האם בואינג האמריקנית מתרחבת אבל הפעם לא לגובה אלא… לעומק? סביר להניח שכן, אם שופטים את הפיתוח האחרון שהציגה החברה בחודש מרץ 2016. ה-Echo Voyager היא צוללת אוטונומית לא מאוישת היכולה לשהות בים הפתוח עד חצי שנה מבלי להזדקק לאניית אם או לחזרה לנמל.
מי שעומד מאחורי הפיתוח הזה הן מעבדות המחקר והפיתוח של החברה, Phantom Works. הצוללת באורך של 51 רגל (כ-15.5 מטר) ומשקל של 51 טון, מצוידת במערכות מכ”מ מתקדמות, מערכות ניווט תת מימיות ומערכות תקשורת לוויינים. את מערכות הצוללת מפעילות סוללות מתקדמות (lithium ion ו-silver zinc) שמוטענות על ידי מנוע דיזל קטן המותקן בגוף הצוללת. הטענת הסוללות נעשית בכל כמה ימים בהתאם למתאר ההפלגה של הצוללת ועל ידי מערכת אוטומטית העוקבת כל העת אחרי ניצולת החשמל והרזרבה.
הצוללת העצמאית ECHO VOYAGER
צילום: בואינג
“כאשר נכנסנו לתכנון הראשוני של ה-Echo Voyager מה שעמד לנגד עינינו הייתה היכולת האוטונומית שלה לאורך זמן” אומר לאנס טאוור מנהל הפרויקט במעבדות בואינג, בראיון לאתר הטכנולוגי digitaltrends.com. “ב-2011, לאחר עבודה של מספר צוותי חשיבה, הבנו שיכולת פעולה עצמאית ללא כלי שיט מלווה תהווה חסכון משמעותי בעלויות ההפעלה של הספינה ולכן התמקדנו בפיתוח סל יכולות עצמאיות, שיאפר ביצוע של מספר משימות רב ומגוון”. על ידי יכולת ההטענה העצמאית שלה, יכולה ה-Echo Voyager לפעול בטווח של עד 7500 מייל במשימה אחת. מערכות תקשורת הלוויינים מאפשרות למפעיל למשוך את נתוני הצלילה בכל פעם שהצוללת עולה לפני המים, מכל מקום על הגלובוס. עומק הצלילה המרבי של ה-Echo Voyager מתוכנן לעמוד על קצת יותר מ-3.3 ק”מ.
בבואינג מציינים כי ה-Echo Voyagerמיועדת לשוק האזרחי ולא הצבאי, אם כי סביר להניח שאחרי הוכחת היכולות האוטונומיות, תהיה התעניינות גם של גורמים צבאיים. שכן, המעבר לפלטפורמות לא מאוישות הולך וצובר תאוצה בארצות הברית וזה כולל גם את זרוע הים. על פי אנשי תכנית ה-Echo Voyager, הצוללת מיועדת למחקר ותחזוקה של שדות נפט וגז על קרקעית הים, לעבודות הנדסיות תת מימיות ומחקר ימי. בדיוק כמו הקונספט של יתירות (Redundancy) במטוסים, גם ה-Echo Voyager מצוידת במערכות גיבוי המאפשרות לה להתגבר על תקלות גם כאשר היא בצלילה עמוקה. מעבר לכך, תוכנת ההפעלה של הצוללת היא קוד פתוח, המאפשר לכל לקוח להתממשק להפעלת ה-Echo Voyager ללא צורך בהשקעה בתקשורת מחשבים ותשתיות חדשות.
