בניית תשתית צבאית עם טכנולוגיות פתוחות, חינמיות וענן

כיצד טכנולוגיות של IoT מסחרי וענן יכולות להשתלב בדור הבא של תעשיות תקשורת צבאיות? כיצד מערכות נרחבות של חיישנים ומערכות מודיעין יכולות להיבנות על בסיס חומרה ותוכנה בעלות נמוכה, יחד עם גישה מאובטחת לפלטפורמות אנליטיקה בענן, ובשילוב עם בקרי תגובה אוטומטיים בזמן אמת?

IoT (אינטרנט של הדברים) היא יוזמה מסחרית ליצירת קישוריות בין טווח רחב של רכיבים יוצרי מידע טכני ומסחרי, כדי לאפשר הזדמנויות עסקיות חדשות המתבססות על מודיעין שמגיע ממכשירים וממערכות אלה. יוזמה זו היא המסחור בהיקף רחב של טכנולוגיה אשר פותחה והוכחה על ידי משרד ההגנה של ארה”ב וקהילת המודיעין במהלך שני העשורים האחרונים. בדומה לכך שנאס”א ותוכנית החלל המוקדמת בשנות ה-60 במאה הקודמת הזניקו חדשנות בטכנולוגיות שבבים, אוטומציה, הינע ומזעור; הרי הפתרונות שפותחו עבור פעולות ממוקדות-רשת (NCO) בשנות ה-90 שימשו כבסיס של ה-IoT המסחרי של ימינו.
לאור העובדה שתפיסת ה-IoT נוצרה במקורה במגזר המודיעין/צבאי, האם מסחור של IoT יכול לספק הזדמנויות חדשות בחזרה למגזר שייצר אותה? אם כך, כיצד יכולים יצרנים לנצל הזדמנויות אלה – באמצעות שימוש בטכנולוגיות COTS (רכיבי חומרה ותוכנה מסחריים מהמדף) מבוססות על ארכיטקטורות פתוחות, מודלים עסקיים של אספקה חינמית או freemium (חינמית עם אפשרות לתמיכה בתשלום), ולצד טכנולוגיות ענן מחברות מובילות כגון ווינד ריבר ואינטל?

שרטוט 1. ההתפתחות מתכנוני ארכיטקטורה סגורה לפתוחה עם גישת ה-FACE

כולם אוהבים חינם
גזרות הלחימה שארה”ב הייתה מעורבת בהן במהלך 15 השנים האחרונות, היו מלחמות BYOD (‘הבא את המכשיר שלך’), בהן מכשירים משובצים, חיישנים, ומכשירים אזרחיים כמעט ולא היו בנמצא. כתוצאה מכך הייתה באזורי קרבות רק תמיכה נדירה מצד מכשירי חישה ו-IoT. ללא תמיכה זו של חיישנים, נדרשו עשרות אלפי פלטפורמות נפרדות – כולל מטוסים, לוויינים ורכבים רובוטיים – לספק את המודעות למצב בשדות קרב אלה.
כדי לאפשר את איסוף הנתונים, הורכבה סביבת תקשורת NCO (פעילות ממוקדת-רשת) נרחבת, שיצרה תשתית רשת עצומה המורכבת מנכסים של קרקע, אוויר וחלל. המידע שנאסף סופק בחזרה אל מרכזי מידע צבאיים עבור אינטגרציה מרובת-מקורות, ניתוח, ובעקבות כך פיזור והפצה, ליצירת תמונת מצב משותפת (COP) כבסיס לפעולה. אף תשתית הפצת תקשורת שכזאת לא הייתה חינמית, והציוד דרש מימון נרחב. בנוסף, ארכיטקטורה מערכת זו המתבססת על “שלח זאת בחזרה”, חשפה פגמים ופערים שנוצלו על ידי אויבים אפשריים (לדוגמא, דליפת נתוני וידאו מרחפנים).
קונפליקטים עתידיים יהיו שונים. הבדל מרכזי יהיה בכך שמיליוני חיישנים ומכשירי איסוף כבר יהיו קיימים וממוקמים, כשאף אחד מהם לא יירכש או יסופק על ידי צבא ארה”ב או שותפי הקואליציה שלה. הודות לתפוצה האקספוננציאלית של טלפונים חכמים, מכשירי ניטור כושר אישי, ואביזרי IoT הממוקמים כמעט בכל כלי רכב, בניין, בית או פינת רחוב; אזורי לחימה עתידיים יהיו עשירים בחיישנים ובנתוני חישה בזמן אמת. כמובן שעדיין יהיו אזורים עם כיסוי גרוע של תשתית IoT, אבל המגמה בהחלט נעה אל עבר סביבות עשירות בחיישני IoT.
צבא ארה”ב וצבאות אחרים לא יצטרכו להשקיע בתשתית IoT, מכיוון שזו למעשה מומנה על ידי אוכלוסייה מקומית, עסקים וממשלות. סוג זה של חיישנים יהיה בעצם בחינם. עם זאת, השגת נתוני IoT ממכשירים אלה לא תהיה בחינם – יהיה צורך לרכוש אותם ממערכות צבירה של נתוני IoT או להשיג אותם בחשאי באמצעות טכניקות לוחמה אלקטרונית או סייבר. ללא קשר לשיטות שישמשו לאיסוף נתוני ה-IoT, תידרש השקעה. השידור, הניתוח, והפירוק של נתונים אלה ימשיכו להיות כרוכים בעלויות.

