המחשבים לטיס מי עוצר את הקידמה?

112 שנים אחרי שהאחים רייט זינקו לטיסה הראשונה, אנו כבר שואלים מתי תהיה הטיסה המאוישת האחרונה. הטכנולוגיה כבר כאן, אז מה עוצר בעדנו? הגורם האנושי? בעיות אבטחה או הרגולציה? פגשתי את אוליבייה שרייר, מהנדס אחראי לתחום ה-Aerospace & Defense באזור EMEA בחברת ווינד ריבר ומי שמתמחה בתחום ההסמכות והתקנים בתחום התעופה והחלל, לשיחה אודות המגמות בתחום התעופה והחלל, אתגרי אבטחה וההיתכנות של מטוסים לא מאויישים. שרייר היה נואם מרכזי בכנס שערכה חברת ScaleIL, המייצגת את ווינד ריבר בישראל, בנושא פיתוח רכיבים לתעשיית
ה-Aerospace & Defense, הטלקום והענן בהשתתפות מומחים ובכירים מישראל ומחו”ל.

מה מתרחש כיום בתחום השליטה הממוחשבת במטוסים?
“הרגולציה החדשה נועדה לסייע לארגן בצורה הדוקה יותר את השליטה במטוס, כאשר בזמן הטיסה המטוס יהיה מחובר בצורה ישירה יותר למערכות בקרת התעופה. כיום, הבקר מדבר עם הטייס והציוד החדשני במטוס מדווח לטייס על מצב המטוס. לדוגמא על סכנת התנגשות
עם מטוס אחר, אבל הכל עדיין נמצא בשליטת הטייס – הוא זה שמקבל החלטה בסופו של דבר. הגישה החדשה עליה חושבים כיום ואותה מיישמים, היא יצירת ממשק ישיר בין בקרת התעופה לבין מערכות הטיסה. ניתן לשלוח נתונים מהמטוס ישירות לבקר כדי לקבוע מסלול מהיר, וכך לחסוך בדלק ובכסף, ומהצד השני לספק גיבוי לטייס”.

האם הדברים יעשו ללא שליטת הטייס?
“נכון. יש דיון לגבי הדברים. הטייסים לא ממש מרוצים מכך, והדברים גם יוצרים בעיות אבטחה – חייבים לוודא שהבקר רואה את הנתונים מהמטוס ולא טרוריסט”. לדברי אוליבייה, כיום האבטחה במטוסים היא חזקה ופשוטה יחסית, אך השינויים בקישוריות דורשים חשיבה מחדש על הדרך בה עושים את הדברים: “לדוגמא, כאשר מספקים לנוסעים גישה פתוחה לאינטרנט על בסיס Wi-Fi ניתן לעשות זאת בשתי דרכים. או שמשתמשים באנטנה ייעודית עבור הגלישה – במצב זה תרחישים כמו אלו שהתפרסמו לאחרונה של השתלטות על מטוס דרך המכשיר הנייד אינם אפשריים באמת – או שמשתמשים באנטנה של המטוס, במצב זה התרחיש כבר מתחיל להיות אפשרי, וצריך להבטיח הפרדה בין זרמי הנתונים כדי להימנע מאפשרות של פגיעה במטוס דרך ה-Wi-Fi”

כיצד מבטיחים הגנה על תקשורת מטוסים?
“כיום יש לנו הבנה טובה של האיומים על המטוס, וצריך להחליט כיצד להפעיל אמצעי נגד ולהגן על התעופה. צריך לנקוט משנה זהירות עם אבטחה. במערכות קרקעיות, כשמזהים שהאקר רוצה להיכנס למערכת, הדרך הטובה ביותר היא לכבות את המחשב, הבעיה היא שאם תעשה זאת במטוס הוא עלול ליפול. בדרך כלל יש במטוס ציוד מסוג אחד שמשמש כשער גישה, שמאחד את זרמי הנתונים השונים שמקבל המטוס מהלווין, מהקרקע ועוד, והרעיון שלנו הוא לעבוד ברמה הזאת כדי לשפר את האבטחה. צריך לנסות אולי מדיניות תגובה אחרת, אולי לחתוך חלק מהתקשורת ולשמור חלק אחר. המוצר MILS של ווינד ריבר הוא פתרון שנועד לסייע בכך מכיוון שבצבא הוא יודע לעשות הפרדה של זרמי נתונים סודיים ונתונים בלתי מסווגים. יש דרכים נוספות שיש לבחון, ואני לא בטוח שיצרני המטוסים או חברות התעופה הבוחרות במערכות הבידור לנוסעים, יודעים איזה פתרון חסכוני יותר עבורם. היעד ליישום הוא עד 2020”.

