Latest News

החיבור המנצח של ה- AI וה- IoT כיצד החיבור של שתי טכנולוגיות – AI ו- IoT – שהפכו כבר לבאזוורדס, מניעים קדימה את מהפיכת החיים המקושרים?

כשבאים לבחון את הפוטנציאל המלא הטמון בבינה המלאכותית (AI), הרי שרב הנסתר על הגלוי. בדבר אחד בטוחים כל העוסקים בתחום: זהו פוטנציאל כמעט אינסופי, שרק הולך ומתרחב וגדל, כאשר מחברים לתמונה עוד באזוורד חשוב: האינטרנט של הדברים (IoT).

בשנת 2018 קשה לדמיין את חיי היום יום במדינות המפותחות, בלי מחשב אישי, או סמארטפון, אבל, לא הרבה לפני שכולנו התחלנו להסתובב עם מחשבים רבי עוצמה בתיק הצד המשרדי, או בכיס האחורי של המכנסיים, והשימוש בהם היה לשגרתי ביותר, היו לא מעט ספקנים שהטילו ספק בצורך האנושי בשימוש במחשבים אישים ובטלפונים ניידים. על פי דו״ח של חברת המחקר PWC, ״הניסיון מראה שכל שיבוש הנובע משימוש בהמצאות טכנולוגיות חדשניות, מניח למעשה את התשתיות להולדתם של שווקים חדשים שלא היו קיימים קודם לכן, כשבעצם אף אחד גם לא יכול היה לצפות אותם לפני התממשות ההמצאות החדשות״.

תמונה 1: בבית החכם, התקנים מזהים מתי בני המשפחה
נכנסים הביתה ומפעילים מגוון מערכות

אחת הדוגמאות שמדגימות את נכונות האמירה, היא ללא ספק החיבור כיום של שתי טכנולוגיות חדשות, יחסית: AI ו-IoT. הללו, מאפשרים כיום לספקי טכנולוגיה לתת דחיפה לתחום מסורתי, דוגמת הבריאות ולצמצם את ההשקעה שלעתים צרכן הקצה נאלץ היה להתארגן אליה, במשאבי זמן ואנרגיה. הבית החכם, אחת התוצאות הבולטות של השילוב, מאפשר כיום לשלב חיישנים חכמים המסוגלים לנטר פעילות ודפוסי פעילות ותנועה, לנתח אותם ולתכנת מגוון מכשירים מקושרים, המדברים אחד עם השני, ולהתאימם להרגלים ודפוסי החיים של המתגוררים בבית: לווסת טמפרטורות, לנעול דלתות, להדליק אורות בזמן וכד׳. לטובת מקסום הנוחות שהמערכות המותאמות אישית הללו מספקות, ניתן, כמובן, לתכנתן מראש ואף להכינן לטיפול במצבים בלתי צפויים.

האפשרויות של החיבור בין בין יכולות האינטרנט של הדברים והשילוב עם הבינה המלאכותית, הן אינסופיות, נתון שפותח זירה עסקית רחבה ביותר.

הרכיבים המרכזיים

על פי מחקר טרי של חברת SADA, שבחן את המגמות הטכנולוגיות לשנת 2018, בקרב מקצועני IT בארגונים גדולים, ה-AI וה-IoT, הם שני תחומי מיקוד מרכזיים ועיקריים ככל שמדובר על השקעות בטכנולוגיה חדשה למהלך 2018. 38% מהנשאלים טענו כי AI הוא רכיב מרכזי בפרויקטים העוסקים בטכנולוגיות בצמיחה ומיד אחריו ניצב במקום השני תחום ה-IoT עם 31%. מחקר אחר של Vanson Bourne, מלמד שארגונים משקיעים כיום ב-AI כדי לשפר את חווית הלקוח ולהניע הכנסות באמצעות שילוב חדשנות במוצרים.

