מכונית. הדור הבא

השילוב של חוויית הבינה המלאכותית עם ה-IoT, אותה מכירים כולם מיישומי בית חכם ואפילו משימושים שונים בסמארטפונים, מתחיל ׳לזלוג׳ לעולם הרכבים המקושרים. מה צופן העתיד למכונית האוטונומית ואיך תיראה חווית השהייה במכונית של המחר?

אנשים מהיישוב, שלא מכירים את תערוכת האלקטרוניקה הצרכנית CES שנערכת בלאס וגאס, והיו נקלעים לשם בתחילת ינואר 2018, היו יכולים בהחלט להתבלבל. התערוכה הענקית קיבלה אופי של תערוכת רכב לכל דבר ובכל ביתן שני הפגינו המציגים את מרכולתם בתחום האוטומוטיב, רכבים חכמים, מקושרים ואוטונומיים. נראה שלזירה החמה עד לוהטת הזו נכנסו כל ענקי התעשייה, מחברות אלקטרוניקה, מערכות מולטימדיה, דרך אבטחה, IoT, חברות ענן, ביג דטה ועד בינה מלאכותית. כולן מנסות לנגוס נתח משוק שהולך וצומח בקצב מהיר ביותר.

היצרניות המובילות מדברות על רכבים אוטונומיים מלאים בהפצה מסחרית כבר ב־2020 (כשמדובר על רכב שיכול לנסוע בכל תנאי הדרך ללא צורך במעורבות כלשהי מצד הנהג, או ללא נהג אנושי כלל). חברת הייעוץ מקינזי העריכה כי בשנת 2030 רק 15% או פחות מהרכבים החדשים יהיו אוטונומיים. פחות דרמטי מההצהרות של החברות הפועלות בזירה ומצטטות דווקא את חברת המחקר IHS Automotive שטוענת במחקר משלה, כי עד 2050, כמעט כל המכוניות יהיו בעלות יכולת של נהיגה עצמית…

אחד הענקים ה׳כבדים׳ בזירה הגלובלית, שזיהה את הפריחה הצפויה  הייתה סמסונג אלקטרוניקס. לקראת סוף 2016 הכריזה החברה כי היא רוכשת את חברת HARMAN האמריקנית, תמורת סכום של לא פחות מ-8 מיליארד דולר. רבים הכירו את HARMAN עוד קודם לכן, אבל בהקשר של מותגי אודיו לרכב, ובודדים ידעו כי החברה פועלת כדי להכנס לתחום הרכב המחובר/האוטונומי וכי חלק מהמהלכים מבוססים על רכישה של טכנולוגיות כחול-לבן. בישראל רכשה HARMAN ושילבה בפעילותה את iOnRoad , מתחום ההתרעות בדרך את Red Bend, שמאפשרת לחבר את המכוניות של היום לענן ואת חברת הסייבר לרכב, TowerSec.

אורן בצלאלי, מנכ״ל HARMAN ישראל, המעצבת ומתכננת מוצרים ופתרונות מחוברים ליצרני רכב, צרכנים וארגונים בכל העולם, מצטט מחקר חדש של חברת ניסאן, בו מדובר על כך שתחום הרכב האוטונומי יהיה אחראי לתרומה של מעל 18 טריליון דולר לכלכלה האירופאית עד שנת 2050.

״עם פרוץ הטרנד של העיסוק במכוניות המקושרות/אוטונומיות, עלו לא מעט שאלות לגבי זכות הקיום של ההמצאה שכבר שורדת 150 שנה, בלי שינוי דרמטי״, אומר בצלאלי. ״אם תסתכלו על הקשר שבין האדם למכונית שלו, אפשר לראות שזהו קשר שקשה יהיה לנתק. מכונית מעניקה חופש תנועה, עצמאות ואם זה ׳נעשה נכון׳ – מכונית יכולה גם להיות מאוד בטוחה וידידותית לסביבה. אם התחזיות נכונות, ואין סיבה להאמין שלא, עד שנת 2050 יתגלגלו על פני כדור הארץ מעל 3 מיליארד כלי רכב, לעומת מיליארד 1 כיום… לא קשה להעריך, בהסתכל על הקורה כיום והשקעות הענק בתחום, כי העתיד מושך לכיוון מכוניות אוטונומיות מקושרות. הנהיגה, או הישיבה ברכבי העתיד יהיו בטוחים יותר ויעילים יותר. מצד שני, באזורים עירוניים צפופים בהחלט אפשרי שנחזה במעין ״תאי תנועה״ (mobility pods) אישיים שינווטו עצמאית, וכמובן שיהיה מקום גם להסעה ציבורית. בכל מקרה, אפשר לנחש שבמרבית המקרים הרכבים ׳ידברו׳ בצורה מאובטחת ואמינה עם רכבים אחרים, עם רמזורים, רשויות, ובהחלט ניתן יהיה לדבר אליהן ולתת להן הנחיות קוליות״.

