מאת: אמיר בר שלום
אם מישהו היה צריך הוכחה נוספת לחזרתה של המלחמה הקרה, הרי שאת התשובה הוא קיבל במהלכה של שנת 2013. הנשיא הרוסי וולדימיר פוטין סגר בתחילת ספטמבר שתי סוכנויות ידיעות שמתחו עליו ביקורת ופתח במקומן סוכנות ידיעות חדשה, “מרוסנת” יותר. ופוטין מתברר לא עוצר רק בגבולות רוסיה. כדי למנוע את “בריחתה” של השכנה החשובה, אוקראינה, לידי האיחוד האירופי, השמיע פוטין איום שלא משתמע לשני פנים: רוסיה, נאמר בהודעה, תשקול מחדש את הזרמת הגז הטבעי לאוקראינה במהלך חודשי החורף. כל בר דעת מבין את משמעות האיום הזה, ונשיא אוקראינה, בניגוד לדעת הקהל בארצו, ביצע מיד פניית פרסה מהירה ועיכב את חתימתו על הסכם הסחר עם האיחוד האירופי. הסכם שהיה אמור להוביל את אוקראינה לחברות מלאה באיחוד, בעוד כמה שנים. יריבה/עמיתה נוספת למלחמה הקרה המתחדשת, היא המעצמה העולה סין שקוראת תיגר על המעצמה הותיקה, ארצות הברית. בינתיים זה קורה בשקט- בעיקר בריגול נגדי ברשת, במתקפות סייבר, במאזן סחר שלילי, ובאיומים כאלה ואחרים על יפן,דרום קוריאה ובעיקר טייוואן. לכל המדינות האלה, הקרובות לסין, יש ברית הגנה חתומה עם ארצות הברית. למי ששכח, האירוע האחרון היה “הרחבת” המרחב האווירי המפוקח מעל מזרח הים הסיני, זאת כדי להצר את צעדי ארצות הברית ויפן מעל שרשרת איי המריבה שבין שתי המדינות.
למתח הזה שנשאר בינתיים במישור המדיני ולא הצבאי, יש גם משמעויות צבאיות מרחיקות לכת מבחינת המערב. בעוד שבעשורים האחרונים התמקד המערב בלחימה בטרור ובגרילה, הרי שהעתיד הנראה כרגע, מחזיר את הלחימה האפשרית בין צבאות ומדינות.
זו אחת הסיבות לחשיבה מחדש על מערכות הנשק שמופעלות בידי הצי האמריקני. בשנת 2009 ייסדו (Defense Advanced Research Projects Agency, הסוכנות הלאומית למחקר ופיתוח צבאי) ומנהל המחקר של הצי האמריקני את תכנית טילי ה- – the Long Range Anti-Ship Missile. ה LRASM על פי התכנון אמור להיות טיל לטווח ארוך המשוגר מפלטפורמות שונות: אוויריות וימיות, במטרה להשמיד ספינות בטווחים ארוכים מאד.
“אנחנו רוצים שלצי האמריקני תהיה קשת רחבה מאד של אפשרויות פעולה, תקיפה לטווח ארוך ובאמצעים מתקדמים”, סיפר רוב מקהנרי, ראש התכנית ב-DARPA לשבועון AVIATION WEEK. “אנחנו רואים ביכולות לפעול עם נשק כזה בטווחים רחוקים מרכיב משמעותי וחיוני בכוח הימי. כדי ליצור את היכולת הזאת אנחנו צריכים נשק שאחרי מעוף של אלפי מייל הוא עדיין יודע לזהות, לעקוב ולפגוע במטרה שהוגדרה לו. הנשק הזה אמור להיות מסוגל להתגבר על אמצעי הגנה מתקדמים, שבדרך כלל אנחנו מוצאים על מטרות אסטרטגיות בים”.
על פי הדרישות המבצעיות שהגדירו
ב-DARPA ובצי האמריקני לתכנית
ה-LRSAM הטיל אמור לדעת להתגבר על שבשי GPS, על לוחמת ל.א, על טילים נגד טילים ועל תותחים נגד טילים. כדי ליצור את סל היכולות האלה הוחלט לבנות את הטיל עם יכולות חמקניות, כדי למנוע את אפשרות הזיהוי שלו על מסכי המכ”מ, ובכך להתגבר על מערכות הנשק מבוססות קרינה.
בחודש ספטמבר האחרון השלימה חברת לוקהיד מרטין ניסוי טיסה ראשון של הטיל מכן שיגור קרקעי, ובסוף חודש נובמבר בוצע ניסוי טיסה נוסף כשהשיגור מתבצע לעבר ספינה בלב ים. שני הניסויים הוכתרו בהצלחה.
