11-04-19 – תם ולא נשלם
ישראל על הירח! מנתונים ראשוניים שהגיעו מהצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית, נראה כי תקלה טכנית שארעה באחד הרכיבים גרמה לשרשרת אירועים במהלכם פסקה פעולת המנוע הראשי, ללא המנוע הראשי לא היה ניתן לבלום את החללית. עם זאת, החללית התגברה על התקלה והניעה את המנוע הראשי בשנית. אולם בשלב זה כבר לא ניתן לבלום את מהירות החללית ולהשלים את הנחיתה כמתוכנן. על פי נתונים ראשוניים שבידי הצוותים, האירוע הטכני הראשוני התרחש בגובה של כ- 14 ק”מ מעל פני הירח. בטווח 150 מטר מהקרקע, אז אבד סופית הקשר עם החללית,, הגיעה החללית למהירות אנכית של כ 500 קמ”ש לקראת הפגיעה באדמת הירח.
בשבוע הבא יתבצעו בדיקות מקיפות על מנת להבין לעומק את שהתרחש
הראל לוקר, יו”ר התעשייה האווירית:
“התעשייה האווירית יחד עם SpaceIL בנתה את החללית הישראלית הראשונה, בראשית, אשר הצליחה להגיע למרחק 400 אלף ק”מ מישראל ולמפתן הירח. מדובר בהישג טכנולוגי אדיר למדינת ישראל אשר נכנסה למועדון של שבע המעצמות שהגיעו לקרבה כזו לירח. הפרוייקט ארך 8 שנים ותרם רבות לתעשיית החלל הישראלית שהיא אחת המובילות בעולם. החלל הוא מרחב עצום, מסעיר ומעורר השראה. התעשייה האווירית היא מוקד הידע הלאומי בישראל בטכנולוגיית החלל והיא תמשיך להוביל את מדינת ישראל להישגים טכנולוגיים בתחום זה. עובדי ומהנדסי התעשייה האווירית , עובדים יומם וליל על פיתוח טכנולוגיות לטובת המדינה ובטחונה.
עבורם השמיים אינם הגבול, הם רק ההתחלה”.
11-04-2019 – תמרון האחרון לפני הנחיתה
הערב בשעה 19:40 הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצע בהצלחה את התמרון האחרון לפני הנחיתה- תמרון מורכב להורדת גובה החללית לפני הירח והכנה לקראת הנחיתה הצפויה מחר.
התמרון שבוצע הביא את בראשית שוב למסלול אליפטי כשהנקודה הכי קרובה לפני ירח (פרילונה) תהיה כ- 15-17 ק”מ בלבד והנקודה הרחוקה מפני הירח (אפילונה) תישאר 200 ק”מ.
התמרון התבצע בצד הרחוק של הירח – ללא תקשורת בזמן אמת, הפעלת המנועים נמשכה כ- 32 שניות וכמות הדלק שנוצלה במהלכו עמדה על כ – 5 ק”ג.
לאחר השלמת התמרון, בראשית תמשיך לחוג במסלול אליפטי סביב הירח כאשר כל הקפה אורכת כשעתיים. תמרון זה הינו התמרון האחרון לקראת התמרון הקריטי ביותר- נחיתה על הירח.
2500 ק”מ גובה מהירח, הצד הרחוק של הירח
09.04.2019 – עדכון מסע ירח ליום הבחירות:
הבוקר יום ג’, 9.4.19 בשעה 08:34 הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית
ביצע בהצלחה תמרון נוסף סביב הירח.
עם השלמת תמרון זה בראשית עברה לחוג במסלול מעגלי בטווח של כ- 200 ק”מ מפני הירח והיא תשלים הקפה מלאה סביב הירח מדיי שעתיים.
במהלך התמרון פעלו המנועים במשך כ- 78 שניות וכמות הדלק שנשרפה עמדה על כ -11.7 ק”ג.
מחר יום ד’ בשעות הערב צפוי להתקיים התמרון האחרון לקראת הנחיתה הצפויה ביום חמישי.
שעת הנחיתה המשוערת כרגע היא בין 22:00 ל- 23:00 שעון ישראל. תהליך הנחיתה יתחיל כחצי שעה לפני הנחיתה וישודר בשידור חי. שעה סופית תיקבע לאחר שצוות ה Flight Dynamics יערוך את החישובים האחרונים בהתאם לתוצאות התמרון שיתקיים מחר בערב.
הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ממשיך באינטנסיביות בהכנות האחרונות לקראת התמרון המכריע ביותר- נחיתה על הירח!
07.04.19 – תמרון ראשון מוצלח סביב הירח!
הבוקר, יום ראשון ה- 7.4.19 בשעה 04:36 בוצע תמרון מוצלח ראשון סביב הירח של בראשית על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית. במהלך התמרון פעלו המנועים במשך כ 271 שניות וכמות הדלק שנשרפה עמדה על כ – 55 ק”ג. בתמרון זה פעלו כל מנועי החללית בו זמנית לבלימת החללית בעוצמה הגבוהה ביותר עד כה (הדחף המקסימלי של החללית).
בתמרון, גובה האפולונה (הנקודה הרחוקה מפני הירח ) הורד מגובה של 10,400 ק”מ לכ- 750 ק”מ מפני הירח. הפרילונה (הנקודה הקרובה לפני הירח) נותרה כ 460 ק”מ מפני הירח.
במהלך סוף השבוע, בראשית צילמה תמונות נוספות של הצד הרחוק של הירח- קרדיט לצילום בראשית באדיבות SpaceIL והתעשייה האווירית.
The moon from a Hight of 550 km
האחת, צולמה מעל הפרילונה ביום 5.4 בשעה 8:00 ( שעון ישראל) בגובה של 550 ק”מ
והשנייה צולמה באותו היום בשעה 9:50 (שעון ישראל) במרחק של 2500 ק”מ מעל פני הירח
Picture: The moon from a Hight of 550 km
05.04.19 – תמונות היסטוריות מהירח: ישראל מצלמת את הירח; הפכה רשמית למדינה השביעית שהקיפה את הירח!
לאחר בחינת הנתונים הראשוניים שהתקבלו במהלך הלילה מבראשית על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית, חדר הבקרה מעדכן כי בראשית נמצאת במסלול מצוין כמתוכנן!
הנקודה הקרובה לירח (פרילונה) במרחק של 470 ק”מ מפני הירח והנקודה הרחוקה מהירח (אפולונה) במרחק של 10,400 ק”מ.
במהלך התמרון נצפו בעיות סינוור בעוקבי הכוכבים, הצוותים ההנדסיים בוחנים את ההשפעה על מתכונת הנחיתה,
המתוכננת לשעה 23:00 זמן ישראל לערך – עדכון מדויק יועבר בימים הקרובים.
במהלך השבוע הקרוב התמרונים וההכנות האחרונות לנחיתה יערכו באינטנסיביות.
אתמול במהלך תמרון לכידת הירח המורכב שבוצע בהצלחה על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית, בראשית צילמה תמונות מרהיבות של הירח תוך כדי הפעלת המנועים ובשיאו של תהליך לכידת הירח.
בתמונה הראשונה ניתן לראות את הצד הרחוק של הירח,
התמונה מספקת נראות נדירה של פני הירח בפרספקטיבה שלא ניתן לצלם מכדור הארץ. בתמונה זו כדור הארץ מוסתר על ידי הירח. המכתשים הגדולים יותר הנצפים על הירח הינם מכתשים עתיקים ביותר בני יותר מ 4.5 מיליארד שנים, המכתשים הקטנים יותר הם צעירים יותר.
בתמונה הנוספת ניתן לראות את צידו הרחוק של הירח ולצידו כדור הארץ.
התמונות צולמו מגובה של כ 470 ק”מ מעל פני הירח ממצלמה היקפית מספר 4 של בראשית.
03.04.19 – “לכידת הירח” – התמרון המכריע של החללית “בראשית”
הצלחתו של התמרון תקבע את גורל הצעד ההיסטורי- נחיתת חללית ישראלית על הירח . התמרון יתקיים מחר יום ה’ בשעה 17:15 אחה”צ
הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית יבצע מחר (ה’) את התמרון המכריע ביותר עד כה במסעה של החללית אל הירח- “לכידת הירח”. התמרון יאפשר לחללית להילכד בכוח המשיכה של הירח ובכך להתחיל ולהקיף אותו ויחד איתו את כדור הארץ.
