אמיר בר שלום
תארו לעצמכם את המצב הבא: אתם יכולים להרים משקל של עד מאה קילוגרמים, לרוץ איתו וכלל לא להתאמץ. נשמע מוזר ? זהו שלא, מה שנשמע לכל בר דעת דמיוני, כבר נמצא כאן. אמנם בשלבי ניסוי , אבל בהחלט פועל.
קוראים לזה, HULC – un-tethered hydraulic-powered anthropomorphic exoskeleton, מתקן הידראולי שמולבש על חייל החי”ר ומאפשר לו תנועה מבצעית עם משקל יתר. HULC הוא שלד חיצוני בעל תכונות אנושיות, בלתי קשור, מוזן מסוללה, מופעל הידראולית, שמסוגל לבצע ישיבות שפופות, זחילות והנפה באמצעות הגוף העליון עם מאמץ אנושי מזערי. הוא מיועד להעביר את המשקל של משאות כבדים לקרקע באמצעות רגליים רובוטיות המחוברות לגוף התחתון של השלד החיצוני, תוך הקלת העומס מהמפעיל. מיקרו-מחשב מתקדם נישא מבטיח כי השלד החיצוני ינוע בתיאום עם המפעיל.
“עיקר המשקל של חייל החי”ר הוא על השלד עצמו”, אומרת ד”ר מיכל גולדוירט, אורטופדית מומחית מבית החולים איכילוב בתל אביב, שמשמשת גם כיועצת הרפואית למאמצים של יחידת “יהלום”, היחידה המיוחדת של חיל ההנדסה. “בדרך כלל ההליכה עם משקל לאורך זמן לא עובדת רק על השרירים אלא גם השלד. הנזק לשלד הוא לאורך זמן לא מיידי, ולכן לא תמיד נראה בזמן אמת. המתקן הזה, לפחות על פי הפרסומים, מעביר את המשקל לשלד החיצוני, כלומר בפועל החייל לא נושא עליו משקל יתר. העומס מחולק בין השלד האנושי לשלד הביוני. הנתון הזה מאפשר לחייל לקחת על עצמו יותר ממשקל גופו”.
חברת לוקהיד מרטין שפיתחה את המוצר, נכנסה בחודשים האחרונים לסדרת בדיקות מבצעיות של השלד בתנאי מדבר ותנאי גובה רב. שני המבחנים באים לתת מענה לשני מתארי הפעולה שבהם פועלת ארצות הברית : עירק ואפגניסטאן. בהרי אפגניסטאן, דיווחו הכוחות המיוחדים האמריקנים על קושי רב בנשיאת ציוד בהרים הגבוהים, הן בשל גובהם והן בשל דלילות החמצן שבהם. השלד הביוני אמור לאפשר לכוחות האמריקנים לסחוב יותר ולהתאמץ פחות, מה שיגביר את האפקטיביות המבצעית שלהם. השלד הביוני אף נוסה כמתקן נשיאה לפצצות כבדות של תותחים ומרגמות. בניסוי נקשרת הפצצה לשלד החיצוני בעזרת כבל והחייל מרים אותה בעזרת כיפוף הגוף. כך שבעתיד ניתן יהיה להשתמש בשלד הזה גם לכוחות המסייעים ולא רק המתמרנים.
מערכת HULC המוקשחת משלבת מספר שינויי תיכון כדי להגביר את האמינות והביצועים בסביבות מבצעיות. איטום סביבתי חדש ואריזה משופרת נותנים לאלקטרוניקה של המערכת הגנה מוגברת מפני גורמים טבעיים וסכנות בשדה הקרב. לוקהיד מרטין גם מינפה סוללות נטענות בתקן צבאי, הנמצאות בשימוש נרחב, כדי להגדיל את זמן הפעולה המבצעי.
הניסויים המבוצעים כעת יוודאו את היכולות והאמינות של המערכת המוקשחת במגוון הדמיות של תנאי שדה קרב. “כל אחד מהשיפורים שהכניסה לוקהיד מרטין לתכן ה-HULC המוקשח תוכנן בקפדנות כדי לקיים ביצועי שיא של המערכת ולהקל את העומסים הפיזיים שיכולים להפריע להצלחת המשימה של המשתמש”, אמר ריץ’ ראסל, מנהל חיישנים, ערוצי העברת נתונים ותוכניות מתקדמות בלוקהיד מרטין טילים ובקרת-ירי. “שיפורי התיכון שיישמנו בשלד החיצוני המוקשח מוכיחים את המחויבות שלנו לצייד את הלוחמים בפתרון חדשני אשר משפר זמן פעולה ומקטין את הסיכון לפציעה”.
“אחת הבעיות של חיילי החי”ר ובמיוחד אנשי היחידות המיוחדות הוא השילוב הנכון בין משקל לאורך משימה”, אומרת ד”ר גולוירט, מבית החולים איכילוב. “משקל הוא פקטור של אפקטיביות מבצעית. הרי החייל מוגבל מאד בתנועה כאשר המשקל גדול. לפחות על פי מה שלוקהיד מרטין מציגה, השלד הזה מסנכרן בצורה טבעית מאד עם תנועות הגוף, גם כשהן חדות, כפי שמצופה מחייל חי”ר בפעילות מבצעית. במילים אחרות , נראה שהמשקל לא גורם לסרבול”.
לוקהיד מרטין המשיכה לשפר את הצורה וההתאמה של ה-HULC, כדי לאפשר למפעיל להסתגל לשלד החיצוני בפחות זמן. המבנה המוקשח מאפשר התאמות מהירות וחוזרות לאורך הגוף והירך של המפעיל, ללא צורך בכלים מיוחדים, כדי שיתאים טוב יותר למגוון רחב של משתמשים. הוא גם מתאים לכל גודל של גוף ממטר תשעים ועד מטר שישים. כלומר כמעט לכל אדם בגובה ממוצע. השלד הביוני כולל גם ריפודי מותניים לנוחיות תמיכה והתאמה לכל צורת גוף (רחבי כתפיים או מותניים למשל). בנוסף, ה-HULC המשודרג מתאפיין בתוכנת בקרה משופרת שמבטיחה עקיבה טובה יותר אחרי תנועות המשתמש. בסדרת ניסויי השטח האחרונה נוסה השלד על חייל חי”ר שנע עם השלד בסביבה הררית כשהוא מתרגל שלל מצבי ירי, ריצה, עמידה, כריעה ושכיבה.
בימים אלה נערך ניסוי מקיף לבחינת אימות התכונות הביו-מכאניות, העומס הדינמי והעמידות הסביבתית של ה-HULC המוקשח. ניסויים על הליכון ימדדו את ההפחתה הצפויה במחיר המטבולי כאשר ה-HULC עוזר למשתמש עם משאות כבדים. ניסויים בתנאי חול, רוח, גשם, טמפרטורה ולחות ידמו סביבות תובעניות ויוודאו את העמידות בלחימה.
ומה באשר לצה”ל. זרוע היבשה עוסקת בשנים האחרונות רבות בחיפוש אחר פתרונות לנשיאת משקל. בימי לבנון בשלהי העשור הקודם אף נוסו עדרי אלפאקות כנושאות ציוד, בינתיים צה”ל ויתר על כך, והסבלים היו ונותרו החיילים. אולי עד שהשלד הביוני יוכיח את עצמו מבצעית.
