מחקר של דל טכנולוגיות קובע: דור ה-Z ישנה את שוק העבודה יותר מאי פעם

עוד בטרם יבשה הדיו על מחקרי דור ה-Y ויחסם כלפי שוק העבודה, ודור ה-Z כבר נכנס לשוק התעסוקה, ומביא עמו מנטליות אשר מציבה את הטכנולוגיה בראש סדר העדיפויות. תהליך זה אומנם יתרום לכניסתם של עסקים רבים אל העידן הדיגיטלי אך במקביל יעמיק את הפער הבין דורי, כאשר כוח העבודה הגלובלי יכלול חמישה דורות במקביל.

לפי ממצאי מחקר עולמי, שביצעה דל טכנולוגיות, יש לדור ה-Z (נולדו אחרי 1995) הבנה עמוקה ואוניברסלית בטכנולוגיה וגם יכולת למצות את הפוטנציאל שלה כדי לשנות את האופן בו אנו עובדים וחיים.

“זה כמעט מובן מאליו שלילידי עידן הדיגיטל יש שפע של ידע וכישורים בעולם הטכנולוגיה המתקדמת ומדעי הנתונים. עדיין, מפתיע לראות את רמת הבגרות שהם מביאים עמם למקום העבודה”, כך אמר דני קוב, סגן נשיא לאסטרטגיות טכנולוגיות, Dell Technologies. “לא גידלנו דור של רובוטים, כי דור ה-Z רואה בטכנולוגיה לא רק כלי להשגת קידמה אנושית, אלא גם אמצעי להעצמה אישית בעולם המידע. השילוב הקיים בהם, של חזון ואופטימיות , הוא מדהים”.

המחקר, אשר כלל יותר מ-12 אלף תלמידים בתיכונים ומכללות ב-17 מדינות שונות, חושף כיצד מתייחס דור זה לטכנולוגיה ולעולם התעסוקה העתידי. בין הממצאים המרכזיים:

  • 98% משתמשים בטכנולוגיה כחלק מתהליך החינוך הרשמי שלהם.
  • 91% טוענים כי הטכנולוגיה המוצעת ע”י המעסיק היא קריטריון עתידי לבחירת משרה מבחינתם.
  • 80% מעוניינים לעבוד עם טכנולוגיה מהשורה הראשונה, מתוכם – 38% מעוניינים במשרות IT, 39% באבטחת מידע/סייבר ו-46% שואפים לעולמות המחקר והפיתוח הטכנולוגיים.
  • 80% מאמינים כי טכנולוגיה ואוטומציה יאפשרו ליצור סביבת עבודה שוויונית יותר, בכך שיימנעו אפליה, שחיתות והטיה חברתית.

עוד עולה מהמחקר כי 89% מהצעירים מבינים היטב כי אנו נמצאים בנקודה קריטית בזמן בה אנו מעמיקים את הקשר בין אדם למכונה. 51% מאמינים כי אדם ומכונה יעבדו בצורה אינטגרטיבית כחלק מצוותים משולבים, בעוד 38% רואים במכונות כלי בידי האדם.

בעוד מרבית בני דור ה-Z בטוחים בעוצמה הטכנית שלהם, באותה עת הם מודאגים הן מרמת הכישורים “הרכים” שלהם (לרוב בתחום היחסים הבינאישיים) והן מרמת הניסיון נדרשת על ידי המעסיקים העתידיים. 73% מדרגים את האוריינטציה הטכנולוגית שלהם כטובה עד מצוינת, בעוד 68% טוענים כי יש להם כישורי תכנות מעל הממוצע. 77% מעוניינים להיות מעין מנטורים לעובדים מבוגרים יותר, אשר לרוב נמצאים בחסך טכנולוגי. יחד עם זאת, כמעט כל בני הנוער שהשתתפו במחקר, הביעו חשש כללי מהצפוי להם בעולם התעסוקה העתידי:

  • מעט יותר מחצי (57%) מדרגים את רמת החינוך שלהם כטובה עד מצוינת בכל הנוגע להכנתם לכניסה לעולם התעסוקה.
  • 52% בטוחים ביכולת הטכנית שלהם , אשר תעמוד בציפיות המעסיקים אך באותה עת מודאגים מהיכולות הלא-טכניות להן הם יידרשו.

לצד זאת, אנשי מקצוע וותיקים מודאגים מהדריכה במקום שלהם ומהעובדה כי רוב תפקידי הניהול העתידיים יופקדו בידי “הילידים הדיגיטליים”. על פי מחקרים קודמים של דל טכנולוגיות, 87% מהמנהלים הנוכחיים בעולם התעסוקה חוששים כי ארגונם יתקשה להציע הזדמנויות שוות לכל הדורות המועסקים במקביל.

עם תפוסה של עד חמישה דורות במקום העבודה, ארגונים חייבים לעזור לעובדים שלהם למצוא מכנה משותף בכדי ליצור תרבות מוכוונת דיגיטציה. צוותים מרובי תפקידים, אשר מכילים עובדים בעלי מיומנויות משלימות, יכולים לעודד את חילופי הידע מחד, וליצור גישה חדשה לפתרון בעיות מאידך. התמחויות, רוטציות במקום העבודה ומתן הזדמנויות לפיתוח הקריירה, יעניקו דחיפה משמעותית לניסיון של העובדים הצעירים ולפיתוח הכישורים הרכים שלהם. גם תוכניות “חונכות הפוכה”, בהן דור ה-Z מוביל את התהליך, יכולות לשפר את היכולות הטכניות ברחבי הארגון.

למרות, ואולי בגלל, האינטראקציה הצמודה בין דור ה-Z ומכשירים אלקטרוניים כמעט מאז לידתם, ולצד הגדילה עם הרשתות החברתיות, נראה כי בני דור זה כמהים לאינטראקציות חברתיות במקום העבודה:

  • תקשורת בינאישית עם קולגות היא הגישה המועדפת על 43%. תקשורת טלפונית מועדפת על פי 21%, כאשר לבסוף יישומי טקסט והודעות מדורגים כעדיפות אחרונה.
  • 75% מצפים ללמוד על עבודתם מקולגות או מאנשים אחרים – ולא בצורה מקוונת.
  • 82% טוענים כי מדיה חברתית יכולה להיות כלי רב ערך במקום העבודה.
  • יותר מחצי (53%) מעדיפים ללכת לעבודה (ולא לעבוד מהבית) ו-58% יעדיפו לעבוד כחלק מצוות, מאשר בצורה אינדיבידואלית.

“אנשי המקצוע הצעירים של היום גדלו בסביבה חינוכית שיתופית, ואלו הציפיות שעמן יגיעו למקום העבודה”, אמר מאריבל לופז, יועץ טכנולוגי-אסטרטגי במכון לופז. “למרות שתקשורת בינאישית לא תמיד אפשרית במקום העבודה המודרני, טכנולוגיות מוטמעות (כגון AR, VR וכדומה) מאפשרות לכל סוגי העובדים לשתף פעולה, הן בעולם הפיזי והן בעולם הווירטואלי”.

על כך מוסיף קוב “בסופו של דבר, ארגונים היוצרים כוח עבודה אשר כל הדורות הכלולים בו נתמכים ומועשרים בידי הארגון, הם אלה אשר יצעידו את שותפות האדם-מכונה קדימה. כוח עבודה משולב (אדם ומכונה) הוא כוח עבודה חזק ומוסמך היטב, אשר יכול לעזור בטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגון ולעזור לו להצליח בעתיד הדיגיטלי”.

תגובות סגורות