ביקב רד פואטרי שותלים את היין בכרם

שוב עבר עלי יום מרתק בו למדתי הרבה, כי הרי בכל מה שקשור בעולם היין לומדים ולומדים ואף פעם לא יודעים הכל. הפעם ביקרתי ביקב רד פואטרי הנמצא בחוות טל הסמוכה לכרמי יוסף שבה גם משתלה לשתילי גפן. הייתי אורחו של דובי טל, היינן ומבעלי החווה ושל אשתו אורנה.
דובי טל נולד  ב1953 ברחובות בבית של פרדסן.
“יעקב אהרונוביץ הסבא שלי היה פרדסן גדול.” אומר דובי. בגיל 4 עברה המשפחה לתל אביב בעקבות האב שפרש משרות בצבא קבע ועבר לעבוד במשרד הביטחון, בפיתוח וברכש מערכות נשק של חיל הים.
 ישבנו תחת עץ ענק סמוך למשתלת שתילי הגפן שבחווה, טעמנו את יינות היקב שופעי הריחות ועמוקי הטעם ודובי סיפר לי את סיפור החווה והיקב שלו.
“משק טל הוא משק פירות חקלאי גדול של ענבי מאכל, ענבי יין , אפרסקים, תאנים, גויאבות תאילנדיות, שסק,  נקטרינות, מישמש, אגסים ועוד. משתלת גפן  שלנו הוקמה לפני כ40 שנה. עצי הפרי הרבים שבחווה עטופים היו בעת ביקורי בפרחים קטנים וורודים שופעי צוף ומראם מרהיב.
כרמי הענבים הראשונים במקום נשתלו ב1950. האדמות היו שטחי גבול המדינה ועד היום סובלים בחווה מגניבות טרקטורים וציוד אזרחי.
לאבא, אלכס טל, היה שותף בשנות השישים ביקב כרמיה שהקימו יחד במקווה ישראל.  אשת המכירות של היקב הייתה הללה, האם,  והענבים הובאו ליקב מכרמי החווה.
דובי: “הגעתי הנה ב1975 כשהשתחררתי מהצבא, משרות בנחל, מהקטע של החקלאות המתקדמת. הגעתי ושיניתי את המשק של אבא שלי. בנינו את המשק מהתחלה. באותה תקופה התגלתה אצל אבא מחלת הסרטן אך זה לא עצר אותנו מלהיכנס לפרויקט נטיעה גדול מאוד של ענבי מאכל לייצוא. לאט לאט עקרנו את כל הכרמים של היין מפני שהם לא הביאו פרנסה. נשארנו בלי ענבי יין לחלוטין במשך הרבה שנים.
עם העבודה במשתלה התחלתי לראות שבארץ מתרחש מהפך גדול מאוד בענף היין. הגיעו לארץ זנים חדשים שלא היו ידועים כאן עד כה. בשנות ה60 אבא שלי גידל רק קריניאן, גראנש ומוסקט אלכסנדרוני. בשנות השבעים המאוחרות התחילו להגיע הזנים הצרפתיים קברנה סוביניון, מרלו ועוד. מה שבעיקר חשוב זה שהגיע הרבה חומר נקי מווירוס מחו”ל ששדרג את כל הכרמים והרים את איכות הכרם והענבים. בעקבות זאת התחילה המהפכה ביין בישראל.”

“מה זה בעצם ווירוס ולמה הוא גורם?” התעניינתי. ודובי ממשיך בהרצאתו ברצינות ובגילוי ידע רב בנושא: “הקימו חווה של הזרע ביזרם ליד נתיבות ומאקלמים שם את אותן כנות חדשות שמגיעות וזנים וקלונים מבוררים. מתחיל סיפור של הגנת הצומח שמטרתו לשמור את הזנים נקיים מוירוסים. הווירוס שפוגע בגפנים גורם להם להשתנות מבחינה גנטית והוא הורג אותם מבפנים. הוא מוריד את איכות הענבים  ומוריד את המטבוליזם של הגפן. הצמח המודבק מעביר את הווירוס לצאצאיו דרך הרכבות הגפן שעושים ממנו. במקרים כאלה מקבלים יינות שונים מאותו זן. לניקיון הכנות יש חשיבות עליונה באיכותו של היין.”
דובי:”במקביל להגעת הזנים החדשים לארץ התחילה להיות לנו בעיה של מים במשק. צריך יותר מים למטעים ולענבי מאכל ואז התחלתי לשתול ענבי יין הדורשים פחות מים.”

