מועדון הגדולים

image_pdfimage_print

על עובדה אחת עוררין! עד היום נחתו על הירח שלוש מדינות בלבד: ארצות הברית, ברית המועצות וסין. רק ארצות הברית עשתה את זה באופן מאויש. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, במהלך 2019, ישראל תרשום הישג היסטורי, היא תהיה למדינה הרביעית שתנחית חללית על הירח.  הפרוייקט שנקרא,  spaceil, הוא עמותה ללא כוונת רווח,  שהוקמה על ידי שלושה מהנדסים ישראלים כדי להשתתף  בתחרות העולמית  Google Lunar XPRIZE. בתחרות מתמודדות קבוצות פרטיות על מי תהיה הראשונה שתנחית חללית על הירח, ללא מימון ממשלתי (ראו הרחבה).

אנטנות החללית בניוסי בתא אל הד. צילום: תעשייה אווירית

״באופן מאד לא מפתיע… שלושה צעירים ישראלים הרימו את הכפפה״, מספר עופר דורון , מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית. ״הם פנו למוריס קהאן, ממייסדי ענקית התקשורת אמדוקס, שתרם את הסכום הראשוני בגובה של 100 מיליון דולר…, שאר הסכום  הגיע מתורמים אחרים.   מה שנראה דמיןני לפני חמש שנים, יהפוך  למציאות בעוד כמה שבועות כאשר נשגר את החללית. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, ברבעון הראשון של 2019, חללית ישראלית תנחת על הירח״.

בניית החללית החלה לפני קצת יותר מארבע שנים. כיום היא נמצאת בשלבים האחרונים של התאמות והרכבות , לקראת העברתה לארצות הברית, שם היא צפויה להיות משוגרת על גבי טיל של חברת spacex האמריקנית. בעניין הזה צריך לומר שהזיכרונות של התעשייה האווירית מ spacex טראומטיים,   אחרי פיצוץ הטיל – falcon 9-  בכן השיגור עם לוויין התקשורת ״עמוס 6״, שנבנה בתעשייה האווירית.

״כל מי שמתעסק בנושא  חלל ולווינים  חושש,  זה חלק מסיכוני המקצוע״,  אומר דורון.  ״אבל צריך לזכור שמאז התקלה ההיא, spacex ביצעה מספר שיגורים מוצלחים עם אותו הטיל״.

החללית הישראלית הייתה אמורה להיות משוגרת עוד לפני סוף השנה, אבל עיכובים לא צפויים באתר השיגור של spacex בארצות הברית, דחו את השיגור. החללית שמשקלה כ- 600 ק”ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שנחתה אי פעם על הירח. היא בגובה מטר וחצי וברוחב של כשני מטרים. הדלק שהיא נושאת מהווה כ-75% ממשקלה הכולל. המהירות  המרבית תהיה יותר מ  10 ק”מ בשנייה (36,000 קמ”ש).

החללית של spaceil בניסוי בתא ואקום. צילום: תעשייה אווירית

״הפרויקט הזה התחלק למעשה בין שתי תעשיות, התעשייה האווירית כמוקד ידע וחברת spaceil שפיתחה את תוכנת החללית ומערכת ההפעלה. בניית החללית עצמה ומכלולי הנחיתה והניהוג היו שלנו. זה פרויקט שמעולם לא נעשה כמוהו בעולם, ובמיוחד במהירות ובתקציב הזה שעמד על 320 מיליון ש״ח, שהם כ 90 מיליון דולר. רחוק בעשרות אחוזים ממחיר של חלליתדומה בכל חברה או מדיה אחרת״.

למרות הניסיון והידע של התעשייה האווירית בבניית לוויינים, במקרה של spaceil המשימה הייתה מורכבת יותר. בפעם הראשונה עמדו בפני מהנדסי מפעל חלל, משימות של תכנון כני נחיתה, תקשורת לטווחים רחוקים ובקרת כוח וטיסה בתנאי קור קיצוניים.

