כיצד האינטרנט של הדברים מייצר “אגרני נתונים”

עד עתה, “האינטרנט של הדברים” (IoT) הוא משהו שכבר שמעת עליו. דו”חות שונים צופים כי מספר המכשירים המחוברים לאינטרנט של הדברים יגיע ל-75 מיליארד עד שנת 2020. האינטרנט של הדברים הוא, למעשה, מונח אשר מקיף מגוון רחב של הגדרות, החל משיחת אגב אודות מכשירים מבוססי אינטרנט, כגון קינדל Fire וגלאי העשן Nest, ועד לכמות הנתונים שמכשירים אלה מייצרים והיכן הם שומרים אותם, אפילו בענן.

הררי המידע שמכשירי IoT מייצרים מכריחים חברות לחשוב מחדש על הדרך בה יש לאסוף, לאחסן ולאבטח נתונים, כדי להוציא מהם יותר ערך. ארגונים צריכים אסטרטגיה מודרנית לניהול נתונים כדי לקבל החלטות עסקיות טובות יותר, לקדם מוצרים ושירותים, ולשפר את חווית המשתמש.
כיום, נתוני חברות כבר אינם נחים בצורה מאובטחת במקום אחד, הם בכל מקום. סקרים מראים שכ-80% מהעובדים הארגוניים מדווחים כי הם צריכים לגשת למידע מחוץ למשרדים. 60% מהם עובדים מאתרים מרוחקים. 62% מהארגונים עדיין אינם מפעילים כלים ייעודיים המסייעים להם להבין ולקבל החלטות לגבי תחזוקת וניהול המידע הבלתי מובנה שלהם. תוכן זה כולל מידע המופק על ידי כח עבודה נייד בצורת אימיילים, קבצי וידאו ותמונות.
בעולם ה-Big Data המודרני, הנתונים הם המשאב החשוב ביותר לארגונים ולחברות. ניהול נכון שלו יכול לעשות פלאים בכל מערכי החברה, ניהול שגוי עלול להביא לבזבוז משאבים, כספים וגרוע מכך – לאיבוד נתונים שמהווים, למעשה, את ליבת החברה. לכן, האתגר המרכזי של אנשי המחשוב הארגוני היום הוא קטלוג נכון, הנגשה והגנה על המידע הארגוני. אך בשנים האחרונות המשימה הזו הופכת קשה יותר ויותר: הגידול בנתונים והמחסור בכלים טובים לניהולם הפכו לנטל על מנהלי המחשוב. עם זאת, אפשר וצריך להתמודד עם האתגר הזה בצורה נכונה, ובכך לחסוך עלויות ומשאבים, ועל הדרך גם לייעל את תהליכי העבודה.
האינטרנט של הדברים מוסיף לכל הנאמר לעיל מרכיב של דחיפות ומורכבות בכל הנוגע לניהול מחזור החיים של נתונים. ארגונים צריכים לתכנן ולשקול את מקורות הנתונים וכיצד הם משמשים, כדי לאפשר קביעת מדיניות לגבי מה לשמור, היכן ולאיזו תקופה. עלויות אחסון וענן פוחתות, אבל לא במהירות מספקת כדי לעמוד בקצב צמיחת הנתונים. אסטרטגיית “לשמור הכל, באופן מקומי” אינה מתאימה יותר, והמציאות החדשה של מנהלי מידע היא שלא כל פיסת מידע שוות ערך לאחרת. לדוגמא, “נתונים מוחשכים” (Dark Data), כגון מצגות, דו”חות, תמונות ודואר אלקטרוני הנערמים אבל אינם נמצאים בשימוש, מנותחים או מייצרים ערך. נתונים מוחשכים לא רק צורכים אחסון יקר ערך, רשתות ומשאבי ניהול, הם גם מגדילים את טווח האחריות של החברה אם הם לא “נגרסים” בצורה פרו אקטיבית על פי הגדרות קבועות מראש לצורך “מחיקה הגנתית”.
חברות וארגונים חווים כיום הצטברות של Big Data, מידע רחב היקף, שפעמים רבות מטופל חלקית או אינו מטופל כלל. בעגה המקצועית אנו קוראים לזה “מידע שחור”, או Dark Data: קיומו של מידע שידוע שהוא מאוחסן, אבל לא ידוע למה מאחסנים אותו, לא ידוע מהו, ולא ידוע מה הערך העסקי שלו, אם בכלל, ועל כן האם נדרש לאחסנו? אחסון נתוני “אינטרנט של הדברים” ללא הבחנה, לאורך תקופה ארוכה, הוא בזבזני ולא זול, ומונע מעסקים למצוא בקלות את מה שהם צריכים.

