אחזקה חללית

 “השליטה בחלל משמעותה שליטה בעולם” , אמר נשיא ארצות הברית לינדון ג’ונסון ב 1955, עוד כשהיה סנטור מטעם המפלגה הדמוקרטית. לא בכדי יש עד היום מי שזוקף לו את הקמת סוכנות החלל האמריקנית NASA, כמענה ליתרון הטכנולוגי שפתחה ברית המועצות ב 1957, עם שיגורה לחלל של “ספוטניק 1”. יש שאומרים כי מנהגים נבדלים מפוליטיקאים בתכונה אחת בולטת: ראיית הנולד. האם ג’ונסון חזה את המציאות לשבעה עשורים קדימה כבר באמצע שנות ה 50? כנראה שכן. הוכחה לכך ניתן לראות ביוזמה שלו לנסח ולחתום על “אמנת החלל החיצון”, ב 1967. האמנה, שנחתמה בעיצומה של המלחמה הקרה, חמש שנים אחרי משבר הטילים בקובה, מגדירה את החלל כמשאב אנושי שיש להדיר ממנו נשק גרעיני ולא ניתן להציב בו, תביעות בעלות טריטוריאלית. מה האמנה לא מגדירה? שימוש בחלל לכל צורך אחר שאינו עונה על אחת משתי ההגדרות הללו, כלומר אין מניעה על הצבת נשק קונבנציונאלי. לא בכדי ארצות הברית הכריזה לאחרונה על הקמת זרוע חלל, לצד  האחרות : אוויר, ים, יבשה וסייבר.

ראש הממשלה נתניהו ושר הבטחון יעלון בביקור במפעל
“חלל” בתעשייה האווירית, ינואר, 2015 . צילום: תעשייה אווירית

תחת ההגדרה לוחמת  חלל, ניתן להכליל קשת רחבה מאד של פעילויות, כולל כאלה שמוגדרות דו תכלתיות. כלומר, פעולות או יכולות שניתן להסב אותן משימוש אזרחי, תמים לכאורה, לשימוש צבאי התקפי. כאן בדיוק נכנס לתמונה מהלך עיסקי חדש ומסקרן מאד של התעשייה האווירית. בחודש ספטמבר האחרון הכריזה יצרנית הלווינים הישראלית על שיתוף פעולה עם חברת “אפקטיב ספייס” לפיתוח וייצור סדרתי של לוויני SPACE DRONE  .   לווין קטן, שאמור לספק שירות ייחודי להארכת חיי לווייני תקשורת.  הרעיון העיסקי שעומד מאחורי המיזם הוא ניתוח כלכלי של שוק החלל המתפתח בעולם, כמשאב  לאומי של מדינות וזה וכמשאב עיסקי של חברות. התכנית העיסקית היא  לספק שירותים לוגיסטיים של תחזוקה ושינוע בחלל. לצורך כך פיתחה “אפקטיב ספייס” יכולת טכנולוגית ייחודית ומוגנת פטנט, למפגש ועגינה של לווין שירות – SPACE DRONE    –  עם לווינים בחלל. החברה השלימה פיתוח של מוצר ראשוני וחתמה בסוף שנת 2017 על חוזה לאספקת שירות לשני לווייני תקשורת של מפעיל לוויינים בינלאומי, בהיקף של מעל 100 מיליון דולר הכנסות צפויות, החל מסוף שנת 2020.

“זה מיזם חשוב מאד שמביא פתרון טכנולוגי לבעייה כלכלית”, אומר עופר דורון מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית בראיון לניו טק. ” SPACE DRONE    הוא פתרון מצויין בעידן של אי וודאות כלכלית וטכנולוגית. כשחברה צריכה להשקיע 300 מיליון דולר בממוצע ללווין תקשורת חדש כדי שזה יחליף לווין ישן, שעומד לסיים את חייו, להחלטה יש משמעות עיסקית. שכן, מדובר בהשקעה גדולה יחסית בעלת שיקולים רחבים וסיכונים לא מבוטלים. למשל, צריך לקחת בחשבון סכנה לתקלות בשיגור והכנסה למסלול, או במקרים אחרים חברות מעדיפות להמתין להתפתחות טכנולוגית. כאשר לווין תקשורת  עומד לסיים את חייו, אתה חייב לקבל החלטה בנקודת זמן מסויימת, כן או לא להחליף אותו. אנחנו עם המיזם החדש מאריכים את מרחב קבלת ההחלטה לכמה שנים וזה יתרון כלכלי גדול לחברות שמפעילות לווינים”.

