ישראל ממריאה לירח כל מה שצריך לדעת על ‘בראשית’ החללית הישראלית הראשונה

קטנה, חכמה וזולה

גובהה של ‘בראשית’ כמטר וחצי בלבד, קוטרה כשני מטר כשרגליה פרושות. מסת החללית כ- 600 ק”ג בשיגור. הדלק מהווה כ-75% ממשקל החללית. בלימת החללית במהלך הנחיתה תצרוך כשליש מכמות הדלק.

‘בראשית’ לא רק קטנת מימדים, אלא גם זולה משמעותית ביחס למקובל בעולם ה deep space.

שוברת שיא

זו תהיה החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח עד היום. זוהי גם המערכת הישראלית המהירה ביותר אי פעם!

צילום: יואב וייס

המסלול לירח

המרחק מכדור הארץ לירח הוא כ – 384,000 ק”מ. לצורך המחשה מדובר במרחק גדול פי 10 מהמרחק שבין כדור הארץ לבין לוויני התקשורת שנעים סביבו. כדי לצאת מהאטמוספרה, החללית שלנו תשוגר לירח על גבי משגר מסחרי ענקי: טיל פלקון 9 של חברת SPACEX.

אחרי שהחללית תנותק מהמשגר, היא תתחיל להקיף את כדוה”א במסלולים אליפטיים ובסך הכל תעבור 6.5 מיליון ק”מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח.

בשלב מסוים תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה”א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תתחיל את מסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה. סה”כ צפוי המסע לירח להימשך –כ 8 שבועות מהשיגור ועד הנחיתה.

מהירות

החללית תגיע למהירות של  כ- 10 ק”מ לשניה (36,000 קמ”ש!) ביציאה למסלול אל הירח. לשם המחשה מהירות זו גדולה פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס ה F15.

תמונה 2: מסלול החללית עד לירח )??(

צילום: התעשייה האווירית

ניהול בשלט רחוק

החללית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה יוכלו לשדר לחללית נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפיקוד על החללית יעשה מכדור הארץ מחדר הבקרה שנמצא במפעל חלל של התעשייה האווירית ביהוד. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתכנית המשימה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח. החללית תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה.

מחשב המשימה

על החללית מותקן מחשב, הדומה בעוצמתו למחשב שחבוי בסמארטפון. מערכת הבקרה והניווט וכל שאר המערכות בחללית מופעלות על ידי מחשב זה.  מחשב המשימה הוא פיתוח ייחודי של תע”א ומיועד לננו לווינים. מחשב זהה שוגר בלווין BGUSAT בדיוק לפני שנתיים. מעבד המחשב פותח גם הוא על ידי  סטארט-אפ ישראלי.

המצלמות

החללית מצוידת במצלמות מיוחדות. באמצעות המצלמות נוכל לקבל וידאו ותמונות פנוראמיות, שישודרו מהחללית חזרה לכדוה”א. אחת המצלמות מיועדת לצילום סלפי של ‘בראשית’ עם נחיתתה על הירח.

מתוך אוסף הציורים של ילדי ישראל
שהוכנסו לתוך הקפסולה. קרדיט: SpaceIL

הנחיתה

תהליך הנחיתה ימשך 20 דקות והוא מתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על יד מהנדסי SpaceIL והתעשייה האווירית.

על מנת לנחות, יש להאט את המהירות האופקית יחסית לקרקע ולאחר מכן לבלום את המהירות האנכית.

החללית משתמשת בחיישנים שונים למדידת מיקומה וגובהה ביחס לפני הירח. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה.

מה קורה לאחר הנחיתה?

במקביל למשימת הצילום על פני הירח, החללית תבצע מדידות של השדה המגנטי במהלך הנחיתה ובאתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנטומטר המורכב על החללית. המדידות נועדו לטובת מחקר מדעי המבוצע במכון וייצמן למדע-UCLA.

לאחר שתשלים גם את המשימה המדעית המיועדת לה, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל. ב  SpaceIL  מקווים שהדור הבא יידע להחזיר אותה משם.

טיים ליין בדרך לירח!

2010- יריב, כפיר ויהונתן- שלושה יזמים צעירים מחליטים לבנות חללית ישראלית ראשונה בדרך לירח ונרשמים לתחרות השאפתנית של גוגל.

2011- הקמת עמותת Spaceil , עמותה ללא כוונת רווח המהווה בסיס לבניית החללית ועידוד חינוך למדעים בקרב הדור הצעיר.

2011- טקס השקת הפרויקט בתעשייה האווירית במעמד הנשיא פרס ורונה רמון

2011-2013- ביצוע מספר סקרים טכנולוגיים במהלך שלוש השנים הראשונות לביקורת על התכנון                  הראשוני (סקרים שנועדו לאישור תכניות סופי של החללית)

נובמבר 2013- חתימה על חוזה לפיתוח מערכת ההנעה

אוגוסט 2014- השלמת סקר תכן ראשוני (PDR) לאנטנות של החללית

ינואר 2015 – תחילת פיתוח מלא של החללית

אוגוסט 2015- רכיבים שנרכשו ושהושלם פיתוחם מתחילים להגיע למעבדת האינטגרציה, כמו פאזל- חיישן הניווט IMU ועוקב כוכבים קראו עוד

החללית מתחילה את מסעה לארה”ב. צילום: ערן אביטל

אוקטובר 2015- חתימה על הסכם שיגור באמצעות חברת SpaceX. טקס חתימה חגיגי נערך במשכן הנשיא ריבלין בירושלים. באירוע נחשף עיצוב חדש לחללית קראו עוד

נובמבר 2015- סיום פיתוח המקמ”ש (מקלט-משדר) קראו עוד

אוגוסט 2016- SpaceIL  מארחת בת”א את ועידת הפסגה אחרונה בהיסטוריית התחרות, כקבוצה המובילה את תחרות Google Lunar Xprize

ינואר 2017-  SpaceIL מעפילה לגמר התחרות, בה נותרו חמש קבוצות בלבד קראו עוד

30 במרץ 2018- התחרות הרשמית מסתיימת ללא זוכים, לאחר שגוגל הודיעה על סיום הענקת חסות לתחרות. למרות זאת החלטנו להמשיך ולהגיע לירח

2017 ועד היום לשיגור- בניית החללית ובדיקות המערכות השונות:

יוני 2018 – השלמת הרכבת מערכות אווירונטיקה, סנסורים, קשר וחשמל

יוני 2018 – השלמת גרסת תוכנת הניווט המבצעית

יוני 2018 – תחילת תרגולי צוותי ההפעלה ובדיקת נוהלי ההפעלה תוך שימוש בסימולטור

יולי 2018- הכרזה רשמית על מועד השיגור והנחיתה

יולי 2018 – תחילת בדיקות פונקציונאליות ובדיקות סביבה לחללית. עמידות החללית בפני תנאי חלל קיצוניים לפני שיגור, שנערכות במתקנים מיוחדים בתעשייה האווירית.

אוקטובר 2018- חתימת הסכם שיתוף פעולה עם נאס”א שיאפשר ל- SpaceIL לשפר את יכולת המעקב והתקשורת עם החללית לקראת הנחיתה על הירח, במהלכה ולאחריה. יותקן רפלקטור לייזר על החללית, שיאפשר לנאס”א לאתר את מיקום החללית על הירח. כמו כן, תשתף SpaceIL את נאס”א בנתונים שיתקבלו מהניסוי המדעי למדידת השדה המגנטי באתר הנחיתה.

הדמייה של החללית על הירח

דצמבר 2018 – החללית מצטיידת בקפסולת הזמן- המכילה סמלים לאומיים, היסטוריים ותרבותיים, כדוגמת מגילת העצמאות, שירים ישראלים תפילת הדרך, אוסף ציורים של ילדי ישראל וחומרים נוספים שנאספו במהלך שנים האחרונות מהציבור הרחב. מדובר במאגר מידע עצום שנשמר על גבי שלושה דיסקים מיוחדים, שניתן לפרוק החוצה מהחללית.

ינואר 2019- החללית מועברת לאתר השיגור בקייפ קנאווראל, במבצע לוגיסטי מורכב ומגיעה לאתר השיגור בהצלחה.

פברואר 2019- החללית עוברת סדרה של ניסויים ובדיקות לקראת השיגור,  מתודלקת ומשולבת עם לווין נוסף. בכך היא ערוכה ומוכנה לשיגור המיוחד הצפוי להתרחש בשבועיים הקרובים.

11 לאפריל 2019 – ישראל עושה היסטוריה נוחתת על הירח!




לראשונה בחברת החשמל: רחפן בשמי התחנה

לראשונה, ביוזמת חטיבת הייצור והאנרגיה והביטחון הארצי של חברת החשמל, נערך בתחנת הכוח “גזר” ניסוי בשימוש ברחפן לצרכי ביטחון, תפעול, בקרה ופיקוד.

מדובר בטכנולוגיה חדשנית ביכולות הרחפן, אשר יתרונותיו רבים.  החל בנגישות, במיוחד למקומות שהגישה אליהם בעייתית עד כדי אינה אפשרית, הגעה למקומות מסוכנים, טיפול באירועי חרום ושגרה, יכולת לתת מבט על ורחב על מתקנים שלא היתה יכולת עד כה להגיע אליהם, זיהוי תקלות ואירועי ביטחון, מיידיות, מהירות תגובה, מניעת זהום סביבתי ופוטנציאל במגוון נושאים נוספים…השמיים הם הגבול.