שלוש דרכים בהן ארגונים יכולים לנהל בצורה יעילה יותר את האינטרנט של הדברים עם טכניקות מודרניות:
שימוש בשיטות אוטומטיות וארגון ושימור מידע על בסיס תוכן: שמירה של נתונים על בסיס תוכן עושה שימוש במודיעין לגבי נתונים – כגון סוג הנתונים, היכן הם נוצרו והפעם האחרונה שניגשו אליהם – כדי לאנדקס ולסווג אותם. מדיניות יכולה לספק חוקים ספציפיים, כגון איסוף כל המסמכים הקשורים לפרויקטים מסוימים, והעברה אוטומטית של נתונים רלוונטייים לאחסון חסכוני יותר. באמצעות הבנה של הדרך בה מידע זורם בחברה שלהם, מנהלים יכולים לשמור את מה שהוא בעל ערך, ולהיפטר ממה שלא, ובכך להפחית עלויות וסיכונים. טכנולוגיות ארכוב חכמות, כגון שימור על בסיס תוכן, יכולות לחסוך לארגונים עד 70% מהיקף האחסון והעלויות. הדבר הוא בעל ערך גבוה במיוחד עבור תעשיות עם רגולציה כבדה, כגון שירותי בריאות ופיננסים, אשר חייבים לאחסן נתונים במשך שבע שנים או יותר ולאחזר אותם במהירות על פי דרישת הרגולציה.
איחוד מאובטח של נתוני האינטרנט של הדברים, ללא תלות מהיכן הם מגיעים או היכן הם נשמרים. מכשירים חכמים עוצמתיים וסביבות עבודה מרוחקות מאפשרים לאנשים להישאר מחוברים תמיד, והרגילו אותם להשתמש בשירותי ענן ללקוחות פרטיים הנמצאים מחוץ לשליטת החברה. ניהול יעיל של האינטרנט של הדברים מתחיל באיחוד נתונים ממשתמשים בודדים ומכשירים, כדי שיהיה אפשר לבצע גיבוי ולגשת אליהם באופן מאובטח. במקום להינעל בכספות מרוחקות, המידע זמין ליותר משתמשים, וניתן למחוק עותקים מיותרים (תהליך הנקרא דה דופליקציה) כדי לשפר יעילות.
הצע דרכים חדשות לגשת למידע, היה יעיל והוסף ערך. לאחר שהנתונים של חברה נאספים ומאוחדים משרתי הארגון, מחשבים ומכשירים ניידים ומשרדים מרוחקים, האינטרנט של הדברים מציע דרכים חדשות ליעילות גבוהה יותר. אינדקס מבוסס תוכן מאפשר ליחידות ה-IT והיחידות העסקיות לחפש תוכן לרוחב הארגון באמצעות מילות מפתח מדוקדקות. שיטות חדשות לגישה, כגון סנכרון קבצים ואפליקציות ניידות, מאפשרים לעובדים ליצור עננים של מידע אישי ולמצוא, לצפות ולהשתמש בקלות במסמכים בין המכשירים שלהם. אחרי הכל, הצעת מחיר המאוחסנת רק במחשב נייד של מנהל בכיר, היא לא רק בסיכון לאובדן או קריסת חומרה, היא גם אינה זמינה ללקוחות או חברים לעבודה כאשר העובד בנסיעות או אינו מחובר.

לסיכום
האינטרנט של הדברים ממשיך לצמוח וכך גם היקף הנתונים. חברות צריכות לפעול כעת כדי לפתח אסטרטגיה להגנה, ניהול וגישה יעילה לנתונים, כך שהן יוכלו לקבל תובנות חדשות. להיות מסוגל לאנדקס בצורה חכמה נתונים עסקיים, להפעיל מדיניות אוטומטית לשימור ומחיקה על בסיס תוכן, ואספקה של גישה מאובטחת, הן נקודות מפתח לאורך המסע. באמצעות רתימה – ולא אגירה – של נתוני האינטרנט של הדברים, ארגונים יכולים להפחית את נפח האחסון, להגביר תפוקה ולקבל שקיפות בזמן אמת לגבי הפעילות שלהם.