שרטוט 2. ארכיטקטורה גנרית של מערכת NFV

מערכות עתידיות תהיינה פתוחות וניתנות להתאמה
כדי לפעל בהצלחה בשדות קרב עשירים ב- IoT, מערכות תהיינה חייבות להיות מאוד ניתנות להתאמה בתכנון שלהן. נוף ה- IoT שמשתנה ומתפתח בקביעות, אינו ניתן למינוף עם מערכות משימה סטטיות. מערכות מוצלחות חייבות להיות מסוגלות לשלב מכשירים חדשים, טכנולוגיות חדשות, ויכולות אבטחה חדשות על פי דרישה – במקרים רבים תוך שהן כבר מופעלות במשימה. הן חייבות להיות מסוגלות להגיב לאירועים בזמן אמת, ולשלב באופן דינמי טכנולוגיות חדשות לתוך פלטפורמות משימה ותמיכה הפועלות ברצף.
כדי לתמוך בקצב מהיר זה של פיתוח ושינוי, מערכות חייבות להתבסס על ארכיטקטורות פתוחות. הדבר יאפשר לתעשיית הביטחון וההגנה לבקש יכולות חדשות, לרכוש יכולות חדשות אלה במהירות, ולהכניס אותן ללא הפרעה לתוך פלטפורמות פועלות. ישנן דוגמאות רבות לסביבות פעילויות משותפות פתוחות (COE) בתחום הצבאי, בנוסף לשימוש בסטנדרטים פתוחים עבור טווח רחב של מערכות הדור הבא. אחת הדוגמאות הטובות ביותר היא גישת סביבות יכולות מוטסות עתידית (FACE), שמשדכת מפרט טכני פתוח עם ארכיטקטורה עסקית פתוחה.
הצוות הטכני של FACE יצר סטנדרט-של-סטנדרטים, כשהוא משתמש ביותר מ-120 סטנדרטים טכנולוגיים קיימים שכבר הוכחו בתעופה מסחרית וצבאית. הם בחרו ב- ARNIC 653, סטנדרט תעופה מודולרי משולב (IMA) – שהוכח במטוסי בואינג מסחריים ובמטוסים צבאיים ומסחריים רבים ברחבי העולם. המטרה הייתה יצירת פלטפורמה פתוחה בה מערכת משולבת של ספקים יכולה לספק באופן אסינכרוני טכנולוגיות תעופה חדשות על גבי פלטפורמת מחשוב משותפת, דרך שימוש בחציצת ARNIC 653 מוצקה. הם גם בחרו נגזרות של סטנדרט POSIX API – שהוכח בעולם בפלטפורמות יוניקס ותקשורת, כדי לתגבר אסטרטגיית חציצה זו בין ספקים רבים, ולאפשר הכנסה מהירה של אפליקציות IoT או חיישנים למשימות קרב.
מנקודת מבט עסקית, מתכנני FACE הכירו במהירות בכך שמודל הרכש המסורתי, במסגרתו קבלן ראשי ומערכת הספקים הקרובה אליו שומרים על פלטפורמה לכל החיים, ויוצרים סביבה חדשנות והכנסת טכנולוגיות חדשות, מואטת כתוצאה מתהליכי רכש ממשלתיים. הצוות העסקי של FACE החליט ליצור סביבה מבוססת תפקידים, בה כל ספק יוכל למלא תפקיד מסוים בפיתוח יכולת חדשה. בתחום התעופה הצבאית בארה”ב, מודל עסקי זה מאפשר בחירת שרשרת האספקה היעילה ביותר עבור כל תכנון מטוס או שדרוג ציוד.
בשלב מוקדם של תכנון הסטנדרט חשבו הארכיטקטים של FACE כי הפלטפורמה האידיאלית תהיה ארכיטקטורה של פלטפורמה ויישומים, בדומה לסביבות אייפון או אנדרואיד. אבל סקירה נוספת של ארכיטקטורות פופולריות אלה גילתה כי בשתיהן יש שכבות קנייניות במערך הפתרון שלהן. לכן נבחר תכנון פתוח יותר.
החלק הטוב ביותר של שימוש בסטנדרט פתוח ובארכיטקטורה פתוחה כגון FACE, הוא שהתכנון הארכיטקטוני הוא בחינם. מנהלי תכניות לא צריכים להמציא מודל של ארכיטקטורה שכבתית נוספת במסגרת תכנית הפיתוח שלהם. בדומה לסטנדרטים פתוחים רבים, המעודדים שימוש עם עלויות התחלה מזעריות, מסמכי FACE זמינים בחינם, בנוסף, אין תמלוגים או עלויות נוספות לשימוש ב- FACE בתכנונים צבאיים.