הרחפן מסוגל לפעול אוטונומית לגמרי, הוא ממריא, מצלם, מתריע וחוזר לעמדת השיגור והנחיתה באופן עצמאי.  במבט ראשון, היה נראה למשתתפי הניסוי ש”מלחמת הכוכבים זה כבר כאן”.

רם ארליכמן, סמנכ”ל ייצור ואנרגיה של חברת החשמל: ” השימוש ברחפן כאמצעי נוסף לבקרה, לפיקוד ולצרכח ביטחון של תחנות הכוח, יביא תועלת כלכלית ויתרון משמעותי בזמינות בכל הקשור למגוון פעילות התחנה.  אין לי ספק שבזכות יכולות הרחפן ותמונת המצב העדכנית שהוא מספק,  נוכל לשפר את השירות שלנו ללקוחותינו ולספק חשמל אמין, זמין ואיכותי הרבה יותר”.




התחזית לתוכנית מטוס ה F-35- ב 2019- : התעצמות

לוקהיד מרטין ממשיכה בתוכנית ייצור מטוס ה-F-35 בשנת 2019 במלוא המרץ ובהתאם לתוכנית, מתכננת למסור 130 מטוסי F-35, נתון המהווה עלייה של 40% לעומת השנה שחלפה. בדצמבר 2018, מסרה לוקהיד מרטין את מטוס ה-F-35 ה-91 לאותה השנה ובכך השלימה את יעד מסירות המטוסים לשנת 2018. העמידה ביעד המסירות מוכיחה את יכולתה של התוכנית לעמידה בנפח ייצור ומסירה מלא. מסירת 91 המטוסים בשנת 2018 מהווה עלייה של 40% בייצור המטוסים לעומת 2017 ו-100% לעומת 2016. חלוקת המטוסים שנמסרו לפי לקוחות הם: 54 מטוסים עבור הכוחות המזוינים של ארה”ב, 21 ללקוחות בינלאומיים ו-16 באמצעות עסקאות FMS (Foreign Military Sale). לפי נתוני סוף השנה, נמסרו 355 מטוסי F-35 מכל הדגמים הפועלים ב-16 בסיסים ברחבי העולם. יותר מ-730 טייסים ו-6700 אנשי תחזוקה הוכשרו לעבודה והפעלה של המטוס והמטוסים צברו למעלה מ-175,000 שעות טיסה. עשר מדינות מפעילות את המטוסים, שבע מהן בבסיסים באדמתן. ארבע מדינות הכריזו על מבצעיותם הראשונית (IOC) של המטוסים ושתיים על הפעלה בפעילות מבצעית-קרבית. בתקופה הקרובה מטוס ה-F-35C המיועד לחיל הים האמריקאי (Navy) להיות מוכרז כמבצעי. סדרת הניסויים שעובר המטוס בדרך להגדרתו כבעל יכולת מבצעית ראשונית (IOC) מתנהלת כמתוכנן. טייסת הקרב 147, ניסתה לאחרונה את המטוס על נושאת-המטוסים קארל וינסון. הטייסת, המוצבת בבסיס האוויר לימור בקליפורניה, תהיה הטייסת הראשונה בחיל-הים, שתפעיל את מטוס ה—F-35C החל משנת 2021 – ותוצב על גבי נושאת-המטוסים וינסון.

תמונה 1: מכונת הטוויה של חוטי החומרים המרוכבים. צילום: התעשייה האווירית

לוקהיד מרטין ומשרד ה-JPO פועלים ללא הרף להטמעת לקחים, ייעול תהליכים, אוטומציה בייצור, שדרוגים בכלי העבודה ויוזמות בשרשרת האספקה אשר יתרמו כולם להפחתה משמעותית במחיר המטוס. מחירו של מטוס F-35A עומד כיום על 89.2 מיליון דולר והתוכנית נמצא במסלול להגעה למחיר המטרה שנקבע ל-80 מיליון דולר ל-F-35A בשנת 2020 (LRIP 14), דומה או נמוך מכל מטוס קרב מהדור הרביעי.

“ציון דרך זה מהווה הוכחה נוספת ליכולתה של תוכנית מטוס ה-F-35 לעבוד בקצב ייצור מלא, כפי שנקבע והוגדר בכדי לעמוד ביעדי המסירות ההולכים וגדלים ללקוחות ברחבי העולם”, אמר גרג אולמר, סגן נשיא ומנהל תוכנית מטוס ה-F-35 בלוקהיד מרטין. “שנה אחרי שנה, הורדנו עלויות וזמני ייצור והגדלנו את כמות המטוסים שמיוצרים, את היעילות, האיכות ואת המסירה בזמנים שנקבעו. כיום, מטוס ה-F-35 הוא מטוס הקרב המתקדם ביותר בעולם ואנו מוסרים את המטוסים בכל שנה בקצב הגבוה ביותר לעומת כל מטוס קרב בטווח מחיר דומה או זול יותר ברחבי העולם”.

חיל האוויר הישראלי צפוי לקבל בשנת 2019 עוד שישה מטוסי F-35I “אדיר”, שיצטרפו ל-14 המטוסים שכבר פועלים מבסיס נבטים. 14 המטוסים שסופקו עד כה הם חלק מ-50 המטוסים שהוזמנו בסך הכל, כאשר ישנה אופציה לישראל לרכישת עוד כ-25 מטוסים.

במקביל, שיתופי הפעולה עם התעשייה הישראלית שברו שיאים. מנהל הרכש במשרד הביטחון, באמצעות יחידת הסגן לרכש אוויר וים, פרסמו לאחרונה את נתוני הרכש השנתי מלוקהיד מרטין, יצרנית מטוס ה-F-35: במסגרת ההסכם לשיתוף פעולה תעשייתי, שמנהל הרכש במשרד הביטחון חתם בשנת 2010 עם יצרניות המטוס, בהובלת הקבלן הראשי לוקהיד מרטין, נחתמו עד היום עסקאות רכש בישראל בהיקף של כ-5.76 מיליארד ש”ח (כ-1.53 מיליארד דולר). בשנת 2018 לבדה נחתמו עסקאות חדשות בהיקף של כ-1.66 מיליארד ש”ח (כ-440 מיליון דולר), נתון המהווה זינוק של כ-40% בהיקף הרכש כחול לבן ביחס לשנת 2017.

מסיכום נתוני הרכש עולה, כי בשנת 2018 המשיכו התעשיות הביטחוניות הישראליות בסיוע משרד הביטחון, להגדיל את החוזים המסחריים מול לוקהיד מרטין: החברה המשותפת ל’אלביט מערכות’ ו’רוקוול קולינס’ האמריקנית הגדילה את חוזה ייצור הקסדה ל-1.12 מיליארד דולר, התעשייה האווירית הגדילה את חוזה ייצור הכנפיים ל-311 מיליון דולר ומפעל סאיקלון מקבוצת ‘אלביט מערכות’ בכרמיאל, שמייצר חלקי גוף מטוס, הגדיל את ההזמנות ל-47 מיליון דולר. מפעל תדיראן, גם הוא מקבוצת אלביט מערכות, הגדיל את ההזמנות ל-52.2 מיליון דולר.

תעשיות נוספות בארץ מעורבות בייצור תתי מערכות למטוס ותוכנות הפעלה והדרכה, בהן: חברת סימיגון שמפתחת תכנת סימולציה למטוס, , חברת כבירן מקיבוץ כברי בצפון שתייצר תיבות למערכות מטוס, וחברת גלבוע המתמחה בתחום העיבוד השבבי. שלושתן הגדילו, גם הן, את ההזמנות מלוקהיד מרטין.

אחד משיתופי הפעולה המשמעותיים ביותר אשר נחתמו לאחרונה בתוכנית מטוס ה-F-35 הוא השקת קו חדש לייצור מעטים (סקינים) בתעשייה האווירית לכנפי F-35. הקו הוקם בעקבות החלטה של לוקהיד מרטין להרחיב את ייצור המעטים, ובחירתה בתעשייה האווירית כקבלן משנה לביצוע. במהלך 2015 אישר דירקטוריון התעשייה האווירית את הקמת קו הייצור החדש, שצפוי להכנסות בהיקף של מאות מיליוני דולרים. משך התכנית כעשרים שנים, כשהאספקות צפויות מתחילת 2019, וכוללות בשלב הראשון כ-700 זוודים עם פוטנציאל להזמנות נוספות בהמשך. המעטים ייוצרו בטכנולוגיה חדשנית הכוללת טכנולוגית ליווח (הנחת שכבות) של חומרים מרוכבים, הנקראת AFP (Automatic Fiber Placement). מדובר למעשה בחוטים בעובי של שלושה מילימטר שהופכים לבסוף ליחידה אחת היוצרת את המעטה במיוחד לכנפיים שמקנה להן את יכולת החמקנות.

תמונה 2: מימין לשמאל: שלומי קרקו, סמנכ”ל בתעשייה האווירית ומנהל חטיבת כלי טיס
«
אזרחיים, נמרוד שפר, מנכ”ל התעשייה האווירית ויהושע )שיקי( שני, מנכ”ל לוקהיד מרטין ישראל

יהושע (שיקי) שני, מנכ”ל לוקהיד מרטין ישראל ציין בטקס חניכת הקו כי “הרחבת פעילותה של התעשייה האווירית בפרויקט מטוס ה-F-35 היא הוכחה נוספת לשיתוף הפעולה העמוק ולאמון של לוקהיד מרטין בתעשייה הישראלית. הדיוק, המרכיבים הטכנולוגיים, כוח האדם ואיכות הייצור הנדרשים למעטה הכנפיים במטוסי ה-F-35 דורשים את הסטנדרטים הגבוהים ביותר. התעשייה האווירית הוכיחה את יכולותיה בקו הייצור למאות כנפיים עד כה ואנו מצפים לתחילת פעילותה בתחום הציפוי שלהן, המהווה נדבך נוסף בתהליך הייצור הכולל של כנפי מטוסי ה-F-35”.

