מאת: עומר הראל, קבוצת מר
“האינטרנט של הדברים” (IoT) משפיע על חיינו כבר מעל לעשרים שנה. בין אם מדובר במערכות SCADA (Supervisory Control And Data Acquisition) מתוחכמות, אזעקות ביתיות או מכונות ממכר – האינטרנט של הדברים משפיע כמעט על כל רובד בחיינו. בתעשיה ישנה תמימות דעים לגבי הפוטנציאל, מדובר בשוק של מליארדי דולרים עם אין ספור מתמודדים, שמנסים לתבוע את מקומם בשרשרת הערך הסבוכה שנוצרה בשנים האחרונות.
כיום, השחקנים העיקריים שמתיימרים לייצר פתרון קצה-לקצה אמיתי (סנסורים חיבוריות ← מערכות ניהול ← ישומים ורטיקאליים) הם המפעילים הסלולרים, הסיבה העיקרית לכך (על פי Informa) היא שה-ARPU של חיישן נמוך משמעותית מזה שמייצר אדם (לדוגמא: חיישן המנטר את פעילותו של כספומט ישדר נתונים באמצעות חיבוריות סלולרית בתעריף של 1-6 דולר לחודש לעומת אדם ממוצע שייצר ARPU של כ-50 דולר). סיבה זו, יצרה בקרב מפעילי הסלולר את המוטיבציה “לעטוף” את החיישנים בשירותים נוספים בכדי למקסם את ה-ARPU אותו הם מייצרים. משימה זו אינה פשוטה כיוון שמדובר במערכת שאמורה “לנגן” בהרמוניה מושלמת אך בפועל בשוק זה קיימת פרגמנטציה שמסבכת מאד את היכולת להשיק שירותים חדשים ביעילות ובמהירות.
במקביל למגמות אלו, אבולוציית השוק מביאה גם שחקנים קטנים לפנות ישירות לצרכן עם פתרונות IoT כך שנוצר לו לאיטו תת-שוק חדש הממוקד בפלח ה-Long tail של השוק. ספקים אלו בונים פתרונות שלמים לשליטה בתאורה, מערכת המיזוג הביתית, אף ניטור המיקום של חיית המחמד ועוד.
הפיצול שקורה בעולם זה מייצר מציאות מורכבת לספקי פתרונות, שירות ומוצרים שממקדים את מאמציהם בפיתוח מערכות IoT למפעילים סלולריים.
הקושי בא לידי ביטוי כמעט בכל שכבה בפתרון –
← החיישנים: משתכללים עם הזמן, מאפשרים עיבוד בזמן אמת של כמויות גדולות יותר של אינפורמציה: אך אין בנמצא תקן אחיד המגדיר כיצד יש לקטלג, לדחוס ולאחסן את הנתונים.
← החיבוריות: משתדרגת ומאפשרת להעביר יותר מידע, בקצבים גבוהים יותר. אם בעבר חיישנים שדרו טקסט על גבי תווך SMS, כיום חיישנים מסוגלים לשדר בזמן אמת אות וידאו בהפרדה גבוהה אך אין תקן המגדיר כיצד לשדר נתונים אלה. הבעיה שנוצרת בשוק מאי קיום התקן היא שחברות הסלולר וספקיה מתמודדים עם קשיי אינטגרציה רבים בשל ריבוי הפרוטוקולים.
← מערכות הניהול: משתדרגות ביכולות BIG DATA וניתוח נתונים מהיר אך בשל המגוון הרחב של סוגי החיישנים, פורמט הנתונים, הסביבה הטכנולוגית ומורכבות רשתות הליבה נוצרים חסמים גבוהים להקמה וניהול שוטף של מערכות מסוג זה.
כלל האתגרים המצוינים מעלה לא מונעים מהעולם להתקדם לעבר עתיד מחובר וחכם יותר אלא רק מניעים את השחקנים לשלב זרועות ולייצר פתרונות “שמדברים” אחד עם השני. האתגר האמיתי ביצירת ערך ממשי משירות IoT הוא איתור ורטיקל הפעילות המתאים בו נכון למקד את המאמצים המוצריים הכרוכים בהשקת שירות מסוג זה. בחירת הורטיקל הינה נגזרת של מוכנות טכנולוגית, בשלות שוק, טריטוריה, אקלים, מצב דמוגרפי ועוד. סוג השיקולים המופיעים מעלה רק ממחישים את המורכבות הכרוכה בהשקת שירות קצה-לקצה ואת האתגרים איתם נאלצים להתמודד השחקנים לאורך כל שרשרת הערך.
