לוקהיד מרטין חשפה במהלך כנס האסטרונאוטיקה הבינלאומי שנערך לאחרונה בברמן, גרמניה, את קונספט הנחתת (Lunar lander) המאוישת ואת יכולתה של הנחתת לעמוד בתנאים שהציבה נאס”א לשימוש חוזר בה במשימות לירח ובהמשך, למשימות ארוכות בחלל העמוק.
הנחתת היא מערכת לשימוש רב-פעמי בעלת שלב אחד שמביאה עימה את יכולות הטיסה והמערכות המוכחות מהחללית המאוישת “אוריון”. חברת לוקהיד מרטין היא הקבלן הראשי הבונה עבור נאס”א את החללית אוריון, החללית הראשונה שתגיע לירח מאז אפולו 17 בשנת 1972. מודול שלם של החללית נבנה על ידי סוכנות החלל האירופית וכל הרכיבים ירוכזו יחדיו בפלורידה כהכנה לשיגור במשימת EM-1, משימה בלתי מאוישת במסגרתה תשוגר החללית לראשונה באמצעות משגר העתיד של נאס”אSLS, , המצוי כעת בפיתוח, ותטוס אל הירח – תבצע מספר הקפות סביבו ותשוב לכדור הארץ. החללית מתוכננת להקיף את הירח במשך 7-21 ימים. הטיסה אל מסלול הירח או בחזרה ממנו תארך כארבעה ימים, בדומה לחלליות אפולו, משום שהמהירות שאליה צריכה החללית להגיע זהה.
בהגדרתו הראשונית של הקונספט העתידי, הנחתת עליה הכריזה לוקהיד מרטין תוכל לשאת ארבעה אנשים וכ-2000 ליברות של מטען על תא השטח למשך כשבועיים וזאת ללא צורך בתדלוק עד החזרה לשער החלל (Gateway). ההקפה הייחודית סביב שער הכניסה הירחי, מעין תחת חלל שתפעל מעל הירח ותהווה נקודת יציאה וחזרה ממשימות לירח ותספק גישה גלובאלית רחבה לנחתת. האפשרות לבקר מספר אתרים באמצעות חללית המסוגלת לעבור שימושים רבים תומכת בקהילות מסחריות, מדעיות ובינלאומיות רבות, בנוסף לתוכנית של נאס”א העוסקת בחקר הירח. לאחר משימה על שטח הירח, תוכל הנחתת לחזור חזרה לשער הירח לצרכי תדלוק ושירות ולהמשיך להקיף את הירח עד משימת השטח הבאה.
ההשקעות שכבר בוצעו בטכנולוגיות כחלק מתוכנית חללית האוריון יוכלו לעבור שימוש חוזר והתאמות בפרויקט הנחתת לצורך הורדת עלויות, הגברת היעילות ועמידה בלוחות הזמנים. בין המערכות שניתן להשתמש בפיתוח שכבר נעשה: אוויוניקה, תמיכה, תקשורת וניווט וכן קפסולת הצוות קלת-המשקל.
הדמיית קונספט פעילות הנחתת על שטח הירח
בפברואר האחרון הכריזה לוקהיד מרטין כי החלה בתהליך הבנייה של החללית שעתידה להגשים את הרצון של ארה”ב להחזיר את האסטרונאוטים לירח. מהנדסים ומכונאים של לוקהיד מרטין החלו בפעולות ההרכבה של שני החלקים הראשונים בתא הצוות של חלליות האוריון, עבור משימת החקר המאוישת .EM-2 הפעילות מתבצעת במפעל ההרכבה של נאס”א ב-Michoud, הסמוך לניו-אורלינס. חללית האוריון היא חללית החקר העתידית של ארה”ב, ומשימת ה-EM-2 תהיה הראשונה שתתבצע על גבי חללית מאוישת באסטרונאוטים ותגיע עמוק יותר במערכת השמש לעומת משימות שבוצעו בעבר. הטיסה, אשר מתוכננת להיות משוגרת על גבי רקטת SLS, תאפשר להגיע לעידן חדש בחקר החלל העמוק ותהווה את הבסיס לתוכניות של נאס”א לחקר החלל העמוק, שבסופן ינחת האדם הראשון במאדים. תא הלחץ לשימוש הצוות בחללית במשימת ה-EM-2 נועד לעמוד בתנאים הקשים בחלל העמוק תוך שמירה על בטיחות הצוות ותנאי החיים והעבודה במהלך המשימה. תא הלחץ, שהינו החלק העיקרי בקפסולת הצוות, מורכב משבעה חלקים של סגסוגת אלומיניום שרותכו בטכנולוגיה מיוחדת לתא קל-משקל ועמיד לצורך ביצוע המשימות. לא רק שמדובר בחללית המתקדמת ביותר שיוצרה אי פעם, אלא מדובר בחללית היעילה והחסכונית ביותר. אם נסתכל על היבט אחד בחללית, כדוגמת תא הלחץ, נראה כי ב-EM-2 הוא שוקל 30 אחוז פחות ומכיל 80 אחוז פחות חלקים לעומת הדור הקודם. זה גם יעיל יותר וגם יסייע לפעילות טובה יותר של החללית.
נקודה ישראלית מעניינת וחשובה בפרויקט הטיסה למאדים היא חברת StemRad, אותה ייסד ד”ר אורן מילשטיין, אשר מפתחת ציוד הגנה אישי מפני ההשפעות המזיקות של קרינה מייננת. החברה עובדת עם צבאות, ספקי אנרגיה גרעינית וסוכנויות ממשלתיות כדי לספק פתרונות לצוותי תגובה ראשונה שיידרשו לטפל באירועי קרינה של חומרים רדיואקטיביים והצלת חיים. בפרויקט הנוכחי, פיתחה החברה את ה-AstroRad, חליפה ייחודית להגנה על אסטרונאוטים מפני קרינת חלל ואשר מתוכננת לשיגור לחלל בשנה הבאה לחלל כחלק מהניסויים וההכנות למסע למאדים כשהיא נושאת דגל ישראל כשבהמשך היא מתוכננת לניסוי במסלול מסביב לירח. החליפה מבוססת על עקרון ההגנה הסלקטיבית של מח העצם ושל הריאות, החזה, הקיבה, המעי הגס והשחלות – איברים הרגישים במיוחד להיווצרות סרטן עקב חשיפה לקרינה. החליפה, שהותאמה בשלב הראשון לנשים, עשויה מחומרים עתירי מימן והיא מולבשת על פלג הגוף העליון בדומה לווסט. StemRad משתפת פעולה עם לוקהיד מרטין כדי להתאים את הטכנולוגיה של החליפה לשימוש בחלל.
נחתות לשימוש רב-פעמי שיוכלו לפעול משער הירח הן צורך הכרחי לחקר מתמשך בחלל ובירח ובהמשך למשימות רחוקות יותר בחלל העמוק ולמאדים – מאוישות ובלתי מאוישות. ההתבססות על טכנולוגיות שפותחו בפרויקטים מקבילים ואשר מכוונים למשימות דומות יסייעו בפיתוח נחתות מאוישות שיפעלו בשטח הירח ומעליו הן בעלות ערך להכנות לקראת המסע המאויש הארוך למאדים. בעוד לירח אין אטמוספירה, עדיין ניתן ללמוד ולהתכונן לפעילות ממנו רבות על המשימה המאוישת העתידית למאדים, לדוגמא: עבודה בסביבה מאתגרת ודינמית, תפעול ותדלוק מחוץ למסלול, הנעה קריוגנית ארוכת טווח ועוד.