הקמת קו הייצור החדש משדרג משמעותית את היכולות הטכנולוגיות של התעשייה האווירית התחום האוטומציה והרובוטיקה, ותאפשר לחברה להתבסס כשחקן מרכזי בתחום ה-Aerostructures  (מבנים תעופתיים) הצבאי והאזרחי. הקו החדש מצטרף לפס הייצור של כנפי מטוס ה-F-35 שנחנך בשנת 2014 במפעל להב של התעשייה האווירית, בעקבות חתימת הסכם עם לוקהיד מרטין לאספקת של כ-800 זוגות כנפיים במהלך תקופה של כ- 10-15 שנים, בהיקף המוערך בכ- 2.5 מיליארד דולר. מרכז ייצור הכנפיים של מפעל להב, אשר זוכה למוניטין בינלאומי רב בשל הידע והניסיון הרבים שצבר בייצור כנפיים עבור מטוסי F-16 ו- 38- Tצפוי לייצר מאות זוגות כנפיים למטוסים שישמשו חילות-אוויר מכל העולם. מאז חתימת חוזה הייצור, השקיעה התעשייה האווירית משאבים רבים במערכות ובטכנולוגיות המתקדמות ביותר, והקימה קו ייצור חדשני המאופיין ברמות דיוק קפדניות, בקרה מחמירה של תנאי לחות וטמפרטורה ואבטחת איכות, באופן המאפשר לפתח בין היתר, רכיב ייחודי וחדשני מחומרים מרוכבים לחלקים העליונים של הכנפיים.




לוקהיד מרטין מציגה: לווייני GPS III – הדור הבא

סדרת הלוויינים GPS Block IIIA היא הדור הבא של לווייני מערכת האיכון העולמית – GPS. קבלנית התכנון, הפיתוח והייצור של שכבת הניסוי (GPS III Non-Flight Satellite Testbed‏ או GNST) וכן של שמונת הלוויינים הראשונים של בלוק III, היא חברת לוקהיד מרטין.

תמונה 1: מהנדסי החברה בתהליך הרכבת הלוויין

ב-23 לדצמבר 2018, טיל של חברת ספייס איקס (SpaceX) שוגר בהצלחה לחלל מקייפ קנוורל שבפלורידה, כשהוא נושא עימו לוויין ניווט צבאי אמריקני מדגם GPS III בשווי של כ-500 מיליון דולר. הלוויין, אשר החל לשדר כבר ביום השיגור מגובה 20,200 ק”מ, הוא הראשון מבין 32 לוויינים של חברת לוקהיד שמיועדים לתוכנית הדור השלישי של GPS עבור הצבא האמריקני, בתקציב מוערך כולל של 12.6 מיליארד דולר.

הלוויין ששוגר, הינו מדגם GPS III SV01 בעל העוצמה הגדולה ביותר שנבנה עד היום עבור חיל האוויר האמריקאי. הלוויין מביא עימו יכולות מהדור הבא הכוללות דיוק מוגברות עד פי שלושה מהקיים כיום ופי שמונה יכולות בהתגברות על שיבושי קליטה ומתקפות סייבר. כאשר מדברים על יכולות דיוק הדרך הפשוטה להסביר את הקפיצה המשמעותית שמביא הלוויין היא בצורה הבאה: מערכת הלוויינים הנוכחית מאפשרת לאזרחים לקבל מיקום בדיוק של בין 3 ל-10 מטרים, תלוי בתנאים. הלוויינים החדשים יאפשרו לאזרחים לקבל מיקום מדויק של בין 1 ל-3 מטרים – הבדל משמעותי לאזרח הפשוט אך בעיקר, כאשר נדרשות יכולות דיוק גבוהות, בעיקר למשתמשים צבאיים הדורשים זהירות מירבית בעת הפעלת כלי נשק כלפיי מטרות או בקביעת מרחקי בטיחות נדרשים מול כוחות ידידותיים באמצעות איכון.

אורך החיים המתוכנן של הלוויין עומד על 15 שנים, 25% יותר מהלווייני ה-GPS הקיימים כיום, אשר נמצאים במסלולם בחלל. האות האזרחי של הלוויין, L1C, הוא האות המותאם הראשון אשר הופך את הלוויין לניתן לחיבור למערכות ניווט לווייניות בינלאומיות רבות הפועלות כיום בחלל, כמו מערכת “גליליאו” של האיחוד האירופי. עם הכרזתו כמבצעי, יצטרף הלוויין למערך 31 הלוויינים הפועלים כיום, המספקים יכולות איכון, ניווט ותזמון ליותר מארבעה מיליארד משתמשים אזרחיים, צבאיים ומסחריים ברחבי העולם. מהנדסי לוקהיד מרטין והצבא האמריקאי שלטו במאפייני השיגור והמיקום בסיוע מערכת השליטה המבצעית ללווייני ה-GPS מהדור הבא, OCX בלוק 0. הלוויין ששוגר לאחרונה, הוכרז כ-AFL (Available for Launch) כבר בחודש ספטמבר 2017 והוכנס לאחסנה. באוגוסט שעבר, “זימן” חיל האוויר האמריקאי את הלוויין, באמצעות לוקהיד מרטין, לקראת שיגורו, מהאחסנה – לפלורידה. ב-8 לדצמבר השלים הלוויין את תהליכי ההכנה לשיגור, התדלוק והכמיסה (encapsulation). GPS III SV01 הוא הלוויין הראשון מבין עשרה בהזמנה הראשונית שנעשתה על ידי חיל האוויר האמריקאי, כאשר הלוויינים GPS III SV03-08 נמצאים בשלבים שונים של הרכבה וניסוי. באוגוסט שעבר, הכריז חיל האוויר על הלוויין השני בסדרה, GPS III SV02, ככזה המוכן לשיגור, ובנובמבר, על שיגורו הצפוי במהלך 2019.

תמונה 2: קו ייצור לווייני ה- GPS III

בנוסף לעשרת הלוויינים שהוזמנו בחוזה הראשוני, חיל האוויר האמריקאי בחר בספטמבר 2018 בלוקהיד מרטין לייצור עד 22 לווייניGPS IIIF  נוספים במכרז בשווי 7.2 מיליארד דולר.

לוקהיד מרטין בונה את הלוויינים במפעלי החברה בדנבר, קולורדו, אשר מתפרסים על שטח כולל של 40 אלף רגל מרובעים. המפעל נבנה בהשקעה של 128 מיליון דולר ומכיל טכנולוגיות מהמדרגה הראשונה בתחום החלל, המסייעות לתהליכי פיתוח, ייצור וניסוי יעילים ומדויקים.

דרישות הצבא האמריקאי ליכולות GPS מדויקות, אמינות ומאובטחות, המותאמות למשימות המתבצעות ברחבי העולם, דרשו לוויין באיכות גבוהה. האפשרות לחיבוריות של הלוויין ללווייני GPS בינלאומיים אזרחיים, מגדיל את היכולת לקבל אותות מלוויינים נוספים במקומות אחרים ובכך לאפשר איכון מדויק, גם באזורים מורכבים כמו ואדיות או עמקים. תכנון הלוויין הופך אותו לקשה לשיבוש וחסין מפני מתקפות סייבר, הן על ידי אויבים והן בשגגה.

תמונה 3: מורשת לווייני ה- G

לוויין ה-GPS הראשון שוגר לצרכים צבאיים בשנת 1978 על ידי משרד ההגנה האמריקאי. המערכת, בבעלות ממשלת ארה”ב ובתפעול חיל האוויר האמריקני, פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 לצרכים צבאיים. כבר בשנות ה-80 היא הותרה לשימוש אזרחי מוגבל, והחל משנת 1995 המערכת פועלת באופן מלא. לוקהיד מרטין תיכננה ובנתה 12 לווייני GPS IIR, אליהם הצטרפו בהמשך להחלטת חיל האוויר האמריקאי עוד שמונה נוספים בעלי יכולות איכון מתקדמות שקיבלו את השם GPS IIR-M. כיום, כ-60 אחוז מלווייני ה-GPS הינם מתוצרת לוקהיד מרטין. הלוויינים משדרים באופן רציף גלים אלקטרומגנטיים הנעים במהירות האור ונושאים מידע על מיקום הלוויין ועל הזמן המדויק שבו יצא השידור. מקלט, המופעל על פני כדור הארץ, קולט את המידע וכך מחשב את מיקומו. על בסיס ה-GPS התפתחו יישומים שונים, כמו מערכות ניווט הזמינות כיום במכוניות ובטלפונים ניידים וחלק נכבד מהתחבורה העולמית, כולל אוניות ומטוסים, מסתמך




“כמו להגן על הבלון מהסיכה”: איך מאבטחים אירועי ענק?

