מאזור התעשייה של מגדל העמק, משקיף אורי תדמור, מנהל חטיבת התפעול של חברת KLA-Tencor ישראל, על תעשיית השבבים העולמית, מנתח טרנדים ומגמות, דוגמת פריחת תחום ה-IoT, ומסביר איך משתלב בתמונה הגדולה – ובהצלחה – מרכז הפיתוח הישראלי.
אורי תדמור, מנהל חטיבת התפעול של חברת KLA-Tencor ישראל, עומד במדרגות התלולות שיורדות מאתר החברה, ומשקיף היישר לוואדי הירוק שמקיף את המבנים הקיימים, אי שם באזור התעשייה הפעיל של מגדל העמק. הוא מצליח לראות דברים שאנו מהצד, שעומדים לידו, לא רואים. בשביל זה צריך את החזון של מישהו שהולך כבר למעלה מ- 20 שנה עם הלוגו של KLA-Tencor על החולצה. ״אתם רואים את כל השטחים שכאן מסביב?״, הוא מצביע לאזור נטוש באופק הקרוב, ״אלה שטחים שרכשנו ממש באחרונה. את הפעילות כאן התחלנו עם בניין אחד מתוך שישה מבנים בעלי שתי קומות שייעדנו לעצמנו. כיום הפעילות שלנו מתנהלת מתוך שישה בניינים בעלי 3 קומות כל אחד. השטחים שרואים כאן מיועדים כבר לבניינים הבאים. הסיבה? קצב הגידול שלנו מהיר ואנו חייבים מקום למעבדות המחקר והפיתוח, ולייצור מכונות החדשות ולאנשים המוכשרים שלנו״. תדמור גם מציין שהמהלך מדגים את המחויבות הגבוהה שיש ל-KLA-Tencor לשלוחה הישראלית. ״הייצור של הפיתוחים שלנו נמצא בישראל וכן יש לנו קווי ייצור של פיתוחים אמריקאים״.
KLA-Tencor היא ספק גלובלי של פתרונות מתקדמים למדידה ובקרה של תהליכי ייצור שבבים המשמש כוח מניע בתעשיית המוצרים הדיגיטליים מזה כ-35 שנה. מטה החברה ממוקם בקליפורניה ובישראל מעסיקה החברה מעל 500 עובדים שמפתחים, מייצרים ונותנים שירות למערכות המטרולוגיות המתקדמות ביותר. השלוחה הישראלית חגגה בימים 31 שנות פעילות.
אז מה בדיוק עושים כאן בכל השטח הזה?
״KLA-Tencor מחזיקה בנתח השוק הגדול בעולם בתחום בקרת תהליכי הליטוגרפיה. החברה מתמחה בפיתוח וייצור מכונות שמבצעות בדיקות אופטיות בתעשיית המוליכים-למחצה. המשמעות: כמעט בכל סמארטפון, טאבלט או במחשב ניתן למצוא שבבים שעבר ובמכונות שלנו. ככל שעולה הדרישה לרכיבים ממוזערים לכדי ממדים ננו-מטריים, כך עולה הביקוש למכונות אלה. אנחנו מייצרים עבור הלקוחות שלנו את המכונות לבדיקת התפקודים השונים של פרוסות הסיליקון, הצ’יפים והמעגלים האלקטרוניים, בכל שלבי הייצור של פרוסות הסיליקון. קיימת תחרות קשה בתחום הזה, אבל אנחנו שומרים על מובילות בינלאומית והחברות הגדולות בעולם מעדיפות לעבוד עם המוצרים שלנו והטכנולוגיות שפותחו פה במגדל העמק. הטכנולוגיה רצה מהר ואנחנו לא רק שרצים איתה אלא במקרים רבים מקדימים ורצים הרבה לפניה…”.
