אחרי אפגניסטן

מאת: אמיר בר שלום. אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, וסביר להניח שבממשל הנוכחי בוושינגטון לא יהיה כזה, עד סוף השנה אמורה ארצות הברית להסיג את כוחותיה מאפגניסטן, עשור ויותר אחרי שפלשה לשם. הנסיגה האמריקנית שעליה הכריז הנשיא אובמה מיד עם כניסתו לבית הלבן ב-2008, מצריכה מהצבא האמריקני על כל זרועותיו, ARMY ,NAVY ו-AIR FORCE, חשיבה מחדש לגבי פריסת היכולות שלו. שכן, ארצות הברית תמשיך לעקוב מודיעינית אחרי הנעשה באפגניסטן ופקיסטאן, שתי מדינות שבעשורים האחרונים משמשות אכסניה נוחה ופורה לגורמי טרור אסלאמי קיצוני.

אתר האינטרנט WIRE אפילו מצטט בעניין זה את מזכיר ההגנה האמריקני, צ’אק הייגל, שאישר כי ארצות הברית פועלת לאתר ולהכשיר בסיסים חדשים למל”טים שלה, באסיה, לעידן של אחרי אפגניסטן.
מי שזיהה את הוואקום המבצעי הזה ומיהר לפעול היא חברת ג’נרל אטומיקס, יצרנית המל”טים PREDATOR MQ-1 ו-REAPER MQ-9, שני המל”טים שמהווים את חוט השדרה המבצעי של מערך האיסוף והתקיפה של הצבא האמריקני. ג’נרל אטומיקס הציגה לאחרונה את המל”ט החדש למשימות ארוכות טווח, AVENGER המבוסס על הגוף של הPREDATOR MQ-1. ה-AVENGER בעל טווח פעולה של 1800 קילומטרים אמור ל”סגור” לארצות הברית את הפער המבצעי שייווצר לה עם הויתור על הבסיסים באפגניסטן. הדרישה המבצעית של ה-CIA כפי שהיא הוגדרה לפנטגון מדברת על יכולת איסוף, מעקב ותקיפה בטווחים רחוקים תוך כדי שימור רצף טיסה בטווחים האלה. ל-AVENGER שהוצג לראשונה ב-2009 (שנה בדיוק אחרי ההכרזה של אובמה על תאריך הנסיגה מאפגניסטן), יכולות התואמות כמעט לחלוטין את הדרישה המבצעית של ה-CIA: מנוע סילוני המאפשר לו מהירות טיסה מקסימאלית של 500 קמ”ש, גובה טיסה מירבי של 50,000 רגל, זמן שהייה באוויר של עד 18 שעות, יכולת נשיאת מטען יייעודי של כ-1600 ק”ג ויכולת נשיאת חימוש מונחה מדויק של כמעט טון – כלומר שתי פצצות JDAM.
“זהו פתרון מושלם לבעייה שתיווצר לארצות הברית עם הנסיגה”, אומר פרנק פייס, מג’נרל אטומיקס.
“ה-AVENGER הוא לא רעיון מבצעי אלא מוצר קיים שהוכיח את היכולות המבצעיות שלו בכל הניסויים עד כה. מבחינת הפנטגון יש כאן לא רק פתרון מבצעי קיים אלא גם מוצר אטרקטיבי מבחינה כלכלית.
ה-AVENGER חוסך את הצורך להיכנס עכשיו לתהליך ארוך ויקר של מחקר ופיתוח”.
ובלי קשר להחלטת הפנטגון האם לרכוש את ה-AVENGER, ג’נרל אטומיקס הציגה לפני חודש את הגרסה המשופרת למל”ט ה-REAPER MQ-9. הגרסה המתקדמת שפותחה במיוחד לחיל האוויר האמריקני מציגה שיפורים משמעותיים בטווח הטיסה של המל”ט הודות למיכלי דלק חיצוניים שנתלו מתחת לכנפיים שלצורך כך הוארכו. עד יולי 2016 אמור חיל האוויר האמריקני לקבל 38 מל”טים מסוג REAPER MQ-9 משופרים. ג’נרל אטומיקס כבר הודיעה כי החלה בפיתוח דור נוסף של ה-REAPER MQ-9-extended-range variant, דגם שאמור לכלול מיכלי דלק בתוך הכנפיים ולא במתלה חיצוני. “ברור לנו שהדור החדש של REAPER MQ-9 יהיה גדול יותר”, אמרה קימברלי קסיץ, דוברת ג’נרל אטומיקס ל-Daily Report מיד אחרי טיסת הבכורה של המל”ט המשופר לפני חודש. “תכנון הכנף והזנב של ה-REAPER MQ-9 המשופר כבר הסתיימו ובקיץ הקרוב כבר יחל הייצור. ההערכה שלנו היא כי עד סוף השנה כבר נוכל לבצע טיסת בכורה ראשונה של ה-REAPER MQ-9 עם מיכלי דלק בתוך הכנפיים”.