בישראל מתקיימים, מידי שנה, לא מעט אירועים המוגדרים כמגה-אירוע ונדרשים למעטפת ביטחון מיוחדת. למרות האתגר העצום הטמון בכך, הוכח שניתן לעבור בשלום מגה-אירועים בינלאומיים ומתוקשרים בישראל. מה צריכה תוכנית אבטחה לאירוע כזה לכלול? איך טכנולוגיות העיר החכמה יכולות לעזור? והיכן ניתן למנף את יישומי ה-IoT? ראיון מיוחד עם צחי פרישברג, ראש תחום פתרונות HLS חכמים בקבוצת מר, לקראת אירוויזיון 2019

“האירוויזיון הוא אירוע בינלאומי, שמהווה יעד אטרקטיבי – לא רק לזמרים’ ללהקות  ולתיירים שיגיעו מכל מדינות אירופה, אלא גם לניסיונות של גורמי טרור וגופים אקטיביסטיים, דתיים ופוליטיים שונים, למשוך את תשומת הלב של התקשורת הגלובלית באמצעות אירועים אלימים והפרות סדר”, כך אומר לנו צחי פרישברג, ראש תחום פתרונות HLS חכמים בקבוצת מר, בתחילת הריאיון עמו, במשרדי חברת הטכנולוגיה, התקשורת והסייבר ‘קבוצת מר’ שבחולון. “למעשה, אפשר לדמות את מעגלי האבטחה לבלון גדול, שכל אחת מהנקודות שעל המעטפת שלו חשופה לסיכה, שיכולה להגיע מכל מקום ולפוצץ אותו. האתגר של המגן הוא לאטום את כל נקודות החולשה ולא לאפשר למפגע לנעוץ את הסיכה בבלון”

הנוכחות התקשורתית עושה את כל ההבדל?

“כמובן. מארגני מגה-אירועים מאוד מודעים לעובדה, שבגלל האופי הגלובלי והסיקור הנרחב של התקשורת הגלובלית על האירועים האלה, הם מושכים את החבר’ה ה’טובים’ יחד עם ה’רעים’, ובכך הם שונים מאירועים גדולים אחרים שאינם מסוקרים”, אומר פרישברג. “בלי קשר לשאלה מי המדינה המארחת או למפת האיומים והמצב הגיאופוליטי של המדינה המסוימת הזו, ובלי קשר לכמות האנשים שמשתתפים באירוע, מה שמהותי פה לעצם ההגדרה של אירוע כמגה-אירוע היא רמת הדרגים המשתתפים בו והיקף החשיפה התקשורתית. ראו למשל אירועים כמו ביקור נשיא ארה”ב, המכביה, או אפילו מירוץ האופניים ‘ג’ירו’ שהגיע אלינו שאתגרו לאחרונה את גופי האבטחה הלאומיים.

היום מבינים שהגישה לאבטחת אירוע כזה אינה יכולה להיות מקומית במתחם האירוע עצמו אלא חייבת לכסות את כל המקומות הקשורים או משיקים לאירוע, החל משדות התעופה ומעברי גבול אחרים – שער הכניסה למדינה, ועד לדלתות הכניסה אל אולם האירוע, תוך מעקב קרוב והדוק אחר הקהל במהלך האירוע עצמו. זו הסיבה שכל פרויקט לאבטחה אפקטיבית של אירועי ענק, חייב להיות משולב במערך האבטחה והמודיעין של העיר ושל המדינה. במידה ונדרשים לבצע התאמות למערך האבטחה הזה, אפשר לשפר ולעדכן לצורך העניין אמצעים שכבר קיימים בהן, או להקים אמצעים יחודיים שלאחר מכן ישמשו תשתית לאבטחת אירועים עתידיים.”

למה צריך לשים לב כשבונים אבטחה למגה-אירועים?

“לאירועים כאלה יש שלושה מרכיבים עיקריים בהם עוסקת תכנית האבטחה: אבטחת האישים/משתתפים, אבטחת המתקנים ואתרים (למשל, בתי מלון וכפרי הארחה, קמפוס האירוע, אולם האירוע), והגנת התנועות אל האירוע וממנו”, פרישברג מסביר.

“כשבונים את תכנית-האב לאבטחת מגה-אירוע (SMP – Security Master Plan) מתבססים בראש ובראשונה על ניתוח TVRA© (Threat, Vulnerability & Risks Assessment). זו שיטת ניתוח שמאפשרת לגוף המתכנן להגדיר, לנתח ולמדוד את כל האיומים, החולשות והסיכונים הקשורים האירוע ולתת מענה הולם לכל תרחיש אפשרי. כתוצאה מהניתוח הזה יכולים להגדיר פרמטרים שונים הקשורים לאבטחת האירוע: מה היקף אמצעי האבטחה, כמה אנשים צריך לאבטח ובאיזה רמה צריך לאבטח אותם, מה היקף הכוחות שצריך, אלו הכשרות נדרש להכשיר אותם,  איפה כדאי למקם אותם, ומהם אמצעי הניטור, סנסורים ומכשירי IoT שבהם נשתמש – פיזית ווירטואלית.

“חלק נוסף מהתוכנית הם תרחישי אירועים ותגובות. המטרה היא למפות תרחישים אפשריים לאיומים ואירועי הפרת סדר ברמות שונות, ומולם להציג את הליכי התגובה. למשל פריצת רכב למתחם – מה קורה היה והוא לא נעצר במחסום, איזה כוחות מתערבים, איך הם מתערבים, מה הפעולות שלהם. זה, למשל, רק תרחיש אחד מתוך עשרות ומאות תרחישים אפשריים, וכאמור לכל תרחיש צריכה להיות מוצמדת תוכנית התגובה האופטימלית, אחרי ששיקללנו את כל הגורמים והגענו למסקנה שזוהי דרך הפעולה הטובה והאפקטיבית ביותר, תוך שמביאים בחשבון תקלות או עיכובים בלתי צפויים ומתייחסים גם אליהם.”

צחי פרישברג, ראש תחום פתרונות
HLS חכמים בקבוצת מר. קרדיט קבוצת מר

מדובר למעשה במעגלי אבטחה שמקיפים זה את זה?

“אפשר לראות את זה ככה, כן”, אומר פרישברג. “מעגלי האבטחה הללו מתחילים, לא רק ביום האירוע ולא רק במתחם האירוע, אלא כאמור כבר משדה התעופה, והרבה לפני מועד האירוע. במונחי מעגלי אבטחה, רמת המיקרו מתחילה באדם או במתקן הבודד. ברמה הזו, נשתמש באמצעי אבטחה כמו מערכות לגילוי חומרי נפץ ומתכות, חיפוש פיזי, מצלמות מעגל סגור, מעברים פיסיים במתקן.

“השלב הבא היא אבטחה פריפריאלית ואבטחת הדרכים אל ומהאירוע. במסגרת הרמה הזאת, אנחנו רוצים לעצור איומים לפני שהם מגיעים למתקן הרלוונטי. זה יכול להתבצע באמצעות מחסומים ובדיקת חומר נפץ ברכבים עם מצלמות תחתיות, זיהוי וניטור רכבים לפי לוחיות רישוי, מצלמות אבטחה ליום וללילה, מערכות תצפית מוטסות, אבטחת דרכי גישה ימיות ויבשתיות, תנועות של אנשים, אבטחת מסלול אספקת המזון ובדיקת ספקי שירות.

“הרמה הגבוהה ביותר, כלומר רמת המאקרו, היא מעגל המודיעין. פה המטרה היא איתור של מוטיבציות מצד גורמים שונים לביצוע פעולות לא חוקיות והפרות סדר למיניהן. אילו גופים, אנשים או גורמים עלולים להיות מעוניינים לתכנן ולבצע איומים קונקרטיים, את זה עושים בין היתר באמצעות מיפוי של אנשים מסוכנים רלוונטיים, חיוב ברישום מוקדם, ובדיקת רקע על כל מי שנכנס לאירוע תוך שיתוף פעולה הדוק עם גורמי המודיעין הלאומיים במדינה שעוסקים באיסוף וניתוח מודיעין כל ימות השנה.

“לבסוף עלינו להתייחס בתוכנית כזו גם לאיומי סייבר. ניסיונות לפגוע בתשתיות חיוניות הקשורות או לא קשורות לאירוע. גופים מסויימים יכולים לנסות לנתק את החשמל בחלקים שונים בעיר, להשבית את הרמזורים, לחבל במערכות בקרת הטיסות של שדה התעופה, וכד'”

טכנולוגיות של ערים חכמות משפרות את יכולות האבטחה?

“אכן ניתן להשתמש במערכות עיר הבטוחה, כמו מערכת טמ”ס, אנליטיקה לווידיאו ומערכות נוספות לאיתור סכנות ואירועים חריגם ונטרולם מבעוד מועד. גם מערכות מודיעיניות לבדיקות מוקדמות וסיכול של איומים יכולים לסייע. למשל, קיימות מערכות שיודעות לבצע בדיקות רקע מבעוד מועד על אורחי האירוע, נותני שירות, עיתונאים וספקים, כדי לזהות אם האדם מסוכן. אנחנו רוצים לעלות על דפוסים חשודים, למשל, לדעת מראש שעיתונאי מסוים שנרשם או מגיע לאירוע אינו משוייך במקור למדינה או גוף עויין”, כך פרישברג.

“המטרה היא לקבל תמונת מצב ריאלית ומדוייקת של כל משתתף, והדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא לבדוק אותו במשקפיים תלויות הקשר. יש מערכות שיודעות לאסוף את כל המידע הזה ממקורות מידע גלויים באינטרנט, לנתח את המידע בהקשר מסוים ,תלוי קונטקסט וסמנטיקה של עולם הטרור, ולהציף מסקנות ותובנות.

“כשמגיעים לאבטחה ובקרה על האירוע עצמו ברמת המאקרו והמיקרו כמו שידברנו קודם, הטכנולוגיות של העיר החכמה עוזרות מאוד. בערים החכמות מפוזרים חיישנים בהרבה מקומות, כי הם אלה שמסייעים לניהול חכם שלה בשגרה. בתקופת האירוע יש גם אנשים שמפוזרים בהרבה מקומות, ואז יש גם את מתחם האירוע עצמו ואת האולם עצמו. ברגע שחיישן באחת הרמות הללו מופעל, צריך להיכנס לפעולה על פי ההליכים שקבענו מראש בתוכנית ה-SMP.