ומתי התחלת לייצר יין בעצמך?
דובי :”לפני 10 שנים התחלתי לעשות יין בעזרת מיכאל שטרים, חוקר במכון וולקני, שהדריך אותי בבסיס עשיית היין. המשכתי לבד עם ספרות וידע שאספתי מהעולם. אין לי מדריך יינן על שעובד ועוזר לי. אנחנו חיים בתקופה של התפוצצות בידע. אני מבקר הרבה בתערוכות יין  ונפגש עם יצרני  יין. אדם חייב כל הזמן לבדוק את עצמו בכל שלב שהוא עושה משהו. אל תחכה לזרי דפנה ואל תעצור. כל הזמן צריך להתפתח. צבירת הידע מתבטאת  גם בהתקדמות בייצור יין איכותי.
אני שותל את היין בכרם. קודם כל מתאימים את הזן לאדמה שרוצים לשתול, למדרון, לאיכות הקרקע. שרדונה, למשל, שנטוע באדמה חרסיתית יהיה בעל טעם יותר מעודן משרדונה של אדמת גיר. יש המון דקויות שכנות שונות של גפנים נותנות. ישנה כנה שנותנת יותר צבע, או כנה שנותנת אשכול יותר פתוח. את כל זה אני מביא בחשבון כשאני מתכנן מה לשתול ואיפה. לכל אזור שתילה אני משתמש בכנה אחרת.
אני שותל בכרמים שלי עוד זנים כדי ללמוד עליהם ועל היינות שניתן להפיק מהם. יש לי למשל, את הטמפרניו ואת הברברה שהם זנים מעניינים שכבר עשינו מהם יין.”
ערכנו סיור מקיף בין מטעי עצי הפרי ובכרמים וניראה שדובי מכיר אישית כל עץ וכל שתיל שבמקום הגדול הזה.
על השולחן שלפני הונחו בקבוקי היין של יקב רד פואטרי. כולם עטופים ברשת פלסטיק ובחלק העליון של החזית נמצא חותם צבעוני משעווה שיוצרה משרפי עץ אלון. אריזה זו היא ייחודית לרד פואטרי
ביקב מייצרים כיום כ15,000 בקבוקים בשנה. עשרות רבות של חביות נמצאות באולם  החביות המקורר של היקב. היין מתיישן בהם כשנה עד שנתיים, תלוי בזנים ובגיל החביות. מהחביות היין עובר למיכלי נירוסטה לתקופה של לפחות עוד חצי שנה. במיכל נירוסטה מגיעים לבלנד הסופי והיין עובר גם ניקוי של עצמו. הוא כל הזמן זורק חומרים השוקעים ומופרדים ע”י שפייה מהיין. אחרי שנתיים מגיע ליקב קבלן ביקבוק חיצוני שמבקבק את היין בבקבוקים.

יינות היקב
קברנה סוביניון רגיל וקברנה סוביניון רזרב שיוצא שנה יותר מאוחר ושונה בזמן ההתיישנות שלו, בחביות שהן יותר יקרות, צרפתיות. חלק גדול מהרזרב נשאר גם יותר זמן בבקבוק.
מרלו שירה אדומה עם מעט מאוד קברנה. החותם משעווה בצבע לבן  קרמי שהוא צבע של דפים של שירה.
קברנה פרנק שרונה. “לא העזתי להוציא בפני עצמו כי הוא נראה כבד מדי פלפלי מדי וריככתי אותו ע”י תוספת מרלו. שני הזנים גדלים באתו כרם אחד ליד השני באותו סוג קרקע היין ע”ש שרונה אהרון אימו של הזמר דייויד ברוזה.

דובי: “מדינת ישראל זו לא מדינה שבה קל ליזמים. אני רוצה לראות מדינה שלוקחת את ענף היין בכבוד הראוי לו ונותנת ליקבים קטנים להמשיך להתפתח ולהפוך להיות ענף תיירות וענף ייצוא. כל תייר שאנחנו מארחים פה יוצא עם חיוך והופך להיות שגריר של מדינת ישראל. היין תופס אנשים בפתיחות גדולה שקשה להגיע אליה בכל דרך אחרת. הוא משיל מאנשים את כל התחפושות שלהם ואת כל התארים שלהם כשיושבים ליד השולחן אנשים ממקצועות שונים הנפתחים ומתחברים בזכות היין ולא שוכחים חוויה זו.”
מה חסר ליקבי ישראל?
דובי: “קודם כל חסרה היכולת להתקיים כעסק חקלאי שקיים על האדמה שלו, יקב הנטוע בתוך הכרמים שלו כחלק מהמשק. אנחנו רוצים להיות על האדמה שלנו. לעשות את היין על האדמה שלנו בתוך המשק שלנו ולא נותנים לנו. המדינה רואה בזה כענף תעשייתי ורודפת את כל היקבים הקטנים בהצלחה.
לדעתי זהו הפסד כבד מאוד למדינה. כל הכיוון הזה לא נכון. הוא פשוט גורע ופוגע ביופי של המדינה כמדינת תיירות. הוא פוגע בדרך של דור חדש שרוצה להתפתח ולעבוד את האדמה של. המדינה מפריעה ליצור קשר של דורות צעירים לאדמה ולהחזיר אנשים לחקלאות. הענף שלנו הוא דרך נהדרת ליצור גאווה לאומית.

כל אורח מהעולם תמיד יספר בגאווה על היין של העיר שלו, על היין של הכפר שלו, של האזור שלו, של המדינה שלו. רק אחרי ששמעת ממנו את כל המידע הוא יהיה מוכן להיפתח גם ליין שלך. הם הולכים עם הגאווה בעולם ומביאים איתם את היין שלהם. זהו חלק מתרבות, זה משהו שצריך להפנים. חייבים לתת מקום ואפשרות גם ליקבים קטנים להתקיים לכל אורך המדינה מהנגב ועד לגבול הצפון.
אנחנו מצטרפים למשאלותיו של דובי טל ומרימים כוס לחיים, לחיי יינות ישראל.
*ישראל פרקר יזם והקים את אתר האינטרנט “השער לעולם יינות ישראל.
www.wines-israel.co.il
המוביל בענף היין בארץ.

תגובות סגורות