בצלאלי מציין כי אנשים חייבים להבין שהכח המניע של רכבי העתיד (שאולי יהיו אפילו שיתופיים יותר), יהיה תוכנה, שמשקלה יהיה לפחות כמו  של הדלק או החשמל. ״כמות התוכנה ברכבים נמצאת במגמת עלייה כבר כמה שנים, בד בבד כמובן לעלייה בכמות הרכיבים האלקטרוניים המבוססים מחשב. רכבים מודרניים מכילים היום בין 50 ל-100 יחידות מחשוב ובקרה אלקטרוניותECU) ) שונות, שאחראיות על יותר ויותר פונקציות שבעבר היו נחלתם הבלעדית של ידיות, מוטות, שסתומים ומשאבות. עצמת המחשוב הכוללת ברכבים מודרניים שקולה לכ-20 מחשבים ביתיים חזקים. כמו כן, ע”מ שהמחשבים האלה יעבדו בצורה מתואמת ומקושרת פרוסות ברכבים מספר רשתות תקשורת אשר מחוברות ביניהן, רובן מבוססות כבלים (יותר מ-2 ק”מ של כבלי תקשורת) וחלקן אפילו אלחוטיות. זאת ועוד: נהוג למדוד כמות תכנה במדד הנקרא “שורות קוד”. במטוס הקרב החדיש F-35 ישנם כ-25 מיליון שורות קוד ולעומת כל אלה, ברכב מודרני ישנם כ-100 מיליון שורות קוד וזה עוד לפני שהרכב הופך לאוטונומי, ועוד לפני שהוא שיתופי… ׳סתם׳ רכב מודרני. יותר מכך, כל ההערכות מצביעות על כך שבעוד פחות מעשור כמות שורות הקוד ברכבים תגיע ל-200 ואפילו 300 מיליון שורות קוד ומי יכול להעריך מה יהיה המצב ברכבי 2050?…״

אורן בצלאלי,
מנכ״ל HARMAN ישראל

במסגרת תערוכת ה-CES, הציג הצוות של בצלאלי, את הדור הבא של HARMAN Ignite, פלטפורמה מבוססת ענן, המאפשרת לפתח, לנהל, לאבטח ולתפעל יישומים ושירותים בכלי רכב. 29 יצרני רכב גלובליים כבר עושים שימוש ב- Ignite, מתוכם 18, דוגמת טסלה, קרייזלר, וג׳נרל מוטורס, עושים בה שימוש לטובת פתרון ה- OTA של HARMAN שמפותח בישראל, המאפשר ליישם שירותי תיקון ופתרון בעיות תוכנה בעדכון מרחוק במעל 30 מיליון מכוניות – בעוד אלה ממשיכות לנוע על הכבישים. במערכת אף משולב ה-SHIELD Automotive Cyber Security, שיספק ליצרנים מערכת פתרונות רבת עוצמה להגנה על כלי רכב מפני התקפות סייבר. ״הפלטפורמה פותחת  בפני יצרני הרכב וכל הגופים הנלווים לתעשייה, פתח ליישום של אינספור סוגי שירותים וחוויות עבור הנהגים והנוסעים״, אומר בצלאלי.

בין השימושים:

אפשרות לשילוב ברכב של פתרון להשגחה הורית, הכולל אפליקציה לבעלי הרכב, שתספק נתונים על מהירות המכונית ואירועי בלימה או האצה חריגים, תאפשר הגדרות אזורי נסיעה מותרים, תאפשר נסיעה רק בשעות מותרות ותוודא שהנהגים הצעירים אינם חורגים מהמהירות המותרת.

