמו שמשתמשים בו לשיקוף הגוף ניתן להשתמש בו לשיקוף מטען למטרות בטחון”.

מאת: חיים קורן ורוני ליפשיץ.

לדברי אלון עדה, סגן נשיא למכירות ותיפעול בחברת אבנט ישראל, לאחר הצמיחה והמאבק במחסורים שאיפיינו את 2010, התעשייה נכנסת לרגיעה, ובשוק הישראלי מורגשת השנה אפילו ירידה במכירות השבבים

חברת אבנט ישראל היא מחברות ההפצה הגלובליות המרכזיות בשוק הרכיבים הישראלי. בראיון עם סגן נשיא לתיפעול ומכירות בחברה, אלון עדה, מתבררים מאפייניו של השוק הישראל.

מה הם המאפיינים המרכזיים של השוק ב 2010-? כיצד התמודדתם עם אלוקציות?
עדה: “שנת 2010 התאפיינה בדהירה מעלה
שהיתה תיקון לצניחת השוק ב- 2009.  היתה אמנם בלימה קלה לקראת סוף השנה, אבל בסיכומו של דבר 2010 תיזכר לטובה, למרות האלוקציות, שבהרבה מאמצים הצלחנו לצמצם לכדי פגיעה מינימלית בלקוחות. היו מקרי אלוקציה קשים שגרמו ל’שערות לבנות’ אצל מנהלים בקרב לקוחותינו, אבל המקרים ’הבלתי פתירים’ הצטמצמו לכדי מקרים נקודתיים בלבד. יש לנו באבנט אמצעים רבים להתמודד עם תופעות כאלה ברמה המקומית והגלובלית.
אבל חשוב לציין שעם כל המאמצים, הלקוחות שבאמת נהנו מביטחון בייצור שוטף היו אלו שדאגו מבעוד מועד למלאי ביטחון אצל המפיץ החביב עליהם”.

כיצד היותכם חברה גלובלית סייעה ללקוחות להתמודד עם המחסורים וזמני האספקה?
“לאבנט העולמית יש בכל רגע נתון מלאי רכיבים בשווי של יותר מ 2- מיליארד דולר ‘על המדף’ – כפול מצריכת הסמיקונדקטור השנתית של מדינת ישראל – ולנו בישראל יש גישה מיידית אל רובו. זה עדיין לא מהווה ביטחון מוחלט כי השונות בשוק הישראלי היא מאוד גבוהה, אבל זה כן איפשר להתמודד עם הרבה מאוד בעיות אספקה”.

מהי ההערכה שלך על היקף שוק
הסמיקונדקטור בישראל ב- 2010?
“אצלנו הגידול בהשוואה ל 2009- היה יותר
מ- 40%. קשה מאוד להעריך את היקף השוק בישראל, בין השאר כי אין גוף רשמי שאמון על מלאכה זו. בכל מקרה, השוק הישראלי דינמי מאוד. כל הזמן יש זרימה לכיוון הוצאת הייצור (והרכש) למזרח, גם ע”י חברות ישראליות וגם עקב ‘קניות שוטפות’ שמבצעות חברות הענק הגלובליות.
“התנועה הזאת פועלת בכיוון הפוך לצמיחה
התמידית המאפיינת את השוק בישראל, כך שהשינוי הכולל קשה מאוד להערכה. אנחנו
סבורים שצריכת רכיבי סמיקונדקטור (כולל מודולי ספקי כוח ומחברים אך לא מעגלים מודפסים, מארזים וכבילה) היא כמיליארד דולר. להערכתנו, כ 20%- נרכשים בחו”ל עבור השוק הישראלי (לרבות הייצור בחו”ל)”.

כיצד מסתמנת שנת 2011?
“בתחילת 2011 נבלמה הדהירה של 2010, מה שאגב גם עזר להתמודד עם בעיות האספקה שליוו את 2010. יש לא מעט חברות גדולות שירידה משמעותית בפעילותן גרמה לשוק להאט קצב ואף לשנות את המגמה לכיוון של ירידה. הדולר הנמוך פוגע בתעשייה בישראל, ונראה שחברות ישראליות שרוב הכנסותיהן הן מייצוא בדולרים, מתקשות להתמודד במחיר מול מתחרים מחו”ל. אנו רואים שבאבנט אירופה, תחילת השנה הקלנדרית
לא היתה במגמה דומה לזאת שבישראל”.
“כעת אין אינדיקציה לכך שהמחצית השנייה של 2011 תראה עלייה. היחס של הזמנות חדשות לאספקות מראה כרגע שהדעיכה הקלה דווקא תימשך. מצד שני, חברות לא מעטות חוות פריחה וצמיחה, כך שמאוד קשה לנבא וכדאי לשמור על אופטימיות. צריך לזכור שאנחנו תלויים בתנודות בשוק, בכלכלה ובהייטק בעולם. שלא לדבר על ‘ספטמבר המפורסם’ המתקרב מעבר לפינה”.
האם מורגשות עליות מחירים ובעיות אספקה ב- 2011?
“יש תיקוני מחירים והתאמות שמבצעות היצרניות השונות אך אין איזושהי מגמה מובהקת של עליית מחירים. זמני האספקה
התייצבו ברוב המקרים על זמן סביר, אך עדיין ישנם ‘איים’ הנגועים בתופעות שונות של זמני אספקה ארוכים, כולל הפגיעה שהיתה אצל מספר חברות עקב משבר הצונאמי שעבר על יפן”.

מה הן התנודות המעניינות בתוך השוק?
“השונות הגבוהה שקיימת בשוק הישראלי
באה לידי ביטוי לפעמים גם במגמות השונות של הסגמנטים השונים. נראה ששוק התקשורת הרחב וגם חלקים מהשוק התעשייתי סובלים יותר מההתמודדות בתחרות העולמית מאשר השוק הרפואי או השוק הצבאי, המתאפיינים בייחודיות גבוהה יותר, ובנחיצות רבה יותר של מוצריהם אצל לקוחותיהם. התופעות האלו
באות לידי ביטוי גם בצריכת הרכיבים של
הסגמנטים האלו בשוק.
“צריך לזכור שעם כל יוקרתו של שוק ההיי-טק הישראלי, הוא שחקן קטן מאוד בעולם ההיי- טק הגלובלי. אנחנו כמו סירה קטנה העולה ויורדת עם הגלים באוקיינוס”.

מנהלים בתעשיה מנתחים את שוק הרכיבים הישראלי 

”שנת 2010 היתה שנה טובה לתעשיית הסמיקונדקטורס, היקף המכירות העולמי צמח ליותר מ-290 מיליארד דולר, כאשר שיעור הצמיחה בישראל היה גדול אף משיעור הצמיחה בעולם. חברת TI רכשה בשנים 2009 – 2010 ארבעה מפעלי ייצור והגדילה באופן משמעותי את ייצור רכיבי האנלוג והדיגיטל. כאשר, במרבית המוצרים זמני האספקה הם של 6-12 שבועות, כפי שהיו בתחילת המשבר.
“אנו מעניקים דגש נוסף לייצור רכיבים אנלוגיים, שהביקוש להם נמצא בצמיחה מתמדת. המשבר ביפן לא גרם לפגיעה בלקוחותינו, למרות חשש גדול מהשפעות האסון, כיום ניתן לומר שהמשבר היפני, בכל הנוגע לאספקת רכיבים, נמצא ברובו מאחורינו”.

מהו מעמדה של התעשייה הישראלית כיום?
הלל: “החל מהרבעון האחרון של 2010, אנחנו רואים שהמכירות בעולם ממשיכות לצמוח, ובארץ מורגשת האטה מסוימת, הנמשכת גם בשני הרבעונים הראשונים של 2011.
“חשוב מאוד להבין את התהליכים ארוכי הטווח המתרחשים בתעשייה הישראלית: בשנים 1990-2000 שוק השבבים העולמי צמח פי ארבעה מ-  50 מיליארד דולר ל- 200 מיליארד דולר, ושוק השבבים בישראל צמח אף הוא בקצב מואץ והגיע לרמות של מיליארד דולר. אולם, בסיכום השנים 2000-2010, תעשיית הסמיקונדקטורס גדלה מ- 200 מיליארד דולר ל- 290 מיליארד דולר, גידול של 45%. כאשר אנו מתבוננים בשוק הישראלי, ההערכה היא שהשוק הישראלי קטַן לכ-  800 – 850 מיליון דולר. הדבר מהווה ירידה של 15%, זאת בהיפוך למגמה העולמית. נתון נוסף מעניין הוא שכאשר אנו בוחנים את סה”כ כל תוצר ההייטק הישראלי בשנת  2000 (כ-15.5 מיליארד דולר), לעומת 2010 (כ-23.5 מיליארד דולר) אנו רואים גם כאן גידול של 50%”.

מה הסיבות למגמה?
“להערכתי מדובר בשינוי מגמות גלובלי. השנים 1990-2000 התאפיינו בגידול בקצב מואץ של עולם הטלקום והתשתיות בהן ישראל הייתה שחקן פעיל, בעלת שיעורי צמיחה גבוהים. השנים 2001-2010 התאפיינו בגידול מואץ של שווקים כמו: Consumer electronics & Automotive Computing אלו שווקים שבהן התעשייה הישראלית אינה מהווה שחקן פעיל.
יחד עם זאת, שני העשורים התאפיינו בתעשייה ביטחונית יציבה, אשר גדלה משנה לשנה בשיעורים מתונים אשר אינם יכולים להוות פיצוי מלא לירידה בהיקף פעילות הטלקום”.