העניין הרב בתחום בהחלט מפתה את מפתחי המוצרים (כמו גם את אנשי השיווק) לקדם את הטרנד התורן כרכיב או תכונה בכל התקן, או מערכת מקושרים. ואכן, בשטח ההתמקדות עד לא מזמן הייתה בעיקר בחומרה, בחיישנים וביכולות התקשורת של ההתקנים. המציאות מראה מצד שני כי סביבות IoT לעולם לא יגיעו למלוא מיצוי הפוטנציאל בלי החיבור הנכון ל-AI. ונכון, גם כאן מפתחים ואנשי שיווק חוברים יחדיו כדי להכניס מידה מסוימת של פונקציות AI לכל דבר כמעט, מרמקולים ועד למברשות שיניים חשמליות… בפועל, הסתכלות נכונה על שני הטרנדים מגלה דבר פשוט: IoT ו- AI הם בסך הכל שני הצדדים של אותו המטבע. ואפרופו, אם כבר ׳באזוורדס׳, הנה עוד אחד לאוסף: ביג דאטה…

עתידה של הטכנולוגיה כפי שאנו מכירים אותה טמון במידה מסויימת בנתונים ובניתוח שלהם. יותר ויותר ׳אובייקטים׳ ומערכות מחוברים כיום לאינטרנט כשהם משדרים את המידע שהם אוספים לניתוח אי שם בענן. המטרה אצל עסקים, ארגונים, צבאות וגופי ממשל ובקריאות, היא לרתום את כוח הנתונים הללו כדי ללמוד על דפוסי פעולה וטרנדים שניתן לעשות בהם שימוש שישפיע באופן חיובי על בריאות, תחבורה, אנרגיה, שימור וסגנון חיים. ובעצם, על מה לא? קשה אם כך לנהל שיחה כיום על IoT בלי להזכיר ביג דאטה. מערכות ומכשירים מקושרים, חיישנים ואלגוריתמים חכמים, כולם פועלים בדרכים המערבות כמויות אדירות של נתונים. על פי בריאן הופקינס, אנליסט בחברת המחקר Forrester, ההצלחה או הכישלון של ה-IoT תלויה בביג דאטה והוא גם מזכיר לארגונים שרוצים להכנס לעידן ה-IoT שהם חייבים להבין את היחסים הסימביוטיים בין IoT לביג דאטה. לדבריו, כשמדובר על הטמעה של יישומי IoT שגם באמת אפקטיביים, הם חייבים לספק כלי או שירות שימושיים, תוך איסוף נתונים רלבנטיים.

חיישנים וכוח מחשוב

תמונה 2: חיישנים והתקנים חכמים ומקושרים שומרים על
בני הבית. ה- EverGuard של אסנס

את המהפכה דוחפים כמה וכמה מגמות שצברו תאוצה בשנים האחרונות: טכנולוגיות חיישנים במחירים נמוכים ועם צריכת מתח נמוכה, קישוריות אלחוט נפוצה, כוח מחשוב כמעט אינסופי ונגיש לאחסון בענן ומלאי בלתי מוגבל של כתובות אינטרנט (באדיבות פרוטוקול IPv6 ). תחזיות על גודל התופעה יש למכביר:  בסיסקו העריכו במהלך 2015 כי המספר הגיע ל-14.8 מיליארד מכשירים מחוברים וכי עד 2020 נגיע לכ-50 מיליארד (מתוך ״פוטנציאל״ של 1.8 טריליון מכשירים ומוצרים!). גרטנר מדברים על 26 מיליארד ואילו IDC מסתייגים ומצביעים על 32 מיליארד עד 2020.

העובדה שמערכות ׳מדברות׳ האחת עם השנייה ומעבירות בזמן אמת אינספור פיסות מידע לענן, פותח בפני עסקים וארגונים מגוון אופציות למקסום הערך העסקי של המידע הרב, ובהנחה שהוא אכן מנותח כיאות ובכלים הנכונים. דוגמאות לחיבור המוצלח כבר כיום בין ה-IoT לביג דאטה לא חסרות: מיזם ה-MagicBand של דיסני, פרויקט שעלה מעל מיליארד דולר. המוצר הסופי פשוט, יחסית: צמיד לביש, הכולל חיישנים, שמאפשר לנופשים באתרי דיסני לבצע צ׳ק אין לחדרים, לקנות צהריים, לעבור חופשי במתקנים בפארקי השעשועים וכד׳. העונדים לא מודעים לכך שהתנועות שלהם מנוטרות ברחבי הפארקים והמידע יקר הערך שנאגר ומנותח מאפשר לצוות המנהל להחליט לאן להפנות יותר משאבים, היכן יש לחץ ואיך לנהל מלאים בחנויות הרשת.

