מה המשותף לתחנת לוטו הנמצאת בדאקר בירת סנגל באפריקה, למטה המשטרה באסטנה בירת קזחסטן ולבורסה של הודו? בשלושתם משמשות מערכות התקשורת SkyEdge של חברת גילת תקשורת לוויינים כערוץ תקשורת רחב לעולם החיצון.
מערכות אלו שמוגדרות כמערכות VSAT (Very Small Aperture Terminal) מספקות את היכולת לארגונים, משרדי ממשלה וגם לגופים פרטיים לקבל שירותי תקשורת מתקדמים כמו VoIP ושיחות וידאו באזורים בהם התשתית הקווית לא מאפשרת קישוריות לאינטרנט.
גילת הרחיבה לאחרונה את פריסת לקוחותיה למדינות נוספות באפריקה, אמריקה הלטינית וגם חבר העמים באפליקציות שונות ולפעמים מפתיעות – כמו הלוטו.
דורון אלינב, סגן נשיא לשיווק ופיתוח עסקי בגילת:”הדרישות למערכות לווייניות משתנות בהתאם לגיאוגרפיה.במדינות מתפתחות מהווה הקו הלוויני במקרים רבים את האופציה היחידה להעברת קול ונתונים. דוגמאות לכך הם בתי ספר מבודדים שבאמצעות תחנת VSAT מחברים עשרות מחשבים אישיים לאינטרנט או הבורסה בהודו שמאפשרת לברוקרים המקוונים להריץ הוראות קניה ומכירה ולקבל עדכונים. בדוגמה ספציפית זו של הבורסה בהודו שנחשבת לשנייה בגודלה בעולם, יש יתרון נוסף לתקשורת הלוויינית – והוא התמיכה האינהרנטית בשידור הודעות Multicast, דבר המאפשר לעדכן את הברוקרים בשערי ניירות הערך בקלות רבה. לעומת זאת בעולם המפותח, תקשורת לוויינים משמשת בד”כ כגיבוי לתקשורת הקווית או לאפליקציות ייעודיות כמו בתחנות הטוטו – כולל הטוטו בישראל. בארה”ב, תחנות משטרה או סניפים של ארגונים עסקיים מקושרים בערוץ לווייני גם לגיבוי וגם לשם היכולת להפיץ מידע במקביל בצורה יעילה לכל תחנות הקצה”.
רשת התקשורת הלוויינית מורכבת מ 3 מרכיבים : תחנה מרכזית (HUB), תחנות קצה (VSATs) שמתקשרות עם ה HUB וגם בינם לבין עצמם ומהלוויין. קצבי הנתונים בערוץ הלווייני הם 4 עד 6 מגה ביט לשנייה בערוץ החוזר מה- VSAT ו- 135 מגה ביט לשנייה בערוץ היורד ל- VSAT (ערוץ משותף).
התקנים המקובלים לתקשורת לוויינית הם DVBS-2 לערוץ היורד ו – DVBS2-RCS לערוץ החוזר.
גילת מספקת את הרשתות הקרקעיות לתקשורת לוויינים אך במדינות מסוימות באמריקה הלטינית כמו פרו וקולומביה גילת מספקת שירותים מלאים מבוססי תקשורת לוויינית.
האתגרים בתקשורת לוויינים שונים ביחס לערוצי תקשורת אחרים – גם ברמת המודם וגם ברמת הרשת המלאה.
ברמת המודם, נדרש להעביר סיגנל באיכות טובה שישמור על רוחב הפס בערוץ שמאופיין בפרמטרים קשים כמו ניחות גדול וזמני השהיה גדולים. ערוץ התקשורת הלווייני רגיש מאד לגשם – דבר שבא לידי ביטוי בדעיכות לזמנים קצרים.
הערוץ מאופיין גם בזמן השהייה גדול ביחס לשיטות שידור אחרות כמו WIMAX או תקשורת אופטית – מדובר בחצי שנייה ויותר. השהיה זו יוצרת קשיים ברמת הרשת, במיוחד בהקשר של הקצאת רוחב פס דינמית וניהול רמות השירות (QoS). השהייה זו של חצי שנייה בין בקשה להקצאת רוחב פס לבין ההקצאה עצמה יכולה לפגוע ביישומים הרגישים להשהיה כמו יישומי אינטרנט מעל http.
יש יישומים כמו שיחות VoIP או שיחות ווידאו שרגישים במיוחד לשונות בהשהיה (Jitter) – וליישומים אלו המערכת צריכה להיות מסוגלת לספק לאורך זמן את רוחב הפס הנדרש עם השהייה קבועה. המערכת מזהה יישומים כאלו דרך פרוטוקול SIP ובודקת בזמן אמת לפני הקמת השיחה אם הרשת הלוויינית יכולה להקצות את המשאבים הנדרשים – ורק במידה וכן תתאפשר הקמת השיחה – אחרת יתקבל צליל תפוס.
דורון אלינב:”ברמת הרשת, האתגר הוא מצד אחד לגרום לחווית משתמש טובה תוך עמידה בחוזה בינינו ללקוח להבטחת רוחב פס ומצד שני לנהל אותה בצורה יעילה תוך שימוש אופטימאלי במשאב היקר שהוא הערוץ הלווייני. אנו פיתחנו שיטות לניהול חכם של הרשת שמסוות מהמשתמש את התחושה שהוא משתמש ברשת לוויינית עם זמני השהיה גדולים. פן נוסף בניהול רשת לוויינית נובע מהריחוק הגיאוגרפי של הרשתות – התקנו רשתות באמריקה הלטינית במקומות שהגישה אליהם היא רק בעזרת מסוק – שמביא לעלויות תחזוקה גבוהות. דבר זה מחייב אותנו לרמת אמינות גבוהה ביותר בכל שכבות הרשת, ניהול הרשת בצורה מרוחקת עם מערכות אוטומטיות להתאוששות במקרה של תקלות.”