שרטוט 3. מבט על ענן של מרכז נתונים וענני לחימה/טכנולוגיה תפעולית

וירטואליזציה פתוחה
יכולת חיונית נוספת בדור הבא של מערכות צבאיות מבוססות-תוכנה, היא וירטואליזציה. זו מאפשרת שימוש באפליקציות ומערכות הפעלה רבות על פלטפורמת מחשוב משותפת. זאת באמצעות הפשטה (abstracting) של ארכיטקטורת המחשוב המדויקת של המחשוב מאפליקציות, ובכך ביטול התלות של אפליקציות וותיקות וחדשות בתוכנה או בחומרה שבבסיסן. וירטואליזציה מאפשרת שימוש בפלטפורמת מחשוב יחידה עבור אפליקציות רבות מתחומים ויצרנים שונים. זה מאפשר לאפליקציה חדשה להשתמש בפלטפורמה קיימת בחינם.
השימוש בחומרת קומודיטי מנתק את התלויות המסורתיות של חומרה בתוכנה, ומאפשר לשנות במהירות ייעוד של פלטפורמה למשימה חדשה. כך גם מתאפשר למערכות בקצה לבצע תוך כדי תנועה ובאופן דינמי פעולות IT או OT (טכנולוגיה תפעולית) – יכולת אידיאלית במצבי סביבת לחימה או אבטחה המשתנה במהירות, או במקרה כשל גדול או ירידה תלולה ביכולות.
לניצול הטוב ביותר של פלטפורמת וירטואליזציה, היא חייבת לאפשר לאפליקציות להשתמש במגוון רחב של מערכות הפעלה מסחריות שירוצו ללא בעיות. בנוסף, מערכות וירטואליזציה צריכות לאפשר שימוש מתמשך באפליקציות תוכנה וותיקות קיימות, תוך שילובן עם יכולות חדשות בסביבות הפעלה חדשות.