האם ניתן להפוך את המגמה?
“בשוק הישראלי יש היקף עצום של פיתוח, חדשנות וכוח הנדסי ברמה גבוהה מאוד, כאשר בכל שנה, נוספים אלפי מהנדסים צעירים בעלי מוטיבציה גבוהה ומוכשרים. ככלל – כל זאת נוטע בי אופטימיות לגבי עתידה של תעשיית ההייטק הישראלית. ישראל עדיין מחפשת את התחום הצומח הבא שלה, שיהיה שווה ערך לצמיחה שהעניקה לה תעשיית הטלקום ב-20 השנים האחרונות כדוגמת מכשור רפואי, Homeland Security ועוד. בכדי שההייטק הישראלי ימשיך לצמוח, אנו צריכים יותר כוח אדם הנדסי בעל השכלה גבוהה ומצויינות. מאידך, ישנם חסמים המעכבים צמיחה מהירה יותר: שער הדולר והריבית הגבוהה מקשים ומהווים סיכון לתעשיית ההייטק הישראלית – שהיא תעשיית ייצוא”.

מנהל Digi-Key Israel,
דודו מהל: “ישראל היא מעצמת פיתוח המבצעת ייצור בעולם”

להערכתו שנת 2010 אופיינה באלוקציות בשוק הרכיבים בעולם, ולכן נחשבה לשנה מוצלחת מאוד למפיצות רכיבים הפועלות באמצעות האינטרנט. חברת Digi-Key הגדילה את מכירותיה מ-900 מיליון דולר בשנת 2009 לכ-1.5 מיליארד דולר ב-2010. היקף המכירות בישראל הסתכם בכ-11 מיליון דולר.
מהל: “להערכתי בשנת 2011 תהיה עלייה של כ-25% במכירות הרכיבים בישראל ברבעון הראשון, בהשוואה לרבעון הראשון של 2010. השנה מושפעת מאוד מהצונאמי שהתחולל ביפן. חברות רוכשות יותר רכיבים לצורכי גיבוי ומחפשות תחליפים לתוצרת יפן. הרבעון השני מצביע על רגיעה בשוק, ועל התייצבות בביקושים”.
לדבריו, משקלם של המפיצים הגלובליים מצוי בעלייה. קבלני המשנה הופכים לחברות אינטגרציה בקנה מידה מלא, כולל מתן שירותי NPI. “אנחנו מרגישים מגמה מעניינת של הוצאת חוזי קבלנות משנה מסין, לצורך ייצור בישראל ובמזרח אירופה. ישראל היא מעצמת פיתוח, המבצעת ייצור בכל העולם”.
חוזקות השוק הישראלי: מכשור רפואי, ציוד צבאי, תעשייתי, אנרגיה מתחדשת ואפילו אוטומוטיב.

“הרבעון הראשון של 2011 היה חלש והביקושים בארץ ירדו. הירידה התמתנה ברבעון השני של השנה. לצערי יש המשך של בריחת הייצור למזרח הרחוק. הירידה הגדולה ביותר ברכש רכיבים היא בשוק הטלקום.
“זמני האספקה מאוד השתפרו,
וכ-80% מהרכיבים מסופקים בתוך 6-8 שבועות”. לדבריו, האסון ביפן הורגש, אולם השפעתו היתה קטנה מאוד. בסך הכל הוא סבור שב-2010 התעשייה הישראלית חזרה לנתוניה משנת 2008, וב-2011 היא צפויה לרדת קמעה. “בחברת Lattice ראינו גידול יפה, במיוחד בתחום הצבאי. תכנונים שהתמשכו זמן רב נכנסו השנה לביצוע”.

“אני רואה בעייה קשה של בריחת הייצור למזרח”. להערכתו השוק יצטמצם ב-2011 בהשוואה לשנת 2010. “חלק מהירידה במכירות הוא תוצאה של בריחת הייצור לחו”ל, וחלק נובע מהתארכות זמני האספקה של 2010. החברות הגדילו את המלאים וכרגע הן מנצלות אותם.
“בחלק ממשפחות הרכיבים שאנחנו משווקים עדיין קיימים מועדי אספקה ארוכים. במיוחד בתחום רכיבי ההספק, כתוצאה מהעליה המהירה בשוק האנרגיה הסולארית בארץ ובעולם. בשוק הזה יש שימוש רב ברכיבי הספק. שווקים נוספים המשפיעים על רכיבי ההספק: שוק הרכב ושוק טלוויזיות LED, המאופיינים בצפיפות גבוהה של רכיבי הספק”.

”“שנת 2010 היתה שנה מצויינת. האלוקציה שאיפיינה את 2010 השתחררה לקראת סוף השנה וכתוצאה מכך החברות רכשו הרבה מאוד רכיבים והחלו להיווצר מלאים בשוק. נראה שבתחילת 2011, כתוצאה מניצול המלאים, קיימת ירידה בשוק, למרות שיש דיווחים על כך שהיקף הייצור לא נפגע.“אנחנו מזהים האטה בשוק הטלקום ופגיעה בחברות הקשורות לשוק הטלקום. מגזר צומח מעניין הוא תחום האנרגיה הסולארית. בארץ פועלות מספר חברות גדולות מאוד בתחום, כמו SolarEdge, טייגו ופיתגורס ועוד”.לדבריו, חברת פיוטשר ממשיכה לחזק מאוד את תחום הקטלוג המקוון (Web Catalog) המאפשר רכישה של כמויות קטנות מאוד. “הלקוחות שלנו יכולים לעשות זאת בקלות רבה מאוד, מכיוון שהם לא צריכים לבצע רישום מיוחד ולכן גם לא חייבים לבצע את הרכש באמצעות כרטיסי אשראי.“האתר נבנה בהתאם לצורכי המהנדסים. הם יכולים לבדוק מה הם כלי הפיתוח של כל מוצר, ולהזמין ישירות גם את כלי הפיתוח עצמו”. לדבריו, הפעילות המקוונת מחזקת את הפעילות הכללית של פיוטשר.חברת פיוטשר זיהתה את תחום האנרגיה הסולארית כתחום מתפתח, ופיתחה עבורם פתרונות כוללים, המאפשרים לאינטגרטורים של החוות הסולריות לרכוש מערך פתרונות מלא. “זו כניסה שלנו לתחום חדש, החורג מהתחום המסורתי של הפצת רכיבים. גם בתחום התאורה פיתחנו פתרונות מוכללים, הנתמכים על-ידי צוות הנדסי מתמחה. אנחנו ספקית גדולה מאוד של רכיבים לשוק הצבאי.“אנחנו רואים הרבה מאוד חברות סטארט-אפ חדשות בתחום המכשור הרפואי. האתגר הגדול שלנו הוא לאתר את החברות שיצליחו בתחום”.

מנהל רכש סנמינה, אייל פדרליין: “הייצור במזרח כבר לא זול”

לדבריו, שוק הרכיבים בארץ לא עולה ב-2011. יש אולי אפילו ירידה בהשוואה ל-2010, מכיוון שזו היתה שנה של עלייה גדולה מאוד במכירות והצטיידות במלאים. “התחום המתעורר ביותר אצל סנמינה הוא השוק הביטחוני. השוק הרפואי יציב. שוק התקשורת נמצא בירידה.
“שנת 2011 התחילה כהמשך של 2010. הארועים ביפן הגדילו את היקף ההצטיידות אפילו לרמת הצטיידות-יתר. אולם בישראל לא מורגשת השפעת האירועים ביפן. אני כמנהל רכש מרגיש בחיסרון מסויים של חומרי גלם לתחום ה-PCB. כדי לא להיחשף לסיכונים, אנחנו שומרים על גמישות ולא חותמים על הסכמי רכש ארוכי טווח, ומעדיפים לחדש אותם בכל רבעון”.
להערכת פדרליין, מגמת בריחת הייצור למזרח נמשכת: “כוח הרכש בישראל מאוד טוב. אנחנו יודעים לבצע רכש יעיל. אבל החברות מעדיפות להוציא לחו”ל עבודות בגלל מרכיב העבודה במוצר, ובמיוחד בגלל תמיכה של הרגולטור הסיני בקבלני הייצור המקומיים – למרות שבנושא העלות הכוללת – הייצור במזרח כבר לא זול”.

להערכתו של פרי, השוק ב-2010 צמח ב-25% בהשוואה לשנת 2009. “בשנת 2011 אנחנו רואים גידול מאוד מאוד מתון. זמני האספקה חזרו להיות נורמליים, באורך של 6-8 שבועות, למעט כמה משפחות רכיבים חריגות. חברת מיקרוצ’יפ שאותה אנחנו מייצגים, מצטיינת בכך שהיישומים של רכיביה מבוזרים בכל מגזרי התעשייה: רפואי, תעשייתי, מערכות אזעקה, מעט בתחום התקשורת. לכן אנחנו לא מרגישים ירידה במכירות”.
פרי מציין את סוגיית חברות הסטארט-אפ בישראל: “התחושה שלי שבתחום הזה חזרנו לשנת 1999. כיום מוקמות הרבה מאוד חברות סטארט-אפ בתחומים רבים: ציוד רפואי, וידאו ומוצרי צריכה. אלא שאפילו חברות הסטארט-אפ מגלות נטייה לייצר בסין. ראינו גם צמיחה במוצרים של חברת סינטריון, המספקית מודמי M2M אלחוטיים”.

