ברק 8 – התשובה הישראלית לאיומים אזוריים

בחודשים הקרובים אמור חיל הים הישראלי להתחיל באחד מתהליכי ההצטיידות המשמעותיים ביותר שלו בשנים האחרונות: התקנת מערכות הגנה מפני טילים מדגם “ברק 8”. המערכות הללו פרי פיתוחה של התעשייה האווירית, אמורות להקנות לכלי השיט של חיל הים את אחת ממעטפות ההגנה המתקדמות בעולם. מערכות “ברק 8” מוזכרות בשנים האחרונות בעיקר בהקשר הגנת אסדות הגז של ישראל בים התיכון. על פי האיומים האחרונים של נאסראללה בנאומיו, אסדות הגז של ישראל הן יעד מרכזי לתקיפה במהלך עימות עתידי.
“הייחודיות של מערכת “ברק 8″ היא ביכולת שלה להגן על מרחב”, מספר בועז לוי, סמנכ”ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל בראיון לניו טק.
“היכולת של המערכת לפעול במערך ימי כאשר ספינה אחת הופכת לספינת פיקוד שמפעילה מערך שלם של טילים שנמצאים על ספינות אחרות, היא פתרון ייחודי מאד שמשנה את תפיסת ההגנה הנקודתית POINT DEFENCE להגנה מרחבית”. היכולת הזאת של הפעלת מיירטים ממרכז בקרה אחד, מזכירה מאד את תפיסת ההגנה מפני טילים של ישראל על ידי פריסה ארצית של מכלולי היירוט השונים: חץ, כיפת ברזל ובעתיד הקרוב מאד גם שרביט קסמים..
בניסוי האחרון בתחילת נובמבר של מערכת “ברק 8”, דימה טיל המטרה שני תרחישים עימם צריכה המערכת להתמודד בהקשרי איום הייחוס של צה”ל וחיל הים ההודי – שרכש בשנים האחרונות מספר גדול של מערכות בתצורה ימית ויבשתית. הניסוי החל עם שיגור המטרה וכניסתו למסלול. מכ”מ המערכת, איתר את האיום ועקב אחריו במעופו. הנתונים הועברו אל מרכז השליטה של מערכת הנשק אשר שיגרה את הטיל המיירט למסלולו, הטיל שוגר וניווט את עצמו אל המטרה. במהלך מעופו, קלט הטיל המיירט את המטרה בעזרת חיישנים עצמיים, ביית עצמו על המטרה והשמיד אותה.
“הניסוי הזה דימה מבחינתנו מספר איומים” מספר לוי מבלי לרדת לפרטים.
“הטיל עצמו מתוכנן בדרך כלל להתפוצץ ליד טיל המטרה, אבל בניסוי הנוכחי הנעילה של ה”ברק 8″ על המטרה הייתה כל כך מדויקת שהוא פגע בטיל המטרה עצמו (HIT TO KILL). מבחינתנו זו הוכחה ליכולות המערכת, שאמורה להתמודד עם כל איום שיש כיום בזירה: מל”טים, מטוסי קרב וטילים לכל סוגיהם”.
אחד מתרחישי האיום שבחיל הים הישראלי מרבים לדבר עליו הוא טיל ה”יאחונט”, טיל חוף ים מתקדם שפיתחו הודו ורוסיה. מספר מערכות טילי “יאחונט” נמכרו לסוריה, והחשש הגדול בישראל הוא כי אסאד העביר חלק מהמערכות לידי חיזבאללה. בישראל פועלים כבר מספר שנים תחת ההנחה כי טילי ה”יאחונט” הועברו לידי חיזבאללה מדמשק, ולדעת מומחי מודיעין זו הסיבה שלאחרונה מרבה מנהיג הארגון נאסראללה להשמיע איומים מפורשים לפגיעה באסדות הגז. על פי תכנית ההצטיידות של חיל הים אמורות להיבנות בשנים הקרובות מספר ספינות שטח שעליהן יוצבו מערכות ה”ברק 8″, שיספקו הגנה על האסדות. לדעת מומחים, שיפורים שהוכנסו לאחרונה במערכות “ברק 1″ שמוצבות על ספינות חיל הים כיום, מספקות הגנה דומה, אם כי לא בטווחי הגילוי והיירוט של ה”ברק 8″. בעניין זה יש להדגיש כי לא מן הנמנע ששיתוף הפעולה הישראלי – הודי בפיתוח ה”ברק 8″, כלל גם לא מעט החלפת אינפורמציה בהקשר יכולות ה”יאחונט”. בועז לוי סירב להתייחס ישירות לעניין איום ה”יאחונט”, או לביצועי הניסוי בהקשר הזה, והסתפק במשפט “היינו קרובים מאד במהלך הניסוי ליכולות של ה”יאחונט”….
בניסוי עצמו נכחו גם מדענים ממשרד ההגנה ההודי. גם הם התחמקו מלהתייחס לעניין ההתעניינות הישראלית באיום טילי ה”יאחונט”.
ד”ר אבינש צ’אנדר (Avinash Chander), ראש ה- – Defence Research & Development Organisation, המקבילה ההודית למפא”ת, והיועץ המדעי לשר ההגנה ההודי הסתפק במשפט הבא: “זוהי אבן דרך משמעותית בשיתוף הפעולה בין ישראל והודו, כמו גם בפיתוחה של מערכת ההגנה האווירית המתקדמת “ברק 8”.
בשונה מחיל הים הישראלי, הודו רכשה כאמור גם מספר מערכות “ברק 8” יבשתיות להגנה מפני טילים. למעשה התעשייה האווירית מציגה בוורסיה היבשתית מערכת שדומה בחלקה למערכת “כיפת ברזל”. המערכות היבשתיות, כמו אלה הימיות מורכבות גם הן מארבעה רכיבים עיקרים: מכ”מ, משגרים, טילים ומערכות שליטה ובקרה. המשגר היבשתי שונה במבנהו וגודלו מהמשגר הימי, אבל הטילים זהים, מה שמקטין באופן משמעותי את עלויות ההצטיידות. “רפאל”, יצרנית מערכות “כיפת ברזל” ו”שרביט קסמים”, הציגה לאחרונה תצורה ימית של מערכות “כיפת ברזל”, מה שמצביע על פלח שוק אטרקטיבי לתעשיות הישראליות בזירה הימית המשתנה. חיזוק לכך ניתן היה לראות בדברים שאמר מנכ”ל התעשייה האווירית יוסי וייס, מיד אחרי הניסוי המוצלח של “ברק 8”: “היכולת המרשימה והמתקדמת שהוכיחה המערכת בניסוי מורכב זה, מהווה עדות נוספת לחוסנה וליכולותיה פורצות הדרך של התעשייה האווירית. מערכת “ברק 8″ מהווה מנוע צמיחה מרכזי עבור החברה”.
מבחינת הודו, ה”ברק 8″ נותן לה פתרון כולל לזירה הימית והיבשתית. חיל הים ההודי הציב את המערכות על ספינות מדגם “P-15 אלפא” , הדומות בגודלן וביצועיהן ל”סהר 5″ של חיל הים הישראלי.
“אין ספק שמעטפת הביצועים של ה”ברק 8″ מרשימה מאד”, מסכם לוי. “טווח גילוי והשמדה של כ-70 קילומטרים הוא משמעותי מאד בעולם טילי החוף-ים הנוכחי. בהשוואה ל”ברק 1″ שטווח המערכת שלו עומד כ-15 קילומטרים ה”ברק 8″ הוא בבחינת מכפיל כוח. מעבר לכך, המערכת שבנויה בצורת ארכיטקטורה פתוחה מאפשרת למערכות ה”ברק 8″ לדבר עם מערכות אחרות, כמו למשל חץ או שרביט קסמים”.

