“סליחה, מהי הדת שלך? אפשר לדעת בבקשה?” לא מעט סינים שאלו אותי, בשקט, שאלה זו, כשעמדתי ליד ביתן יינות ישראל בתערוכה הגדולה INTERWINE שנערכה בגוואנזו שבדרום סין. הם שאלו אותי את אותה שאלה גם כשהייתי יומיים לפני פתיחת התערוכה שופט בתחרות היין INTERWINE CHALLENGE שנערכה במקום, בין שופטים מסין ומהונג קונג. כשסיפרתי להם על יהדותי התגובה המופתעת הייתה אחידה: “אוהה, היהודים הם הכי חכמים ועשירים בעולם. אפשר להצטלם איתך מר פרקר?”
זהו אחד מהזיכרונות הבלתי נשכחים שלי מביקורי האחרון בסין. הסינים אוהבים ומכבדים מאוד את ישראל, מדינתנו, ואנחנו גם דאגנו, בשבוע שהיינו שם, שתגדל הערכתם מאוד גם ליינות ישראל ולאיכותם הגבוהה. וזה קרה, ובגדול. המון סינים הצטרפו לאוהבי השגריר הישראלי המצוין בעולם, היין. במלון המפואר בגוואנזו, העיר הגדולה שבדרום סין, ציפתה לי הפתעה גדולה, מיד כשהגענו. קירות לובי המלון עמוסים במדפים עם בקבוקי יינות ריקים עם תוויות של מיטב היינות מהעולם. עשרות ארגזי עץ עם לוגויים ושמות של יקבי צרפת המפורסמים ביותר, קישטו אף הם את המקום.
במפלס הלובי, צמוד לאולם הכניסה, ממוקמת חנות יין ענקית עם אלפי בקבוקים מרחבי העולם. כששאלתי את המוכרת מהו היין היקר ביותר בחנות היא אמרה שכל היינות הם ברמת מחיר מ-100 עד 250 שווה ערך לש”ח. הם רוצים לחנך את הציבור ללגימת יין ולכן לא מוכרים יינות יקרים יותר. כך היא הסבירה. על ישראל היא לא שמעה כלל עד כה….
בסין הכל בגדול, וגם בתחרות היין בה שפטתי, כנציג מישראל הוותיק מאוד בעולמו של היין (כפי שתוארתי ע”י המארגנים), שברתי שיא אישי. טעמתי ב-7 שעות של היום הראשון ונתתי נקודות ל-146 יינות שונים מרחבי העולם. הם נמזגו לכוסות בקצב מואץ. הסינים אוהבים לעבוד וממעטים בהפסקות למנוחה, כפי שנהוג באירופה. זה לא היה קל במיוחד, אבל כשיורקים למרקקה, לא משתכרים, והמוח עובד טוב, למענם של היינות הנטעמים. את התוצאות וחישוב הניקוד, עשינו בטפסים מיוחדים שהיו באנגלית ובסינית. השופט ההונג קונגי שישב לידי תירגם לי את ההסברים שניתנו לעיתים בסינית, אף שכל השופטים דיברו והבינו אנגלית. התברר לי שגם יינות מישראל השתתפו בתחרות. בסיומו של היום ראיתי בקבוקים ריקים מיקבי כרמל, יתיר, בנימינה, פסגות, אדיר ומורד.
היינות מארבעת היקבים הראשונים זכו במדליות מכובדות.
את ארוחת הערב הראשונה עם השופטים בסין לא אשכח הרבה שנים….. במשך הערב הם סיפרו לי סיפורים חיוביים על יהודים מצליחנים, בעולם, תוך התלהבות מהאורח היהודי שהגיע לסין. “שמעתי שליהודים אסור לאכול חלקי בעלי חיים שנוגעים בקרקע” אמר לי הסיני כשראה שנגעלתי מרגלי תרנגולות שהם פיצחו בהנאה לסיפתח…
על השולחן הוגשו במהירות כלי מתכת מלאים בחלקי חיות שונות וספוגים עמוק ברטבים שונים עם ירקות. על הקירות מסביב היו תמונות חלקי נחשים, צבים, עופות, פרות, ציפורים שונות וכו’ שלא הגבירו לי את התיאבון.
היינות (לא סיניים) שנמזגו לכוסות במשך הערב היו מצוינים, אבל אני נגעלתי מרגע לרגע יותר מהאוכל העממי, כשבידיי זוג מקלות שלא הסתדרתי איתם, בנברי בחשדנות בקערות האוכל השונות. סביבי ישבו סינים צוחקים שלא הבינו מה הבעיה עם האוכל הנהדר והלא ברור שלהם…. כשאמרתי שהייתי מאוד נהנה מהתה אם היה בו סוכר, התגבר הצחוק. “אסור לשים סוכר בתה…” כשפיזרתי מלח על האורז הלבן התפל, הם ביקשו שאעצור, מפני “שעל אורז לא מפזרים מלח…”
שבעתי איכשהו, בעיקר מנתח ירקות ופירות שונים, עטופים ברטבים, שגם סוגם ומינם לא היה ברור לי כל כך. גם תחילת היום השני של התחרות הייתה לגמרי לא פשוטה, או קלה עבורנו, השופטים המכובדים. את הבוקר התחלנו בטעימה מזורזת של 14 כוסות וסוגי קוניאק, 40% אלכוהול… רק מהריח העז של האלכוהול, הראש התחיל להסתחרר. כן, גם הריח הוא מרכיב חשוב במתן הנקודות למשקאות הנבדקים.