עד כה החללית הקיפה במסלולים אליפטיים את כדור הארץ, במהלכם בוצעו מספר תמרונים (הפעלת מנועים) על מנת להגביה את מסלולה ולהרחיק אותה מכדור הארץ. בתחילת השבוע הגיעה החללית בפעם האחרונה לנקודה הקרובה ביותר לכדור בארץ בהקפה האחרונה סביבו– 1,700 ק”מ בלבד ומשם המשיכה בדרכה לנקודת המפגש עם הירח בטווח 400 אלף ק”מ.
בשונה מתמרונים שבוצעו עד כה- בהם הופעלו מנועים על מנת להאיץ את מהירותה של החללית, כעת הפעלת המנועים תתבצע בכדי להאט את מהירותה של בראשית ולאפשר לירח ללכוד אותה. האטת החללית תיעשה ממהירות של 8,500 קמ”ש למהירות של 7,500 קמ”ש ביחס לירח.
אם ההאטה לא תתבצע כראוי, החללית עלולה לברוח מכוח הכבידה של כדור הארץ והירח ולהיכנס אל מסלול אחר לא רצוי מסביב לשמש, ובכך המשימה תבוא אל סופה.
הצלחתו של התמרון יכניס את החללית למסלול אליפטי סביב הירח בה הנקודה הקרובה (פרילונה) כ- 500 ק”מ מהירח והרחוקה (אפולונה) כ- 10,000 ק”מ. בשבוע שלאחר הלכידה יבוצעו מספר תמרונים בכדי להקטין את ההקפות סביב הירח ממסלול אליפטי אל מסלול מעגלי בגובה 200 ק”מ מעל הירח. בשונה מההקפות הארוכות סביב כדור הארץ, ההקפות הראשונות סביב הירח ימשכו כ-14 שעות ולקראת הנחיתה כל הקפה סביב הירח תימשך כשעתיים בלבד.
מטרת התמרונים לאחר לכידת הירח, היא להוריד גובה ולהגיע לנקודה האופטימלית לביצוע הנחיתה האוטונומית של החללית ב”ים הרוגע” ב 11/4 בערב.
01.04.19
דוח מסע לירח #7
היום בשעה 9:00 ביצעה “בראשית” בהצלחה תמרון נוסף שמטרתו- התאמה מדויקת של מועד המפגש עם הירח. הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצע את התמרון שבמהלכו פעלו המנועים במשך כ 72 שניות. הצוותים בודקים את תוצאות התמרון כדי לדעת אם יידרש תמרון התאמה נוסף לפני תמרון “לכידת הירח”.
ביום חמישי הקרוב תפגוש החללית את הירח ותבצע את תמרון “לכידת הירח”, תמרון מורכב שמטרתו להילכד על ידי כוח המשיכה של הירח ולהתחיל בהקפות סביבו לקראת נחיתה.
כמו כן, אתמול בשעות הצהריים עברה “בראשית” בפעם האחרונה בקרבת כדור הארץ במרחק של 1,700 ק”מ והצוות ההנדסי הצליח לצלם תמונה נדירה של כדור הארץ ממרחק של כ-16,000 ק”מ בלבד. בתמונה ניתן לראות את חצי האי ערב וצפון מזרח אפריקה ואת ענני הגשם של אתמול המסתירים את ישראל.
עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית נערכות לתמרון “לכידת הירח” על ידי תרגול תרחישים שונים, ביצוע סימולציות ובדיקות מעמיקות במעבדה ההיברידית.
התמרון יהיה פתוח לתקשורת, פרטים נוספים יועברו בקרוב.
21.03.19
אתמול בשעה 14:30 הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצע מהלך לשינוי המישור למסלולה של בראשית אל עבר הירח.
יואב לנדסמן מהנדס בכיר ב-SpaceIL מסביר: “השוני משאר התמרונים, שבהם האצנו את החללית כדי להגדיל את המסלול, הפעם שינינו את המישור של המסלול, כדי לשנות מעט את הזווית שלו וכך נגיע למסלול הירח בדיוק בזמן ובמקום האופטימאליים”.
אפי מנהל הפרויקט מטעם תעשייה אווירית מוסיף: “עד היום עשינו שלושה תמרונים מרכזיים שהגדילו לנו את הגבהים. הפעם עשינו תמרון שמטרתו ליישר את המסלול שלנו כדי שהירח ילכוד אותנו באופן מיטבי”. מצורף סרטון הסבר
דוח מסע לירח # 6 בראשית בדרך לירח- תמרון מוצלח נוסף!
היום בשעה 14:30 בוצע תמרון מוצלח של בראשית על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית.