גם תחום הבריאות, או ה-Wellness,  מהווה זירה רחבה ביותר לאפשרויות היישום של החיבור המנצח של IoT וביג דאטה. כשאצלנו באסנס (שהתחילה כבר לפני שנים  לפתח פתרונות מבוססי IoT לניהול עצמאי ובטוח לבית) מדברים על תובנות שניתן להפיק מניתוח כמויות גדולות של נתונים הנאספים מחיישנים, מדובר על השימוש בהן לטובת שינוי – בזמן אמת – של חיי אנשים. כך לדוגמה, מעקב אחר פעילותו היומיומית של קשיש שחי לבד בבית, יכולה לגלות הדרדרות בבריאותו. עם המידע הזה אנחנו יכולים כעת לנקוט בצעדי מנע התערבותיים ולמעשה שומרים על בריאותם. כאשר אוספים את אותו מידע – ובאנונימית מלאה – מהרבה מאוד אנשים הנמצאים במצבים דומים ניתן כבר לזהות ׳מגמות׳. ואם נמשיך את הדוגמה, הרי שניתוח של הנתונים הנאספים מהרבה מאוד מקורות יכולים כעת לאתר מראש מצבים אפשריים שבהם בני הגיל השלישי יכולים להיתקל בשלל מחלות ומגבלות. המידע שבידינו יכול לאתר – מראש – זרזים שיכולים לנבא מצב בריאותי, לנטר אותו ולעצור את ההידרדרות במצב החולה בזמן.

בעוד שבעבר הרופאים, החוקרים ושאר אנשי הרפואה נדרשו לעבור על אינספור נתונים בכדי לנסות לפתור בעיות רפואיות, כעת עובר מוקד תשומת הלב לשימוש בטכנולוגיה אשר בנוסף להפחתת העלות של הרפואה המודרנית תשפר את איכותה ותציב את המטופל במרכז. זהו ההקשר שבו התקנים לבישים נעשים יותר ויותר שכיחים בתעשיית שירותי הבריאות. התקנים אלה חיוניים למתן טיפול מותאם אישית במחלות, כגון סרטן או פרקינסון, אשר פוגעת כיום ב-7-10 מיליון בני אדם בעולם, על-פי ההערכות. ניטור סדיר חיוני בכדי לסייע לבני אדם החולים במחלת פרקינסון והתקנים לבישים יכולים לאסוף ולהעביר נתונים אובייקטיביים על המטופל מבלי להפריע למטופל. בנתונים אפשר להשתמש למדידת תסמיני המחלה ולהתוויית תוכניות טיפול עתידיות.

הרעש, אם כך, גדול. סביבות עבודה של IoT מבטיחות לעשות הכל, מסיוע לניווט בתוך ערים צפופות ומניעת תאונות, דרך רופאים שמקבלים מידע רפואי על חולים בזמן אמת ועד שיפור הליכי ייצור ובתים שמבינים טוב יותר את רצונות המתגוררים בהם.

חכם, לא חכם

עם כל ההתרגשות שנובעת עם כל התקן חדש, חכם ומקושר, הרי שבמציאות, במרבית המקרים העסק די לא ממש חכם ואנו משתמשים בהתקנים שבעצם לא עושים הרבה מעבר למה שאומרים להם. וזה בדיוק הזמן שהטכנולוגיה צריכה להתחיל ללמוד כיצד היא מסתגלת לאנשים ולא להיפך.

אחד התחומים שמעורר סקרנות ועניין כיום, הוא תחום הסיוע לבני הגיל השלישי לשפר את איכות חייהם, ובעיקר איך להזדקן בכבוד תוך השארות בבית המוכר והנוח. כדי להציע פתרונות הולמים, צריך לדעת לשלוט ולנהל את המידע שייאסף מחיישנים ומשאר אמצעי הניטור שיפוזרו בבית ותוך שימוש ב-AI להתממשק עם הנתונים הללו, לנתח אותם ולנסות לחזות מצבים עתידיים בהם ניתן יהיה לסייע לבני הגיל השלישי בזמן. כמובן שהחיישנים והמכשירים שמסביב, שיכללו יכולות של למידת מכונה, יהפכו יותר ויותר חכמות עם הזמן, וירחיבו את מעגל השמירה על הקשישים. AI ׳אמיתי׳ עבור IoT מחייב מכונה או התקן עם יכולות למידה שגם ידע ולתקשר עם מערכות IoT. התוצאה היא מערכת שעם הזמן לומדת את ההתנהלות היומיומית של המשתמש ויודעת להסתגל גם כשיוצאים מהשגרה ואפילו לדווח על כך הלאה.

