ערים רבות בישראל הציגו בשנה החולפת יוזמות של “עיר חכמה”. זהו מהלך מתבקש מכיוון שהוא תורם לתדמית העיר ומוסיף לה חדשנות וקידמה. אבל מעבר לרצון הרב של ערים לזכות בתואר “עיר חכמה”, צריך גם לבחון את הנושא במבט מפוקח יותר, ואז מתגלה כי הערים אינן חכמות כפי שחשבנו. שוחחנו עם ג’ון סטוקו, מומחה ערים חכמות בדאסו סיסטמס, על מצב העיר החכמה ועל המודל הרצוי לנו.
תמונה 1. סינגפור. כעיר-מדינה, החלטת ממשלת סינגפור מאפשרת להקדיש
תקציב מספיק כדי להפוך אותה לעיר חכמה באמת
תפיסת העיר החכמה טומנת בחובה הבטחה גדולה מאוד. השימוש בחיישני IoT, אפליקציות דיגיטליות ורכבים מרושתים, אמור לשנות את הדרך בה אנו חיים ומתניידים. מיליארדי חיישנים, האוספים נתונים על בתי המגורים, הכבישים ובתי החולים, אמורים לפתור- בעיות אורבניות יומיומיות כגון פקקי תנועה, זיהום ובזבוז אנרגטי. מומחים רבים צופים כי כל הבעיות האלו צפויות לעבור מהעולם, אבל עד כמה החזון הזה באמת קורם עור וגידים?
ג’ון סטוקו, מומחה ערים חכמות בדאסו סיסטמס, בעל תשוקה רבה לתחום זה המתפתח במהירות, אבל הוא גם מאמין שאנו צריכים לבחון את הדברים באופן ריאליסטי יותר. הוא טוען כי לעיתים קרובות אנו משתמשים במונח ערים חכמות בצורה לא נכונה.
מה הבעיה כיום עם ההגדרה של ערים חכמות כפי שהיא באה לידי ביטוי בערים רבות?
“ישנן אי הבנות לגבי ההגדרה של עיר חכמה”, אומר סטוקו. “הערים שחקרתי בהולנד, בבריטניה ובסקנדינביה לדוגמא, צועדות כולן פחות או יותר באותו הכיוון. הן בוחרות תחום קטן בחיי העיר ויוצרות במסגרתו מרכז חכם”.
“כשהן אומרות חכם, הן מתכוונות בדרך כלל להצבת חיישנים מודדי פעילות”, מסביר סטוקו. “לדוגמא, חיישנים ברמזורים ולאורך כבישים כדי למנוע פקקי תנועה ובעיות תחבורה נוספות, או חיישנים בבניינים, כדי למנוע בזבוז אנרגיה כאשר אף אחד לא נמצא בחדר. בנוסף, הן מתקינות גם מצלמות אבטחה רבות כדי לאתר ולזהות בעיות בשלב מוקדם, כגון פשיעה ושריפות. הכל מאוד נכון, אבל לדעתי זה לא הופך את העיר לחכמה באמת”.
מה לדעתך הופך עיר לחכמה באמת?
תמונה 2. נמל רוטרדם: עבודה של 25 שנים הביאה לניהול כמעט ללא
התערבות אנושית
“הדבר מתרחש רק אם הנתונים מכל החיישנים מאוחדים על גבי פלטפורמה יחידה, המאפשרת לך לראות במבט אחד מה מתרחש בעיר, ולקבל החלטות רק על פי המודל המאוחד. כרגע ניתן להגדיר את מה שיש לנו כ’יחידות חכמות מבודדות’, והדבר צפוי להימשך לאורך 10 עד 15 השנים הבאות. לוקח המון זמן וכסף לבנות את היסודות לעיר חכמה, ואתה צריך תכנית טובה – לא הגיוני לחבר חיישנים לפלטפורמה ללא הבחנה, ומבלי לדעת בדיוק מה אתה רוצה לעשות עם כל הנתונים האלה”.
מה נדרש כיום מעיר המעוניינת להפוך לעיר חכמה?
“קודם כל, לעיר חייבים להיות גבולות ברורים. היכן נפסקת העיר? האם יש לכלול את הפרברים בתוכנית? שנית, חייבים להגדיר פעולות מדידות, אחרת אתה לא יכול לארגן אותן בצורה חכמה יותר. תנאי שלישי הוא מימון משותף ומובנה מצד הממשל וגופים פרטיים. עיר חכמה היא פרויקט ארוך טווח, אבל ערים בדרך כלל לא יכולות לקבוע כמה תקציב יהיה זמין, ותעשיות משקיעות רק בפרויקטים רווחיים. כך שנדרש שיתוף פעולה שישלים את האחד את השני”.
האם יש דוגמא לדרך בה דברים אמורים לעבוד?