גם הצי האמריקני לא קופא על שמריו בעניין המל”ט העתידי. בימים אלה ממשיך גם ה-NAVY לעסוק באיפיון המל”ט העתידי שלו המיועד לפעול מנושאות מטוסים. הצי שכבר מפעיל בטיסות ניסוי את מטוסי ה-F35, מתכננים את הקרב השילובי, שבו יופעלו לצד החמקנים המאוישים גם מל”טים. בשנים האחרונות בוחן הצי את המל”ט X47 שבנתה חברת נורתרופ גרומן. מדובר במל”ט חמקן בעל יכולות מתקדמות לנשיאת מערכות מודיעין תצפית וחימוש. המל”ט כבר נוסה מספר פעמים על גבי נושאות מטוסים, אבל חשיבה מחדש בצי מעלה סימן שאלה גדול לגבי יכולותיו המבצעיות וההצטיידות בו. לאחרונה פרסם ה-NAVY האמריקני רשימת דרישות מבצעיות חדשות,
שה-X47 אינו עונה עליהן. “אנחנו מחפשים מטוס גדול במשקל 30-35 טון שיקביל ביכולות הטיסה ונשיאת החימוש שלו
ל- TOMCAT ששימש את הצי האמריקני במשך ארבעה עשורים”, אמר לאחרונה תת אלוף מייק מנאזיר, ראש תחום לוחמת אוויר בצי האמריקני.
“אחרי דיונים במשימות המבצעיות העתידיות שלנו הבנו כי הדרישה המבצעית שלנו חייבת לכלול לא רק סיור, מעקב וניטור מודיעין. אנחנו חייבים לכלול בפלטפורמה יכולות תקיפה מתקדמות ויכולת נשיאה והפעלה של סנסורים רבים כחלק מתפיסה מערכתית”.
המשתמע מהדברים האלה הוא כי
ה-X47 קטן מידי למשימות הצי, ולכן הכוונה היא לבנות פלטפורמה גדולה יותר. על פי פרסומים בארצות הברית כל ארבעת החברות הגדולות – בואינג, נורתרופ גרומן, לוקהיד מרטין וג’נרל אטומיקס – עומדות לגשת למכרז החדש. בהתאם לדרישה המבצעית החדשה של הצי האמריקני, נראה שהמטוס החדש יהיה חייב לכלול שני מנועים וגודלו הפיסי יהיה גדול יותר מה- HORNET שמופעל כיום מנושאות המטוסים האמריקניות.
אחת הדרישות המעניינות שהעלה הצי בהקשר המל”ט החדש הוא שילוב של יכולת תדלוק למטוסי ה-C , מה שאמור להגדיל משמעותית את טווח הפעולה שלהם. “הכוונה היא שכל מטוס כזה יוכל לתדלק מטוס אחר ב-20,000 ליברות דלק ועדיין להמשיך לשהות באוויר במשך שבע וחצי שעות”, סיפר מנאזיר למגזין הצי האמריקני. מעבר ליכולות התדלוק דורשים בצי האמריקני מטוס שיוכל להשתלב במשימות סיור ותקיפה לצד ה F35 C. מה שלא ברור עדיין הוא , האם המטוס החדש יהיה חמקן כמו ה-F35C.
“אנחנו לא מחפשים עוד מטוס שיטוס מעל בירת האויב שלנו ולגמרי לא ייראה על מסכי המכ”מ”, ממשיך מנאזיר. “לצורך הזה יש לנו את היכולות המוכחות של
ה-F35 C. אנחנו מחפשים מטוס משלים שיוכל לצורך העניין לשאת יותר חימוש ולמעשה ייכנס ללחימה לצד המטוסים המאוישים ואני מדבר על משימות אוויר – אוויר ואוויר קרקע”.
המשתמע מהדברים האלה הוא כי הצי מחפש מפציץ כבד יותר לצד ה-F35C, שיכולות נשיאת הנשק שלו מוגבלות מאד בשל יכולת החמקנות המצריכה נשיאת חימוש בתוך גוף המטוס. נראה שלפחות בשנים הראשונות שבהן יפעל ה-F35C, הוא יעשה זאת לצד הפלטפורמות המאוישות שמפעיל כיום הצי האמריקני.