וירטואליזציית פונקציות רשת והכל מוגדר-תוכנה
מערכות בעלות ארכיטקטורה פתוחה, וירטואליזציה חזקה וחציצת מערכת, פותחות את הדלת לתפיסות תוכנה חדשות של ניהול רשתות ואפליקציות. היתרונות המרכזיים של NFV (וירטואליזציית פונקציות רשת) עבור תעשיית הטלקום כוללים פריסת תשתיות מהירה יותר, הקצאה מואצת של שירותים חדשים, הרחבה מהירה של משאבים, והפחתת CAPEX (הוצאות רכישה) ו-OPEX (הוצאות תפעול).
ב-NFV, פונקציות רשת וירטואלית מבוססת-תוכנה (VNF) רצות על מכונה וירטואלית (VM)אחת או יותר, ומשורשרות יחדיו ליצירת שירותי תקשורת.
העקרונות העומדים בבסיס NFV מאפשרים גם להרחיב אסטרטגיית וירטואליזציה שכזו לתרחישים אחרים, כגון טכנולוגיות הכל-מוגדר-תוכנה (SDE או SDx). SDE הוא מונח-על הכולל רשת מוגדרת תוכנה (SDN), מחשוב מוגדר תוכנה (SDC), ואחסון מוגדר תוכנה (SDS). במקביל, ניתן להרחיב תפיסת IT זו גם אל סביבות תפעול טכנולוגי המשלבות פלטפורמות וותיקות על גבי פלטפורמת מחשוב משותפת. בכל תרחישי SDE, תשתית המחשוב היא וירטואלית ומסופקת כשירות, והניהול והבקרה מבוצעים באופן אוטומטי על ידי תוכנה, במקום באמצעות רכיבי החומרה של התשתית.
וירטואליזציה מאפשרת למספר עומסי עבודה לחלוק מערך משותף של משאבי מחשוב, רשת ואחסון. בסביבת NFV, מגוון העומסים של יכולות הרשת יכול להתקיים על גבי חומרה משותפת, תוך שמירה על בידוד מלא של אחד מהשני. בנוסף, VNF יכולה גם להגר בין תשתיות ולהתרחב על פי הצורך. וירטואליזציה גם משפרת את ניצולת השרת, ומאפשרת הקצאה עצמית של שירותים על פי דרישה, ותיאום משאבים דרך הגדרת תוכנה.
פלטפורמות וירטואליזציית NFV חייבות לכלול טכנולוגיית וירטואליזציה נתמכת חומרה – כדי לתמוך בתפעול מערכות הפעלה אורחות ללא שינויים ב-מכונות וירטואליות.
העברת נתונים ביעילות לרוחב מערכות היא יכולת חשובה נוספת. פתרון משולב חומרה/תוכנה שכזה צריך להגביר את הביצועים של עיבוד מנות תוך שימור או הגברת האבטחה.
כל פלטפורמות NFV ו-SDE יכולות להריץ תוכנה מספקים מובילים של יכולות רשת ותשתיות רשת, המשתמשים בפלטפורמות COTS ארגוניות סטנדרטיות, ופלטפורמות חומרה משובצות ומוקשחות. הקצב המהיר של חדשנות סיליקון כיום, יחד עם תמיכה יעילה בווירטואליזציה בסיליקון של הדור הבא, מקדמים במהירות מערכות מחשוב שתוכננו ל-IT הארגוני, אל תוך מכשירי קצה קטנים יותר, לצד מערכות משובצות וחיישנים – תחום ה-OT (טכנולוגיה תפעולית). זה מאפשר הגירה קלה של אפליקציות שרת ברמה ארגונית, כגון NFV ו- SDE, אל קצה ה- OT ומכשירים משובצים. הגירה זו מקדמת את המעשיות של עננים טקטיים ואנליטיקה בזמן אמת, במערכות משימות צבאיות.
שימוש במעבדים מרובי-ליבה מתקדמים של היום, מוסיף גם כן אבטחה מדורגת מבוססת חומרה בשלוש דרכים משמעותיות:
1. היכולת למקם אזורי אבטחת אפליקציה שונים בליבות עיבוד שונות, מספקת הפרדת ביצוע מידית.
2. השימוש בקניין רוחני של וירטואליזציית חומרה, יוצר קונטיינרי מכונה וירטואלית מוצקים, עבור כל סביבת מערכת הפעלה או אפליקציה. בכך מובטח שכל תחום נשלט על ידי יכולות הפרדת חומרה, במקום על ידי יחידות ניהול זיכרון (MMU) והפרדת ליבות מערכת הפעלה (Kernels) של תוכנה.
3. שימוש באבטחה מבוססת חומרה יוצר אסטרטגיות אבטחה-שכבתית אינקרמנטליות.