מה המגמות והכיוונים החדשים בתחום התקשורת הלוויינים?
דורון אלינב:”לאחרונה החלה מגמה להשתמש ב VSAT להעברת טלפוניה סלולארית וכיוון נוסף ומשמעותי הוא תקשורת לוויינית ניידת.
אם בעבר השתמשו בתקשורת לוויינית כערוץ להעברת טלפוניה רגילה צרת סרט – וגילת היתה מהחלוצות בתחום זה, הרי שהיום ניתן להעביר תקשורת סלולארית על הערוץ הלווייני רחב סרט למקומות מרוחקים שבהם אין כיסוי של הרשת הסלולארית. לדוגמא, ניתן להתקין בכפר מבודד תחנת בסיס שאליה יתחברו המכשירים הניידים בכפר והיא תתחבר לרשת הסלולארית במרכז דרך קו תקשורת לווייני. דוגמה לכך היא חברת Ericsson שמשתמשת בטכנולוגיה זו בתחנות בסיס מסוג Pico-cell.”
“תחום נוסף שתופס תאוצה הוא התקשורת הלוויינית הניידת – האפשרות להיות מחובר ללוויין תוך כדי תנועה. האתגר הטכנולוגי בתקשורת ניידת הוא גדול יותר – נדרשות מערכות עקיבה מתוחכמות לאנטנה הניידת כדי לשמר את הערוץ הלווייני וגם אופיו של הערוץ הוא קשה יותר בעיקר בגלל ניחותים גדולים. לטכנולוגיה זו יש יישומים רבים : אנו עובדים בשיתוף פעולה עם חברת אורביט על פרויקט בקזחסטן שמאפשר חיבור רכבות נוסעים לאינטרנט דרך ערוץ לווייני. על הרכבת יש אנטנה מתכווננת שעוקבת אחר הלוויין והרכבת עצמה מרושתת פנימית בתקשורת WiFi.”
דוגמא נוספת היא מערכות תקשורת לאסדות קידוח נפט. אסדות אלו דורשות ערוץ פתוח כל הזמן למערכות שליטה ובקרה מרוחקות של חברות הנפט תוך כדי התמודדות עם תנאי ים ומזג אוויר קשים. גם בתחום הצבאי יש שימוש רב לתקשורת לוויינית ניידת.”
לאחרונה הודיעה גילת על כוונתה לרכוש חברה שמייצרת אנטנות לתקשורת לוויינית – תוכל לפרט על האסטרטגיה של גילת שבמסגרתה עומדת להירכש החברה?
“לתקשורת הלוויינית הניידת יש יישומים צבאיים רבים – לדוגמא מל”ט שמסוגל לטוס במשך 24 שעות לפעמים במרחק של אלפי קילומטרים ממרכז השליטה, הדרך היחידה להעברת מידע בזמן אמת לכוחות הלוחמים היא באמצעות ערוץ לווייני. דחיפה נוספת שמקבלת התקשורת הלוויינית לכיוון הצבאי היא מצד משרד ההגנה האמריקאי בפרויקט JIPM (Joint IP Modem) שבמסגרתו מפותחת פלטפורמה עם ארכיטקטורה פתוחה למודם לווייני מבוסס פרוטוקול IP. אנו רואים בהחלט שבשוק הצבאי עולה הדרישה לתקשורת לוויינית בתחום המבצעי והלוגיסטי- האסטרטגיה שלנו היא להרחיב את הפעילות בשוק זה בארה”ב וגם שאר העולם. כחלק מאסטרטגיה זו אנו מתכוונים לרכוש את חברת Raysat Antenna Systems שמתמחה באנטנות ניידות. עד היום מכרה חברה זו בעיקר לשוק ה-Emergency Response שמספק פתרונות להקמת תקשורת באזורים מוכי אסון אך אנו רואים גם את הפוטנציאל שלהם בשוק הצבאי. האנטנות של Raysat Antenna Systems מאופיינות בביצועים טובים ובחתימה פיזית קטנה מה שהופך אותן למתאימות למערכות צבאיות ניידות.”
האם ניתן להסיק מכך שהביקוש בתחום האזרחי לתקשורת לוויינית ירד?
“ממש לא – נהפוך הוא, אחת הבעיות כיום היא שערוצי תקשורת הלוויין מספקים פחות קיבולת מהדרישה. הדבר נובע מכמה סיבות : לאחרונה התבצעו כמה מיזוגים בתחום חברות בעלות לוויין, דבר שמביא להקטנת ההשקעות בלוויינים ובשיגור לוויינים חדשים. סיבה נוספת היא כישלונות שהיו בשיגור לוויינים בעיקר בסין (עלות שיגור לוויין היא בערך 300 מיליון דולר) דבר שהביא לחוסר כיסוי ולעליה במחירי התקשורת הלוויינית.
“שנת 2010 מתאפיינת בגילת בהשקעות גדולות גם בתחום הלווייני המסחרי וגם בתחום הצבאי.
בתחום המסחרי הטכנולוגיה קיימת ואנו רואים פוטנציאל גדול במדינות מתפתחות – ההשקעה היא בעיקר בתחום השיווקי לניצול הזדמנויות. בתחום הצבאי הכוונה היא להיכנס לשווקים חדשים עם טכנולוגיות חדשות – רכישת חברת Raysat Antenna Systems היא חלק אסטרטגיה זו.”