“לצורך כך עדיף להשתמש במערכת שליטה ובקרה, שתחבר את מערכות האבטחה במעגלים השונים ואת גורמי האבטחה בנקודות האבטחה השונות. מרכזי שליטה אלה צריכים להיות מפוזרים בקרב גורמי האבטחה השונים, כמו צבא, משטרה, שב”כ, מג”ב ושאר המגיבים הראשונים, וצריך לייצר ביניהם תיאום מיטבי, ולדאוג שכולם יתקשרו על אותה מערכת אחודה ומאובטחת”.

“בסופו של דבר, המטרה באבטחה של אירוע כזה היא לייצר, בזמן אמת ולאורך כל האירוע, את התמונה האינטגרטיבית המורכבת מסך כל חלקיה הקטנים, לדאוג לחיבור של הכל ביחד, התוכניות המבצעיות, כוח אדם שמופקד על הביטחון והמערכות שקיימות בזירה ולאפשר סגירת מעגל מהירה בכל מקרה של הופעת בעיה או סכנה כלשהי “, הוא מסכם.




האביר האפל של המתכות

אולי ראיתם אותו בסרט -הנפח שמייצר חרב מימי הביניים בנפחייה שלו. הוא מכה בפטישים ומנפח בזוהר על בר של ברזל, בעיצוב מיוחד להפעלתו על ידי נשיפות. אבל לפני שהוא מוסיף עוד יתרון קל עליו, הוא טובל את הלהב לתוך דלי מסקרן של חומר שחור, ולאחר מכן חזרה אל הנפחייה. על מה זה?

זה לא לקח הרבה זמן לאבותינו לגלות כי האיום הגדול ביותר על סככת הברזל שלהם לא היה חלק של האויב בשדה הקרב, אלא הכוחות של אוויר, מים ומלח. קורוזיה היתה האויב האמיתי , תמיד אורבת . על ידי הוספת פחמן – החומר השחור שמקורו פחם – תוך כדי תהליך הזיקוק שלו , הנפח רקח ברזל לתוך פלדה ושיפר כוחה, לא את היכולת שלה לעמוד בפני האלמנטים .

מאז, הגנה על מתכת היה צורך מתבקש ונפוץ  ללא קשר האם זו חרב, מסור, מכונית, או גדר .אנחנו עובדים  קשה למנוע מסמר חלוד, אבל חלודה נותרה איום.

ואנחנו מוקפים בברזל. זה אחד המרכיבים הנפוצים ביותר בעולם. זה בזרם הדם שלנו. אנו משתמשים בו כדי להפוך פלדה, פלדה כדי לעשות הכל, החל מגורדי שחקים ועד כף נעליים . אנחנו משתמשים בו כאן ב positronic  לבנות מחברים אלקטרוניים.

אנחנו מנסים כבר אלפי שנים למצוא דרכים טובות יותר כדי למנוע חלודה וקורוזיה. היום אפשר ללכת לחנות ולקנות מסמרים מגולוונים, הכוללים את המגן הנפוץ ביותר: אבץ.  (zinc)

למה זה? ובכן, התשובה נכנסת לכימיה, אבל ניסוי פשוט עוזר להדגים. אבץ ידוע בתור מתכת להקרבה. קח נתח של פלדה, הדק עליו כמות של אבץ , ושים את זה בסביבת קורוזיה – עם לחות או אדי מים. הפלדה צריכה להחליד, אבל היא לא. האבץ מתחיל להיעלם, מוותר על מתכת במקום הפלדה. הקרבת האבץ עצומה, להגן ולהאריך את החיים של הפלדה , על חשבונו.

אם אתה מסתכל סביב, תוכל להבחין שלמוצרי פלדה רבים גוון צהוב. זה כי אנחנו שמים סרט כרום על גבי אבץ, כדי להגביר את שכבת ההגנה ולעמידות לפגעי מזג האוויר.

אבל עכשיו אנחנו מגיעים לכוכב של הסיפור, או כדי להישאר על הנושא, האביר הגיבור.

כאשר אנו שוקלים יישומים שבו אנו צריכים את ההגנה הטובה ביותר עבור- מטוסים, ציוד צבאי, או כל דבר שעובר ליד הים (במיוחד בתחום הצבאי)  האלמנט שמגן טוב יותר הוא ,קדמיום.  (CADMIUM (

קדמיום מקריב כמו אבץ , אבל עושה עבודה טובה יותר , במיוחד בסביבה קשה . בעולם של מתכות , אנו משתמשים בתאי הבדיקה ליצור תנאי אקלים מסוימים . אם נשים מסמר ללא ציפוי בתא עם ערפל מלח ומים, למשל, הוא יחליד בתוך דקות.  נוסיף אבץ , והוא יחזיק במשך כ 96 שעות . נוסיף קדמיום  והוא יחזיק  במשך 500 שעות –כמעט פי חמש עמיד יותר !

בגלל איכותו, לקוחות רבים מעדיפים לרכוש מוצרים עם קדמיום . זה כולל את הצבא שעושה שימוש בתנאי סביבה קשים – מטוסים, כלי רכב, ציוד אלקטרוני, כלי נשק. תעופה מסחרית גם משתמשת בקדמיום בהגנה על מטוסים מפני קורוזיה בקיצוניות של טמפרטורה ולחות, שמירה נגד קורוזיה הנגרמת על ידי דחיסות של לחות ואוויר.

קדמיום הוא באמת חלק מהגנה על חיי אדם. אז למה זה לא שם בטוח? מסתבר, שלגיבור יש צד אפל. קורבן כפי שהוא, אפשר לומר שקדמיום הוא האביר האפל של המתכות. גילינו לפני עשרות שנים שישי בו רמה מסוימת של רעילות. כתוצאה מכך השימוש בקדמיום ירד. חלק מהמדינות אף החרימו אותו לחלוטין.

תמונה Cadmium D-sub Positronic :

יש בעולם תנועה לשקול את סוף החיים של מוצרים אלקטרוניים . אם יש פריט תקול או שנשחק לאורך זמן, יהיה כל האלמנטים שלו בסופו של דבר אובסוליטים ומושמדים? זו שאלה חשובה, למען הילדים שלנו . אין ספק, הלקוחות צריכים לדעת מה יש במוצרים שלהם, כי לכל דבר יש סוף חיים.

האם יש תחליף מתאים עבור קדמיום? כן,  פלדת נירוסטה הינה אחת (STAINLESS STEEL) . יש לה תכונות אנטי קורוזיה, אנטי חלודה ומספק חיבורים חשמליים מאובטח ביישומים התובעניים ביותר. נירוסטה נוגדת קורוזיה כי היא מכילה מינימום של כרום 10.5 אחוזים, ויוצרת שכבת אינרטית של תחמוצת כרום. אנחנו אוהבים נירוסטה, ומשתמשים בה בו באופן קבוע ברכיבים  ,אבל זה כבר סיפור אחר.

התעשייה פיתחה חלופות אחרות , כן. הם גם מחומרים מקריבים, ואילו פחות מגינים מקדמיום, אך הם עדיין טובים מספיק עבור יישומים רבים. הם עדיין לא מספיק זמינים כיום  ולכן הם עדיין מאוד יקרים.

קדמיום עדיין נשאר מרכיב חשוב בעסק שלנו להפוך מחברים אלקטרוניים עבור יישומים הדורשים תנאים קשים, שבהם תקלה היא לא אופציה. לעת עתה , זה נראה שישאר כך – חלק קטן, מחושב מאוד ומטופל בזהירות, אבל חיוני לחלוטין כדי להגן על חיים.

עכשיו אתם יודעים קצת יותר על הקדמיום ,האביר האפל של המתכות,מקריב,מציל חיים ,אנא טפלו בו בזהירות !




סדרת ה HQA – איכות TDK מגיעה לשוק הצבאי

תעשיית המכשור הצבאי הינה ענף מיוחד שמאז ומעולם היה שונה מכל תעשיה אחרת בגלל הדרישות המחמירות והספציפיות לכל מוצר. זאת הסיבה שבתחום זה יש צורך במרכיבים באיכות הגבוהה ביותר. כל המרכיבים בלי יוצא מן הכלל במערכות צבאיות צריכים להיות אמינים ומהימנים, אחד המרכיבים העיקריים הוא ספק הכוח. ובהמשך לארכיטקטורה הספציפית של חלוקת הכוח , והימצאות של מקורות אחסון אנרגיה ביקוש משמעותי נוצר בדיוק עבור ממירי המתח DC.

מכיוון שאין הרבה יצרנים משמעותיים של מכשור מסוג זה , עומדת בפני מהנדסי הפיתוח משימה לא קלה בבחירת הרכיבים המתאימים. החברה המובילה בעולם בייצור של ספקי כוח תעשייתיים הציבה בפניה כמטרה להקל על המשימה הזאת ולהרחיב את מגוון הרחב של ממירי המתח DC-DC , מסדרת HQA  שהוצגו לראשונה ב 2016 ועליה תוכלו ללמוד במאמר זה.

המבנה של ה DC-DC מסדרת HQA, הינו אופייני למדי עבור מודולים של QUARTER BRICK , המתאמים  ליישומים כמו MIL-COTS.

כפי שניתן לראות, ישנם שתי גרסאות של מארזים ששונים זה מזה בפרופיל הבסיס. מה שמאפשר למפתחים למצוא את הדרך המתאימה ביותר והאופטימלית ביותר של חיבור הממיר לבסיס המערכת  או לרדיאטור קירור ובכך להבטיח קשר תרמי טוב. המידות של הגרסה עם מצע שטוח 60.6 x 55.9 x 12.7 מ”מ, מודלים ללא מסגרת תואמים את פורמט QUARTER BRICK עם מידות 60.6 x 39 x 12.7 מ”מ.