עננים
ברגע שמוקם עבור מרכז הנתונים ופלטפורמות משובצות בסיס של וירטואליזציה, מחשוב ענן הוא הצעד ההגיוני הבא. מחשוב ענן הוא מודל פריסה שנועד לאפשר גישה לפי דרישה מהרשת אל מאגר משותף של משאבי מחשוב ניתנים לתצורה – כולל רשתות, שרתים, אחסון, אפליקציות, ואפילו מכשירים שנפרסו; אשר ניתן בקלות להקצות, להשתמש, ואז לשחרר אותם לשירותים אחרים – הכל על פי דרישה. מאגר המשאבים הניתנים לתצורה דורש בדרך כלל מאמץ ניהולי מזערי מצד ספק שירותי הענן, שיכול לספק יתרונות כלכליים לגודל, שאפילו מתקרבים לחינם. עלויות תפעול וניהול של מערכות ענן גדולות יותר יכולות להיות נמוכות בעד 60% מאשר פריסות IT מסורתיות.
למחשוב ענן יש מספר יתרונות ברורים:
אין צורך לבזבז זמן וכסף על אחסון, אנרגיה, קירור, תחזוקה והגנה על התשתית
עלויות הון ראשוניות מוגבלות באמצעות הסטת עלויות התשתית מ- CAPEX (עלויות רכש) ל- OPEX (עלויות תפעול)
תשלום אך ורק עבור המשאבים בהם משתמשים
היכולת לשנות היקף משאבים למעלה או למטה לפי דרישה
פריסה והקצאה מהירות יותר על ידי מומחי תשתית, והקצאה אוטומטית
היכולת למקד עלויות עבודה בהגברת היכולות במקום בתחזוקת תשתית IT

אבטחת ענן
הדאגה מספר אחד של גופים מסחריים או צבאיים בנוגע לטכנולוגיית ענן, היא אבטחה. כאשר ארגונים צבאיים שוקלים מחשוב ענן, הם קודם כל נוטים לכיוון של עננים מקומיים באתר מסיבות של אבטחה, שליטה ואמון. אבל ייתכן שפחדים אלה מוטעים, מכיוון שהם מתבססים על ההנחה שלארגון ה- IT שלהם יש ניסיון רב יותר באבטחה מאשר לספקי שירותי ענן גדולים כגון אמזון, מיקרוסופט, יבמ וגוגל. למעשה, כשכל כך הרבה מונח על הכף אצל ספקי הענן המסחריים, האבטחה שלהם חייבת להיות בין הטובות ביותר בעולם. ספקים אלה יכולים גם לפעול תחת הסכמי רמת שירות מדויקים אשר כוללים מיקום ואבטחה.
ישנם מספר יתרונות אבטחה ברורים למחשוב ואחסון בענן, כולל:
מערכות ונתונים נמצאים בסביבות וירטואליזציה, בתנועה מתמדת, ובאופן נדיר נמצאים באותה סביבת הפעלה – דבר ההופך אותם למטרות קשות יותר לתקיפות.
כל הנתונים בתנועה ובמנוחה הם בעלי רמות גבוהות של הצפנה.
לספקי ענן יש יכולות גיבוי ויתירות.
לספקי ענן יש תוכניות התאוששות מאסון.
ספקי ענן מאבטחים את המתקן כולו, לא רק חדר (לדוגמא, כונני USB אסורים כדי למנוע התערבות, הדבקה, או גניבה של מידע).