האתגר המרכזי בתחום התעופה: רגולציה וחסכון כספי
לדברי שרייר, “יש בעולם כ-30,000 מטוסים מסחריים והיעד המרכזי של חברות התעופה וגופים צבאיים הוא לחסוך בעלויות ובהוצאות התעופה. להערכתנו, השינויים הטכנולוגיים החדשים יביאו לחסכון של כ-38 מיליארד דולר מ-2013 עד 2032″. השינויים העיקריים בטכנולוגית המטוסים המסייעים לחסכון הם בין היתר: הקלת משקל המטוס באמצעות חומר קרבון והקטנת משך זמן שהיית המטוס באוויר לפני הנחיתה, לחסכון עלויות דלק ושמירה על הסביבה. גורר המטוסים, ה-Taxibot שפיתחה התעשייה האוירית בה שולבה פלטפורמת מערכת ההפעלה בזמן אמת של ווינד ריבר, הוא פתרון לגרירת המטוסים לאחר נחיתתם אל השרוול על מנת לחסוך בדלק, לצמצם זיהום סביבה ורעש. תחום ה-IOT הולך ותופס מקום בתחום התעופה. על כנף מטוס מותקנים 6,000 חיישנים, המייצרים 2.5 טרה של מידע מדי יום. בדגמים A380-1000 של מטוס האיירבוס הותקנו 10,000 חיישנים בכל כנף. האתגר של החברות הוא לא רק לייצר את המידע אלא כיצד לנתח את הביג דאטה ולהפיק מכך תובנות. שרת הטיטניום של ווינד ריבר עשוי לענות על חלק מן האתגרים הללו. חברת ווינד ריבר זכתה לאחרונה להוקרה מצד התעשייה עבור פלטפורמת הענן לאינטרנט של הדברים שפיתחה – Helix Device Cloud – פלטפורמת אינטרנט של הדברים, מבוססת ענן, המאפשרת לחיישנים, מכשירים ומכונות להתחבר בצורה מאובטחת אל תשתית הרשת, להחליף ביניהם מידע ונתונים, לספק התראות על פי הגדרות שנקבעו מראש ולתת גישה מרחוק לרכיבים השונים”.

מה דעתך על תהליכי רגולציה והסמכה של טכנולוגיות חדשות כיום?
“הדרך לקבלת ההסמכה אינה פשוטה, ודורשת שינויי תפיסה רבים בתהליכי הפיתוח. לדוגמא, בתהליך פיתוח
ה-Taxibot אשר פותח למטרות אזרחיות היה צורך למצוא דרך לקבל הסמכה לגורר החדשני בעלויות נמוכות יותר. רוב העלות היא בדרך כלל על הוכחת האמינות, ולא על הדרך לגרום לדברים לעבוד”, מסביר אוליביה. “צריך שבחירת התהליכים, החומרה וההגדרות לא יגדילו את עלויות ההסמכה. אם תשתמש בתהליכים חדשים מדי, הרשויות ישאלו איך אתה יודע שהן בטוחות, ותצטרך לעשות עוד בדיקות. לכן צריך למצוא את שיווי המשקל בין הטכנולוגיה ועלויות ההסמכה, כי הן יכולות לזנק במהירות. הרבה פעמים אם אתה רואה שהשקת מטוס התעכבה, זה בגלל שהעלויות הוערכו בחסר, והיו צריכים לבחון מחדש את התכנון – ולבצע מחדש התאמה של לוחות זמנים ותקציב, או כדי להגדיר מחדש ביצועים נמוכים כדי להתאים לתקציב הנתון”.

האם גם בצבא חסכון הופך להיות מנוע לבחירת טכנולוגיות?
“המדינות מקצצות בתקציבים, ולכן הצבא מתבקש לעשות יותר בפחות כסף, ולכן יש דחיפה לעשות שימוש במכשור מהשוק האזרחי. עדיין צריך “לחייל” אותם, אבל העלות תהיה נמוכה בהרבה. עבור הצבא אתה צריך להיות עמיד לתנודות, משהו שלא צריך בשוק הפרטי, אבל הקשחה זה משהו שבצבא כבר יודעים לעשות. ההבדל הוא באבטחת התקשורת, כיצד אתה מגן על כך”.

האם אימוץ טכנולוגיות פרטיות מהווה איום על מערכות בטחוניות?
“יש דיון על שימוש בקוד פתוח בצבא. דיברתי עם שני מומחים שמציגים שתי עמדות שונות. כאשר אתה משתמש בפיתוח ייעודי שהוא מאוד סודי יש מעט מאוד חברות שיודעות עליו. זה הופך את הפיתוח למאוד יקר, אבל הצד הטוב של הדברים הוא שקשה יותר לאויב לפרוץ אליו. זה אמנם קשה יותר, אבל רק עד שלאויב יש גישה למכשיר ואז הוא יכול לפרק אותו ולמצוא פירצה בלי שתדע על כך. לקוד הפתוח יש יתרון, יש הרבה יותר אנשים שישתמשו בו, אבל יש גם יותר אנשים שיסתכלו עליו ויצביעו על פירצה. בקוד הפתוח יש תהליך אג’ייל במסגרתו כל פעם מישהו מוצא פירצה אך מתקן אותה במהירות. נכון שהפירצה תהיה חשופה לכולם, אבל זה גם יתרון כי תוכל לתקן במהירות”.
“הצבא הולך לקוד הפתוח. האתגר הוא לבסס תהליך אג’ייל מהיר. מי שלא יכול לעשות זאת, אולי יותר בטוח בשבילו להישאר עם מערכות שאינן מוכרות, אבל ברגע שהם הופכים לאג’ייל הציוד שלהם יהיה זול יותר, כי יוכלו למצוא חלקים שיהיו זולים יותר, והם יהיו מודעים ציבורית לפרצות. במערכות סגורות עד שיגלו את הפירצה שזה יכול להיות מאוחר מידי, וכל המידע שלך כבר ייגנב. בארה”ב יש כבר דחיפה גדולה למעבר לקוד הפתוח מצד גופי הביטחון כדי לחסוך כסף”.