גוף המכשיר אטום, בשילוב 2 מרכיבי מילוי: רוב שטח הגוף מכוסה במילוי המכיל סיליקון עם יכולות בידוד גבוהה . בחלל שבין המרכיבים שחשופים לחום מוגבר, ופלטפורמת האלומיניום מתווסף חומר בעל התנגדות תרמית נמוכה פי 10. תהליך הייצור מורכב ויקר זה מבטיח חילופי חום מאוזנת ואחידה יותר והגנה מפני התחממות יתר.

נכון להיום סדרת ה HQA מוצגת עם מתחי יציאה אפשריים של 12,24,28  ו 48 וולט עם הספק מרבי של  120 וואט. מתח הכניסה הינם מ 10 ועד 40 וולט , ולמודלים של 48וולט ביציאה מתחי הכניסה הם 18-40 וולט. יחד עם זאת המודולים יודעים לספוג מתח של עד 50וולט למשך 1 שניה. לממירים ישנם כמה תכונות מתקדמות כגון: הדלקה/כיבוי מרחוק ושינוי של מתח היציאה בעזרת נגד משתנה. כיבוי/הדלקה מרחוק עובדת עם לוגיקה הפוכה , כלומר סיגנל נמוך או קצר מדליק את המודול , סיגנל גבוה או נתק הממיר כבוי. שינוי מתח היציאה ניתן לממש בעזרת נגד משתנה או פוטנציומטר שמתחברים בין החיבורים TRIM ואחד ה SENSE.

ניתן למצוא את סכמת החיבורים המומלצת באיור 2. ניתן למצוא את מספרי היציאות ואת משמעותם באיור 1. ניתן לראות את אחד האפשרויות חיבור המודול. הרכיבים C1,L1,C3,C4 הינם רכיבים אופציונליים והצורך בשימוש הינו בהתאם לדרישה לתאימות אלקטרומגנטית של המוצר.  חיבור ה PC ו R  תלוי בשימוש בפונקציות הכיבוי וההדלקה מרחוק ופונקציית הכוונון של המתח ביציאה.

איור 2 . סכמת  החיבור המומלצת למודול HQA

איור 1 . טבלת החיבורים של המודול HQA

מס’ סימון פונקציה
1 +Vin מתח הכניסה +
2 On/Off פונקצית החיבור הדלקה\כיבוי
3 -Vin מתח כניסה (הדק -)
4 -Vo מתח יציאה (הדק -)
5 -Sense משוב (-)
6 Trim כניסת כיוון מתח
7 +Sense משוב (+)
8 +Vo מתח יציאה (הדק +)

בממירים ישנם גם פונקציות הגנה: הגנה מפני צריכת זרם יתר , הגבלת זרם היציאה כאשר יש קצר ,  הגנה מפני חימום יתר של הרכיבים הקריטיים. ההגינות כוללת גם את ההדלקה האוטומטית , כלומר הממיר חוזר לפעולה לאחר חזרתו למצב עבודה הרגיל.

ניתן למצוא באיור 3. את סכמת העבודה של הממיר. בממירים אלו משתמשים בטופולוגיה הנקראת forward Convertor  , אך במקרה זה נוסף גם מודול אקטיבי של איפוס השטף המגנטי בשנאי המיתוג (  (active clamp transformer reset . בזכות המודול זה ניתן לרדת בזרם המקסימלי דרך הטרנזיסטור 1Q , ובכך המיתוג הפך להיות “רך יותר”. הרכיבים העיקריים של הסכמה הזאת הינם קבל ה CCL ונגד נוסף QCL , המאפשרים לאפס את האנרגיה המגנטית השמורה של בשנאי וליצור כיוון ההפוך של השטף המגנטי. כתוצאה מכך הסבירות של ששנאי 1TR יפעל במצב רוויה קטנה מאד והעומס על המתג הראשי Q1 פוחת ומגדיל את היעילות הכוללת של הממיר .

איור 3

על מנת להגביר את האמינות של פתרונות כאלה , לעיתים מוסיפים הגבלה של זמו המיתוג המירבי בכדי שהשנאי הראשי יעבוד באזור הנוחות מבלי שיכנס למצב הרוויה שהוזכר לעיל. בסכמה של HQA , הגנה כזאת מסופקת ע”י מדידה ישירה של הזרם המגנטי במעגל ה QCL .  פתרון זה מאפשר לנו להימנע מהשלכות בלתי רצויות על יציבות חוג המשוב המתעוררות כאשר תיקון אות ה PWM מוגבל. אמצעי נוסף לשיפור האמינות הוא התראת החום של השנאי ושל הטרנזיסטור Q1 שמגיע מהחיישן טמפרטורה נפרד ובודק מול הבקר הזעיר ( מיקרוקונטרולר)  את הערכי העבודה המותרים שלה.

בניגוד לרוב הממירים הממותגים בשוק , משוב ויוצרות של האות (PWM ) מתרחשת באמצעות בקר זעיר (מיקרוקונטרולר)  אנלוגי בחלק המשני של המעגל. בזמן שבחלק הראשוני של המעגל האות עוברת דרך טרנספורמטור זעיר TRCONT  , המאפשר שוב, להתרחק מהאופטוקאפלרים שמשתמשים בהם בדרך כלל. הטכנולוגיה הזאת מגבירה את האמינות ואת היציבות של ממיר במיוחד תחת טמפרטורות שונות ותנאי קרינה שונים.

היעילות של המעגל משופרת גם על ידי החלפת מרכיבי ההספק ששונו מסוג פסיבי לסוג אקטיבי, כאשר כל המתגים האקטיביים נשלטים על ידי מיקרו-בקרים אנלוגיים הממוקמים בחלקים הראשוניים והמשניים של המעגל, ללא שימוש במעגלים החיצוניים המורכבים יחסית, ובכך חוסכים מקום בחלל הפנימי , מפשטים את הארכיטקטורה וממזערים עיכובים זמניים.  במקביל, כדי להגביר את האמינות של התקנה ותפעול של מודולים, מיושמים מעגלים העומדים בסטנדרט TSSOP (Thin Shrink Small Outline Package)) במקום המעגלים הפופולאריים יותר נכון להיום מסוג QFN  (Quad-Flat No-Leads).

בדיקות ייצור:

תהליך בדיקות הייצור של מוצרים HQA שנועד לזהות כשלים מוקדמים ובדיקת איכות  מחולק ל 2 סטנדרטים: תוכנית סטנדרטית (קטגוריה “S”) ואת התוכנית של הקטגוריה “M”, (בדיקות קשיחות מוגברת).

בתכנית הסטנדרטית, לאחר שעבר בדיקה ויזואלית, כל מודול עובר בדיקת מתח גבוה לקשיחות הבידוד, שבו מסופק זרם קבוע של 2250VDC ליציאותיו מהכניסה והיציאה.

לאחר מכן, במהלך הבדיקה הפונקציונלית בתנור עם הספק המוצא של 50w  ומתח כניסה של V40, מייצרים שינויים בטמפרטורות עם הבדלים בין 18 ל -60 מעלות צלזיוס במהירות של 15 ועד 30 מעלות לדקה והשהיה של 18 דקות בנקודות הקיצוניות.

מחזור הבדיקה מתרחש בטמפרטורת בסיס נתונה של 100מעלות למשך 24 שעות. עוצמת העומס והקירור יכולה להשתנות ומשמשת כגורמי בקרה.

בדיקה עבור טווח טמפרטורות ההפעלה שואפת לאמת את האמינות של ההתחלה של הממירים בנקודות הקיצוניות של הטווח. באמצעות התקן טרמי המותקן על משטח הספיגה הטרמי בנקודת הטמפרטורה של המדידה, נקבע את הערך ל -40̊С, ולאחר מכן + 115̊С ומספקים את ההספק במספר נקודות של טווח המתח.

תוכנית בקטגוריה “M” נבדלת על ידי  מחזור בדיקה שנמשך 96 שעות במקום 24, והבדיקה הפונקציונלית בתנור כוללת שינויים בטמפרטורה ממינוס 20C במקום 18C , ותחילת הבדיקה מ-55 במקום -40. בנוסף לכך תכנית הבדיקות בקטגוריה M כוללת גם מבחן טמפרטורה נוספת במצב כבוי: כל מודול ממוקם בחדר ועובר 10 מחזורים עם שינוי טמפרטורה מ -65̊і 100̊ї במהירות של 30̊іmin / דקה הפסקה של 30 דקות בנקודות הקיצוניות.

בהתאם לבדיקות המפורטות מעלה, ניתן להזמין את המודולים HQA120 בשתי גרסאות אופציונליות: “S-Grade” ו- “M-Grade” (בהתאמה, האותיות “M” ו- “S” במק”ט המודל), כפי שמוצג בטבלה 2.

טבלה 2. סדרת HQA

דגם טווח מתח כניסה מתח מוצא זרם יציאה עיגון חיצוני סוג תוכנית בדיקה
HQA2W120W120V-007-S 9-40 12 10 כן סטנדרטי
HQA2W120W120V-007-M 9-40 12 10 כן מורחב
HQA2W120W120V-N07-S 9-40 12 10 לא סטנדרטי
HQA2W120W240V-007-M 9-40 24 5 כן מורחב
HQA2W120W240V-007-S 9-40 24 5 כן סטנדרטי
HQA2W120W240V-N07-S 9-40 24 5 לא סטנדרטי
HQA2W120W280V-007-S 9-40 28 4,2 כן סטנדרטי
HQA2W120W280V-007-M 9-40 28 4,2 כן מורחב
HQA2W120W280V-N07-S 9-40 28 4,2 לא סטנדרטי
HQA24120W480V-007-S 18-40 48 2,5 כן סטנדרטי

ההבדל בין הגרסאות אלה הוא לא רק בתוכנית הבדיקות שנערכות במפעל, אלא גם בשימוש של רכיבים רגישים לטמפרטורות נמוכות. ב גרסאות ה M, משתמשים אך ורק במעגלים אשר אושרו ע”י היצרן לטמפרטורות עבודה של -55C.