Ignite מאפשר ליצרני הרכב ולספקיהם לשלב בסביבת הנהג מגוון סוכני בינה מלאכותית, כולל Samsung Bixby, IBM Watson ואת Amazon Alexa. הפתרון משלב יכולות זיהוי קול ימסורתיות ופונקציות עיבוד שפה עם סיוע מבוסס ענן תוך שימוש בנתוני זמן אמת. על ידי זמינות של מספר סוכני קול המצויידים בבינה מלאכותית במכונית אחת, יוכלו, לדוגמה, בני משפחה לגשת כל אחד לסוכן האישי שלו.

Ignite מציעה כיום פלטפורמה חכמה הכוללת אלגוריתמים של לימוד מכונה שיאפשרו לספקים וליצרנים לשלב אותם במגוון שירותים ויישומים רחב. תוך פרסונליזציה של הנהג והנוסעים ושמירה על ׳בריאות׳ הרכב והאפשרות לקבלת עדכונים שוטפים תאפשר הפלטפורמה לעדכן ולשפר את השירותים לאחר ההתקנה הראשונית.

פתרון חשוב נוסף הוא ה- Cyber Security Analysis Center, שמציע למנהלי ציי רכב וליצרנים, גישה ישירה לניטור מקרי ניסיונות פשיעת סייבר כנגד כלי הרכב שברשת שלהם. כחלק מפתרון ה- HARMAN SHIELD מותקנים ברכב ״סוכני סייבר״ שיתריעו מפני התקפות מבחוץ, ואף ימנעו אותן.

השילוב של חוויית הבינה המלאכותית עם ה-IoT, אותה מכירים כולם מיישומי בית חכם ואפילו משימושים שונים בסמארטפונים, מתחיל ׳לזלוג׳ לעולם הרכבים המקושרים. אחת ממילות הקוד בתחום הוא מה שמכונה ה- Digital Cockpit. סביבת הנהג העתידית, שהולכת, על פי החזון להפוך כולה לדיגיטלית ומקושרת. שילוב הכוחות של סמסונג ושל HARMAN  הביא ליצירה של מודל שבחברות מאמינים כי יאומץ על ידי כלל התעשייה. המוצר העתיד שנמצא כיום בהתהוות מכיל בתוכו את כל שלל המערכות הוותיקות מעולם הרכב בתוספת כמה חדשות. לפאנל אחד אינטואיטיבי בתחושה ובהפעלה, יחוברו מערכות הבידור והמידע (אינפוטיינמנט), בקרות התאורה והאודיו, מערכות הבקרה והשליטה על הרכב ועוד מערכות המניעות את הרכב. ״הלקוחות שואפים שהרכב יהיה המשך טבעי של אורח החיים המקושר העכשווי שלהם״, אומר בצלאלי. ״המשמעות היא שהטכנולוגיה בתוך כלי הרכב צריכה לשכלל את החוויה שלאנשים יש כיום בשימוש בטלפונים שלהם, או במערכות הבידור שבבית. המטרה שלנו כיום היא לקבץ את כל המערכות הדיגיטליות במכונית לפאנל אחד שיופעל, ככל הנראה, בפקודות קוליות ובאמצעים בטיחותיים יותר, דוגמת תנועות יד (״ג׳סטות״), ושישלב גם הקרנות של מידע ונתונים מהסמארטפון של הנהג… ממשק המשתמש שבתכנון כעת יהיה שקוף למשתמש ולא צריך יהיה ׳ללמוד׳ להפעיל אותו. בתפיסה שלנו, נהג שייכנס לרכב, יזוהה על ידי המערכת, יקבל ברכה אישית, הטלפון הנייד שלו יתממשק מייד עם הרכב ויהווה למעשה שלוחה שלו. כמובן שניתן יהיה לשלוט מהרכב על הפעלת מערכות ביתיות שונות (למשל, להדליק חימום בבית לפני שמגיעים אליו) וכמובן על מערכות הרכב כמו מיזוג, אודיו – והכל באמצעות הפעלה קולית. ב׳שטח׳  בתוך המכונית ניתן יהיה להפוך את חוויית הנהג והנוסעים לאישית תוך שימוש בשירותים דוגמת עוזרת אישית דיגיטלית, מציאות רבודה וכד׳״.