ניהול מכשירים מקושרים לענן
עם התפוצה הנרחבת של מכשירים מרושתים בזירת ה- OT (טכנולוגיה תפעולית), היכולת להפעיל, לנטר, לנהל, לשרת, לעדכן ולהוציא משימוש מכשירים אלה, הופכת לחיונית. ציוד ומכשירים מקושרים לענן חייבים להיות מנוהלים באופן אקטיבי, על מנת להקצות תוכנת פלטפורמה; לתחזק אבטחה ולהתקין עדכוני אבטחה; לאסוף, לנהל ולצבור נתונים המיוצרים על ידי מכונה, במטרה לשמור על מוכנות ויעילות שיא בתפעול.
מערכות ניהול כגון Wind River Helix Device Cloud יכולות לבצע את השירותים החיוניים הבאים:
איסוף, אחסון, ניהול ואינטגרציה בקלות של נתונים ממגוון מכשירים, מכונות ומערכות
הגנה על מידע בתנועה עם תשתית הצפנה מאובטחת על פי דרישה, שהינה סקלאבילית וניתנת להתאמה
הגדרה, ניטור ושדרוג מרחוק שלל מכונות מקושרות, מתוך עמדת ניהול יחידה
ייעול הניהול של מאות אלפי מכשירי IoT, לצורך הקצאה, תצורה והוצאה משירות
יכולות אלו פותרות את הבעיה של חיבור וניהול מכשירים מרחוק, אבחון מצבים, ושיגור נתונים אל מערכות ארגוניות לצורך ניתוח ואחסון ארוך טווח. בנוסף, מערכות IoT וחיישנים מורכבות יכולות להתרחב על פי דרישות המשימה.