“ה-Echo Voyager לא תוכננה לצרכים של לקוח מסוים”, אומר טאוורס ל-digitaltrends.com, “אנחנו הולכים כאן על קונספט שלקוח מחטיבת המטוסים שלנו. דמיינו לרגע את מטוס הנוסעים בואינג 737. הוא למעשה פלטפורמה ששודרגה ושונתה למספר צרכים במהלך השנים ועובדה שבמשך כמה עשורים המטוס הזה הוא עדיין מוצר אטרקטיבי בשוק. זה בדיוק הכיוון עם ה-Echo Voyager, הצוללת היא יכולת בסיסית שיכולה להתאים את עצמה בהתאם לפיתוחים עתידיים או צרכי הלקוח”. ה-Echo Voyager היא למעשה פיתוח נוסף מתוך סדרה של צוללות לא מאוישות מתוצרת בואינג – Boeing’s UUV family. קדמו לה ה-ECHO SEAKER, צוללת לא מאוישת באורך 32 רגל (9.75 מטר) וה-ECHO RANGER באורך של 18 רגל (5.4 מטר). שני הדגמים הללו משמשים בעיקר למחקר ומעקב והם חייבים להיות משוגרים, מופעלים ומפוקחים על ידי ספינת אם שמלווה אותם במים. כיום משתמשות מספר חברות אזרחיות ב-ECHO SEAKER ככלי להובלת מטען בעיקר למשימות מחקר או תחזוקה של מתקנים תת מימיים.
ה-Echo Voyager נמצאת כרגע בסדרת ניסויים בבריכה במפעלי בואינג ב-Huntington Beach, California. לקראת הקיץ אמורה ה-Echo Voyager לצאת למבחני ים באוקיינוס הפאסיפי , וההערכה היא כי היא תהיה “בשלה” לשיווק בעוד כשני וחצי. מתברר שבואינג, למרות הזיהוי המוחלט שלה כיצרנית מטוסים, עוסקת בפלטפורמות תת מימיות כבר יותר מ-50 שנה. בחודש אוגוסט האחרון חשפה החברה רעיון טכנולוגי שנמצא עדיין בשלבים הראשוניים – “על שולחן השרטוט”: מל”ט שהופך לצוללת לא מאוישת במשימה אחת. הרעיון כבר אושר על יד משרד המשפטים האמריקני ונרשם על יד רשם הפטנטים בארצות הברית. התכנון הוא ליצור מל”ט המשוגר מספינה או ממטוס. המל”ט בתצורה האווירית שלו אמור לטוס לכיוון אזור הפעולה, ואז כאשר הוא מגיע מעל המטרה הוא מבצע צלילה חדה למים. בשלב הזה במים, משתחררים (על פי אחת הגרסאות על ידי פיצוץ מבוקר…) הכנפונים האחוריים וכנפוני הייצוב בצד המטוס יחד עם חלק ממערכות ההנעה וזאת כדי לאפשר למל”ט להיות צוללת בעלת מבנה גוף שיקטין ככל הניתן את החיכוך במים. בשלב הזה המנוע הופך להיות מנוע ימי, כלומר לא יהיה במל”ט-צוללת מנוע כפול. במים אמורה הצוללת הלא מאוישת לצלול בעזרת מיכלי ציפה/מילוי. המשימה שלה יכולה להיות מגוונת: איסוף נתונים, איתור צוללות ומיפוי כלי שיט. בסיום משימת הצלילה אמורה הצוללת לצוף חזרה לפני המים ולשדר בעזרת מערכת תקשורת לוויינים את האינפורמציה שנאספה למרכז שליטה.יש לציין שהפרויקט הזה נמצא עדיין בשלב הרעיון בלבד, אם כי לדעת רבים בתחום הכלים הבלתי מאויישים, הוא בהחלט אפשרי. בואינג מייעדת ללא ספק את הפיתוח הזה לתחום הצבאי. במשרד ההגנה האמריקני עדיין לא התייחסו לתכנית, אם כי היא בהחלט עולה בקנה אחד עם המגמה הכללית של מעבר לכמה שיותר פלטפורמות לא מאוישות ובניית כלים בעלי יכולות מגוונות, לספקטרום רחב ככל הניתן של משימות.