״אין ספק שלא הרבה ארגונים היו ניגשים בתנאים כאלה לבנות חללית״, אומר דורון. ״אם עד היום התעשייה האווירית בנתה לוויינים שטסו למרחק 36 אלף ק״מ, הרי שבפרויקט הזה אנחנו מטיסים את החללית למרחק של 380 אלף ק״מ… כשאת המחקר והפיתוח עשינו לבד״.

שלבי התחרות
)מתוך – )www.spaceil.com
1. להנחית בנחיתה רכה )לא להתרסק( חללית
בלתי מאוישת על הירח

מרגע שיגורה תחל החללית הישראלית במסלול טיסה ארוך ומורכב. בשיגור עצמו היא תוצב יחד עם לוויין אזרחי נוסף שמשגרת spacex כחלק מהפעילות העיסקית הרגילה שלה. היא צפוייה להתנתק מטיל השיגור כשתגיע לגובה של 60,000 ק”מ ורק אז תתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים. על פי פקודה מחדר הבקרה, החללית תגביה את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצה המסלול האליפטי יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו.  היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים להיכנס לנחיתה. תהליך הנחיתה יתבצע בצורה אוטונומית, על ידי מערכת בקרת הניווט של החללית. המסלול הזה צפוי  לארוך כחודשיים מהשיגור ועד הנחיתה. במהלך הפיתוח עשתה התעשייה האווירית ניסוי במתקן גרמני המדמה תנאי ירח אמיתיים. בנוסף, הותאמה מערכת הנחיתה למספר תרחישים, שכן לא ידוע במדויק על איזה סוג קרקע היא תנחת, קשה או רכה.

2. לנוע 500 מטר על פני הירח

״כשהיא תגיע לירח, החללית אמורה לבצע שלוש משימות״, מסכם דורון. ״לצלם את עצמה, ואז לבצע דילוג על הקרקע. ברגע שהמשימה הזו תושלם, spaceil תוכרז כמנצחת בתחרות. אלא שאנחנו מנצלים את  החללית גם לסדרת ניסויים. מדעני מכון וייצמן יציבו מכשיר למדידת השדות המגנטים המשתנים על פני הירח. לצורך כך בחרנו את אתר הנחיתה ב Mare Serenitatis (“Sea of Serenity”), במזרח הירח, שם נחתה אפולו 17 המאוישת ב  1972. בנוסף לכך אנחנו משתפים פעולה     NASA ומציבים מחזיר לייזר שישמש את סוכנות החלל האמריקנית למעקב אחרי החללית. הלייזר יאפשר למדוד במדויק את מיקומה ואם היא תזוז, אפילו בכמה ס״מ, המשמעות של כך היא כי יש בירח תזוזות סיסמיות. הצפי הוא שהיא תעבוד מספר ימים, עד שהדלק להפעלתה יאזל. אחר כך היא תישאר שם ללא שימוש, אבל… עם דגל ישראלי!״

3. לשלוח חזרה לכדור הארץ תמונות ווידאו
בחדות גבוהה

SpaceIL – תעודת זהות

ביקור הצוותים הישראליים של תחרות
מונבוטס לצעירים במשרדי .SpaceIL
צילום: SpaceIL

SpaceIL  היא עמותה ללא כוונת רווח, שהוקמה בשנת 2011 ושמה לה למטרה להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שנענו לאתגר התחרות העולמית Google Lunar

XPRIZ, מרוץ בינלאומי להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח.

SpaceIL היא הנציגה הישראלית היחידה. הפרס שהובטח לזוכים במקום הראשון הוא 20 מיליון דולר. העמותה התחייבה לתרום את כספי הזכייה  לטובת קידום המדע והחינוך המדעי- טכנולוגי בישראל. מאז הצטרפותה לתחרות, פועלת העמותה ליצירת “אפקט אפולו” חדש: לעורר השראה בקרב הדור הבא בישראל לבחור במקצועות מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה, כדי לשמר את מעמדה של ישראל כ”אומת הסטראט אפ״.

 

אמיר בר-שלום

תגובות סגורות