הרעיון הטכנולוגי שעומד מאחרוי ה SPACE DRONE, הוא של לווין קטן במשקל ממוצע של 400 ק”ג, שנצמד ללווין תקשורת הנע בחלל על ידי התחברות לטבעת קיימת שקיבעה אותו בזמן השיגור לטיל המשגר. המשמעות היא, ה SPACE DRONE יכול להתחבר לכל לווין מבלי להיזדקק לשינוי גוף בחלל.  על ידי ההיצמדות ללווין המטרה, ה SPACE DRONE משמש למעשה כמנוע החדש של הלווין הותיק. בעזרת המנועים העצמאיים שלו,  ה SPACE DRONE דואג לשמור את הלווין הותיק במסלול המדוייק, גם אחרי שללווין התקשורת נגמר הדלק. היתרון בהיבט הזה כפול, מעבר ליכולת להאריך את חיי לווין המטרה, החברה שמפעילה את לווין התקשורת שומרת על מיקומה בחלל, שהופך להיות צפוף מאד בשנים האחרונות.

” המודל העיסקי שלנו הוא שנתי. אנחנו גובים סכום של כמה עשרות מיליוני דולרים עבור כל שנה. המפעיל לא צריך להתחייב לזמן ארוך מידי, והוא למעשה חוכר מאיתנו שירותים לזמן מוגבל בהתאם לצרכים שלו”, מספר דורון.

הדמיית חיבור SPACE DRONE ללווין תקשורת.
איור: תעשייה אווירי

בתעשייה האווירית לא ממהרים להסגיר לוחות זמנים לשיגור הלווין הראשון לחלל, שכאמור כבר נשכר על ידי שתי חברות. ההערכה היא כי הפרוייקט שנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים, יבשיל בתוך שנה ושנה אחר כך ישוגר לחלל, כלומר באמצע 2020.

“צריך להבין את היתרון היחסי של התעשייה האווירית  בפרויקט הזה” אומר דורון.  “ההתמחות שלנו היא בבניית לווינים קטנים וזולים עם הנעה חשמלית מתקדמת. במודל העסקי הזה, אנחנו יכולים לשגר לחלל מספר לווינים לחגורת ה GEO, שיוכלו לשרת מספר לקוחות. באנלוגיה לעולם הרכב הייתי מדמה את הפעולה לרכב גרר בחלל. רק שהרכב הזה מספק לך המשך הכנסה…”.

המיקוד בראיון הזה עם עופר דורון הוא כמובן במישור העסקי ובשימושים האזרחיים של ה SPACE DRONE. אבל השאלה המתבקשת עולה מיד באשר לשימושים אפשריים אחרים של ה SPACE DRONE. למשל, לצרכי שיבוש, פגיעה והסטה של לווינים אחרים בחלל, שכן מה שיכול להתחבר מבחירה, יכול לעשות זאת גם ללא. דורון מאד זהיר בעניין הזה.  כאן המקום להגדיש כי עד היום לא נעשתה על ידי אף מדינה פעילות התקפית רשמית וגלויה של תקיפת לווינים בחלל.

“יש לנו הרבה מאד אפליקציות אפשריות ל SPACE DRONE , שנמצאות בפיתוח. אנחנו בהחלט בוחנים פתרון דומה להארכת חיי לוויני תצפית, אבל העניין הזה עדיין בגדר מחקר ופיתוח ולא יכולת מוכחת בתהליך ייצור”

ש: ומה לגבי יכולת התקפית, של פגיעה בלווינים אחרים…?

” לא מכיר דבר כזה, אין לי מושג…” עונה דורון קצרות ועובר מיד הלאה.

 

אמיר בר-שלום

תגובות סגורות