PlantArcBio, חברת סטארטאפ ישראלית בתחום האגרו-טק, השלימה לאחרונה סבב גיוס של כ-10 מיליון שקלים בגיוס ממשקיעים פרטיים ובמענקים של רשות החדשנות. הגיוס בוצע בשתי פעימות: הראשונה עם הקמת החברה בשנת 2014 והשנייה לאחרונה. פלנטארק-ביו חתמה כעת על חוזה לשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ויסקונסין בארה”ב, במסגרתו גנים המשפרים עמידות בפני יובש, אשר גילתה החברה באמצעות הפלטפורמה הייחודית והרשומה בפטנט שלה, ייבחנו על ידי מדעני האוניברסיטה בסויה, בשדות ניסוי בארצות הברית.
הגנים שזוהו הראו תוצאות מצוינות בצמחי מודל בחממות פלנטארק-ביו השוכנות בגבעת חן – שיפור עמידות בפני יובש של עשרות אחוזים. ניסויים בצמחים, בדומה לניסויים בתרופות, כוללים שלושה שלבים: ניסוי בצמחי מודל (צמחים שקל יחסית לגדל ומחזור החיים שלהם קצר), ניסויים בצמחי מטרה (תירס או סויה וכד’), וניסויי שדה נרחבים בצמח המטרה. פלנטארק-ביו סיימה את שלב הראשון ועברה לשלב השני. התוצאות של הניסויים בסויה יאפשרו לפלנטארק-ביו להאיץ את תהליכי מסחור הגנים לקראת מכירתם לחברות הזרעים לשימוש בסויה, בתירס בקנולה ובגידולים נוספים בכל העולם.
שינויי האקלים בכלל והתגברות הבצורות בפרט, הם הגורם העיקרי לירידה ביבולים ברחבי העולם. מחקרים שנערכו על ידי אוניברסיטת ויסקונסין הציגו הפסד מצטבר של 11 מיליארד דולר למגדלי פולי הסויה בארה”ב לבדה בעשרים השנים האחרונות. שקלולי נתונים מרחבי ארה”ב הראו ירידה של 2.4% ביבולי הסויה לכל עלייה בטמפרטורה של מעלת צלסיוס אחת. הניסויים בסויה עם הגנים שהתגלו על ידי פלנטארק-ביו הישראלית ייערכו על ידי המרכז לחדשנות ביבולים באוניברסיטת ויסקונסין (WCIC), אשר מפעיל מעבדות וחממות מהמתקדמות בעולם.
חברת פלנטארק-ביו (PlantArcBio) היא חברת ביוטכנולוגיה מובילה לשיפור יבול וביצועים בצמחים על מנת לתרום לביטחון ויציבות בשוק המזון העולמי. החברה מעסיקה תשעה עובדים והיא שוכנת בגבעת חן. החברה נוסדה בשנת 2014 על ידי ד”ר דרור שליטין, מדען בעל שם וניסיון של עשרות שנים במחקר ופיתוח בצמחים . בין חברי הבורד של החברה נמצא פרופסור עודד שוסיוב, אחד המדענים היצירתיים בישראל, ויזם של מעל 10 חברות. החברה פיתחה פלטפורמה ייחודית, מוגנת בפטנט, בשם DIP™ (Direct In Plant) אשר מסוגלת לגלות גנים שיגדילו את עמידותם של צמחים מסוגים שונים לאתגרי הטבע. החברה מתמקדת בגילוי גנים המיועדים לשיפור צמחים בארבעה תחומים עיקריים: עמידות לתנאי סביבה קשים (כגון חום, מליחות ומחסור במים), עמידות לחרקים, עמידות למחלות ועמידות לקוטלי עשבים.
מימין לשמאל בתמונה : ד”ר דרור שליטין, ד”ר נועם גרימברג, ד”ר ערבה שתיל-כהן וד”ר אביבה כץ
