מאת: אריק וינשטיין. בכנס שערכה אינטל בלונדון הציגה את חזונה לגבי האינטרנט של הדברים החל מהתקני הקצה ועד למרכזי המידע הגדולים וכיצד ישפיעו הדברים עלינו. בתחילת נובמבר הודיעה אינטל על הקמתה של קבוצה חדשה בחברה – קבוצת פתרונות לאינטרנט של הדברים (IoT Solutions Group) שמטרתה להאיץ ולהרחיב את כניסתה של אינטל לשווקים ויישומים שמקובל ליחס אותם לאינטרנט של הדברים. הארגון החדש יאחד בתוכו את קבוצת המערכות החכמות ואת Windriver (שנרכשה ע”י אינטל לפני 4 שנים) ובכך ישולבו לתוך ארגון אחד תחומי פעילויות החברה בחומרה למערכות חכמות, תוכנה, שירותים (services) ואלמנטים שונים של פלטפורמות. זהו צעד נוסף בפעילות המתמשכת של אינטל לתמיכה במספר ההולך וגדל במהירות של יישומי ה-IoT בתעשייה. אינטל תספק פתרונות לחברות שמשקיעות בטכנולוגיות אם כדי להתייעל בתחום התפעולי ואם כדי ליצור שירותים חדשים ללקוחותיהם ע”י האפשרות ליצור קישוריות בין התקנים ניידים לעצמם
או לענן.
יום לאחר ההכרזה ערכה החברה כנס לעיתונות בלונדון בו הציגה את חזונה כמו גם מניסיונם של לקוחותיה בתחום
ה-IoT, כמו חברת NCR בתחום הקמעונאי, חברת BMW שמשיקה את טכנולוגיית
ה-ConnectedDrive וחברת British Telecom בתחום תשתיות התקשורת.
ע”פ מנהליה, אינטל החליטה לקחת תפקיד של הובלה טכנולוגית בתחום ה-IoT ותספק לא רק שבבים ומעבדים כי אם פתרונות מקצה לקצה שיתמכו ב-IoT, החל מהתקני הקצה שיתחברו לענן, תמיכה ברשתות חכמות, Gateways חכמים, אבטחה של המידע שיזרום ל-data center וביישומים לניתוח עסקי של המידע (Analytics).
קומר באלסברמניאן (Kumar Balasubramanian), מנהל כללי בחטיבת הפתרונות החכמים של אינטל: “IoT פירושו לאסוף כמויות גדולות של מידע גולמי מהתקני קצה ולהיות מסוגל להוציא ממנו מידע עסקי ע”י ניתוח בזמן אמת ובכך לגרום גם לטרנספורמציה עסקית. ההטמעה של
ה-IoT ברמת התקני הקצה ותשתיות הרשת היא יותר מלחבר חיישן לאינטרנט, היא דורשת גם הוספת יכולות חכמות לתשתיות קיימות כך שידעו לתמוך באגריגציה של המידע והעברתו בצורה מאובטחת למרכזי המידע”.
לדברי קומר זה לא מקרי שה-IoT צבר תנופה בתקופה האחרונה, והוא רואה שלוש סיבות עיקריות לכך:
ההתקנים המקושרים שנמצאים בכל מקום, אם זה טלפונים חכמים, מחשבי לוח וכדומה.
חברות המוליכים למחצה שעשו במשך שנים ארוכות מאמצים טכנולוגיים והביאו לכך שמחיר המעבדים, כוח החישוב שלהם וצריכת ההספק הופכים את המחשוב למאוד כלכלי.
הגורם השלישי הוא תשתיות מחשוב הענן שהתפתחו מאוד בתקופה האחרונה ומאפשרים לקבל שירותי מחשוב ויכולת ניתוח נתונים ממרכזי נתונים במחיר סביר, דבר שלא היה קיים מוקדם יותר.
כחלק מההחלטה האסטרטגית על החדירה לתחום האינטרנט של הדברים, השיקה אינטל לפני חודשיים את משפחת מעבדי
1000 Intel® Quark בארכיטקטורת מערכת על שבב (SoC) המצטיינים בצריכת הספק נמוכה ומיועדת להתקני IoT. במסגרת גיוס המשאבים בחברה, נקראו לדגל גם חברות הבנות Windriver ו-McAfee. קומר מציין שאינטל ממלאת פה תפקיד נרחב יותר מיצרן סיליקון: “אנו כחברה טכנולוגית נחבור לחברות לא טכנולוגיות וביחד איתן נגדיר את הפתרונות משולבי IoT לצרכים שלהם ביחד עם חברות האקו-סיסטמה שלנו”. דוגמא לשיתוף פעולה כזה היא חברת DAIKIN, המתמחה במערכות מיזוג אויר שהוסיפה יכולות IoT מבוססי ארכיטקטורת אינטל למערכות שלה. באינטל עצמה מציינים כי החברה הטמיעה את ה-IoT במפעלי הייצור שלה במיוחד בתחום בדיקות השבבים.
אינטל תבסס את האסטרטגיה שלה בתחום ה-IoT סביב שלשה חלקים עיקריים:
התקנים חכמים
מערכות חכמות של מערכות (Intelligent Systems of Systems)
יכולת ניתוח מידע (Analytics) מקצה לקצה
על פי מפת הדרכים, תשיק אינטל בעתיד משפחות נוספות של מעבדים שמיועדים לתחום ה-IoT, וזה בנוסף למשפחת מעבדי ה-Atom E3800 ומשפחת ה-Quark.