להערכתו של דיאמנט, בשנת 2011 חלה ירידה של 5%-10% בתחום המחברים. הוא מעריך שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שחברות רבות ביצעו הזמנות-יתר בשנת 2010, וכיום הן צורכות את המלאי שרכשו. “חלק מהלקוחות אמרו לנו שלקראת חודש אוגוסט הם יחדשו את הרכישות”. לדבריו אחד מהמאפיינים המרכזיים של השוק כיום הוא חוסר היכולת של החברות לספק תחזיות רכש.
“2010 היתה עבור סמטק שנה מצויינת, מכיוון שהיא לא נתקלה בבעיית קשיי אספקה והתארכות זמני האספקה. סמטק לא ניפגעה מתוצאות האסון ביפן. יש לנו 5 מפעלי ייצור בעולם: בארה”ב, סין, מלזיה, קוסטה ריקה וסינגפור. זאת כחלק מהחלטה אסטרטגית שקבעה שאף מפעל לא ייצר יותר מ-20% מהתוצרת של החברה”.

לדברי פרימר, הרבעון השני של 2011 התמתן בהשוואה למכירות ברבעון הראשון. גם הוא מדווח על הירידה בהיקף שוק הטלקום בישראל. “באירופה שוק הרכיבים נמצא בצמיחה, במיוחד במגזרי האלקטרוניקה הממונעת והאנרגיה הירוקה. השווקים המתפתחים בישראל הם בעיקר בתחומי האנרגיה הירוקה, התאורה, השוק הרפואי, שוק האבטחה והשוק הצבאי. בהרבה מהשווקים המתפתחים, תכולת הסיליקון נמוכה מאוד בהשוואה לתכולת הסיליקון המאפיינת את שוק הטלקום”.
אולם הוא שומר על אופטימיות מכיוון שלהערכתו מחזורי השוק מאוד התקצרו, ובתוך זמן קצר מאוד נחווה התאוששות מחודשת של השוק. “זמני האספקה של רוב המוצרים חזרו לשגרה. בתחום הטנטלום ורכיבי ההספק, זמני האספקה נשארו ארוכים. אנחנו רואים פעילות של הרבה מאוד חברות סטארט-אפ חדשות. לצערנו ברגע שהן מבשילות ומגיעות לרמת מוצר בשל, הן נמכרות לחברות זרות, ואם לא, הן מעבירות את הייצור לחו”ל”.

 להערכתו של שמואל ברקו, יש ירידה של כ-10%-15% בשוק הרכיבים האקטיביים בישראל ברבעון הראשון של 2011. למרות זאת, פריסקייל דווקא עלתה במכירות: “הירידה נובעת בעיקר מההתאוששות הגדולה של 2010, שבסופה החברות מצאו עצמן עם מלאי רכיבים גדול. לכן הרבעון הראשון אופיין באכילת מלאים וקיצור זמני האספקה. חברת פריסקייל הוציאה לשוק את פלטפורמת קינטיקס שבהן משולבות ליבות עיבוד של חברת ARM, וזה העניק לנו יתרון גדול. בנוסף הוצאנו לשוק פלטפורמות DSP חדשות המיוצרות ב-40 ננומטר שניקלטו יפה מאוד בשוק. הפלטפורמות החדשות נקלטות יפה מאוד בתחום התקשורת הסלולרית.
“בקרוב נצא עם פלטפורמות חדשות המיוצרות ב-28 ננומטר. פריסקייל מחזקת את מעמדה בתחומי קונסולות המשחקים והטאבלטים, והפלטפורמות שלה לשווקים אלה מפותחות בישראל”.

פטל: “השוק בארץ מעניין מאוד. באופן כללי הוא נמצא בעלייה, למרות ששוק הטלקום, שהיה הקטר שהוביל את התעשייה, נמצא בירידה. אנלוג מצפה לעלות השנה ב-8%-10% בישראל. העלייה תהיה בעיקר בתחום המדיקל. כיום אנחנו קוצרים את הפירות של עבודה רבה שנעשתה בעבר. תהיה צמיחה בתחום מוצרי הצמיחה החכמים: וידאו, מערכות בידור ביתיות ופעילויות נוספות הנמצאות כיום בפיתוח.
“התחומים הצבאיים והתעשייתיים (נחשבים באנלוג לתחום אחד) ממשיכים להתחזק, גם באמצעות פרוייקטים קיימים וגם הודות לפרוייקטים גדולים מאוד שנכנסו לאחרונה לייצור”. לדבריו גם בשוק האנרגיה הסולארית החברה רואה התפתחות רבה בישראל. אנלוג לא הושפעה מהאסון ביפן, וזמני האספקה של רוב רכיביה (85%) הגיעו לרמת זמני אספקה של 12 שבועות.
“לאחרונה ביצעה חברת Analog העולמית ארגון מחדש המבוסס על התמקדות בלקוח, וכבר עכשיו אנחנו רואים את פירות המהלך. החברה מקדמת את פעילותה בארץ באמצעות ימי עיון מקצועיים”.

לוויט מדווח על ירידה קלה בהיקף שוק הרכיבים האקטיביים ב-2011. חלק גדול מכך נובע מהמשך ההצטמקות של שוק הטלקום. “האסון ביפן היה בעל השפעה מזערית על הפעילות של קפיטל. המצב בשוק חייב אותנו לבצע שינוי ארגוני בתוך חברת קפיטל ולהרחיב את מקורות אספקת הרכיבים בתחומי הפעילות שבהם חל גידול בשוק, כמו למשל בתחומי הרפואה, התעשייה והאנרגיה”. לדבריו כרגע אין בעיות אספקה או התארכות מועדי אספקה.

 כיום החברה מתמקדת בעיקר בשוק הרכיבים האלקטרו-מכניים והפסיביים. לדברי שור, “תחילת הפעילות עם TTI החלה באפריל 2010 ולכן קשה להשוות את התוצאות שלנו לשנים קודמות. עד מרץ 2010, כרבע מהפעילות היתה עבור חברת תלעד. למרות זאת בשנת 2011 אנחנו צפויים להראות צמיחה של 20% בהשוואה ל-2010.
לדבריו, TTI היא חברת ההפצה הגלובלית הגדולה ביותר של וישיי בעולם. בשוק מעריכים ש-TTI שולטת בכמחצית משוק הרכיבים הפסיביים באירופה ובארה”ב. “בישראל אנחנו חשים את היחלשות תחום הטלקום ומתמקדים בתחומי הצבא, תעשייה, ציוד רפואי ובתחום תאורת ה-LEDs. הגידול שלנו בישראל יתקיים בעיקר בתחום המחברים”.
כאמור, חברת TTI החל לפעול בישראל באפריל 2010. מאז היא צומחת בלא הפסק, ובימים אלה היא נמצאת בשלבי מעבר, פעם שניה תוך שנה, למחסן ומשרדים גדולים בהוד השרון. שור הזהיר מהתרחבות תופעת זיופי הרכיבים: “אנחנו מתחייבים להביא רק רכיבים שנקנו ישירות מהיצרנים, ולפי בקשה נספק גם תעודת COC של היצרן להוכחת מקוריות הרכיב”.

לדברי בר-און 2010 היתה שנה טובה, ו-NXP נהנתה מהעובדה שהיא לא נתקלה בבעיות אספקה. החברה השתנתה: “מכרנו את תחום האלקטרוניקה הצרכנית לחברת טריידנס ואת תחום הסלולר לחברת ST, ששימש להקמת ST-Ericsson. כיום אנחנו מתמקדים בתחומי הליבה שלנו, אומנם החברה יותר קטנה, אך היא יותר ממוקדת. ב-2011 אנחנו חשים בירידה קלה ביחס ל-2010. אנחנו מתמקדים ב-RF ואותות מעורבים. יש בארץ הרבה מאוד פעילות תכנון בתחומי ה-RF וה-RFID ובתחום הסולאר”.

מנהלת המכירות בחברת סידב סוכנויות, שגית בנזינו, סיפרה ששנת 2010 החזירה את השוק למספרים המצויינים של 2008. “העלייה בביקוש יצרה מחסורים והחברות ביצעו ‘דאבל וטריפל בוקינג’. ברבעון האחרון של 2010 השתחרר צוואר הבקבוק בתעשייה, והלקוחות החלו לבקש שהמוצרים שהזמינו לא יישלחו אליהם ללא אישור מוקדם.
“במרבית המקרים, גם כאשר היו עיכובים, הרכיבים נמשכו בסופו של דבר. כל זה משפיע כמובן על 2011, ומחודש פברואר אנחנו חשים בעצירה והאטה מסויימים. אנחנו מקווים שבמחצית השנייה של 2011 השוק יתאושש, אם כי אנחנו שומעים מקבלני המשנה שהם ממשיכים לעבוד כרגיל”.