אם ניקח כדוגמא את ורטיקל החקלאות, בכדי להשיק שירות האוסף מידע משדה גידול חקלאי יש להתקין חיישנים בשדה שינטרו בזמן אמת את רטיבות הקרקע, קוטר הגבעול, לחות העלה, גודל הפרי ועוד. כמו כן יש לאפשר לחיישנים לשדר את הנתונים למערכת מרכזית באמצעות תווך סלולרי, לדאוג לכיסוי רשת באיזור השדה, להתקין (או להשתמש) בשירות מרכזי האוסף את הנתונים, ואף לעבד ולהפיק דוחות מפורטים. מערכת זו צריכה להיות מחוברת בזמן אמת לאלמנטים ברשת הליבה בפרוטוקולים הסטנדרטים בהם הם עובדים בכדי לאפשר את ניהול מחזור חיי החישן ואף לתמוך טכנית ומקצועית בלקוחות השירות.
המורכבות המוצגת בחלק זה ממחישה את הצורך האמיתי בתקינה אחידה של חיבוריות חיישנים למערכות ניהול וחיבורן של מערכות הניהול לאלמנטי הליבה המותקנים ברשת הסלולרית. מכיוון שכיום קיימים באופן מעשי אך ורק “איי תקינה”, הפעלת שירות מסוג זה כרוכה בביצוע אינטגרציה מורכבת בסביבות הבאות –
← חיישן: על החיישן לעמוד בכלל הדרישות התקניות בחיבוריות לרשת סלולרית, ולעבור בהצלחה את בדיקות המעבדה. יש להתקין בו כרטיס סים שכבר עבר פרסונליזציה ואקטיבציה ואף לעיתים לספק לו שירות וחיבוריות במדינות נוספות.
← נתונים: יש לפתח Middleware שידע לקבל את הנתונים מהחיישנים בשדה, לעבדם ולהתאים אותם לסטנדרט של פלטפורמת הניהול.
← פלטפורמת הניהול: יש לחברה למערכות ה-Provisioning של רשת הליבה בכדי לאפשר לנהל את מחזור חיי המודול. בכדי לייצר חיבוריות זו, מערכת הניהול צריכה לתמוך בפרוטוקולי העבודה הסטנדרטים של אלמנטי ליבה כמו ה-HLR,
GGSN ,SIM OTA וכד’.
← חיבור למערכות הארגוניות: בכדי לתמוך את האופרציה בתהליכי שיווק, מסחר ותמיכה נכונים, פלטפורמת הניהול צריכה להיות מחוברת למערכת ה-CRM וה-ERP הארגוניות.
בהנחה ותהליך זה צלח, התוצאה הסופית היא מערכת הוליסטית שאוספת מידע בזמן אמת מהשדה אודות הגידולים בו, מעבדת את המידע על פי ידע יחודי הקיים בפלטפורמה, מעבירה נתונים בזמן אמת לחקלאי ומאפשרת לו ליצור קשר עם אגרונום מומחה שאף הוא חשוף בזמן אמת לנתונים. בעקבות איכות המידע אותו קיבל החקלאי ותרגומו לפעולות בשטח, היבול עלה משמעותית, לא בוזבזו משאבים מיותרים בהשקיה ודישון והתאפשר גילוי ומענה מהיר למצבי מצוקה של הצמח. במקרה של תקלה באחד החיישנים, תחנת הבסיס בשטח יודעת לשדר את פרטי התקלה למערכת המרכזית וכיוון שזו מחוברת למערכות הארגוניות של מפעיל הסלולר היא אף מזמינה באופן אוטומטי טכנאי שיטפל בתקלה, למיקום הספציפי בו זו התרחשה, וכל התהליך מתבצע ללא התערבות אנושית. במקרה זה, השקה מוצלחת של שירות מסוג זה יצרה מצב של win win, אולם מדובר בדוגמא אחת מתוך רבות והרי ברור שכאשר ייגש המפעיל הסלולרי להשקת הורטיקל הבא הוא ייתקל בקשיים נוספים.
השקת שירות IoT מוצלח כרוכה כיום בהרבה מאד יכולות אינטגרטיביות ועד שקבוצות התקינה שהתאגדו ייתנו את פירותיהם (אם בכלל…), האתגרים ימשיכו להתקיים. עם זאת, ניתן לזהות התכנסות מסוימת של ספקי הפתרונות, מגמה שאמורה בטווח הארוך להוריד את החסמים של מפעילים סלולאריים המזהים פוטנציאל בהשקה של שירות מסוג זה.
עומר הראל הינו סמנכ”ל טכנולוגיות, חטיבת התקשורת, קבוצת מר
