בין כיפה לשרביט

“מערכת כיפת ברזל לא התקרבה למעטפת הביצועים שלה, למרות הירי המסיבי לעבר ישראל במהלך צוק איתן” אומר פיני יונגמן, ראש מנהלת מערכות הגנה מפני טילים ברפאל בראיון מיוחד לניו טק.
נזכיר, כיפת ברזל השמידה יותר מ-90 אחוזים מהרקטות שנורו לעבר ישראל והיו אמורות ליפול במרכזי אוכלוסייה. במהלך הלחימה הצליחו “רפאל” כקבלן ראשי, “אלתא”, ו”אמפרסט” כקבלניות משנה של המכ”מ ומערכת בקרת האש, להעביר לחיל האוויר את סוללות מספר 8 ו-9 שהיו אמורות להיקלט בחיל האוויר רק בעוד כמה חודשים. במקביל , למרות התמשכות הלחימה המשיכה “רפאל” לספק כמות מיירטים גדולה לחיל האוויר.
“בכל זווית או חתך שלא נביט בביצועים של כיפת ברזל במהלך המבצע, מדובר בהישג אדיר”, ממשיך יונגמן. “כאשר כיפת ברזל יצאה לדרך כפרויקט עתידי, אחוזי היירוט שהוגדרו לה על ידי מערכת הביטחון עמדו על 80%. נתוני היירוט של “עמוד ענן”, שעומדים על למעלה מ-90%, הם ההוכחה כי המערכת הזאת היא מערכת יעילה מאד מצד אחד וגמישה טכנולוגית מהצד השני”.
בין מבצע “עמוד ענן”, ל”צוק איתן”, עברה מערכת כיפת ברזל מספר שדרוגים, שהגדילו את מעטפת הביצועים שלה בכמה פרמטרים (מטעמי צנזורה לא ניתן לפרט אותם).
“מבלי להישמע מתנשא, אפשר בהחלט לומר שלא היה תרחיש שכיפת ברזל לא יכלה לו, למרות שחמאס ניסה כמעט הכול כדי למצוא נקודות תורפה במערכת”, אומר יונגמן בעניין זה, מבלי לפרט.
אין ספק שחמאס הסיק הרבה מאד מסקנות לגבי הביצועים של מערכות “כיפת ברזל”, אחרי הניסיון הקודם שלו במבצע “עמוד ענן”. הירי במהלך המבצע הנוכחי לא היה ירי פראי מזדמן כפי שהיה בסבבי לחימה קודמים עם חמאס וג’יהאד אסלמי, אלא ירי על פי תוכנית אש סדורה של כל ארגון, על פי חלוקה גיאוגרפית בישראל. כל גדוד של חמאס קיבל תכנית אש לפי יכולות המערך הרקטי שלו. כך למשל ניסה חמאס לאתגר את מערכת כיפת ברזל במטחים הגדולים של עשרות טילים במקביל לטווחים שונים. בהמשך כאשר הבינו בחמאס שהמערכת מצליחה להתמודד עם מטחים כאלה, שונתה השיטה. הוחלט על הפסקות קצרות בנות כדקה בין שני מטחים גדולים. גם במקרה הזה מערכות כיפת ברזל הצליחו ליירט כמעט באופן מוחלט את כל הרקטות שעמדו ליפול בשטחים המיושבים.
“להצלחה של המערכת יש הרבה גורמים”, אומר יונגמן, מבלי להתייחס לאתגר המבצעי שניסה חמאס להציב למערכת. “בסופו של דבר היירוט עצמו הוא תוצאה של איזה אינפורמציה אתה נותן לטיל המיירט וכיצד אתה מביא אותו לתנאים אופטימאליים של זיהוי המטרה באוויר ואז הפגיעה בה. ליכולת הזאת יש שני מרכיבים: המערכות הטכנולוגיות וקציני היירוט. השילוב של שניהם יצר את אחוזי היירוט הגבוהים מהצפוי”.
במהלך הלחימה בעזה עשתה ישראל שימוש גם במכ”מ מערכת “שרביט קסמים”, כדי לבחון את ביצועי המערכת ולהגדיל את יכולות האיכון של מערכת כיפת ברזל. עוד מתברר כי במהלך המבצע נאספו נתונים מבצעיים רבים במערכת “שרביט קסמים”, כחלק מבחינת יכולות המערכת. יונגמן מסרב לפרט מה בדיוק נאסף, אבל די אם נזכיר שבמהלך הלחימה ירו הפלסטינים מספר טילים לטווחים של יותר מ-75 קילומטרים, כך למשל לעבר חיפה וסביבתה. לשאלה האם במקרים מסוימים במבצע הנוכחי היה מקום להשתמש במיירט של “שרביט קסמים”, יונגמן שוב, מסרב לענות באופן ישיר .
“בעניין הזה אסתפק באמירה כללית שלא היה שום נתון מבצעי שהצריך אותנו לחשוב מחדש על אחד מרכיבי המערכת. אפשר בהחלט לדבר על שתי מערכות שמשלימות האחת את השנייה. מערכת כיפת ברזל כקונספט של הגנת אזור עושה את העבודה בצורה מושלמת. היא מטפלת היטב בכל קשת האיומים שצצים מהצד השני. אין חימוש שנורה לעבר ישראל שהכיפה לא הצליחה להתמודד איתו: מקאסם לטווח קצר שנורה מבית חנון לעבר שדרות וטווח הטיסה שלו קצר מאד, דרך גראד לטווח הבינוני שנורה לעבר באר שבע או אשדוד ועד לאותן רקטות לעבר ירושלים וגוש דן”.