מנכ”ל סידב סוכנויות, מני הירש, מעריך שבמחצית הראשונה של 2011 חלה ירידה בכלל השוק בשיעור של 15%-20%. “מגזרי השוק המשגשגים הם בעיקר אבטחה, ציוד רפואי, השוק הצבאי ושוק האנרגיה הסולארית.  אנחנו משקיעים היום עבודה רבה בתחום האלקטרו-מכניקה. התחלנו לייצג את חברת EXPRO מסין המייצרת מחברים בתחום הרפואי, חברת SIGNATRO המייצרת מחברים מיוחדים לתחום הסולארי ומחברים עמידים במים, חברת EX POWER הבריטית, המייצרת ספקי כוח לתחום הסולארי והרפואי, ועוד”.

“שנת 2010 היתה מצויינת עם עלייה של 25%-30% במכירות. 2011 התחילה חזק אולם נרגעה וכעת אנחנו חשים בהתעוררות מחודשת, המלווה בהרבה מאוד אי-ודאות. אני מאמין ש-2011 תסתיים עם עלייה קלה ביחס ל-2010. השפעת האסון ביפן היתה שולית בלבד, משום שרק מפעל אחד של מוראטה נפגע ברעש האדמה. האסון הורגש רק על-ידי כך שזמני האספקה של חלק ממוצרי מוראטה התארכו מזמנים קצרים לבינוניים. כעת כל המוצרים חזרו לזמני אספקה רגילים.
“התחום הצבאי ממשיך להיות אחד ממגזרי השוק המרכזיים שלנו. הוא נמצא בעלייה מתונה אך יציבה מזה מספר שנים. אנחנו מרחיבים את חלקנו בתחום הביטחוני, עם חברות ומוצרים נוספים. בסלון האווירי בפאריס ראינו הרבה מאוד תוצרת ישראל. זהו תחום שממשיך לשגשג. במקביל, קיימת עלייה גם בשוק הציוד הרפואי – לצד ירידה בשוק התקשורת”.
איליאזון מספר שהתעשייה לומדת להתמודד עם תופעת הרכיבים המזוייפים. “החברות מודעות יותר לסכנת הרכיבים המזוייפים, לאחר שחלק מהן נפגעו קשה בשנת 2010”. לעומת זאת, בעיית חומרי הגלם ממשיכה להטריד. “מחירי הזהב והנחושת משתוללים, והם מרכיבים חשובים ברכיבים צבאיים”.
“בחברת הבת שלנו סטרטרוניקס חלו שינויים: היא קיבלה את ההפצה של מעבדי AMD, לא לשוק המוסדי אלא גם לשוק ה-PC, וזה מחייב אותנו להקים מערך לוגיסטי מסוג חדש. ממש לאחרונה קיבלנו את הנציגות וההפצה של חברת MPS (בבעלות מוראטה), המוכרת יותר כחברת Datel, ומתמחה בתחום ממירי ה-DC/DC”.

פרומן מספר ש-2010 היתה שנה טובה עבור חברת On Semi. בתחילת השנה היא התמודדה עם קשיי אספקה, וביצעה השקעה מאסיבית בהגדלת כושר הייצור. החברה המשיכה במהלך האסטרטגי שהחלה בו לפני מספר שנים, של צמיחה באמצעות רכישות. בין השאר, היא רכשה את סאניו סמיקונדקטורס היפנית, אשר גם הרחיבה את מגוון המוצרים וגם פתחה בפניה את השוק היפני.
בחודש פברואר 2011 רכשנו את חטיבת חיישני ה-CMOS של חברת Cypress, אשר הכניסה אותנו לגומחת שוק מבטיחה בתחום האופטיקה. לרכישה הזו משמעות מיוחדת בשוק הישראלי, בזכות היקף הפיתוח בתחום האלקטרואופטיקה, בשוק הצבאי והאזרחי.
“הרכישות החדשות ממקמות אותנו בקבוצת חמשת היצרנים המובילים בעולם בתחומים שלנו, וברשימת TOP20 של יצרני הסמיקונדקטורס, עם מחזור של יותר מ-3 מיליארד דולר בשנה.
“כעת זמני האספקה של רוב משפחות הרכיבים הם מתונים, אולם בחלק מהמשפחות הביקוש גדול מכושר הייצור שלנו. בארץ אנחנו נחשפים לתופעה מעניינת: קבלני ייצור מקומיים, מזמינים אצלנו רכיבים לצורך ייצור בחו”ל. בעיית הרכיבים המזוייפים התמתנה, אם כי היא עדיין קיימת.
“קשה לנו למדוד את שנת 2011, בגלל השינויים הפנימיים בחברה, אולם להערכתי היא מאופיינת בגידול מתון בהשוואה ל-2010”.

קבלנית הייצור RH היא חברה בורסאית שחלק גדול מנתוניה מתפרסם בדו”חות השנתיים לציבור. מהדו”חות עולה שבשנת 2010 היא צמחה ביותר מ-60% ומכירותיה הסתכמו ב-155 מיליון דולר, לעומת 30 ברבעון המקביל ב- 2010. מגמה זו נמשכה גם ברבעון הראשון של 2011, שבו הסתכמו מכירותיה ב-35 מיליון דולר.
לדברי המרמן, התעשייה מושפעת עמוקות מההתייקרות במחירי חומרי הגלם: “אנחנו לא חשים במחסור ברכיבים, אולם סופגים עלייה במחירים של חומרי הגלם. הדבר מורגש במיוחד במחירי הטנטלום, בדיל וכל המתכות. בשאר התחומים מורגשת יציבות בשוק הרכיבים.
“הבעייה הגדולה ביותר שלנו היא שער הדולר, מכיוון שההכנסות שלנו הן דולריות וההוצאות שקליות. בשנת 2010 הרחבנו את פעילותנו בשוק הצבאי, והמגמה הזו תימשך. במקביל, אנחנו רואים ירידה בהזמנות הייצור עבור מגזר הטלקום, לצד צמיחה במגזרי המוצרים התעשייתיים והציוד הרפואי. השנה ביצענו השקעות מעניינות בציוד חדש, כולל רכישת רובוט תעשייתי לכיפוף מתכת, שהוא היחיד מסוגו בישראל”.

רז: “בשנת 2010 נהנינו מעלייה גדולה מאוד במכירות, בזכות חשיפה גדולה יותר של החברה לשוק הישראלי, ובזכות המחסורים בשוק, אשר הביאו אלינו לקוחות חדשים משום שיכולנו לספק להם מענה. באותה שנה הכפלנו את מכירות Farnell בישראל. כשהאלוקציות היו בשיאן, הגבלנו את הלקוחות כדי לאפשר ללקוחות רבים יותר לרכוש רכיבים. לטווח ארוך זה תרם לדעתי לחיזוק הקשר עם הלקוחות ולנאמנותם.
“הרבעון האחרון של 2010 אופיין בפעילות חזקה מאוד, ובעקבותיו ראינו ירידה צפוייה ברבעון הראשון של 2011, והתאוששות ברבעון השני. אחת מההתפתחויות החשובות ב-Farnell היא חיזוק אסטרטגיית Element 14. מדובר בבניית מערכת מקוונת המאפשרת ללקוחות לשתף פעולה בינם לבין עצמם, ללמוד מהניסיון המצטבר ולקבל מאיתנו תמיכה הנדסית, משלב התיכנון והפיתוח ועד לשלבי הייצור.
“האסטרטגיה שלנו מבוססת על תמיכה במהנדסים, שהם למעשה מקבלי ההחלטות החשובים. אנחנו מספקים רכיבים בכמויות קטנות, גם במאות ואלפים אבל לא לייצור המוני”.
“כיום החברות מבינות שעלות הזמנה במערכת של המפיץ או היצרן היא יקרה מאוד. אצלנו אין עלות לפתיחת הזמנה”.

דנה ג’רפי, מנהלת רכש ניסטק מרכז וניסטק גולן: “בשנת 2010 היו אלוקציות שנבעו מהעלייה בדרישה בשוק, שהיצרנים לא היו ערוכים לקראתה. כשזיהינו שמתעוררת בעיה, פנינו ללקוחות שלנו וביקשנו מהם להצטייד מראש ברכיבים קריטיים, וכך גם שימרנו את המחיר. ככל שהתחזיות שלהם היו מוקדמות וטובות יותר, כך הצלחנו יותר להבטיח אספקה ולשמר את המחיר.
“ב-2011 הרגשנו מאוד את השפעות האסון ביפן. נתקלנו בקשיים לרכוש חלק מהרכיבים היפניים, והספקים הגבילו את הכמויות שסיפקו. התמודדנו עם התופעה באמצעות איתור רכיבים אלטרנטיביים לא מתוצרת יפן. במק”טים מסויימים, אפילו הגבלנו את הכמות כדי לחלק לכולם. “ב-2011 נבלמה התארכות בזמני אספקה, והאלוקציות הסתיימו. ברבעון הראשון של 2011, גדלה תצרוכת הרכיבים בכ-27% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2010”.
ארבל ניסן, מנהל התיפעול של קבוצת ניסטק: “ההבדל הגדול בינינו לבין קבלני המשנה הגדולים הוא בספקטרום הרחב של הלקוחות שלנו – כמעט 200 לקוחות. אין לקוחות התופסים שיעור גדול מאוד בהיקף הייצור הכולל של הקבוצה. לכן הפגיעה בנו במקרה שלקוח מסויים נתקל בקשיים – היא לא קריטית.
“אנחנו שמים דגש גדול על מוסר התשלומים לספקים. הם מקבלים את כספם בצורה שוטפת, בדיוק בתאריכים שנקבעו. זה  משפר את מעמדנו בקרב הספקים ומסייע לנו לקבל זמינות ומחירים נוחים. אנחנו מתייחסים אליהם כאל שותפים”.
קבוצת ניסטק מעסיקה כיום כ-420 עובדים בשלושה מפעלי ייצור הפועלים מפתח-תקווה, קצרין ומעלות. “יצרנו תוכניות הדרכה ללקוחות ללא תשלום. הן מתנהלות במתכונת של Nistec Sunday Training
ו-PCB Live Tour בשיתוף עם יצרנית המעגלים המודפסים אלטק. זאת מתוך תפיסה שבסופו של יום התחרות של התעשייה הישראלית היא מול העולם, והידע חשוב להצלחתה”.

