אוטוטו כאן – המפציץ הגדול הבא

ספק גדול אם עד תאריך היעד, שנת 2018, יוכל חיל האוויר האמריקני להכריז על כניסתו לשירות של המפציץ החמקן החדש, או כפי שהוא כונה בתחילת הדרך, 2018 BOMBER. את ראשון המטוסים לחיל האוויר האמריקני. פרויקט המפציץ החמקן, Long-Range Strike-B () העסיק בעשור האחרון רבות את התעשייה האמריקנית. שתי קבוצות נותרו בישורת האחרונה לקראת החלטת הפנטגון, Northrop Grummanיצרנית ה-B-2 וחברה משותפת של ענקיות המטוסים, בואינג ולוקהיד מרטין. למרבה ההפתעה הבחירה בחודש אוקטובר האחרון הייתה ב-Northrop Grumman. נראה שניסיונה של Northrop Grummanבחמקנות של מטוסים גדולים הטתה את הכף. ההזמנה הנוכחית מיועדת לכסות את שלב הפיתוח

מפציץ B-2 של חיל האוויר האמריקני צילום: U.S. Air Force

מפציץ B-2 של חיל האוויר האמריקני צילום: U.S. Air Force

ובהמשך מתוכנן רכש של חמש סדרות בנות 21 מטוסים בכל סדרה. תקציב הפרויקט עומד על כ-80 מיליארד דולר, כאשר מחירו של כל מטוס מוערך בכ-511 מיליון והמחיר הסופי תלוי במספר המטוסים שייוצרו בפועל.  מאפייניו של המפציץ החדש עדיין מסווגים, אך אפשר להניח כי הם מבוססים על הכטב”מ החמקן RQ-180 (שגם הוא מסווג) ועל המפציץ החמקן הנוכחי של חיל האוויר האמריקני ה-B-2. על פי הדרישות המבצעיות של הפנטגון, המפציץ החדש אמור להיות מסוגל לבצע תקיפות טקטיות, תקיפות אסטרטגיות לטווח ארוך הכוללות הטלה של נשק גרעיני וכן משימות איסוף מודיעין ולוחמה אלקטרונית. המפציץ החדש מתוכנן להיות קל יותר מה-B-2 ובעל מאפיינים משופרים מבחינה אווירודינמית. תכונה שאמורה לשפר באופן משמעותי את צריכת הדלק שלו. בחיל האוויר האמריקני טוענים כי פיתוח המפציץ החדש, יתבסס על טכנולוגיות בשלות ומוכחות, חלקן נמצאות כבר בשימוש מבצעי וזאת כדי לחסוך בעלויות הפיתוח ולמנוע את התארכות משך התוכנית. בחיל האוויר האמריקני עדיין סוחבים בעניין זה את החריגה הגדולה בפרויקט הפיתוח של החמקנים B-1 ו-B-2, חריגה שנאמדה במאות מיליוני דולרים.  “ה-LARS-B יהיה עמוד השדרה של חיל האוויר האמריקני ומרכיב מרכזי בהרתעה שלנו כמדינה”, אמר מזכיר ההגנה האמריקני אשטון קרטר מיד לאחר ההכרזה בוושינגטון. “המפציץ החדש אמור לשרת אותנו בחמישים השנים הבאות ולכן הוא חייב להיות המטוס המתקדם ביותר שניתן לבנות”. ההכרזה על תכנית המפציץ החדש היא חלק מתכנית רחבה של הפנטגון לשדרוג כולל של המערך הגרעיני האמריקני. לשם כך הקצה הקונגרס האמריקני סכום עתק של 348 מיליארד דולר בעשר השנים הבאות. ההערכה היא, כי התקציב הזה יגדל בשני העשורים שאחר כך ויגיע קרוב מאד לטריליון דולר. התכנון הראשוני הוא לבצע מודרניזציה מיידית של כל הכוח הגרעיני של ארה”ב, באוויר בים וביבשה. במסגרת התכנית מתכנן הצי האמריקני לבנות 12 צוללות חדשות נושאות טילים גרעיניים, שיחליפו 14 צוללות ישנות מדגם “טריידנט” שנמצאות כיום בשירות. במסגרת השלב הראשון של הפרויקט, אמור חיל האוויר האמריקני לבנות מחדש את מערך הטילים הבליסטיים שלו (ICBM – INTER CONTINENTAL BALISTIC MISSILES) וללרכוש כאמור גם כ-100 מפציצי LARS-B מ-Northrop Grumman. שם למטוס החדש עדיין אין, לכן מכנים אותו בינתיים בשם התכנית, LARS-B או לחילופין, 3-B. המפרט המדויק של המטוס נשמר בסוד, אבל מומחים שבחנו את הפרויקט עד עתה גורסים כי הוא יכלול קרוב לוודאי מכשור אלקטרוני מתקדם ויכולות תקשורת משוכללות אשר יתאימו למגוון רחב של משימות. “ה-LARS-B, יספק לארצות הברית יכולת אסטרטגית משמעותית בהשוואה ליריבותיה”, אמר מפקד חיל האוויר האמריקני, הגנרל מרק וולש במהלך טקס ההכרזה על Northrop Grumman. “עצם העובדה שהמטוס הזה יהיה בעל יכולות מגוונות של מטוס מודיעין מתקדם ומפציץ אסטרטגי היא יתרון עצום. יש לנו מחויבות גדולה לעם האמריקני, ראשית לספק עליונות אווירית שתבטיח את בטחון האומה ושנית להיות אחראים, בניהול תקציבי העתק שמשלם המיסים האמריקני נותן לנו. זו אחריות כבדה שאנחנו בהחלט מודעים לה, במיוחד לנוכח האתגרים הביטחוניים החדשים שצצים כיום”.