“יש עיר אחת שבאמת עונה על ההגדרות של עיר חכמה: סינגפור. הגבולות שלה ברורים, מכיוון שהעיר מתוחמת בים. העיר אספה נתונים מכל הסוגים לאורך 15 שנים, והקדישה לכך תקציב מספיק. יש לה יתרון מובנה הנובע מכך שהיא עיר-מדינה, ולכן אם ממשלת סינגפור קובעת לעצמה יעד להיות עיר חכמה 10 שנים מהיום, אז התוואי הופך לברור. כדי לממן את העיר החכמה, היא לא צריכה להסתמך על ממשלה לאומית המחלקת את התקציב”.
סטוקו טוען שרוב הערים החכמות באירופה לא עונות על התנאים האלה. גורם נוסף שמקשה על ההתפתחות, הוא העובדה שרבות מהן קיימות מאות שנים. בערים אלה קיימים בניינים היסטוריים רבים ותשתיות מיושנות. זאת בעוד, רק השכבה העליונה של העיר היא מודרנית, וסביבת הפריפריה מורכבת מאזורי תעשייה וקניונים. מאפיינים אלה הופכים את האימוץ של עיר חכמה ליקרה ומורכבת.
תמונה 3. “מעבר להצגה
של ויזואלית של נתונים,
תאום וירטואלי של עיר
מאפשר לזהות בעיות
ולהבין כיצד הן משפיעות
אחת על השניה”
סטוקו מביא כדוגמא גם את נמל רוטרדם כסביבה חכמה: “זהו נמל באמת חכם. במשך עשרות שנים, נמל רוטרדם צמח בהיקף נרחב. אני מתרשם מאוד מהדרך היעילה בה מנהלים כיום קונטיינרים. הכל עובר בצורה חלקה וכמעט לא נדרשת עבודה אנושית. אלה הם דברים הנדרשים גם בערים, אבל לנמל רוטרדם לקח 25 שנים כדי להגיע לרמה כזו”.
אילו ערים נמצאות בכיוון הנכון?
“אמסטרדם ואוטרכט, מנצ’סטר ובריסטול באנגליה, ואדלייד באוסטרליה, וערים בסין כגון שנגחאי ובייג’ין. ערים אלו מתחילות להכיר בערך של הנתונים, ולבחון כיצד אנו יכולים להשתמש בנתונים כדי לשפר את הסביבה שלנו. קיימות היא תמיד מרכיב חשוב, עם שימוש באנרגיה ירוקה, מחזור חומרים והפחתת פליטות גזי חממה. הולנד משחקת כאן תפקיד חלוצי”.
עיר תאומה
אבל אף אחת מהערים האלה אינה כמו סינגפור. לא לחינם דאסו סיסטמס בחרה בסינגפור לפרויקט ה-3DEXPERIENCity השאפתני. החברה יצרה, בשיתוף פעולה עם ממשלת סינגפור, מודל היפר-ריאליסטי של העיר, אשר מוזן ברציפות בנתוני זמן אמת על דחיסות האוכלוסייה, תעבורה, מזג אוויר, צריכת אנרגיה ומיחזור. אנליזה המבוצעת על גבי ההעתק הדיגיטלי הזה של “עיר תאומה” מסייעת למקבלי החלטות לשפר את איכות החיים. כעת ובעתיד. מעבר לכך, המודל שנוצר, מתרחב מעבר להצגה ויזואלית וידידותית של המידע הגולמי שנאסף על העיר.
“במודל זה אתה רואה, לא רק כיצד הבעיות השונות נראות, אלא גם כיצד הן משפיעות האחת על השנייה. באופן שכזה מתקבלות תובנות אמיתיות, כגון מה מתרחש בעיר שלי? מה השתבש, ומה אני יכול לעשות בנידון? היופי הוא שהפלטפורמה הזו מתפתחת יחד עם סינגפור. כאשר הפרויקט יושלם, תהיה לנו פלטפורמת סימולציה שניתן יהיה ליישם בערים אחרות או בחלקים מהן”.
מלבד סינגפור, האם אתה אופטימי?
“יישומים רבים כבר נמצאים בהישג יד. אתה יכול לנטר ולנהל תחבורה, כך שאנשים יכולים לנוע במהירות מנקודה A ל-B. מטופלים ומבוגרים לא צריכים להגיע לבית החולים מכיוון שאתה יכול לנטר את הבריאות שלהם מהבית. החינוך נגיש יותר, מכיוון שסטודנטים יכולים ללמוד מהבית. וגם בתעשיית הקמעונאות ובמגזר האנרגיה כבר ניתן לעשות הרבה”.
יחד עם זאת, סטוקו מכיר בסכנות הנובעות מאיסוף כל הנתונים האלה. “ככל שהערים שלנו חכמות יותר כך נושא אבטחת הסייבר הופך למשמעותי יותר. אלו הם שני דברים שנעים ביחד. בסופו של דבר, האבטחה שלנו עדיין נמצאת בעדיפות ראשונה. לכן, יש להתמודד עם נושא הערים החכמות בצורה הדרגתית. הנקודה היא שטכנולוגיה חכמה הופכת את העולם שלנו לטוב יותר באמת, יעיל יותר ובר קיימא. אבל ללא שימוש ממוקד במטרות, ורק מלדבר על כמה עיר חכמה היא דבר נפלא, לא נתקדם הרבה מעבר למילת מפתח או תופעה נקודתית”.