בדיוק כמו שאדם מבוגר אמור לדעת את ההבדל בין ׳ידע׳ ל׳אינטליגנציה׳, כך יש גם הבדל בין סביבות ׳חכמות׳ לבין אלה שיכולות להיות באמת ׳אינטליגנטיות׳. בשטח, המשמעות היא לבצע את הקפיצה הנדרשת ממערכות והתקנים מקושרים, למערכות והתקני IoT המתוגברים ב-AI.  ההבדל הקטן טמון ביכולת של המערכות והיישומים ללמוד ׳על אמת׳ כיצד ואיך ניתן לייעל את האינטראקציה של בני האדם במשוואה הזו. לדוגמה, לעבור בבית החכם שלנו מתרמוסטט  מתוכנת מראש, או מונע על ידי אפליקציה, לתרמוסטט ׳מתוגבר AI׳. המשמעות: במקום לתכנת מראש את המערכת להעלות או להוריד טמפרטורה בבית במצבים נתונים – מראש, ההתקן ׳ידע׳ בעצמו מתי בני המשפחה נכנסים הביתה, או אמורים להכנס הביתה ויפעיל עבורם את החימום/קירור, או יבצע התאמות משלו כשמי מבני הבית יילך לישון.

מציאות מתוגברת

תמונה 3: סקר SADA – טכנולוגיות AI ו- IoT הן בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על
עסקים והחברה כולה

אם ממשיכים עם האנלוגיה של הבית החכם, לדוגמה מעט מורכבת יותר, של הערך הרב שטמון בסביבה אינטליגנטית אמיתית, הנה מה יכול לקרות בשעה שהולכים לישון. עם כניסת בני המשפחה לנוהל שינה, התקני ה-IoT מתוגברי ה-AI שפזורים בבית, שכבר למדו והפנימו את דפוסי השינה של בני הבית, יידעו לנעול את הדלתות, להגיף תריסים, להעלות/להוריד טמפרטורה המזגן, לכבות אורות, לדרוך את האזעקה בחצר ובחלק מחדרי הבית ומכשיר האלקסה שעל השולחן, או הסייען של גוגל, ידאגו לתזכר אותך לקחת את התרופה בזמן ויעדכנו את הילדה לגבי מזג האוויר שצפוי למחרת בקייטנה. זהו תסריט מציאותי לחלוטין, ואצלנו בקבוצת אסנס, ספקית של טכנולוגיות לחיים מקושרים וניהול ואבטחה ביתית מבוססת ענן, הוא כבר מתחיל לקרום עור וגידים, כשהוא עובר ממודל תכנות מבוסס זמן, או חוקים, למודל מבוסס לימוד מכונה.

והמודל הזה יכול לעבוד לא רק בבית. הוא יעיל באותה מידה גם בערים חכמות, במפעלי ייצור גדולים ובעוד אינספור מקומות בהם התקנים חכמים ומקושרים יכולים לעבוד אפילו חכם יותר, בהתבסס על התנהגות המשתמשים בהם. AI (בצירוף וגיבוי מערכי בי דאטה ואנליטיקה) יכולים בסופו של יום להפוך מיליארדי נקודות מידע/נתונים שנאספות בסביבות IoT לתובנות שמניעות לפעולה.

אוהד אמיר, מנהל הטכנולוגיה
והחדשנות של אסנס ) )Essence Group

בהתבסס על היתרונות הפוטנציאליים הרבים הטמונים בחיבור ש-AI ו-IoT יכולים להציע, ניתן בהחלט להעריך שהתחום מציע הזדמנויות עסקיות רבות לשנים הקרובות. חברות לתכנון בתים חכמים, שירותי סיוע טלפוניים לגיל השלישי, חברות תעופה, הגנת סייבר וחברות יצרניות רבות, יהיו אלה שבין השאר יפגינו צמיחה מסחררת בשנים הקרובות כשהמנוע שדוחף קדימה הן הטכנולוגיות המשולבות החדשות. לעסקים רבים כיום יש הזדמנות פז להצטרף למהפיכה שלא תקטן בעוצמתה מזו של מהפכת האינטרנט והסמארטפונים.

אוהד אמיר אסנס ) )Essence Group

תגובות סגורות