תכנית ה-LRSAM היא למעשה חלק מחשיבה מחדש על שדה הקרב העתידי. כמו הצי האמריקני (NAVY) גם בחיל האוויר האמריקני (AIR FORCE) הגיעו למסקנה כי ההתבססות הרבה על פלטפורמות אווירות למיניהן היא בבחינת התמקדות מסוכנת ביכולת מוגבלת. היכולת הזאת, ISR – intelligence ,surveillance and reconnaissance, באה לידי ביטוי בעיקר באזורי פעולה ללא איום משמעותי על יכולת אווירית. בעיראק, אפגניסטן, פקיסטאן או תימן ארצות הברית נהנית מעליונות אווירית מוחלטת.
אלא, בראייה עתידית עם איום רוסי או סיני, היכולות האלה לא יהיו אפקטיביות בשל חימושי הנ.מ המתקדמים. מעבר לכך, בחינת מערכות הנשק של הצי כיום, מעלה תמונה עגומה באשר ליכולות האש האמריקניות, שמתבססות על פלטפורמות משנות החמישים של המאה הקודמת עם טווחים קצרים יחסית, בהשוואה לזירות ההתמודדות כיום. די להציץ ביכולות דומות ל-LRSAM שבונה היום סין יחד עם הודו ורוסיה כדי להבין את הדאגה האמריקנית. הצי הסיני הציב על הספינות שלו טילים על קוליים נגד ספינות מדגם SS-N-22 Sunburn ובמקביל היא מפתחת את ה-DF-21, טיל בליסטי נגד ספינות. גם הרוסים לא נשארים מאחור בעניין היכולת לפגוע מרחוק במטרות אסטרטגיות בים. יחד עם הודו פיתחה רוסיה את ה-PJ 10 BRAHMOS, טיל תקיפה כבד, על קולי המותאם לתקיפת ספינות וצוללות.
על פי DARPA, תכנית ה-LRSAM אמורה להוריד במפורש את התלות ביכולות ה-ISR. התכנית כוללת שני חלקים: LRSAM-A
ו-LRSAM-B. גרסת ה-LRSAM-A אמורה להיות מתחת למהירות הקול
(SUBSONIC) וגרסת LRSAM-B מעל מהירות הקול (SUPERSONICׂ), שתי הגרסאות תוכננו כטילים חמקניים. בינואר 2012 הוחלט לאחר סדרת דיונים יחד עם הצי האמריקני, להקפיא את ה-LRSAM-B ולהתמקד בגרסת המהירות הנמוכה. הסיבה על פי DARPA היא התמקדות ביכולת אחת במטרה להאיץ את הליך הפיתוח וההצטיידות. מהלך שמצביע שוב על הדאגה האמריקנית מההתעצמות של רוסיה וסין בכל הקשור לחימוש מתקדם נגד ספינות. בנוסף ליכולת השיגור מהאוויר מפתחת לוקהיד מרטין גם גרסה שתשוגר מפלטפורמה ימית, בדומה לניסוי האחרון שנערך בפלורידה. לוקהיד מרטין מתבססת בפיתוח על טכנולוגיית טיל השיוט (Joint Air-to-Surface Standoff Missile – Extended Range) , שנמצא עדיין בשלבי פיתוח.
מבחינת הצי האמריקני מדובר בפרויקט חשוב, אבל בעייתי מאד מבחינה כספית. רוב תקציב הצי משועבד כיום לחידוש צי הספינות, ורכישת ה-F35 החמקניים. “שתי הגרסאות של ה-LRASM נחוצות מאד לצי”, אומר ריק אדוארדס, סגן נשיא בחטיבת הטילים של לוקהיד מרטין לאתר defense industry daily. “זו יכולת ארוכת טווח, קטלנית ומוכחת טכנולוגית. תכנית ה-LRASM אינה אמורה להיות יקרה בהשוואה למערכות נשק עם ביצועים או יעודים דומים. ברגע שתתקבל החלטה נדע לספק את הטילים בזמן קצר מאד”.
על פי ה-defense industry daily, הצי הודיע כי פינה תקציב מיוחד מתכנית החומש הבאה שלו לטובת תכנית:
OASuW – Offensive Anti-Surface Warfare Weapon Dev program תכנית שאמורה להחליף את טילי ה-Harpoon המתיישנים.
ובדיוק בהמשך לעניין הנשק המתיישן והבריתות המתפוררות, לוושינגטון – אובמה – קרי – הייגל, נוספה לאחרונה סיבה נוספת לדאגה: טורקיה, השותפה הגדולה ביותר בנאטו.
סין בצעד מתוחכם מאד, מנסה לתקוע טריז בנאטו, אחד הנכסים האסטרטגיים של ארצות הברית. הממשל בבייג’ין מציע לטורקיה מערכת נשק מתקדמת נגד מטוסים, הטורקים על פי הדיווחים נוטים לקנות את המערכת הסינית, למורת רוחה של השותפה הבכירה בברית הצפון אטלנטית, ארצות הברית.
צילום השער באדיבות לוקהיד מרטין.