בראשית בדרכה למסלול אליפטי המתאים למפגש המתוכנן עם הירח, בו הנקודה הרחוקה מכדור הארץ הינה במרחק כ- 405,000 ק”מ .
במהלך התמרון הופעל המנוע הראשי של ‘בראשית’ במשך כ- 60 שניות.
מערכות החללית מתפקדות כמצופה, היא מתקשרת עם חדר הבקרה ביהוד, צוותי הבקרה וה flight dynamic המנהלים את תכנון המסלול הצליחו למזער את הקשיים בעוקבי הכוכבים על ידי התאמת תצורת ההפעלה של העוקבים כך שבכל שלבי התימרון העוקבים יופנו לחלל ולא אל השמש או כדור הארץ.
ככל שהמסע בחלל נמשך כמות הדלק במיכלי החללית יורדת ולכן השבוע הפעלנו גלגל תנע שמייצב את תנועת החללית כדי ששיכשוך הדלק במיכלים לא יטלטל אותה.
הצוות ההנדסי נערך לביצוע מספר תמרונים קטנים לטיוב מסלול החללית בדרך ללכידת הירח הצפויה ב 4 לאפריל.
07.03.19
דוח מסע לירח # 5
תמרון מוצלח נוסף לבראשית
היום בשעה 15:11 בוצע תמרון מוצלח של בראשית על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית.
בראשית בדרכה למסלול אליפטי בו הנקודה הרחוקה מכדור הארץ הינה במרחק כ- 270,000 ק”מ.
התמרון היה מורכב בשל הצורך להתמודד עם מגבלות עוקבי הכוכבים ועם זאת בוצע בהצלחה על פי התכנון. במהלך התמרון הופעל המנוע הראשי של ‘בראשית’ במשך כ- 152 שניות.
התמרון הבא צפוי בתוך כשבועיים.
05.03.19
במרחק 37,600 ק”מ מכדור
הארץ בדרך אל מרחק 131,400 ק”מ מכדור הארץ מצלמת הסלפי של בראשית צילמה את כדור הארץ.
האזור המצולם הוא אוסטרליה והצילום נעשה תוך כדי סיבוב איטי מאוד של החללית.
זהו הצילום הרחוק ביותר שצולם על ידי כלי ישראלי!
בתמונה רואים לראשונה את הלוח המתקן על גבי החללית עם
דגל ישראל
עם ישראל חי
Small country Big dreams
ישראל בדרך לירח
דוח מסע לירח # 4 | 28.2.19
לאחר השלמת הבדיקות והבחינה של תופעת האתחול במחשב המשימה ויישום מנגנוני ההגנה, בוצע הערב תמרון מוצלח בשעה 21:30 והחללית בדרכה למסלול אליפטי בו הנקודה הרחוקה מכדור הארץ הינה במרחק כ- 131,000 ק”מ.
התמרון בוצע על פי התכנון ובמהלכו הופעל המנוע הראשי של ‘בראשית’ במשך כ- 4 דקות.
התמרון הבא צפוי בעוד כשבוע.
תדרוך חדר הבקרה לקראת התמרון:
דוח מסע לירח #3
אמש, יום שני ה 25.2 סמוך לחצות תוכנן להתבצע תמרון נוסף של בראשית בקרבת כדור הארץ, באזור ללא תקשורת. במהלך קדם התמרון מחשב החללית ביצע אתחול לא רצוני שהביא לביטול אוטומטי של התמרון. הצוותים ההנדסיים של SpaceIL והתעשייה האווירית מנתחים הנתונים ולומדים התופעה. בשלב זה מערכות החללית פועלות היטב, למעט הבעיה הידועה בעוקבי הכוכבים. למרכז הבקרה יש קשר עם החללית כמתוכנן והיא ממשיכה במסלולה הקודם עד לתמרון הבא, על מועדו נעדכן בהמשך.
24-02-2019
דוח מסע לירח # 2
היום בשעה 13:29 הושלם בהצלחה ביצוע תמרון ראשון של בראשית על ידי הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית.
התמרון תוכנן תוך שילוב המגבלות שזוהו בעוקבי הכוכבים לאחר השיגור.
זו הפעם הראשונה שהופעל המנוע הראשי של בראשית- ההפעלה עברה בהצלחה!