האם השיפור בביצועי “כיפת ברזל”, לא מגרד “מלמטה” את היכולות של שרביט קסמים שמיועדת לטפל בטווחים של 75 קילומטרים? כלומר, האם אין חפיפה בין שתי מערכות על אותו תחום?
“ממש לא”, אומר יונגמן. “מערכת “שרביט קסמים”, היא מערכת שונה לחלוטין בתפיסה שלה מ”כיפת ברזל”. “כיפת ברזל” היא קודם כל הגנה על אזורים צפופי אוכלוסייה ומתקנים חיוניים. “שרביט קסמים”, היא מערכת שאמורה לטפל באיומים גדולים יותר, רחוק מאד, הרבה מעבר לגבולות המדינה. כבר בהגדרת המשימה הזאת יש שוני מהותי. “שרביט קסמים”, בנוייה בצורה רובוסטית יותר לטפל באיומים גדולים משמעותית מבחינת הטווח, מהירות השיוט וגודל ראש הקרב. כאשר אנחנו מביטים בסל המטרות של כל מערכת בנפרד אנחנו רואים כיצד רק שילוב של שתי המערכות הללו יכול לתת פתרון רחב. אם צריך להתייחס לזה באחוזים ניתן לומר ששרביט קסמים אמורה לטפל בכעשרה אחוזים מכלל הטילים והרקטות שמכוונות לעבר ישראל לכן, מי שנושאת ברוב הנטל היא “כיפת ברזל” שאמורה להתמודד עם קצרי הטווח.
מערכת שרביט קסמים השלימה בחודש נובמבר האחרון ניסוי חשוב של כלל מרכיבי המערכת משלב הגילוי ועד היירוט. עד למסירתה לידי חיל האוויר, בעוד מספר חודשים, צפויים ניסויי יירוט נוספים שברפאל מגדירים אותם: כישורת האחרונה לקראת הכרזתה של המערכת מבצעית. נזכיר כי בשונה ממערכת “כיפת ברזל”, פיתוח “שרביט קסמים” הוא פרויקט משותף עם ארצות הברית שמממנת חלקים גדולים שלו. זאת בנוסף לסיוע מיוחד שמועבר לישראל מדי פעם, כדי להצטייד בסוללות נוספות של כיפת ברזל. במהלך מבצע “צוק איתן”, העביר הקונגרס האמריקני תקציב סיוע מיוחד של 225 מיליון דולר, לרכישת מיירטים נוספים למערכת “כיפת ברזל”.

איך אתה רואה מערכה עתידית עם יותר חימוש לעבר ישראל, עם יותר דיוק וראשי קרב גדולים יותר?
“בדיוק כמו המערכה הנוכחית. מערכות ההגנה מפני טילים נותנות לדרג המדיני מרחב תמרון והחלטה שלא היה קיים קודם. שש מאות טילים שנופלים במרכזי אוכלוסייה בישראל הם לא עניין של מה בכך. זה כאמור לא קרה במערכה הנוכחית בזכות כיפת ברזל. במערכה עתידית רחבה יותר, כאשר “שרביט קסמים” תיכנס לשירות מבצעי, עדיין יישמר למקבלי ההחלטות המרחב הזה. זה נתון חשוב מאד במלחמה שהעורף הופך לחזית”.