אחרי מנוחה קלה וקצרה מאוד המשכנו עם שטיפת הפה בעשרות יינות מרחבי העולם. טעמנו ודירגנו את היינות. חלקם היו מצויינים וחלקם הקטן גרועים מאוד… בארוחת הצהרים החל אחד הסינים לשיר שיר מפורסם מתוך הסרט כנר על הגג. הופתעתי לשמוע את “לו הייתי רוטשילד” באנגלית. הסיני סיפר לי שמאז שהיה קטן הוא ראה את הסרט מספר פעמים והתאהב בו. הוא למד כמה שירים מהסרט ושר אותם בכל הזדמנות. על הגג. הצטרפתי אליו ושנינו המשכנו בשירה אדירה עם הכנר… הסובבים מחאו כפיים, והסיני שאל בשלומו של חיים טופול, שכה העריץ.
בשעות הערב בגוואנזו שבסין, סוף סוף הייתה לי הפסקה בשימוש טורדני במקלות לדחיפת האוכל לפה בארוחות העיקריות ולפי חוקי המדינה ומנהגיה, המתקיימים במקום באדיקות.
בארוחת הערב המשותפת עם שופטי תחרות היין, המארגנים ומנכ”לית תערוכת INTERWINE, היו גם סכינים ומזלגות לשכמונו. המסעדה היוקרתית נמצאת בקומה ה-25 של מבנה מפואר, קרוב לנהר. והנוף שנשקף ממנה היה מרהיב. עד כה פגשנו רק נשים כמנהלות אירועים ונושאים שונים בנושאי יין, בסין, ביניהן גם מנהלת התחרות והבחורות שמזגו את היינות לכוסות השופטים. מנכ”לית התערוכה הענקית גילתה עניין רב ביינות ישראל. הוא רוצה לבקר בארץ וגם לדאוג לכך שיגיעו יינות מישראל למכירה בסין.
אני כמובן סיפרתי על ישראל ויינותיה הטובים וכמובן על אי הקשר בין כשרות היין לאיכותו. הסינים החליטו שחייבים למצוא לי שם אחר מפני שקשה לבטא את שמי בסינית… הם גם שאלו אם רוברט פארקר הוא הדוד שלי… זה היה ערב חוויתי שארך למעלה מחמש שעות. איזה כיף שהיו גם סכין ומזלג לפני, ולא רק מקלות. בטקס הכרזת הזוכים בתחרות, בה שימשתי שופט מערבי יחידי בין הסינים, שנערך באולם בתערוכה, הוקרנה תמונה גדולה שלי על מסך לד ענק והמנחה סיפרה על הכבוד הגדול שמומחה ליין מישראל היה בין שופטי התחרות.
הושיבו אותי בין קונסולים של מדינות שונות, וגם מישראל, ומנהלים בכירים שהגיעו מרחבי העולם. הוזמנתי גם לבמה לחלק תעודות לזוכים. רבים מהם ביקשו ממר פרקר להתחבק ולהצטלם איתם עם התעודות על הבמה וגם לאחר מכן באולמות התערוכה. צוות טלוויזיה הגיע לראיין אותי. סיפרתי לכתבת על ישראל מדינתנו ועל היינות המצוינים המיוצרים בה וזוכים בהרבה מדליות בתחרויות. באחד מאולמות התערוכה הגדולה, מצאנו על קיר תמונה ענקית שלי עם כיתוב בסינית, כשופט מישראל, בין השופטים הסינים. בארוחת הערב, שנערכה במלון המפואר שאנגרילה, השתתפו מאות רבות מציגים בתערוכת INTERWINE ואורחים חשובים. אני ישבתי בשולחן ארוך ומיוחד של אורחים חשובים במיוחד.
כשקראו לי לבמה להתראיין ראיתי שעל השולחן ניצבו 8 בקבוקי יין המצטיינים של התחרות. ביניהם היו שניים ישראלים. של יקבי יתיר ובנימינה, אז היה לי על מה לדבר ולשבח את מדינתנו. בהמשך הערב ביקשו ממני לחתום על שמונת הבקבוקים בעט עם טוש מוזהב. הלב שלי דפק בעוז כשעמדתי על הבמה לפני מאות רבות של זוגות עיניים וסיפרתי בגאווה על ישראל ויינותיה המצוינים אותם מייצרים אצלנו עוד מתקופת התנ”ך… ביום לאחר שהסתיימה התחרות, עוד לפני שידענו מי מהיינות זכה במדליות, נפתחה תערוכת היין ענקית בעיר גואנזו, בחלק קטן ממרכז התערוכות הענק שנמצא שם. 60,000 מ”ר של תערוכה. יינות מ-72 מדינות וגם מישראל, בביתן שיזמו והקימו הילית וסער צוק בעזרת אנשיי בקונסוליה שבמקום. היו שם כ-700 ביתנים מלאים בשפע אינסופי של יינות מרחבי העולם, צבעים, טעמים וכוסות יין.
אלפי מבקרים ומבקרות, רובם הגדול סינים וסיניות, ביקרו בתערוכה וחלקם טעמו מיינותינו והתלהבו מאוד.
לחיים, לחיי שגריר ישראל המצוין בעולם, היין הישראלי.
ישראל פרקר, מהנדס מכירות ויישומים בחברת אלימק.
ישראל יזם, הקים ומפעיל בזמנו החופשי את אתר השער לעולם יינות ישראל
www.winesisrael.com
המתעדכן מדי יום