התמרון בוצע במרחק 69,400 ק”מ מכדור הארץ למשך 30 שניות ויביא להגדלת המרחק בנקודה בה החללית תהיה קרובה לכדור הארץ לכ – 600 ק”מ. ( מבצעים את התמרון בחלק הרחוק מכדור הארץ כדי להרחיקה בחלק הקרוב
22-02-2019
עקבו אחר מסלולה של בראשית בזמן אמת !
דוח מסע לירח# 1
אחרי השיגור המוצלח היום לפנות בוקר ופריסת רגלי החללית. בראשית החלה את המסע לירח. החללית הייתה במרחק של 69,400 ק”מ ומתחילה לנוע חזרה לכיוון הקפת כדור הארץ הראשונה.
בינתיים על כדור הארץ המהנדסות והמהנדסים בחדר הבקרה של SpaceIL והתעשייה האווירית ערכו בשעות האחרונות בדיקות מרובות במסלול InOrbitTest וזיהו שבעוקבי הכוכבים, המסייעים בניווט, יש רגישות גבוהה לסינוור על ידי קרני השמש והנושא נבדק.
ביום ראשון צפוי להתחיל התמרון
הראשון סביב כדור הארץ.
#ישראלבדרךלירח
בוקר בשעה 03:45 החללית הישראלית בראשית שוגרה אל הירח
בשעה 04:23 החלו להתקבל הנתונים הראשונים מבראשית
בשעה 04:25 נפרסו רגלי החללית בהתאם למתוכנן
בשעות הקרובות יתקיימו בדיקות במסלול ובראשית תחל בשיוט ובמסע אל עבר הירח
מר מוריס קאהן נשיא עמותת SpaceIL:“השיגור המוצלח שם את ישראל על המפה – כבר עכשיו עשינו היסטוריה. אנו מצפים למסע מדהים בן 60 ימים, בכדי לרשום היסטוריה עולמית. כולנו מחזיקים אצבעות לבראשית. תודה לצוות המדהים של ספייס אי אל והתעשייה האווירית. ישראל על המפה והפעם בחלל”
עידו ענתבי מנכ”ל עמותת SpaceIL: “הגענו לשיגור עם חללית מוכנה ובדוקה, בדרכה למשימה מאד מאתגרת. אני גאה בצוותיSpaceIL והתע”א, שהביא להישג הזה על יד עבודה מקצועית, נחישות ושיתוף פעולה. אם הכל יעבור כהלכה, תיכנס החללית למסלול שיוט מסביב לכדור הארץ כשעה לאחר השיגור. במהלך החודשיים הקרובים תעשה החללית את המסלול המאתגר בדרכה לנחיתה על הירח”
נמרוד שפר מנכ”ל התעשייה אווירית: “הבוקר שיגרנו לחלל בהצלחה את החללית ‘בראשית’, לאחר עבודה קשה ומאומצת, במשך שנים, של המהנדסים והמהנדסות בתעשייה האווירית וב SpaceIL. החזון של מייסדי העמותה, של מר מוריס קאהן, התורמים הנוספים ושל התעשייה האווירית, בא בימים אלו לידי מימוש כאשר כל ילדי ותושבי ישראל מדברים חלל וטכנולוגיה- זוהי גדולתה האמיתית של בראשית. בהצלחה בדרכך אל הירח!”
הבוקר, יום ו’ הודיעו השותפות בפרויקט SpaceIL והתעשייה האווירית כי החללית הישראלית “בראשית” שוגרה בהצלחה!
נתונים ראשונים התקבלו בחדר הבקרה ביהוד, רגלי החללית נפרסו בהתאם למתוכנן והחללית החלה בבדיקות בתוך המסלול תוך כדי שיוט אל הירח. בימים הקרובים יערכו בדיקות לכל תתי המערכות בבראשית ובעוד כ-9 תשע שעות היא תחל בתמרון הראשון ובהקפה סביב כדור הארץ.
הישגיה ההיסטוריים של בראשית:
- החללית הראשונה שתנחת על הירח ביוזמה פרטית ולא ממשלתית
- החללית הקטנה ביותר במשקלה
- פותחה ונבנתה בעלות ותמיכה נמוכה של 100 מיליון דולר בלבד לעומת מיליארדי דולרים בפרויקטים דומים
- תעשה את המסע הארוך ביותר לנחיתה על הירח , 6.5 מיליון ק”מ
- תכניס את ישראל למועדון המעצמות המתקדמות ארה”ב (1969), רוסיה (1966) וסין (2013) שהנחיתו חללית על הירח
האתגרים העיקריים במסע לירח
חמישה אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח: הראשון, שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו- עבר בהצלחה!
השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עימה בטווח הגדול עד לירח. השלישי, יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל , ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד. הרביעי, שלב לכידת הירח – שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי. האתגר האחרון הינו האתגר המורכב ביותר – הנחיתה רכה על הירח.
מסעה של החללית אל הירח – הארוך ביותר אי פעם
החללית תקיף את כדוה”א במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק”מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים הללו תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה”א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. כשהחללית תילכד במסלול הירחכעשרה ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ותחל תהליך נחיתה שתתבצע אוטונומית. כאמור המסלול ייארך כחודשיים עד הנחיתה הצפויה ב-11 לאפריל 2019.
איך הכל התחיל?
למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, הרי שבבסיסו הינו יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL שלה שתי מטרות עיקריות – האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה.
היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה SpaceIL כי היא תמשיך במשימה.
החללית הראשונה בעולם, שנבנתה במסגרת משימה שאינה ממשלתית
מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי אך במימון כספי תורמים ובראשם מר מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל בתקציב הנמוך ביותר שישוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל שהצליחו להנחית חללית על הירח השקיעו בכך מאות מיליוני דולרים שמקורם במימון ממשלתי.
עצם השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי בפני עצמו, הן עבור מדינת ישראל והן לתעשיית החלל בכל העולם. אם אכן המשימה תוכתר בהצלחה, היא תהווה פריצת טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.
משמעות הפרויקט עבור מדינת ישראל
הנחתת חללית על הירח תביא את ישראל הקטנה להישג יוצא דופן. הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של בתחומי הטכנולוגיה ופותח עבורה הזדמנויות רבות: ראשית בחינוך הדור הצעיר למדעים – מיום הקמתה העמותה פגשה יותר ממיליון תלמידים ברחבי הארץ. שנית, להתפתחות והתקדמות במדע ומחקר ושלישית בהיבט העסקי – אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי ויכולות פיתוח מתקדמות. הצלחתה של ‘בראשית’ – היא סמל להצלחתה של המדינה בתחומים אלו ואחרים.
תהליך הפיתוח והבנייה
תהליך תכנון ופיתוח החללית, כלל עבודה מאומצת של עשרות מהנדסים, מדענים ואנשי צוות. שלב הפיתוח המלא החל ב- 2015 ב SpaceIL ובתעשייה האווירית ונמשך עד 2018. החללית שמשקלה כ- 600 ק”ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח, גובהה של “בראשית” מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. מהירותה המרבית תגיע ל 10 ק”מ בשנייה (36,000 קמ”ש).
דגל ישראל על הירח, סלפי ומשימה מדעית בשיתוף נאס”א, באמצעות סוכנות החלל הישראלית
עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום “סלפי” כדי הוכיח שאכן נחתנו על הירח. כמו כן לחללית משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה – ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאס”א.
קפסולת הזמן- מאגר מידע עצום אודות האנושות כפי שהיא כיום
החללית נושאת עמה “קפסולת זמן” – מאגר מידע עצום -מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית.
קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה ומאחר והחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, ייתכן שיימצא ויחולץ על ידי הדורות הבאים. הקפסולה יוצרה על ידי Arch Mission Foundation (archmission.org) בטכנולוגיה מיוחדת המתאימה להישרדות לאורך זמן ממושך על הירח.
אריזת החללית ושינועה לאתר השיגור בארה”ב
בינואר 2019, החללית נארזה והוטסה לאתר השיגור בארה”ב במבצע לוגיסטי מורכב. היא הוטסה במכולה ייחודית, שעברה שינויים מבניים והנדסיים כדי להתאימה למטען הרגיש. לאחר שהגיעה לנתב”ג, היא הועמסה אל מטוס מטען מבוקר-טמפרטורה וכשנחתה החללית באורלנדו ארה”ב, הובלה יבשתית לאתר השיגור בפלורידה.
אתר המעקב הייעודי של SpaceIL בשיתוף סוכנות החלל הישראלית, שבו ניתן לעקוב אחרי מסעה של החללית:
http://live.spaceil.com/
שותפים ותורמים התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים מר מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.