 לדברי קפלן, 2010 הייתה שנה מצויינת והמכירות צמחו משמעותית. מועדי האספקה התארכו מאוד והמחירים נשארו קבועים. “זמני האספקה המתארכים גרמו לחברות להצטייד בכמויות גדולות מהצורך הממשי שלהן. ב-2011 השוק החל להירגע, החברות נשארו עם מלאים ולכן היקף הרכש ירד.
“בשנת 2010 הרחיבה מגוון את הפעילות בתחום הטכנולוגיות המתחדשות. פתחנו מחלקה מיוחדת לתחום הזה, המספקת ציוד, שירות ותמיכה לחברות ההקמה של חוות סולאריות. בשוק הזה אנחנו חווים עלייה עקבית במכירות.
“השנה גם התמנינו למפיצים של Vicor האמריקאית, המייצרת ספקי כוח, ושל חברת Incon האמריקאית, המייצרת מחברים צבאיים ברמת QPL. האסון ביפן גרם לבעיות אספקה, וחברות רבות אישרו רכיבים אלטרנטיביים – התוצאה היא שראינו אצלנו עלייה בביקוש לתחליפים לרכיבים היפניים”.

“שנת 2010 הסתיימה טוב מאוד. החברות שהשכילו להיות במסגרת הסכמים בשיטת Partnership, לא נפגעו מהמחסור ברכיבים. ברוב המקרים הצלחנו לספק את הרכיבים שהתחייבנו עליהם. חברת טרייטק היא המפיצה הבלעדית בישראל של Maxim. בסוף 2009 מקסים רכשה את חברת Teredyn, והרחיבה את סל המוצרים שלה. ב-2011 אנחנו חווים שוק יציב – ללא צמיחה וללא ירידה – ואין קשיי אספקה או עליות מחירים”.

לדברי יניב רוד, מנהל א.י. אלקטרוניקה, שנת 2010 הייתה שנה טובה מאוד בהשוואה לשנת 2009. “בזמן המשבר של 2009 היה לנו זמן לחשוב, וניצלנו אותו כדי להשקיע בפרוייקטים לניהול שרשרת האספקה שלנו, והקמנו את א.י. פרוייקטים. כיום היא מציעה ללקוחות אספקה של מוצר שלם, כולל רכישת כל החומר והעברתו לייצור. אנחנו מתחייבים להחזיק עבור הלקוח את כל הרכיבים לקיט (BOM) לרבעון נוסף מעבר להזמנה של הלקוח.
“ב-2011 נוספו לנו הרבה לקוחות בעקבות הצלחת המודל. לאחרונה שיכללנו את המודל והוספנו לו מרכיב של NPI. כלומר, אנחנו רוכשים את כל החומר גם עבור הפיתוח של הלקוח ויודעים להזמין אותו עבור ייצוריות. הדבר הזה מאפשר לנו לספק ללקוח דגם מוכן בנוי – בהזמנה של שורה אחת בלבד.
“ברבעון האחרון של 2010 החלה להסתמן היחלשות בשוק בעקבות הזמנות כפולות ומשולשות של החברות, והתופעה הזו גרמה לירידה בהזמנות בתחילת 2011. ברבעון השני אנחנו מרגישים שנבלמה מגמת התארכות זמני האספקה ואין גידול במכירות. אי-הוודאות הקיימת היום מקשה על עריכת תחזית לשנת 2011 כולה.
“בשלוש השנים האחרונות קיבלנו עשרות פרוייקטים בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים לשנה. הדבר מעניק לנו כוח רכישה גדול מול יצרנים ומפיצים בעולם. כיום יש לא.י. 12 עובדים העוסקים בתחום הרכש של כל מגוון הרכיבים. יש לנו פעילות רבה בתחומי הציוד הרפואי, הסולארי והביטחוני. תעשיית הטלקום הישראלית לא מצליחה לדעתי להתמודד מול התחרות מסין.
“אני מאמין שתימשך מגמת הוצאת הייצור לחו”ל ולכן א.י. בנתה פתרונות ייצור גם בישראל, גם במזרח הרחוק וגם במזרח אירופה. הפתרונות שלנו מספקים יכולת מעקב מלאה (Traceability) החל מרמת הרכיב. בסך הכל, החומר מהווה 80% מעלות הייצור הכוללת והעבודה היא רק 20% ממנו, ולכן אנחנו מתמקדים בתחום החומרים. השירות שלנו זה שם המשחק”.

“בשנת 2010 חווינו גידול מתון של 10%-15%. הרחבנו את הפעילות בתחום הרכיבים והמכלולים ל-RF והקמנו מחלקת RF נפרדת. הגדלנו את סל המוצרים בתחום באמצעות קבלת חברות חדשות. מכיוון שאנחנו עובדים עם הספקים שלנו שנים רבות, והצלחנו לארגן מלאי לגיבוי, לא סבלנו מבעיות של התארכות זמני אספקה ב-2010.
השנה אנחנו לא צופים גידול או קיטון בשוק. אני רואה שמתקיימת פעילות רבה מאוד של תכנון שעדיין לא הבשילה לייצור. קיימת תחושה שהתארך הזמן שבין הפיתוח לייצור. ייתכן שחלק מהפיתוח עובר ישירות לייצור לחו”ל, ולכן הקמנו חברה בהונג-קונג אשר יודעת לתת מענה לחברות המפתחות בארץ ומעוניינות לייצר במזרח. יש לי תחושה שהרבה ייצור בורח לחו”ל”.

בטיחות הרכב מתפתחת ממערכות פסיביות כגון חגורות מושב, כריות אוויר זיהוי התנגשויות, לקראת רשתות אקטיביות המסוגלות לבצע התחמקות מהתנגשויות ומניעת תאונות.

המכ"ם מהווה שיפור בטיחות אקטיבי מבטיח במיוחד והוא בעל הפוטנציאל להקטין משמעותית את מספר וחומרת תאונות הדרכים הנגרמות בשל אי-תשומת-לב הנהגים.

Analog Devices, Inc.(NYSE:ADI) אשר טכנולוגיית החישה האינרציאלית המשולבת שלו iMEMS® תרמה להפיכת כריות האוויר לתכונת רכב תקנית לפני 15 שנים, השיקה כעת מכ"ם IC (analog front-end) AFE  בעל ביצועים גבוהים ועלות סבירה. ניתן למצוא דף נתונים ותאור המוצר ב-http://www.analog.com/AD8283.

לפרטים נוספים:

אנלוג מכשורים ישראל

097774300

analog.israel@analog.com

מאת: דניס זוגבי, TTI

בזכות העליות המשמעותיות בדרישה לקבלים, נגדים ומשרנים בשוקי הרכב והמחשבים האישיים בשנת 2010, היו התגובות למשבר של שנת 2009 העגמומית דרמטיות למדי – במיוחד ביבשות אמריקה ובאירופה. עם עלייה של 35 אחוזים ביבשת אמריקה, עלייה בשוק האירופי של 25 אחוזים במהלך השנה במונחים של ערכי צריכה, ועם עלייה של 17 אחוזים במהלך השנה בשוק העצום של דרום מזרח אסיה, השווקים העולמיים חוו תחייה מהירה ביותר, ממש כפי שהייתה מהירה הנפילה של השנה הקודמת.

הדרישה לרכיבים פסיביים בשנת 2010 לפי אזורים בעולם
שבעים אחוזים בערך מהצריכה העולמית של הרכיבים הפסיביים היו באסיה במשך השנה שהסתיימה בדצמבר 2010 (כולל הצריכה ביפן – שבה היו 13 אחוזים בערך מהצריכה העולמית), כפי שניתן לראות בתרשים הבא.
שוקי אסיה כוללים את סין, טייוואן, יפן, קוריאה, סינגפור, הפיליפינים, מלזיה, תאילנד והודו (וכמה מדינות עם צריכה משנית). שלושים אחוזים בערך מערכי הצריכה בשנת 2010 נותרו במערב: 16 אחוזים של דרישה היו באירופה ו–14 אחוזים מהדרישה היו ביבשות אמריקה.
שינויי מגמה דרמטיים בצריכה היו ביבשות אמריקה ובאירופה. אלו נוצרו כתוצאה מצריכה מוגברת במקטעי השוק של המחשבים האישיים ושל כלי הרכב, אשר הביאו לחזרה לערכי שוק אזוריים הדומים לאלו שהיו בשנה המעולה – 2008 – בצריכת קבלים, נגדים ומשרנים.