הסדרה נבדקה גם על עמידות העבודה בלחות ורטט בהתאם לדרישות MIL-STD-202G (שיטה 201A ו- 213B), ומאושרת ל- RoHS2, IEC / EN / UL / CSA 60950-1 ו- CE מסומנים בהתאם להוראות האיחוד האירופי לציוד מתח נמוך. היעילות של כל דגם תלויה בזרם המוצא ובערך מתח היציאה ובעלת ערך יעילות ממוצע של 90%.

בשל המאפיינים והאמינות הבדוקה של המודולים HQA ניתן לשלבם בקלות בציוד תעשייתי , מסחרי, מערכות תחבורה, התקני תקשורת, וגם בעשיות הצבאיות.

ראוי להוסיף כי בשל תדירות מיתוג קבועה למודולים יש ספקטרום תדר צפוי של רעש הכניסה ולכן אינם דורשים מספר רב של רכיבים חיצוניים. מאפיינים מפורטים יותר ותוצאות המדידה ניתן למצוא במפרט המלא שזמין בכתובת https://tdk-lambda.co.il/products/dcdc-converters/  תחת קטגוריית המוצר DC-DC




מצלמה לאחיזת שטח בעלת רזולוציה גבוהה מאוד ובתחום ספקטרלי SWIR

בחירת טכנולוגיה מתאימה:

נכון להיום, ישנם מספר אופציות לפיתוח מצלמה בעלת רזולוציה גבוהה של כ-1000Mpixel בתחום הנראה, אמנם לא באמת מתאימים לתחום ספקטרלי SWIR מכיון שהסנסורים יקרים במיוחד, לכן אופציות לפיתוח כזו מצלמה בתחום SWIR הינם מוגבלות יותר.

יש אמנם דרכים פרקטיים שמאפשרת לפתח מצלמת SWIR ברזולוציה גבוהה שלכ-1000Mpixel. בטכנולוגיה הנוכחית ובמחירים סבירים.

נדון באופציה זו:

ישנן בעיקרון 3 דרכים לפיתוח מצלמה:

1-סנסור שטח בודד (single area sensor)

2-מערך של סנסורי שטח רבים (multiple sensors array )

3-סנסור קווי בודד (single linear sensor)

1-סנסור שטח בודד: רוב המצלמות משתמשות בסנסור שטח יחיד, אמנו הרזולוציה של סנסור כזה רחוק מלהגיע למילארדי פיקסלים, לכן, טכנולוגיה זו אינה מתאימה למצלמה המדוברת.

2-מערך של סנסורי שטח: ניתן אמנום לצלם ע”י אוסף של מאות סנסורים שטח ולחבר את כל התמונות ע”י תוכנה מיוחדת (Image stitching) כך ניתן להגיע למילארדי פיקסלים. למרות זאת, יש בטכנו’ זו מגרעות רבות:

-חוסר אחידות בתמונה

-דרישות גדולות מאות בעיבוד נתונים המגדילים ומיקרים את החומרה ואת כמות התמונות לשניה
(Frame Rate) לנמוך במיוחד.

-מספר רב של סנסורים הינו פתרון יסים לסנסורים זולים. לא ניתן באופן מעשי לבנות מערך של סנסורים SWIR מכיוון שמחיר מצלמה מורכבת כזו יהיה בלתי מעשי.

לפתרון זה אני קורא brute force. הקונספט פשוט אך המימוש כבד, מגושם, יקר ורחוק מאופטימלי.

3-סנסור קווי בודד: סנסורים קוויים אינם נפוצים אלא לצרכים מיוחדים, בדרך כלל תעשייתיים, אומנם לבנות מצלמת SWIR בעלת רזולוציה של אלפי מגא פיקסליםבמחיר סביר הינה גם צורך מיוחד.

מנקודת מבט טכנולוגית, לסנסור קוו מספר פיקלים נמוך, נמוך אף יותר מסנסור שטח שקיים היום. רק לדוגמה סנסור קווי בעל 12000*50 פיקסלים הינו בעל רק 600000 פיקסלים ובטכנולוגיה של היום אנו מסוגלים לבנות סנסורים בתחום הSWIR ברזולוציה של מספר מגא פיקסלים. כך שסביר שמחירו של הסנסור יהיה נגיש.

ע”י סנסור קווי של 12000  פיקסלים אורך ניתן יהיה להגיע לרזולוציה כוללת עבור תמונת קו אופק של כ-    1000 מגא פיקסלים ע”י סריקה של כ-80000 שורות.

כך נוכל לכסות שטח פנורמי של 12000*80000  פיקסלים.

אני אבחר פטרון זה כפטרון הפרקטי היחיד עבור מצלמה לאחיזת שטח בעלת רזולוציה גבוהה מאוד ובתחום ספקטרלי SWIR.

מצלמה בעלת רזולוציה של 1100MegaPixels

ממוש המצלמה:

לצורך ממוש מצלמה כזאת יש להתמודד עם מספר בעיות:

-קצב זרימת הפיקסלים (Acquisition Pixel rate )

-עיבוד ואגירת התמונות (On-The-Fly image processing)

-בחירת אזורים בעלי ענין לתצוגה (ROI display)

קצב זרימת הפיקסלים: עבור מצלמה שכל frame שלה 1000Mega pixel ו קצב מינימלי של רק 14 Frames/second ישנו צורך במעבר נתונים של 28GB/s. גם עיבוד הנתונים צריך להיות בקצב דומה.

לצורך זה יש להשתמש במספר רב של ערוצי ADC במקביל ולקבל את הנתונים ע”י FPGA מכיוון שאין מעבד שיכול לקבל כזה כמות של Data ולנווט אותה למשאבים המתאימים.

עיבוד ואגירת התמונות: לאחר שהdata התקבל בFPGA יש אפשרות לעבד אותה ולאגור אותה בזיכרון לצורכי אנליזה ותצוגה. חלק המעיבודים יכולים להיות:

-הדגש של אזורי עניין ברזולוציה מקסימלית והורדת רזולוציה באזורים שאין בהם עניין מיוחד

-זיהוי תנועה

-זיהוי אמצעי לחימה

-זיהוי התנהגות לא שגרתית

-זיהוי מבוקשים

-וכדומה

בחירת אזורים בעלי ענין לתצוגה:  תמונה בגודל של כ-1000Mega pixel לא ניתן להציג בשלמותה בשום מסך וגם שאין עניין לראות את כל פרטי הפרטים של כל התמונה כל הזמן, לכן יש לבחור את האזורים בעלי העניין.

אזורים אלה יכולים להיות מקומות אסטרטגיים כגון: דלתות, בתים מסוימים, חלונות מסוימים ולא כל עץ או גינה.

גם ניתן לבחור אזורים ע”י זיהוי תנועה.

על גבי תמונה בגודל כזה העיבוד צריך להתבצע ע”י FPGA בחומרה ומבוקר ע”י מעבד. כך המעבד בתפקיד החכם האיטי והFPGA בתפקיד הטיפש המהיר, שניהם ביחד יכולים לעשות את כל העיבוד הנדרש בקצב המתאים לתמונות (Frames) בגודל של כ-1000Mega pixel.

דוגמא של פיתוח דומה

פותחה בעבר מצלמה לאחיזת שטח בעלת רזולוציה של  1100Mega pixel בתחום הנראה בשנת 2008 שקיבלה פרס מקום ראשון ב2009 , בתחרות לבטחון עולמית (Global Security Challenge) שפותחה על ידינו בגלובל מו”פ בע”מ . יש לציין שב2008 לא היה מספיק זיכרונות מהירים בגודל הנחוץ כך שהעיבוד שנעשה בFPGA נעשה תוך כדי הסריקה ללא צורך בזיכרון תמונה, אשר גרם לקושי נוסף.

בהמשך תמונה של האב-טיפוס:




סינרגיה , זה שם המשחק

אין זה סוד שהשוק הביטחוני גדל משנה לשנה בקצב מעורר התפעלות ומובל ע”י המעצמות העולמיות שבו גם ישראל לוקחת חלק לא קטן ואכן התעשייה הביטחונית הישראלית הינה חלק משמעותי מקבוצת האיכות העולמית המובילה.

אתגרי התעשייה הביטחונית מחייבים פתרונות גם בחברות אזרחיות המציעות תכנון וייצור משלים עם רמת ידע וניסיון גבוהה ביותר, תוך עמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר הנדרשים בתעשייה הביטחונית ומביאה לתעשייה הביטחונית ערכים רבים הנוגעים לייצור המוני, ידע מסגמנטים אחרים ושילובם בפתרונות המוצעים.

הסיוע הצבאי לישראל במיליארדי דולרים הולך וגדל משנה לשנה, אך אליה וקוץ בה, ארה”ב בתמורה לסיוע מבקשת שחלק נכבד מהייצור יתבצע בתוך ארה”ב. התעשיות הביטחוניות הישראליות ממשיכות לעשות חייל ומוכרות למדינות רבות, במיוחד בהודו, שגם הן בתמורה קושרות את החוזה בייצור בתחומם.