“הלקוחות שלנו אומרים: תהיו מוכנים עם המוצר ואנחנו מתכוננים״, אומר תדמור. ״אנחנו עובדים על פלטפורמה שתאפשר את פיתוח המוצרים ה׳חמים׳ שכולם יודעים שיבוא יום והם יגיעו אלינו, כמו סוגים שונים של מיכשור לביש, רכב אוטונומי ועוד. אם אנחנו לא נתקדם, הטכנולוגיה תיעצר ולכן אנחנו עובדים ומשקיעים בפיתוח לטווח ארוך״
לדברי תדמור, מעבר לפיתוח והמחקר האינטנסיביים, החברה לא רק מייצרת, אלא גם מתכננת התאמות של מהמכונות לפי דרישת הלקוחות. ״העובדה שאנו עוסקים בייצור סדרתי ובסדרות קטנות, מאפשרת להתאים מוצרים לכל לקוח ולקוח ולכן מעסיקים את העובדים המעולים ביותר בתחומים הרלוונטיים. את אלה אנו מגייסים מהטכניון, מהאוניברסיטאות ומהמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל”. והאנשים הללו, הוא אומר, יודעים לחולל נפלאות. “הנהלת החברה מוקירה את הערך של הייצור בישראל, שבה יש כוח-אדם המוכשר למשימה. לדברי תדמור, קצב שחרור המוצרים לשוק גדל בהתמדה והיכולת של העובדים בחברה להתמודד עם הקצב הזה הוא אחד היתרונות הגדולים של הפעילות במגדל העמק.
מרכז הפיתוח של KLA-Tencor במגדל העמק.
במגמת התרחבות מתמדת
תדמור, שרק באחרונה קיבל על עצמו את תפקיד מנהל חטיבת התפעול, שימש לא מעט שנים כמנכ״ל חטיבת מוצרי ה-Overlay של החברה. מערכות Overlay מבצעות בדיקה של הדיוק שבה מונחות שכבות החומר אחת על-גבי השנייה במהלך ייצור השבב. לאורך התקופה התמודד – ובהצלחה – עם לא מעט סוגיות מורכבות ובחודשים האחרונים אף מצא עצמו מתמודד עם כמה וכמה תופעות חדשות בתעשיית המוליכים למחצה העולמית. ״אני מסכים עם הקביעה הזו״, הוא אומר בחיוך. “התעשייה כולה נמצאת השנה בצמיחה מאוד גדולה. השחקנים הגדולים, כמו TSMC , אינטל וסמסונג, מצטיידים בקצב מהיר והתהליך כולו מקבל רוח גבית מהשימוש הגובר במערכות ייצור בגיאומטריה של 10 ננומטר ומערכות לייצור זכרונות פלאש. התוצאה היא שאנחנו רואים קפיצת מדרגה ברמת הביצועים שהתעשייה דורשת מהמכונות”.
לדברי תדמור, הגיאומטריות הולכות וקטנות והביצועים רק הולכים ועולים. מעשרה ננומטר עוברים ל-7 וכבר מכינים את המעבר ל-5 ננומטר. ״כולם דורשים כיום מחשבים מהירים יותר, טלפונים מהירים יותר וגם בעולם השרתים מחפשים גישה מהירה יותר. מכוניות אוטונומיות מתחילות להיכנס לזירה והתעשייה נדחפת כולה קדימה בכדי לספק את הצרכים״.
תדמור, כאמור כבר לא מנהל את עסקי ה-Overlay, אבל, לפי הניצוץ בעיניים וההתלהבות שבה הוא מדבר על החידושים האחרונים בחטיבה, הוא ימשיך להיות מחובר אליה בטבור: ״צריך לזכור שנושא ה-Overlay תפס תאוצה משמעותית בגלל כישלון התעשייה בפיתוח מקור קרינת חשיפה EUV (אורך גל קצר). מקורות האור כיום בעלי רזולוציה נמוכה בהרבה מהנדרש לייצור טרנזיסטורים בגודל של 10 ננומטר וכדי להתמודד עם הבעיה שוכללו טכניקות ייצור ה-Overlay״.