ובאשר לחזון המכונית האוטונומית? כאן נכנסת לתמונה פלטפורמה חדשה לחלוטין, ה-DRVLINE שמפתחות סמסונג ו-HARMAN… מדובר בפלטפורמת חומרה ותוכנה, פתוחה ומודולרית, עבור יצרני הרכב ונועדה להשתלב במכוניות הדור הבא, או להוות להן בסיס. ״מכוניות הדור הבא לא רק ישנו את הדרך בה אנו נוסעים. הן ישנו את הרחובות שלנו ואת החברה שלנו. הם יהפכו את הרחובות לבטוחים יותר ויבצעו מהפיכה בקהילות שונות״. היות וסמסונג מעריכה כי אין ביכולתה לקחת את המשימה רק על כתפיה, היא אף יצאה בקריאה לכלל החברות הפעילות בתעשייה להצטרף לאתגר ולפתח במשותף את החזון. ״מדובר למעשה בהצעה פתוחה לשיתוף פעולה בין יצרני החומרה ומפתחי התוכנה לחיבור הטכנולוגיות ליחידה אחת. כיום אומר בצלאלי, כוללת כבר הפלטפורמה לא מעט רכיבים וטכנולוגיות פורצות דרך מתחומי האלקטרוניקה, IoT  ומערכות אמבדד, כולל מחשוב מובנה לכלי רכב ברמות אוטומציה 3, 4 ו-5. בין השאר משולבת שם גם מערכת מצלמות דרך חכמה, שכוללת התראות מפני התנגשות, איתור הולכי רגל, יציאה ממסלול הנסיעה ועצירות חירום אוטומטיות. ״המוח של נהג במכונית מבצע אינספור חישובים מאוד מורכבים בזמן הנהיגה: כמה נשאר לי עד הרמזור? האם הולך הרגל באמת עומד לרדת לכביש? כמה זמן נשאר עד שהצהוב יהפוך לאדום? נכון, יש התקדמות מאוד משמעותית בתחום האוטומציה, אבל לא משנה כמה כוחות מחשוב שמנו עד היום בתוך מכוניות, הדרך עד להתקרב לכוח המוח היא רחוקה. הפלטפורמה המשותפת עם הפתיחות שלה והיכולות המחשוביות היא הצעד הראשון בכיוון בניית האקוסיסטם שתתמוך במכונית האוטונומית״.

״מצופה שמכוניות תהיה בעתיד הרבה מעבר לאמצעי להעברת נוסעים ממקום למקום. מכוניות יכולות להתפתח גם לכיוון של סביבת מחייה ועבודה ובמיוחד כשמדובר על מרחקים גדולים. מדוע לא להסיר חלק מהדאגות מראשו של הנהג וליהנות מהנסיעה? הרכבים האוטונומיים ישנו את הפרדיגמה של כיצד בני אדם מתפעלים את המכוניות שלהם ורבים מהם יהפכו מנהגים לנוסעים. טכנולוגיות דוגמת 5G  ו- AI , משחקות כיום תפקיד מפתח באבולוציה הזו. המכונית המקושרת, כבר היום, יוצרת מהשלב של ׳חיבור רכב עם IT׳… המכוניות הופכות לחלק מ-IoT, ומתחברות לתשתיות שכוללות בתים ומשרדים. הן תסייענה לכולנו לא רק לשלוט על מכשירים בתוך הבית, אלא גם יעלו את רף הבטיחות של הכבישים (על ידי תקשורת חכמה בין מכוניות) וייצרו בהדרגה מערכות תנועה חכמות בהרבה מאלה של היום, שיצמצמו משמעותית את הלחץ בכבישים שכולנו חווים. בחזון שלנו, ברגע שאנשים לא יצטרכו יותר לנהוג, זה ישאיר להם הרבה זמן לשלל פעולות אחרות, כמו בידור או סתם מנוחה. ובמציאות הזו יהיו לא מעט הזדמנויות עסקיות ללא מעט גופים תומכים. המשימה הקולקטיבית של כולנו, כל אלה שבתעשייה הזו, היא להפוך למה שאני מכנה ׳ארכיטקטים של חוויה׳. אנו צריכים לחבר נכון חיים של אנשים, בבית, בדרכים ובעבודה״.