ישורת אחרונה

לאחר קשיים רבים והרבה מאד סימני שאלה בדרך, נראה כי חיל האוויר האמריקני יקבל בקרוב מאד את מטוס התדלוק הראשון שלו מדגם KC – 46. בתחילת חודש ספטמבר האחרון עברה בואינג משוכה חשובה בפרויקט כשקיבלה  שלוש שנים אחרי טיסת הבכורה, את האישורים הסופיים לרישיון המטוס מרשות התעופה האמריקנית – FAA. על פי הודעת ה FAA בסדרת הניסויים האחרונה אושרו מערכות התדלוק העצמי והחיצוני של המטוס וכן מערכות בקרת הטיסה ומערכות האוויוניקה.  מיד אחרי קבלת האישור, ואולי בהמשך ישיר אליו, העביר הפנטגון לבואינג  הזמנה לעוד  18 מטוסים , בשווי של 2.9 מיליארד דולר. בנוסף לאספקת המטוסים, התחייבה בואינג במסגרת העיסקה החדשה  למעטפת תחזוקה וחלקי חילוף. זה ההסכם הרביעי בין חיל האוויר האמריקני לבואינג במסגרת הפרוייקט והוא מעמיד עתה  את מספר המטוסים שנרכשו על 52 ,מתוך  179 מתוכננים. “אנו שמחים לשתף פעולה עם חיל האוויר האמריקני ולספק עבורו מטוס עוצמתי ומתקדם בעל יכולת הכרעה אדירה”,  אומר מייק גיבונס, סגן נשיא בואינג וראש הפרוייקט בהודעה ששחררה החברה מיד אחרי ההזמנה האחרונה של חיל האוויר האמריקני. ” זהו צעד משמעותי נוסף בפרויקט הKC – 46  ואנו מצפים בכיליון עיניים לספק את הדור הבא של המטוסים הרב תכליתיים גם בעתיד”.  אלא של KC – 46 צפוי שלב נוסף של הליך בדיקה ורישיון, הפעם מטעם חיל האוויר האמריקני, שאמור לאשר את ביצועי ויכולות המטוס בתנאי טיסה מבצעיים. הניסויים הללו נערכו בהצלחה בחודשים יוני – יולי השנה ולכן בבואינג אופטימיים מאד באשר להכרזה על כשירות מבצעית, שתיתן את האות לאספקה עד סוף השנה הנוכחית.

KC – 46 בסדרת ניסויים בבסיס אדוארדס, נבאדה
צילום: U.S. Air Force photo by Christopher Okulamhkuo

אלא שפרוייקט ה KC – 46   דרכה של בואינג לא הייתה סוגה בשושנים. בתחילת הדרך גברה בואינג על מיזם משותף של איירבאס הצרפתית עם נורתרופ גרומן. אף מחוקק בארצות הברית לא העיז להצביע אחרת מלבד תכנון, פיתוח ,ייצור ואחזקה על טהרת התעשייה האמריקנית… הסכום שהפנטגון הקציב למחקר והפיתוח היה כמעט חמישה מיליארד דולר. בואינג בהצעה הראשונית חשבה שתעמוד בתקציב הזה, אלא שלימים התברר כי זו הייתה תקווה שאפתנית מידי. על פי דיווח של רשת רוייטרס, גורמים בחברה העריכו כי העלות העודפת של הפיתוח עומדת על כמעט 500 מיליון דולר (462 מילון דולר  הוא המספר שמופיע בדוחות החברה ברבעון השני של 2018) .כך או כך, על עובדה אחת אין עוררין, פרוייקט ה KC -46  עלה לחברה הרבה יותר מהתכנון הראשוני.

אחת הבעיות הבולטות שבהן נתקלו אנשי הפיתוח הייתה בחיווט המטוס. מתברר שהתכנון הראשוני לא תאם את הסטנדרטים המחמירים של חיל האוויר האמריקני, והחברה נאלצה לא רק לתכנן מחדש את מערכות החיווט, אלא גם להחליף את כולן בשמונה מטוסים שיוצרו עד אז. בעייה נוספת התגלתה במערכות התידלוק החיצוני של המטוס, כלומר אלה שמזרימות את הדלק למטוס המתודלק. התברר שבזוויות מסויימות של שמש וצל, פיות התידלוק נעלמות לטייסים המתדלקים ואינן מאפשרות התחברות בטוחה, גם במקרה הזה נאלצו בחברה לתכנן מחדש את המערכות. אלא שאם עד כה התייחסו האנליסטים לפרוייקט הזה כמשאבת מזומנים שפגעה בדוחות, הרי שעכשיו, אחרי קבלת הרישיון מה FAA, נראה שהמגמה התהפכה. יש מי שאומר שהמדרון החלקלק הזה, של הוצאות בלתי צפויות התמתן ועתה צופה החברה לחזור לריווחיות. על פי כמה פרסומים בארצות הברית , בבואינג מעריכים כי חיל האוויר האמריקני יגדיל את ההזמנות מעבר ל 179 מטוסים, ובנוסף כאשר הם יכנסו לשירות מבצעי, יהיו מדינות נוספות שירכשו את המטוס. ההערכה האופטימית בחברה מדברת על ייצור של כ 400 מטוסים. אחד הלקוחות הפוטנציאלים שמוזכרים בהקשר הזה הוא באופו טבעי חיל האוויר הישראלי. זה לא סוד שבמשרד הבטחון ובחיל האוויר בוחנים את ה KC – 46 שנחשב ליקר מאד, כ 250 מיליון דולר ליחידה. מי שנמצאת כל העת בעמדת המתנה בעניין הזה היא התעשייה האווירית, שמבחינתה כבר הכינה חלופה בעלות של כ 150 מיליון דולר, המבוססת גם היא על בואינג 767, שאמור להחליף את המתדלקים הנוכחיים של חיל האוויר מדגם בואינג 707.  התעשייה האווירית כבר השביחה מספר פלטפורמות של בואינג 767 והפכה אותן ממטוסי נוסעים למטוסי תידלוק לחילות האוויר של קולומביה וברזיל. לצורך ההסבה קיבלה אז התעשייה האווירית אישור מיוחד מבואינג, שמחזיק בזכויות הקנין הרוחני של המטוס , ולכן נדרשת ההסכמה שלה הכרחית. במקרה  של  ה  KC – 46 נראה שבבואינג יהיו הרבה יותר קשוחים וספק אם יאשרו לתעשייה האווירית להתחרות. הוכחה לכך אפשר למצוא בכתבה של יובל אזולאי מהעיתון גלובס, ( “בואינג לא תאפשר לתעשייה האווירית הסבת מטוסיה לתדלוק” – 5.8.18) ובו ציטוט של גורם רשמי בחברה שאומר “מבחינת ההיגיון העסקי של בואינג,  למה שהיא תיתן לה היתר כזה בזמן שהיא מתחרה מולה באותו הליך ממש?”. מכשול נוסף שעומד בפני התעשייה האווירית הוא השימוש בכספי הסיוע, שמוגבל מאד לרכישות מחוץ לארצות הברית. התגובה הרשמית של משרד הבטחון לגלובס הייתה כי הנושא נמצא עדיין בדיונים. אם כי,  נראה שלכולם ברור כי כאשר תתקבל ההחלטה לרכוש את ה KC -46, רוב  הסיכויים  שהבחירה תהיה בבואינג.

 

אמיר בר-שלום

תגובות סגורות