הוא גאה במיוחד באחד המוצרים, מערכת Archer 600, שפותחה ומיוצרת בישראל ומצליחה לגלות תזוזה בין השכבות ברזולוציה של מאית הננומטר. “המערכת משתמשת בטכנולוגיית הדמייה שאנחנו מפתחים כבר 25 שנה ברציפות. אחד מהפיתוחים המרכזיים במערכת הוא שימוש במטרות חדשות מסוג ProAIM שפיתחנו, הכוללות מבנים המותאמים ל-Design Rules של תהליך הייצור המעשי. אם בעבר היינו מודדים 12 נקודות בפרוסת הסיליקון, כיום אנחנו מבצעים בדיקות של 1,000 נקודות בכל פרוסה, בקצב של כמה מאות מילי-שניות לכל מדידה. אנחנו בהחלט גאים בתוצאות הללו”.
תדמור: ״הגיאומטריות הולכות וקטנות והביצועים
רק הולכים ועולים״
והיום צריך לקחת בחשבון גם את הטרנד הגובר של ה-IoT . האם זו גם מגמה שמשפיעה עליכם?
״ללא ספק. כיום, המכשירים שמסביב לנו מתחילים לדבר האחד עם השני והם דורשים צ׳יפים שהם יחסית זולים יותר ולכן נוצרת דרישה מוגברת לרכיבים המיוצרים בטכנולוגיות ישנות. השוק דורש כמויות מאוד גדולות של הצ׳יפים הללו, שהרי הם נכנסים לכמעט כל מוצר דיגיטלי. מה עושים? הולכים לחפש בשוק מערכות ישנות יותר, יד שניה ושלישית. וכשלא מוצאים, באים אלינו. כך, מצאנו עצמנו במצב בו אנו מייצרים בו זמנית מערכות בדיקה ישנות מאוד שחוזרות לקווי הייצור, במקביל למערכות החדשות ביותר של החברה. ניתן למצוא כאן ייצור של מכונות וקווי מוצרים שלמים שחזרו לחיים. קיבלנו בקשות לייצר מחדש מערכות שכבר סיימנו את תהליך הייצור שלהן. לדוגמא חזרנו לייצר את מערכת הבדיקה המטרולוגית SFX200 , שיצאה לשוק בשנת 2006. מדהים”.
בוא נחזור לרגע לסוגיית ההון האנושי. אתם ממשיכים לצמוח ובקצב מהיר. איך זה מסתדר עם הטענה הכללית על מחסור באנשים טובים?
גאוות ה׳יחידה׳: מערכת Archer 600 . פותחה ומיוצרת בישראל
“בשלושת החודשים הראשונים של 2017 גייסנו 40 עובדים חדשים למערך התפעולי. הגיוס הנוכחי מתחלק בין 20 תקנים הפתוחים בתחומי הפיתוח ועוד משרות נוספות המיועדות לבעלי תארים מתקדמים וחוקרים מהאקדמיה״. וכן, תדמור מודה שלאקדמיה יש חלק חשוב בתמונה הכוללת של התעסוקה אצלו. ״אנו משקיעים לא מעט משאבים בבוגרי המוסדות האקדמיים המובילים בישראל. הגיוס מיועד הן למסיימים תארים מתקדמים בפיזיקה, אופטיקה ואלקטרואופטיקה, והן לבוגרי תואר ראשון בהנדסה, המחפשים את תפקידם הראשון בתעשייה והמהווים את הדור הבא של המהנדסים שלנו. בשנים האחרונות נקלטו אצלנו לא מעט סטודנטים שהחלו לעבוד בחברה בזמן לימודיהם, במסגרת תוכנית מיוחדת שאנו מפעילים לקליטת המצטיינים. החברה מציעה חבילת תנאים ייחודית המותאמת לכל סטודנט על פי כישוריו, זאת בנוסף לתנאים סוציאליים מלאים, בונוסים, ביטוחי בריאות וכד׳. לא מעט מן הסטודנטים נקלטים בחברה עם סיום בלימודים וממשיכים להתפתח במסגרות שאנו מציעים להם. חלק מחזון החברה הוא לפתח ולטפח מצוינות ישראלית בטכנולוגיה עילית, ולגדל את דור העתיד של מהנדסי האופטיקה בישראל. אנו חייבים כאן את האנשים הכי טובים, הכי מבריקים והכי מוצלחים. ישראל היא מרכז מצוינות טכנולוגית והאנשים שלנו, שחלקם מגיע ממוסדות אקדמיים בולטים הם חלק ממי שהביאו אותנו להובלת השוק״.