ברק 8 – תעודת זהות

מערכת ברק 8 פרי פיתוח חטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, הינה מערכת הגנה אולטימטיבית מפני מגוון רחב של פלטפורמות וחימושים אוויריים הכולל מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים וטילים ובכלל זה, טילים לוחכי ים. למערכת ברק 8 יכולת פעולה ביום ובלילה ובכל מזג אויר והיא מסוגלת להתמודד בהצלחה עם תרחישים מורכבים בזירת הקרב, כולל טיפול בכמות גדולה של איומים בו-זמנית. המערכת נמכרה עד כה בנגזרת ימית ובנגזרת יבשתית ללקוחות בארץ ובעולם בהיקף כספי רחב.
למערכת מספר רכיבי מפתח העומדים בחזית הטכנולוגיה הכוללים: מכ”מ מתקדם, מערכת שליטה ובקרה, משגרים, מיירטים (המיוצרים בשיתוף פעולה בין תעשייה אווירית ורפאל), תקשורת וקישוריות בין מערכית ורב מערכתית. הטיל המיירט נורה בשיגור אנכי המאפשר יירוט כלל כיווני בטווחים קצרים וארוכים. לטיל מנוע עם שני פולסים המקנים לו יכולת תמרון מיטבי הנדרשת מול מגוון האיומים. כמו כן, ראש ביות מכ”מי מתקדם המאפשר עקיבה על המטרה וביות של הטיל המיירט עליה.
המערכת משלבת תקשורת דו כיוונית מתקדמת בין מערכת הנשק לטילים, ובין המערכות לבין עצמן. עובדה המקנה למערכת יכולת עבודה אינטגרטיבית ככוח הגנה משולב. מערכת השליטה והבקרה מאפשרת גמישות תפעולית ומבצעית לצוותים המפעילים כאשר המערכת האוטונומית, מבצעת באופן עצמאי את היירוט.
המכ”מ, פותח בהתאמה לדרישות המערכת על ידי אלתא מערכות, חטיבה וחברה בת של התעשייה האווירית והוא נמנה על משפחת מכ”מי ההגנה האווירית הרב-משימתיים עם יכולת כיסוי מתקדמת בסריקה אלקטרונית של 360 מעלות. המכ”מ משלב טכנולוגיה מתוחכמת (Digital Phased Array), וכך מייצר מספר רב של אלומות הסורקות בו זמנית אזורים נבחרים. כתוצאה מכך, מספק המכ”מ נתונים מדויקים על המטרות שאותרו, ובמקביל מבצע מספר משימות: גילוי, סיווג ועקיבה אחרי מספר רב של מטרות, הנחיית נשק להגנה ותקיפה, בקרה אווירית ועוד.
מערכת הנשק מספקת גם הגנה נקודתית וגם הגנה היקפית. כמו כן, מתאפשרת עבודה בכח המביאה לידי ביטוי את האופטימזציה המערכתית כנגד כל סוגי האיומים. הנ”ל כאשר מערכת הבקרה והשליטה מקבלת נתונים ממערכות המכ”ם של המערכות השונות, ומשלבת ביניהם כדי ליצור תמונת קרב ואיומים משותפת. כאשר מתגלה איום בתוך גזרת ההגנה, המערכת מאפשרת ירי לכל אחת מן מערכות ברק 8 המשתתפות בקרב על פי יתרונותיהן בהשמדת האיום.