אחד האתגרים העיקריים בתשתית הרשתות של היום היא הטיפול בכמויות הולכות וגואות של התעבורה, והאינטרנט של הדברים רק יגביר את התופעה. כחלק מההתמודדות מחפשים מפעילי רשתות טכנולוגיות חדשות שלא יהיו כרוכות בהכרח בהגדלת הקיבולות של הרשת
(ולכן כרוכות בעלויות מאד גבוהות עם גמישות הרחבה נמוכה) כי אם טכנולוגיות שיהפכו את הרשתות לחכמות יותר
ו-sacalble. אחד הפתרונות המובילים להפיכתן של הרשתות לחכמות הוא לזהות את הקשרו של המידע, לדוגמא האם זה voice, ולטפל בהתאם. בכנס הודגמה טכנולוגיה חדשה שפותחה על ידי נוקיה (Nokia Solutions and Networks) תוך שיתוף פעולה עם אינטל המאפשרת לשלב פונקציונלית מורחבת של שרתים בתוך תחנת הבסיס. השרת הייעודי הקרוי Application Server מאפשר לשלב בתחנת הבסיס טיפול במידע בהקשר ליישום אליו הוא קשור וזאת תוך הוספת כוח מחשוב, ואחסון בדומה לסביבת ה-bigdata. בהדגמה הוצגה היכולת להעביר דרך שרת היישומים שיחת ווידאו בסקייפ בצורה חלקה ובאיכות גבוהה.
המכונית כהתקן מקושר – טכנולוגיית ConnectedDrive של ב.מ.וו
סיימון אירונגר (Simon Euringer) המוביל את פעילות ה-ConnectedDrive בחברת ב.מ.וו הציג את חזון החברה בתחום הקישוריות של המכונית: “אנו לא מוכרים רק קופסאות פח, המכונית היא חלק בלתי נפרד מהעידן הדיגיטאלי בו אנו חיים וכמו שהטלפון החכם או הטאבלט מאפשרים לנו את החרות להיות מקושר לאנשים החשובים לנו בכל מקום ובכל זמן, כך גם הרכב צריך לאפשר לנו את החרות הזו בזמן שאנו בתוכו”.
במוו, שהייתה מחלוציות הקישוריות בתחום הרכב כאשר כבר לפני 15 שנים כל רכב שיצא משערי המפעל הכיל כרטיס SIM, השיקה את טכנולוגיית ConnectedDrive המבוססת על מעבדי אינטל ותהפוך את הרכב לפלטפורמה ממוחשבת עם היכולת לטעון ולהריץ אפליקציות בדומה לטלפון החכם. ConnectedDrive מציעה לנהג שירותים מבוססי מיקום כמו מידע על חניה, גישה לרשתות חברתיות, מנועי חיפוש, מזג אויר, בידור ומוסיקה מהאינטרנט וקישוריות למוקדי מידע ומרכזי שרות של ב.מ.וו.
“כאשר אנו קונים טלפון חכם או טאבלט מה שמעניין אותנו זה כמה זיכרון יש לו ומה צבעו – וזהו, ולתוכנה אנו לא דואגים כי ברור שהיא קיימת ועובדת וכל אחד עושה לה התאמות אישיות בהתאם לצרכיו, בצורה דומה ב.מ.וו מתייחסת לרכב כפלטפורמת חומרה – את התוכנה אנו נספק ללקוח והוא יתקין את מה שחשוב לו ויתאים אותה לצרכיו”.
החברה עומדת להשיק בקרוב חנות אפליקציות, בה יוכל בעל הרכב לרכוש ולהוריד את האפליקציות והם יטענו באופן אוטומטי לרכבו. בין השירותים המעניינים שסיימון אירונגר מזכיר יש את הניווט שיוכל גם להציע מסלולים הכוללים בחלקם תחבורה ציבורית במידה והנהג מעוניין, וברגע שהנהג עובר לתחבורה הציבורית הניווט עובר מהמערכת ברכב לטלפון החכם.
להגדיר מחדש את הארכיטקטורה של מרכזי הנתונים
ההטמעה של ה-IoT דורשת שינוי גם בתחום מרכזי הנתונים (data Centers), פאט באדנבאום (Patrick Buddenbaum), דירקטור בתחום המחשוב האירגוני ומרכזי נתונים באינטל מציין כי רק 6% מהארגונים עושים שימוש בניתוח אוטומטי (Analytics) ב-Big Data ורק 9% מהארגונים משתמשים בענן מחוץ לארגון, “אחת הבעיות העיקריות היא זמן ההטמעה של שירותים חדשים במרכזי הנתונים וברשתות, שמוערך בחודשים. נדרש שינוי בחשיבה – היישום צריך להגדיר את ארכיטקטורת המערכת ולא להפך והדבר אפשרי באם התשתית היא מוגדרת תוכנה (Software Defined Infrastructure). סביבה מוגדרת תוכנה עושה שימוש בסביבות ווירטואליות ומגדירה באופן דינמי את משאבי המערכת כמו מחשוב ואחסון הנדרשים ליישום וזאת ללא צורך בשינויי חומרה כך שהטמעה של שרות חדש יכולה לקחת דקות”.
התמיכה של אינטל בארכיטקטורה מבוססת תוכנה זו כוללת בין היתר את משפחות מעבדי Atom ו-Xeon, מערכות אחסון מבוססי SSD, פתרונות רשת לקצבים גבוהים ותוכנות כמו CloudOS ו-Luster לניהול קבצים מבוזר.
