אמיר בר שלום
הקטאנה – KATANA על פי המסורת היפנית היא חרבו של הסמוראי. למעשה כל הנשק היחיד שלו.
ה-KATANA היא חרב מיוחדת שמיוצרת בתהליך ארוך של עיבוד שבבי, שבסופו נוצרת מתכת קשה וגמישה כאחד. מסורת הסמוראים היפנית משלבת בתוכה לא רק את כוח הזרוע אלא הרבה מאד פילוסופיה. עיקרה, הפיכת עוצמות היריב לחולשות ובכך להביא להכרעתו. בניגוד ללוחמים הרומיים בעת העתיקה, שהשתמשו במגן וחרב, לסמוראי החרב היא שניהם: המגן והנשק, אם תרצו התפיסה המבצעית של הסירה הבלתי מאוישת החדשה של התעשייה האווירית, ה-KATANA.
“ה-KATANA היא למעשה פתרון אולטימטיבי למשימות ימיות במגוון רחב של משימות”, אומר אייל שהרבני, מנהל הפיתוח בפרויקט KATANA במפעל מל”מ של התעשייה האווירית. בשונה ממפעלי רמת”א של התעשייה האווירית שמתמקדים בייצור כלי שיט בינוניים דוגמת ה”דבורה”, של חיל הים, מפעלי מל”מ מתמקדים בכלי שייט קטנים, המתבססים על הידע שקיים בתעשייה האווירית בכל הקשור למערכות בלתי מאוישות.
“אין ספק שהידע שקיים היום בתעשייה האווירית בעניין מאפשר לנו להתפתח לפלטפורמות שונות” ממשיך שהרבני. “את פרויקט ה-KATANA התחלנו כבר לפני עשר שנים, כאשר הבנו שהזירה הימית מתפתחת לכיוונים אחרים ממה שהכרנו ובמיוחד לנוכח העלייה בפעילות HLS – HOME LAND SECUTIRY”.
רק לאחרונה אישרה ממשלת ישראל תקציב מיוחד לחיל הים הישראלי, לצורך הצטיידות מיוחדת בספינות שטח מהירות, להגנת אסדות הגז בים התיכון. מעבר למשימה העתידית הזאת להגנת המים הכלכליים, עוסק היום חיל הים בפעילות מבצעית שוטפת בשלוש גזרות: ים סוף, חופי רצועת עזה וגבול לבנון. בכל אחת מהגזרות תופסות ספינות השלדג, הסופר דבורה והנחשול את עיקר נפח הפעילות. כל הספינות הללו מאוישות בצוותים. בנוסף לכך, בשתי הגזרות העיקריות שלו בים התיכון מפעיל חיל הים את ספינת
ה”פרוטקטור” של רפאל, ספינה חד מנועית בלתי מאוישת המצוידת בתותח מיני טייפון ואמצעי ראיית יום לילה. אחת הבעיות העיקריות בהפעלה הנוכחית של ה”פרוטקטור”, היא המנוע היחיד. בכל בעיה שמתעוררת מושבתת הספינה בלב ים, מה שמצריך הגעה פיסית אל הכלי עצמו כדי לחלצו ולהחזירו לכשירות. בימים אלה קולט חיל הים דגם משופר של
ה”פרוטקטור”, בעל מנוע כפול.
“אין ספק שעניין היתירות עמד לנגד עינינו כבר בשלב תכנון הפרויקט”, מספר אייל שהרבני, מבלי כמובן להתייחס באופן ישיר לבעיות המבצעיות שהתעוררו עם ה”פרוטקטור”. “ל-KATANA יש מנוע כפול בהספק של 500 כ”ס כל אחד, המאפשר לה להגיע למהירות של עד 60 קשר. בכל תרחיש מבצעי, מורכב ככל שיהיה מבחינת המשימה או תנאי מזג האוויר, הספינה תמיד תוכל לחזור לבסיסה או לכלי שייט שיפגוש אותה. אחד היתרונות הגדולים של ה-KATANA היא ביכולת השהייה הארוכה שלה בים. כאיש חיל הים לשעבר אני מכיר את אופי הבט”ש הימי. כל 36 עד 48 שעות ספינות הבט”ש חייבות לחזור לבסיסן. עם ה-KATANA יצרנו יכולת שהייה של שבועות ואולי אפילו יותר. יש לה יכולות תדלוק בים, כך שמהרבה בחינות זו מערכת של שגר ושכח. בבט”ש ימי יש לנוכחות רציפה משמעות עצומה”.