מפציץ B-2 צילום: U.S. Air Force

מפציץ B-2
צילום: U.S. Air Force

בחינה מעמיקה של המפציצים האמריקניים שנמצאים בשירות, מציירת תמונה בעייתית. המפציצים הכבדים, B-52, נמצאים כבר בקצה גבול יכולת הטיסה שלהם ואינם יכולים לפעול באזורים המאויימים על ידי טילי קרקע אוויר מתקדמים. ה-B-2 החמקן, נמצא בשירות כבר שני עשורים ומתחיל להזדקן וה-B-1 כבר מזמן לא מיועד להיות מפציץ אסטרטגי. עד כמה חמור מצב מערך המפציצים האסטרטגיים? תשובה לכך ניתן לראות בהחלטת ממשל אובמה לתמוך בפרוייקט עתיר התקציב הזה, דווקא בתקופה שבה הוא מקצץ בהוצאות הבטחוניות. ההבנה היא, כי שחיקת המערך הזה, משמעותה שחיקה בכושר ההרתעה האמריקני, שגם כך נמצא באחד המבחנים הקשים שלו בתקופה אחרונה.
“אם ארצות הברית לא תחדש את צי המפציצים האסטרטגיים, ספק אם היא תוכל לגבור על יריבה כמו סין למשל במלחמה עתידית, אם תפרוץ כזו”, כותב לורן תומפסון חוקר ממכון המחקר לקסינגטון בוושינגטון, בנייר עמדה שחיבר לפני חודש תחת הכותרת” ההתעצמות הסינית בנשק הנ.מ המתקדם”. בהמשך לדברים האלה, ועד כמה גדול החשש האמריקני מהענק הסיני ושיתוף הפעולה שלו עם רוסיה של פוטין, תעיד העובדה הבאה. הפנטגון מתכוון לרכוש טילי שיוט גרעיניים כדי להגדיל את יכולות המערך הגרעיני של ארצות הברית ולהפוך אותו לוורסטילי יותר. התקציב שיועד לפרויקט הזה כבר “נצבע” על ידי הממשל והוא עומד על יותר מ-15 מיליארד דולר. אלא שגם לתכנית הזאת, כמו לתכנית ההצטיידות הכוללת במפציצים, טילים וצוללות קמו מתנגדים רבים, בהם שר ההגנה לשעבר בממשלו של ביל קלינטון, וויליאם פרי. פרי טוען כי טילי שיוט גרעיניים במספרים גדולים, הם גורמים “לא מייצבים ” – “uniquely destabilizing type of weapon”. ההסבר שלו מעניין מאד, ירי של טילי שיוט גרעיניים הוא כמעט מיידי, ללא אזהרה וללא הכנה ארוכה. לכן הזמינות שלהם מסוכנת ולא מרסנת, “הם יפתחו במלחמות במקום למנוע אותן”.

אמיר בר שלום

תגובות סגורות