מעברים בחלוקה לפי אזורים של הדרישה לרכיבים פסיביים בשנת 2010
יבשות אמריקה:
יבשות אמריקה היו אחראיות ל–14 אחוזים בערך מהשוק העולמי של צריכת הרכיבים האלקטרוניים הפסיביים בשנת 2010. ארה”ב מייצגת נפח רכישות של 45 אחוזים מרכישות האזור לעומת מקסיקו, שהיא אחראית ל–35 אחוזים, קנדה אחראית ל–10 אחוזים וברזיל אחראית ל–7 אחוזים. המאזן של אמריקה הדרומית יוצר את ההבדל. שווי הצריכה של רכיבים פסיביים באמריקה עלה בשנת 2010 ב–35 אחוזים מאחר שהשוק הציג תגובה מצוינת למשבר, אשר נגזרה מאחוזי צריכה כוללת של רכיבים פסיביים גבוהים באופן יחסי במגזרי המחשבים וכלי הרכב, שלהם היו אחוזי הגידול הגדולים ביותר במושגים של צריכת רכיבים פסיביים בשנת 2010.
אירופה:
השוק האירופי אחראי לכ–16 אחוזים משווי הצריכה העולמית של רכיבים פסיביים בשנת 2010. גרמניה הייתה אחראית ל–50 אחוזים בערך מכלל צריכת הרכיבים הפסיביים באירופה במושגים של שווי–ערכי. עם זאת, מדינות כדוגמת בריטניה, צרפת, איטליה, הולנד ופינלנד אחראיות אף הן לנתחי שוק ניכרים. שווי הגידול בצריכה האירופית של רכיבים פסיביים מוערך ב–25 אחוזים בשנת 2010 (תגובה למשבר ראויה לציון). התגובות למשבר במקטע השוק של כלי הרכב ובמקטע התעשייתי סייעו להגדיל את רמת הדרישה באירופה ב–25 אחוזים בשנת 2010.
דרום מזרח אסיה:
סין אחראית ל–35 אחוזים בערך מסיכום שווי הצריכה העולמית של כל הרכיבים הפסיביים בשנת 2010, למול יפן שאחראית ל–33 אחוזים ממנה בערך. מדינות אחרות בדרום מזרח אסיה צרכו 22 אחוזים נוספים משווי הרכיבים הפסיביים בעולם. קוריאה, הפיליפינים, סינגפור תאילנד והודו אחראיות כל אחת לצריכה של רכיבים פסיביים בשווי של בין 1 ל–5 אחוזים מהצריכה העולמית בשנת 2010. שוק הרכיבים הפסיביים בדרום מזרח אסיה גדל בסך של 17 אחוזים בשנת 2010, בעוד השוק ביפן גדל ב–5.6 אחוזים בלבד. אפשר לאתר את הגידול בסין, טייוואן, ובקוריאה בגידול בדרישה לטלפונים אלחוטיים ובגידול בדרישה למחשבים ניידים, שקוזזו על ידי ביצועים גרועים (יחסית) בשוק מכשירי הטלוויזיה.
עדכון התחזית לשנת 2015: צריכה על פי אזורים בעולם:
חברת סקרי השוק Paumanok  צופה כיום שהצריכה העולמית של רכיבים פסיביים תמשיך לנוע לכיוון סין ודרום מזרח אסיה על חשבון אזורים אחרים בעולם. לכן אנו צופים שעד שנת 2015 יהיה גידול של 61 אחוזים בצריכה בסין ובדרום מזרח אסיה, לאחריו גידול באירופה של 15 אחוזים, ביבשות אמריקה גידול של 13 אחוזים וביפן – גידול של 11 אחוזים. אנו צופים שתהיה שחיקה בייצור מוצרי אלקטרוניקה ביפן לטובת אתרי ייצור שאינם מתבססים על הין בסין, בפיליפינים בוויטנאם ובקוריאה. כמו כן אנו צופים שתהיה שחיקה נוספת בבסיסי הייצור של מוצרי אלקטרוניקה לכלי רכב ביבשות אמריקה ובאירופה מאחר שמגזר כלי הרכב מתחיל לחקות סוגי תעשיה אחרים כמו למשל תעשיית המחשבים והטלפונים האלחוטיים שהועברו לפתרונות ייצור בעלות נמוכה (ביחד) אחרי השפל העסקי של שנת 2000, לפני עשור.
*הכתבה נמסרה באדיבות TTI Net-aye

מאת: אמיר בר שלום. “אני אספר לך סיפור על השוק הישראלי. לפני כעשר שנים, עוד שהייתי בתפקיד מהנדסת פיתוח אפליקציות, הגעתי לכאן להעביר השתלמות באחת המכללות בנושא DSP. הרצאה שכולה הייתה תוכנה”. כך פותחת אליזבת דה פרייטס, מנהלת השיווק במזרח ארופה והמזרח התיכון, של סדרת המיקרו החדשים ממשפחת   SITARA  בטקסס אינסטרומנטס. “ביום השני להשתלמות ניגש אלי אחד התלמידים ואמר לי בשקט אבל באופן נחרץ מאד, הבנו! את יכולה להתקדם. הייתי מופתעת מאד, אני מעבירה הרצאות כאלה בכל העולם, ובאף מקום לא נתקלתי בתגובה כזו. אני מדברת על המישור החיובי, לא השלילי. רמת הידע כאן היא מהגבוהות בעולם. הסכמתי איתו מיד,קצב הלימוד היה איטי מידי בשביל הישראלים, הערכתי מאד את הכנות ורמת הידע ואכן המשכתי הלאה” .
אליזבת דה פרייטס עובדת ב TI למעלה מ11 שנים. ביקורה הנוכחי בישראל התמקד בהצגת מעבדי המיקרו החדשים שהשיקה TI, ביניהם ה AM1810, ה AM3894 וה AM35/37xx, כולם מבוססי ARM ממשפחת SITARA . דה פרייטס שמכירה היטב את השוק הישראלי מתפקידיה הקודמים בחברה, רואה בישראל את אחת השווקים החשובים ל TI העולמית.

זה היה לפני כמעט עשור, מאז את חוזרת שוב ושוב לישראל. מהפרספקטיבה שלך איך היית מאפיינת את השוק הזה היום, בהשוואה למשל לשווקים אחרים שאת אחראית עליהם ב TI?
“הפיתוח הישראלי מאד מהיר ומתקדם ובעיקר יצירתי. יש מדינות שהקצב בהן איטי הרבה יותר. השוק הישראלי מאד דורש. אני משייכת את זה בעיקר לרמתו הגבוהה. זו הסיבה שיש לנו כאן צוות גדול מאד של TI. לענות ובמהירות לדרישות של שוק שמתאפיין ברמה הגבוהה ביותר של טכנולוגיה. כמובן שבעיני העולם השוק הבטחוני כאן נחשב למתקדם ביותר, ולחשוב מאד. יש כאן ידע עצום שבא לידי ביטוי בפיתוח בכל הקשור ל DSP, שמתפתח בשנים האחרונות גם לשווקים אחרים. דוגמא מצויינת לכך אפשר לראות בשוק הרפואי. יותר ויותר טכנולוגיה נכנסת היום לתחום הזה, ולא מעט ממנה מגיע מהשוק הבטחוני”.
זווית הראיה של דה פריטס מעניינת מאד. תוך כדי שיחה על השוק הישראלי אנחנו גולשים מהר מאד להבנתה את הסינרגיה שבין הטכנולוגיות. ללא ספק יש בכך להעיד על כיוון השוק.
“קח לדוגמא את מכונת הקפה כאן במשרד. יש לה מסך וסדרת כפתורי לחיצה. זה לא היה קיים לפני חמש עשרה שנה. אז הכל היה ידני מכני. אני מביטה על המצב הזה היום וחושבת הלאה. זו אחת השיחות העיקריות שלי עם הלקוחות, לאן הולך השוק. אםנמשיך את דוגמת המטבח, אני רואה את הכיוון במטבח שנשלט מרחוק על ידי טלפון סלולרי, ומקבל פקודות באס אם אס, להפעיל את התנור או לדווח לך על כך שנגמר החלב. זה נשמע עתידני ודימיוני אבל זה בהחלט כאן. הממשק קיים- סלולאר מחשב, הטכנולוגיה קיימת, ועכשיו צריך לפתח את המוצר.”