תמונה: פלקס

חברות גלובליות עם בסיס חזק בישראל מאפשרות פתרונות כמעט בכל נקודה בעולם כמו פלקס שמאפשרת פתרון כמעט בכל אחד מ110 האתרים הפזורים על פני 30 מדינות, תוך ליווי ישראלי איכותי . היכולת לבצע את הסדרות הראשונות בישראל, תוך הקפדה על כל תנאי העברת מוצר מפיתוח לייצור, ניתוח תהליכים וכשלים ושימוש בכלים הקיימים בחברות גלובליות כמו פלקס, מקל בצורה משמעותית על הפתרון הכולל שפלקס מביאה ללקוח.

חברות הדיפנס הגדולות בישראל נהנות מפתרון זה ועוד יותר נהנות החברות הבינוניות והקטנות שלהן אין תשתית ייצור בעולם.

פלקס הינה חברת ההרכבות האמריקאית הגדולה ביותר בעולם, כאשר הסניפים הישראלים בהובלת מרכז התכנון והייצור בפתח תקווה משמשים היום כמרכז מצוינות לתחום הצבאי בארץ ובעולם, מעבר לפתרונות שפלקס מספקת לחברות בישראל, אנו רואים דרישה הולכת וגוברת לפתרונות לחברות בינלאומיות המחפשות פתרון בחברה שיש לה את היכולת, הניסיון ולא פחות מכך עומדת בכל הסטנדרטים הצבאיים מצד אחד והקפדה ללא פשרות על ייצור ותכנון בסטנדרטים בינלאומיים.

הדילוג בין השוק הביטחוני לשוק האזרחי מביא יתרונות רבים, לדוגמא מומחיות האתר בכל נושא ההקשחה מתאים לשוק הביטחוני אך במקביל נדרש ע”י תעשיות לא מעטות כמו התעשייה הימית, האווירית ותחום הרכב, ואכן פלקס בעצם היותה חולשת על מספר רב של תעשיות, יודעת להשתמש בידע לטובת כולם.

אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שתוכנן ע”י מרכז הפיתוח של פלקס בפתח תקווה ומיוצר במקביל על ידי 2 מתוך שלושת מפעלי הייצור של פלקס בישראל, בוצע ומיוצר לטובת אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם שביקשה פתרון להעברת מידע בצורה פיזית, באופן מהיר, יעיל וזול, הפתרון נמצא ביכולות התכנון הצבאי והמומחיות בהקשחת מוצרים, שמקורם בסניף של פלקס בפתח תקווה וביכולות הייצור המתקדמות של המפעל החדש במודעין ובמפעל המתמחה בייצור צבאי במגדל העמק. התכנון המקורי שבוצע כולו ע”י הצוות הישראלי אומץ ע”י חברת התוכנה, שכולם יודעים את שמה והפך להיות אחד מפרויקט הדגל שלה.

נקודת ההשקפה של פלקס, באופן שונה מחברות אחרות, שם דגש על תכנון לייצור בצורה יעילה שמסתכם בסופו של דבר לעלויות ייצור נמוכות יותר, תוך בניית תהליך ייצורי יעיל ונכון, בניית סביבת הייצור כמו מבדקים חכמים והתקני ייצור, רובוטיקה ואוטומציה הינם חלק חשוב בייצור מוצר בצורה יעילה יותר, פלקס כ one Stop Shop מאגדת את כל היכולות בתוך הבית, אך לא חוששת להשתמש בפתרונות מדף אם נכון הדבר לטובת הפרויקט.

שיתופי הפעולה עם החברות הביטחוניות בארץ ובעולם , בשלב התכנון וכמובן בשלב הייצור ימשיך ויצמח בשנים הקרובות.

המאמר נכתב ע”י צוות פלקס בפתח תקווה, המהווה מרכז מצויינות עולמית בתחום הטכנולוגיות הצבאיות של חברת פלקס העולמית.




טכנולוגיות ויכולות שלא היו קיימות עד היום בממירי DC/DC צבאים מתקדמים

איך חברת ממירי DC/DC לא גדולה במיוחד יכולה להבדיל עצמה מאינספור יצרנים אחרים בתחום? התשובה היא Glary Power Technology.

הייחודיות של החברה באה לידי ביטוי בשני פרמטרים עיקריים: עמידה בתנאי סביבה, ופרמטרים טכניים שלא רואים כל יום.

ברמה הטכנית ישנם שלושה מאפיינים הייחודיים ל Glary Power Technology:

1) עמידה בכל סוגי העומסים, השראתי או קיבולי. (הרוב המוחלט של ממירי DC/DC מיועדים לעבוד רק בעומס אומי טהור)

2) יכולת לעבוד בתנאי עומס משתנים בין 0-100% בקצב שינוי גבוה.

3) יכולת לחבר מספר רב של ספקים במקביל להכפלת הספק מוצא ללא רכיבים נוספים.

ברמת התכונות הסביבתיות, המוצרים עומדים בטמפרטורה עבודה של  +125 -55

וכן בהפרשי לחץ בין 1mBar ל 100Bar

Glary Power Technology, היא חברה פרטית שהוקמה בשנת 1999.

תמונה 1: Pulser

כל מוצריי החברה מפותחים ומיוצרים ב Taiwanבעיר שנקראת Taichung.

החברה מייצרת ממירים מבודדים (DC/DC) בהספקים של 40W-2000W.

המוצרים מתכתיים, אטומים הרמטית בשישה צדדים.

ל Glary Power Technology יש קיבולת יצור של 30,000 ממירים לחודש.

לחברה מספר פטנטים בתחום טופולוגית המרת הספק…. חלקם מופיעים ישירות באתר;

Zero-Voltage-Switching (ZVS), Synchronous-Rectifier (SR), Trans-Filter topology, Buck reset forward topology

בנוסף לעיל, על ידי שימוש בווריאציה לשיטת ידועה droop current sharing

Glary פיתחה טופולוגיה שבה ניתן לחבר מספר רב של ממירים במקביל, ישירות ללא צורך ברכיבים נוספים.

המוצרים הם מגודל Brick 1/32 ועד גודל Full Brick, וגם מארז משושה ייחודי בגודל של כ 1/2 שקל להספק שלW 120.

אחד המוצרים החדשים ביותר הוא מוצר שנקרא. Pulser זהו מוצר של 300W באריזת Brick 1/8. מוצר זה תוכנן במיוחד עבור עומסים משתנים במהירות והוא מתאים במיוחד לאפליקציות של מכ”ם, מגברי RF או יישומי לייזר בפולסים. המוצר יכול לקבל שינוי בעומס בין 0-100% של הזרם בקצב שינוי של 2.5A/uS עם לא יותר מסטיית של 8% במתח המוצא למשך 40u/Sec (ניתן לצמצם עד 3% סטייה במתח עם חיבור של קבל בערך של2200uf למוצא). בנוסף המוצר מתאים גם לעומסים קיבוליים וגם השראותיים.

טמפרטורת הפעולה של רוב המוצרים היא מ -55 עד +125c עם כמה משפחות מוצרים מ  -60 עד 130c+.

עמידה בלחץ אטמוספרי. כמה משפחות נבנו לעמוד בטווחי לחץ מדהימים של בין 1mBar ל 100Bar .. .. או בין 1,000 מטרים מתחת לפני הים עד לגובה החלל החיצון.

הסיבה לכך היא כי בעבר Glary מכרה מוצרים רבים המשמשים לראש של קידוחי נפט. בבטן האדמה טמפרטורות גבוהות הן הנורמה, כמו גם הנורמה לטמפרטורות נמוכות עבור מוצרים שפועלים במטוסים.

מתחי הכניסה הם בטווח צבאי רגיל Vdc 16-40 עם V50 transient למשך 200mSec .

נצילות המוצרים נע בין 92-94%

מחיר המוצר הוא מאוד תחרותי מול שני המתחרים העיקריים בתחום (Vicor, Synqor).

מדוע החברה לא ידועה בארץ ובעולם כיצרן ספקים צבאיים למרות שמוצריה גם עומדים בדרישות הצבאיות וגם מחיריה תחרותיים מאוד? העובדה שהחברה היא יצרנית פרטית מ Taiwan שמפתחת ומייצרת מוצרים שהם בפועל Mil “לא יושב טוב” עם השכן הגדול מאוד מצפון מערב. לכן, למרות העובדה שהמוצרים עונים ועולים על כל מפרט רלוונטי של ה Mil עבור ממירי הספק, ושהמוצרים פועלים כיום בתנאי עבודה קיצוניים החברה לא יכולה להכריז על המוצרים ככאלה.

תמונה « E32 & E08 Series :2

לעובדה הזאות יש גם כמה יתרונות בולטים.

1) כל מוצרי Glary Power Technology מסווגים כמו מוצרים אזרחיים. אפילו הצהרת EAR99 לא נדרשת.

2) על מנת לפצות על “היעדר תעודת הסמכה צבאית” Glary מספקת מפרטים טכניים בפירוט רב מאוד.

כל נתוני ההספק, נצילות, עבודה בתחומי טמפרטורה, קרינה אלקטרומגנטי EMIוכדומה.

לבסוף התמיכה הטכנית של החברה ונציגיה בארץ יוצא מהכלל … וכל אדם שעובד עם רכיבי וממירי הספק יודע שבסוף היום מה שקובע זה התמיכה והפרטים הקטנים. בתחום הזה החברה נותנת מענה טוב מאוד מאוד.

למידע נוסף על מוצרי ויכולות של Glary Power Technology ניתן ליצור קשר עם תמיר גיל-עד tamirg@appletec.co.il 0546810089 או Appletec 09-7498777