כאן המקום אולי לספר כי את השם לספינה החדשה נתן אייל שהרבני עצמו, שעוסק שנים רבות באומנות לחימה יפנית, “אייקידו”. בדיוק כמו העיקרון הלקוח מחרב הסמוראי, הספינה מכילה את ההגנה וההתקפה. ב-KATANA מותקנות מערכות גילוי עקיבה, זיהוי והשמדה. “למעשה בנינו כאן מערכת שלמה של סנסורים ויכולות שמקנות למפעיל שיושב מאות מייל מאחור, שליטה מלאה על התמונה הימית ומרחב קבלת החלטות עצום”, מספר שהרבני. “הספינה בתצורה הנוכחית שלה, נושאת מתע”ד מיני פופ מתוצרת התעשייה האווירית, המקנה לה יכולת צילום ברזולוציה גבוהה יום ולילה. מעבר לכך על הספינה מותקנות מצלמות נוספות המאפשרות למפעיל לקבל תמונת 360 מעלות של סביבת הספינה. מכ”מ הספינה הוא מתוצרת אלתא, מכ”מ ימי מתקדם בעל יכולות משופרות, הכל בהתאם כמובן לדרישת הלקוח עצמו. מבחינת מערכות הנשק, מבלי להיכנס לפרטים ניתן לומר שכל מערכת נשק הקיימת כיום בזירה הימית, ניתן להרכיב על הספינה. כלומר מבחינת המפעיל הוא מקבל תמונת מכ”מ, תמונה פיסית, יכולת איתור וזיהוי האיום ובהינתן החלטה, גם יכולת השמדה”. לשאלה האם ניתן להרכיב על ה-KATANA מערכות טילים מדויקים, אלקטרו אופטיים או מונחי לייזר, שהרבני מסרב לענות.
אחד היתרונות הבולטים של ה-KATANA הוא בגוף הסירה. בשלב התכנון הראשוני של הגוף, בחנו מהנדסי התעשייה האווירית עשרות דגמי סירות. ההכרעה נפלה על דגם סירה איטלקית הבנויה מחומרים מוקצפים. ייחודו של המבנה הוא בעמידותו בתנאי ים קשים. גם אם גוף הספינה נבקע לשניים, החומרים המיוחדים ממנו מורכב הגוף, מונעים את טביעתה. כלומר תמיד יישארו הגוף או חלקיו מעל פני הים.
“אחד המרכיבים החשובים ביותר במוצר בטחוני כיום הוא עניין המחיר מול הביצוע. כלומר מקסימום ביצוע מול מינימום מחיר”, ממשיך שהרבני. “זו הייתה הסיבה שהתבססנו על דגם קיים של ספינה, ורק הכנסנו בו שיפורים. למעשה חסכנו עבור הלקוח כאן מרכיב משמעותי במחיר”.
המבנה המיוחד של ה-KATANA (ראו הרחבה), מאפשר לה יכולת פעולה בתנאי מזג אוויר קיצוניים, שבהם ספינות בט”ש מאוישות מתקשות לפעול. על פי סדרת הניסויים בים פעלה ה-KATANA בתנאי ים 4 (בגלים של עד 2.5 מטרים). על פי התעשייה האווירית הספינה יכולה לשהות בים גם בתנאים קיצוניים יותר, של ים 6, מה שמצביע על יכולת שרידות גבוהה של הגוף והמערכות. במהלך הניסויים נבדקו המערכות במצבי הלם של כ-20G, בתנאי ים קשים לאורך זמן.
“אין ספק שה-KATANA מציבה סטנדרטים חדשים של יעילות מבצעית בתנאי ים קשים”, אומר שהרבני. “כשבאנו לתכנן את מערכות הבקרה והשליטה מרחוק, בנינו כאן תמונה של מפקד “דבורה”. כלומר המפעיל מקבל תמונה מבצעית מלאה כאילו הוא בים. מערכות השליטה והבקרה בנויות בתצורה של ארכיטקטורה פתוחה, כזו היכולה לתקשר עם כלים נוספים בסביבה הימית. מעבר לשליטה מרחוק הוספנו ל-KATANA גם מערכות עצמאיות נגד התנגשות, דומות מאד למערכות המוצבות כיום במכוניות ומטוסים. כלומר גם אם המפעיל אינו מבחין בעצם על המים, הספינה עצמה בונה את תמונת המצב הקרובה אליה ויודעת לקבל החלטות עצמאיות, למרות היותה נשלטת מרחוק. לגבי שרידות הכלי יש כאן יתרון עצום. מעבר לכך, לספינה יש מנגנון ניהוג עצמי בהתאם לתנאי הים. הספינה מעבדת למעשה את כלל הנתונים ובוחרת להתאים עצמה לתנאי הים באופן אופטימאלי, בכל הקשור לרוח, גובה גלים, זרמים וכדומה”.
ייחוד נוסף שמציעה ה-KATANA היא ביכולת ה-DUAL USE. הגמישות התפעולית של ה-KATANA מאפשרת להפעיל אותה גם עם צוות של חמישה לוחמים ללא צורך בקונפיגורציה מיוחדת. כלומר הלקוח שמפעיל אותה מקבל למעשה פלטפורמה כפולה, מאוישת ועצמאית כאחד, הכל על פי אופי המשימה.
“אני חושב שסך כל היכולות שמביאה
ה-KATANA, היא בבחינת השלם שעולה על סכום חלקיו”, מסכם שהרבני. לשאלה האם חיל הים כבר בחן את ה-KATANA הוא עונה בדיפלומטיות מעוררת כבוד: “בוא נאמר שחיל הים מכיר אותה היטב…”.
צילום באדיבות התעשייה האווירית