“למעשה כל מה שאליזבת מזכירה כאן, ומתארת כמדע דימיוני קיים. לTI יש פתרון לכל דרישה כזו. כל שנחוץ הוא פיתוח המוצר“, אומר משה הלל מנכ”ל TI ישראל. “האתגר הוא באינטגרציה של כל המרכיבים הללו למוצר אחד. אנחנו
ב-TI באים ללקוח עם מגוון הרכיבים הנכון ומלווים אותו בשלב האינטגרציה” .
ההערכה של דה פרייטס מדברת על כשנתיים וחצי עד שיתחילו ה”מוצרים החכמים” האלה לצאת לשוק הצרכני. לדעתה נדרש עדיין תהליך של הבשלת המוצר, והתאמת הטכנולוגיה . מעבר לכך קיים גם הליך רגולציה ותיקנון.
“יש היום באירופה מגמה של חסכון ביתי בחשמל. יש רכיב מיוחד שעוזר לדייר לזהות את צריכת החשמל של כל מכשיר, ובכך לנסות ולווסת אותה נכון יותר וחסכוני. אני למשל רואה בישראל הרבה מאד טכנולוגיות של אפיון המערכת. בסלולר, בגלישה באינטרנט או בדיבור. אני כאן בישראל כדי קודם כל להקשיב ללקוח. זה חשוב מאד להיות קשוב לצרכים, משום שהם יודעים לאן הם רוצים להגיע. “.

את יכולה לתת לי דוגמא על מקרה כזה שבו היום אתם משווקים רכיב על פי דרישה שהוצגה לפני שנים על ידי אחד הלקוחות שלכם?
“בהחלט כן. אחד ממוצרי הוידאו שלנו שיצא לאחרונה לשוק התחיל למעשה מדרישה של לקוח ישראלי. לפני שלוש שנים בערך, הוא הציג דרישה לרכיב שצריך לכלול תמיכה ברזולציית וידאו HD, ומולטי צ’אנל. כיום הרכיב כולל יכולות נוספות, אבל בהחלט ניתן לומר שאת היכולות הספציפיות שהזכרתי, פיתחנו לאור הדרישה. ויש גם את הצד השני. בכנות אני חייבת לומר, שלפעמים אתה מביט על דרישה מסויימת של לקוח בתמהון רב. בשוק שלנו אם אתה סקפטי אתה יכול להישאר רחוק מאחור”.
“זו נקודה חשובה מאד”, אומר משה הלל, מנכ”ל TI ישראל. בכל אפליקציה אתה צריך להביט על החומרה והתוכנה. בחומרה צריך להביט על המערכת, הSYSTEM. בתוכנה צריך להביט על השכבות. הדטה, הקונטרול והניהול. אנחנו מכוונים לתת את כל הרבדים האלה יחד . כלומר אנחנו מציעים פתרון שלם, לא רק רכיב בודד. זה מביא אותנו לשוק גדול יותר, ומעבר לכך חושף את המוצרים שלנו להרבה יותר אפליקציות. TI מספיק גדולה ומגוונת כדי להיות שם, השאיפה שלנו היא להיות בכל מוצר חדש שיוצא לשוק. אני רואה את עצמי באופן מטאפורי כספק חומרי בנין. אני מספק את הלבנים הנכונות, אני מספק את הפתרון בעוד מישהו אחר בונה את הבנין“.
דה פרייטס מביאה כדוגמא את ביקורה האחרון במזרח הרחוק. “ראיתי ילד קטן בן שלוש שניגש לאחד ממסכי הענק שהוצבו מחוץ לחנות אלקטרוניקה. הוא ניגש ישר למסך והחל לנסות ולהזיז עם האצבע את התמונה. הסתכלתי עליו מהופנטת. בזמני הילדים עבדו עם מקלדת. היום עם קונסולת המשחקים והטאץ’ של איי פון, הכל עבר לתנועה. ילד בן 3 לא יודע משהו אחר. זו הייתה מעין הוכחה בשבילי לאן השוק הולך, לזה קראתי קשב. לא רק ללקוח אלא גם לצורך המתפתח”.
מעבד המיקרו החדש בארכיטקטורת ARM® המקטין את צריכת ההספק והעלויות.
מעבד המיקרו (MPU) AM1810 בארכיטקטורת ARM® ממשפחת SitaraTM – הוא פתרון חדש בארכיטקטורת ARM9TM בשבב יחיד, עם ממשק PROFIBUS® משולב, הפופולארי ביותר בעולם, אשר משתמש בפרוטוקול Fieldbus לתקשורת בין פריטי ציוד אוטומציה בתעשייה. התקן משולב זה משמש להספק נמוך ומבטל את הצורך בהתקני PROFIBUS, ASIC או FPGA חיצוניים. בכך הוא חוסך משאבי זמן ועלויות פיתוח, תוך כדי שיפור ביצועי המערכות. מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara הנו בעל ביצועים רבים התומכים במימוש של יישומים תעשייתיים, בין אם נדרש להם ממשק PROFIBUS או אם הממשק אינו נדרש. בין הדוגמאות ליישומים תעשייתיים שמתאימים היטב לשימוש ב–AM1810 בעל ארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara, נכללים בקרים מתוכנתים (PLC) או ממשקי אדם–מכונה (HMI).
בהשוואה לפתרונות בריבוי שבבים הנמצאים כיום בשוק, מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara מחבר את ממשק PROFIBUS ישירות למקמ”ש RS–485, ומבטל את הצורך במעגלי ASIC או בהתקני FPGA.
מטפל המסגרות (frame handler) לזמן אמת של PROFIBUS, שמכונה Fieldbus Data Link (FDL), ממומש באמצעות יחידה לזמן אמת ניתנת לתכנות (PRU) המהווה חלק מההתקנים ההיקפיים שעל השבב של מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara. יחידת PRU מחוברת באופן הדוק עם מעבד ARM באמצעות אפיק מערכת שעל השבב והתוצאה היא זמן מחזור בקרה קצר יותר וזמן תגובה משופר של המערכת המביאים לפעולת תקשורת המגיעה עד ל–12 מגה באוד, של התקנים היקפיים לא ממורכזים (DP) בטכנולוגיית PROFIBUS. ריבוי של אפשרויות זיכרון מאפשר ללקוחות להפעיל צומת PROFIBUS מבלי שיהיה צורך להשתמש בזיכרון חיצוני, תוך כדי כך שפעולת האתחול מתבצעת באמצעות זיכרון הבזק טורי והפעלה של PROFIBUS בזיכרון RAM פנימי. לפתרון יש גם שכבת הפשטה (abstraction) של מערכת הפעלה, אשר הופכת את מחסנית פרוטוקול PROFIBUS של התקני DP לבלתי תלויה במערכת ההפעלה, ומאפשרת גמישות שלמה בתכנון.

בנוסף לממשק PROFIBUS, מעבד המיקרוAM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara, תומך גם בפרוטוקול EtherCAT® Master בחיבור port מסוג Ethernet המשולב. תמיכה זו מאפשרת למתכננים בתחום התעשייתי לפתח מוצרים עם תמיכה בריבוי פרוטוקולים.
“במרחב התעשייתי, תקן PROFIBUS הפך להיות שם נרדף לרישות אמין, ועם הסמכה כזו טקסס אינסטרומנטס מספקת ביטחון גבוה יותר לעובדה שהמוצר מהווה אכן חלופה איכותית לפתרונות קיימים”, אמר רם סאת’אפן, מנהל ציוד קצה תעשייתי בחברת טקסס אינסטרומנטס. “אנחנו נרגשים ביותר מהיותנו חברים בארגון PI ומהעובדה שאנו מוציאים לשוק התעשייתי את הפתרון זה, של מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara לתקן PROFIBUS. המטרה שלנו היא לסייע בידי הלקוחות בהפחתה של עלויות החומרים ושטח המעגלים המודפסים, ובקיצור זמן התכנון. אנו בטוחים שהפתרון בשבב יחיד של טקסס אינסטרומנטס – מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara לתקן PROFIBUS – יביא בדיוק לתוצאות האלו”.
לקוחות החברה יכולים להתחיל ולפתח את התכנונים שלהם כבר היום עם מודול ההערכה (EVM) – TMDXEVM1810 – במחיר של 995 דולר. ערכת פיתוח התוכנה כוללת את חבילת התמיכה במעגל בליבת Linux גרסה 2.6.33, בנוסף על Windows ® Embedded CE, כלי ביצוע קונפיגורצית PRU, רשת PRU CAN, מקמ”ש PRU UART והתקן הדגמה למסך מגע. בנוסף למודול ההערכה, לבית התכנון השותף של טקסס אינסטרומנטס – Critical Link LLC – יש מעגל פיתוח מבוסס תקני ETX תעשייתי באיכות ייצור עם מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara, שאפשר להשיגו במחיר של 749 דולר, והוא כולל את חבילת התמיכה במעגל לליבת Linux לזמן אמת עם תוכנת ההדגמה וההערכה לממשק PROFIBUS.

מעבד המיקרו החדש AM1810 בארכיטקטורת ARM® ממשפחת SitaraTM
של טקסס אינסטרומנטס, הוא פתרון בשבב יחיד מוסמך ל–PROFIBUS®
אשר מקטין עד כדי 30 אחוזים את צריכת ההספק והעלויות שביישומים תעשייתיים

טקסס אינסטרומנטס (TI) (NYSE: TXN) הכריזה על מעבד המיקרו (MPU) AM1810 בארכיטקטורת ARM® ממשפחת SitaraTM – פתרון חדש בארכיטקטורת ARM9TM בשבב יחיד, עם ממשק PROFIBUS® משולב, הפופולרי ביותר בעולם, אשר משתמש בפרוטוקול Fieldbus לתקשורת בין פריטי ציוד אוטומציה בתעשייה. התקן משולב זה משמש להספק נמוך ומבטל את הצורך בהתקני PROFIBUS, ASIC או FPGA חיצוניים. בכך הוא חוסך משאבי זמן ועלויות פיתוח, תוך כדי שיפור ביצועי המערכות. מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara הנו בעל ביצועים רבים התומכים במימוש של יישומים תעשייתיים, בין אם נדרש להם ממשק PROFIBUS או אם הממשק אינו נדרש. בין הדוגמאות ליישומים תעשייתיים שמתאימים היטב לשימוש ב–AM1810 בעל ארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara, נכללים בקרים מתוכנתים (PLC) או ממשקי אדם–מכונה (HMI).