התקדמות עם עננים טקטיים
התפיסה הנפוצה של טכנולוגיית הענן היא ראייתה כחלק של סביבת IT. האתגר המרכזי של תחום הצבא והמודיעין, הוא להביא כמויות הולכות וגוברות של נתונים המיוצרים על ידי מערכות חישה בשטח אל סביבת ענן ניתנת לשימוש – בדרך כלל בתוך מתקן פעילויות צבאי או בקרבתו. מודיעין זה נשלט על ידי תהליך של הקצאת משימות, איסוף, עיבוד, ניצול ופירוק (TCPED). התהליך כולל מודל של תקשורת נתונים “שלח אותם בחזרה”, כאשר נתוני השטח נשלחים חזרה דרך ערוצי תקשורת לוויינית מחוץ לטווח הראייה (BLOS) אל ענני הגוף הצבאי או סוכנות המודיעין. הי גידול משמעותי בשימוש ובאימוץ של כלים לעיבוד אוטומטי של נתונים ולתמיכה בקבלת החלטות, כדי לנסות לשחרר את פקקי ה-TCPED שנוצרים בתהליך, אבל הגידול של נכסי חיישנים יצרני נתונים, והביקוש הגובר לפעולה מהירה, מצביעים על כך שהארכיטקטורה העלולה להפסיד בקרב על ניהול אמין ויעיל של מידע.
אחת מבעיות אי-יעילות המרכזיות בארכיטקטורה הקיימת של מחיישן-לענן, היא ש-75% מהנתונים הנאספים הולכים ישירות לארכיון, ללא שימוש תפעולי נוכחי בנתונים. יצירת ענני לוחמה/טקטיים בקרבת משימות שדה הפעילות הקדמי, אשר יכולות לספק מודיעין זמן אמת ישירות לאנשי הפעילויות בשטח, יכול להפחית את צווארי הבקבוק של רוחב פס תקשורת נתונים, וכן לספק מודיעין מצב טוב יותר בזמן אמת אל המפעילים בשטח.
לדור הבא של ענני טכנולוגיה תפעולית/לוחמה/טקטיים, יהיו מנועי אנליטיקה רבי עוצמה עבור צביר, אינטגרציה וטיוב של נתוני חיישנים, ומיזוגם לתוך נתוני משימה רלוונטיים אחרים. שילוב של עוצמת מחשוב זו עם יכולות NFV ו’הכל-מוגדר-תוכנה’ דינמיות, יקדמו יתרונות תפעוליים עצומים. תהיה להם יכולת גדולה יותר לייצא נתונים ונכסים בשדה הקרב עבור פעילויות משותפות, תוך אספקה לכל הישויות המקושרות של מדד ביצועים בזמן אמת. כך גם תיווצר במהירות סביבה משופרת שתאפשר באופן דינמי פעילות של קואליציית מדינות או צבאות.
מכשירי קצה NFV/SDx IT/OT ישתמשו בדרך כלל בתקשורת טווח-ראייה (LOS), שהינה יותר מגוונת ונפוצה במערכות בפריסה קדמית. תקשורת LOS זו יכולה לטפל בהיקפים גדולים יותר של נתונים עם בחירה גדולה יותר של נתיבי נתונים, שברובם חסינים בפני הפרעות אויב, עם מאפייני סבירות נמוכה ליירוט וסבירות נמוכה של איתור (LPI/LDP). בשימוש בתווך תקשורת מקומית זה, מתאפשר העתיד של מחשוב צבאי קולקטיבי, יחד עם הקצאה מקומית, שיתוף נתונים מאובטח רב שכבתי (MLS), מערכות יישומים בווירטואליזציה, וכלים אנליטיים אוטומטיים. מכשירים מרובים יכולים להיכנס ולצאת מהענן, עם אופטימיזציה של יכולות קולקטיביות הזמינות בכל רגע נתון לתמיכה במשימות על פי דרישה.

עננים טקטיים משנים את המודל העסקי
יצירת עננים טקטיים מאפשרת לספקים של תשתית חיישנים לשנות את המודלים העסקיים שלהם. לדוגמא, ווינד ריבר ואינטל מציעות כעת מיקרו-בקרים לא יקרים, עם מערכת הפעלה חינמית; בין אם סביבת מערכת הפעלה זמן אמת מסורתית (RTOS) או סביבת לינוקס קטנה. מערכות הפעלה אלו הן בקוד פתוח, חינמיות להורדה, וחופשיות מתמלוגים. פתרונות אלה משולבים עם טכנולוגיה אשר מתחברת אוטומטית לטכנולוגיה תפעולית או לסביבת ענן וירטואלי, וניתנת לאבטחה וניהול מרחוק.
מערכות חיישנים מסורתיות היו בעלות תלות גבוהה בפלטפורמה וברשת אשר צברו את נתוני החיישן ואז שלחו אותם חזרה למרכז פעילות אחורי לצורך ניתוח. עם חבילות חיישני IoT מסחריים שמתקשרות עתה בקלות למערכות טכנולוגיה תפעולית ולעננים טקטיים, הארכיטקטורה של איסוף נתונים, צבירתם, והפצת מודיעין, יכולה עתה לעבור קרוב יותר לשדה הפעילות. בדרך זו מגבירים את המהירות של יצירת מודעות למצבים, ומפחיתים את הדרישה לתקשורת נתונים BLOS (מעבר לטווח הראייה). רוב מערכות טכנולוגיה תפעולית וענן טקטיות אלה, יכולות לפעול בטווח ראייה מקומי עם תקשורת LOS, כשהן מפחיתות את הדרישה לפלטפורמות תקשורת BLOS המוגבלת מבחינת רוחב פס, והן מוסיפות מוצקות לארכיטקטורת התקשורת, ויכולת פעולה מתמשכת בסביבות בעייתיות.