בהשוואה לפתרונות בריבוי שבבים הנמצאים כיום בשוק, מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara מחבר את ממשק PROFIBUS ישירות למקמ"ש
RS–485, ומבטל את הצורך במעגלי ASIC או בהתקני FPGA.

הלקוחות יכולים גם לתכנן תיבות ובתים של מכשירים עם תכנון תרמי קל יותר עבור המוצרים מבוססי PROFIBUS שלהם, בזכות ארכיטקטורת ההספק הנמוך של מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara. השילוב של ביטול הצורך במעגלי ASIC או בהתקני FPGA, הקטנת שטח המעגל הנדרש והיציאה לשוק עם תכנון תרמי פשוט יותר, מביא לחיסכון של 30 אחוזים בעלויות החומרים (BOM).

בנוסף, הכריזה טקסס אינסטרומנטס על כניסתה לחברות בארגון PROFIBUS International (PI). בהצטרפותה לארגון PI, מתחייבת טקסס אינסטרומנטס לשוק התעשייתי באספקה של פתרון משולב ומוסמך, על מנת להקל על הפיתוח ולשפר את העלויות עבור המתכננים לתעשייה.

"במרחב התעשייתי, תקן PROFIBUS הפך להיות שם נרדף לרישות אמין, ועם הסמכה כזו טקסס אינסטרומנטס מספקת ביטחון גבוה יותר לעובדה שהמוצר מהווה אכן חלופה איכותית לפתרונות קיימים", אמר רם סאת'אפן, מנהל ציוד קצה תעשייתי בחברת טקסס אינסטרומנטס. "אנחנו נרגשים ביותר מהיותנו חברים בארגון PI ומהעובדה שאנו מוציאים לשוק התעשייתי את הפתרון זה, של מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara לתקן PROFIBUS. המטרה שלנו היא לסייע בידי הלקוחות בהפחתה של עלויות החומרים ושטח המעגלים המודפסים, ובקיצור זמן התכנון. אנו בטוחים שהפתרון בשבב יחיד של טקסס אינסטרומנטס – מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara לתקן PROFIBUS – יביא בדיוק לתוצאות האלו".

בנוסף לממשק PROFIBUS, מעבד המיקרו AM1810 בארכיטקטורת ARM ממשפחת Sitara, תומך גם בפרוטוקול EtherCAT® Master בחיבור port מסוג Ethernet המשולב. תמיכה זו מאפשרת למתכננים בתחום התעשייתי לפתח מוצרים עם תמיכה בריבוי פרוטוקולים.

פתרון באינטגרציה מלאה ל–600 מילי אמפר ומידותיו רק 6.7 ממ"ר, וממיר משולב לביצועים גבוהים ל–6 אמפר ו–14.5 וולט אשר מגיע ל–800 וואט לכל אינטש מעוקב

טקסס אינסטרומנטס (TI) [NYSE: TXN] הכריזה היום על שני מעגלים משולבים חדשים לניהול הספקים, המיועדים לשימוש בתכנוני אספקת מתחים [point of load], אשר מעלים את הרף בכל הנוגע לגודל, צפיפות הספק וביצועים. המעגל TPS82671 והמעגל TPS84620 של טקסס אינסטרומנטס הם פתרונות הספק משולבים המפשטים את התכנון ומאיצים את זמן היציאה לשוק ביישומים ניידים מתחום האלקטרוניקה, התקשורת והתעשייה.

"לביצוע תכנוני אספקת מתחים יש צורך בצפיפות הספק גבוהה יותר, ביעילות רבה ובקלות שימוש," אמר סמי קיריאקי סגן נשיא בכיר ביחידה העסקית לניהול הספקים בטקסס אינסטרומנטס." שני התקני הספק חדשים אלו מגיעים לרמות חדשות של אינטגרציה וביצועים, והם מאפשרים לנו לתמוך בטווח רחב של לקוחות בשווקים הניידים, בשוקי התקשורת, בתחנות בסיס ובשווקים התעשייתיים, כפי שלא יכולנו מעולם קודם לכן."

פתרון משולב קטן ביותר ל–600 מילי אמפר

הרכיב TPS82671, הוא הפתרון המשולב הנתקע להספק הקטן ביותר בתעשייה בגודל ב-6.7 מ"מ רבוע ומספק 90 מילי–אמפר לכל מילימטר רבוע. ההתקן משלב את כל הרכיבים החיצוניים במארז MicrSiPTM החדש של טקסס אינסטרומנטס שגובהו 1 מ"מ – – ובכך מפשט את התכנון של מוצרי אלקטרוניקה ניידים הצורכים 600 מילי–אמפר, כגון טלפונים חכמים. הרכיב TPS82671 פועל בזרם שקט נמוך ביותר, של 17 מיקרו–אמפר ומגיע לנצילות הספק, שהיא גדולה יותר מ- 90 אחוזים ממתח כניסה בין 2.3 וולט ל- 4.8 וולט. תכונה ייחודית של מיצוע dithering של תדירות אפנון רוחב הפולס [PWM] מקטינה את הרעש ומשפרת את הביצועים בתכנונים שרגישים לתדר רדיו. לפרטים נוספים, בקר בכתובת: www.ti.com/tps82761-preu.

אספקת מתחים בצפיפות רבה ביותר

הרכיב TPS84620 החדש של טקסס אינסטרומנטס ל–6 אמפר ול–14.5 וולט, מגיע לצפיפות הספק שהיא גדולה יותר מ- 800 וואט לכל אינטש מעוקב, עם נצילות המגיעה ל–95 אחוזים ולפיזור חום טוב ב–30 אחוזים מזה של רכיבים דומים מיצרנים אחרים. הפתרון המוריד המשולב משלב משרן ורכיבים פסיביים בהתקן אחד, ונדרשים לו רק שלושה רכיבים חיצוניים, כדי לספק פתרון שלם במקום קטן מ–200 מ"מ רבוע. הרכיב TPS84620 תומך במבחר של מערכות תשתית לתקשורת בהספק גבוה ובמערכות תעשייתיות להספק גבוה שמשתמשות במעבדי DSP ובהתקני FPGA. לפרטים נוספים, בקר בכתובת: www.ti.com/tps84620-preu.

הטווח הרחב ביותר של פתרונות לאספקת מתחים

טקסס אינסטרומנטס מציעה את הטווח הרחב ביותר של מעגלים משולבים [IC] לניהול הספקים עבור תכנוני אספקת מתחים [point of load] לא מבודדים, לרבות ממירים מעלים וממירים מורידים, עבור מערכות ניידות ומערכות שמופעלות ממתח הרשת. מגוון המערכות כולל ממירים מתח ישר למתח ישר בהספק נמוך במיוחד, עם או בלי טרנזיסטורי FET משולבים, ועד פתרונות הספק משולבים לחלוטין עבור מודולי הספק נתקעים.

זמינות ומחירים

את ההתקנים TPS82671 ו– TPS84620 ניתן לקבל בכמויות בטקסס אינסטרומנטס ומהמפיצים המורשים שלה. את הרכיב TPS82671 אפשר לקבל במארז BGA מסוג MicroSiPTM של 8 פינים במידות 2.3 מ"מ x 2.9 מ"מ x 1 מ"מ (גובה), במחיר מוצע של 1.30 דולר ליחידה, בכמויות של 1000 יחידות. ההתקן TPS84620 מגיע במארז מסוג QFN במחיר מוצע של 7.00 דולר ליחידה בכמויות של 1000 יחידות. אפשר להשיג מודולים לביצוע ההערכה עבור שני ההתקנים בחנות האלקטרונית eStore של החברה.

מידע נוסף לגבי מוצרי ההספק של TI ונושאים מתוכננים לתערוכת electronica הבאה:

• תערוכת electronica 2010 – תתקיים בין התאריכים 9–11 בנובמבר, במינכן:
              הדגמות בדוכן של TI (אולם A4, 420)
• עיין בבלוג הווידיאו של TI המופיע תחת הכותרת "TI Live @ electronica"
              בכתובת: www.ti.com/electronica2010-blog
• מוצרים, תמיכה והדרכה של TI לניהול הספקים אפשר למצוא
  בכתובת : www.ti.com/power-pr
• קהילת E2ETM של TI להצגת שאלות ולהגשת עזרה בפתרון בעיות עם מהנדסים עמיתים, אפשר לקבל בכתובת : www.ti.com/powerfprum-pr 

כל הסימנים המסחריים הרשומים וסימנים מסחריים אחרים שייכים לבעליהם בהתאמה.