התעשייה המסורתית ממלאת תפקיד חשוב בכלכלה העולמית. לפי מחקר של האקונומיסט, מגזר התעשייה אחראי ל-20% מפיתוח החדשנות והוא מממן 77% מההוצאה העולמית על מחקר ופיתוח. באחרונה, החדשנות בתחומי הענן והביג דאטה מייצרת הזדמנויות חדשות עבור התעשייה המסורתית, במה שזכה לכינוי “Industry 4.0” (תעשייה דור 4.0) או פשוט – המהפכה התעשייתית הרביעית.
המהפכה התעשייתית הרביעית מונעת על ידי חדשנות וביג דאטה, והטכנולוגיות העיקריות שנמצאות בבסיסה הן קישוריות, איסוף וניתוח מתקדם של נתונים, ומחשוב ענן.
ארגונים רבים מנצלים כבר היום את ההזדמנויות שמעניקה להם המהפכה התעשייתית הרביעית, בעיקר בענפי תעשייה עתירי נכסים כמו ייצור, כרייה, נפט וגז, אנרגיה ותחבורה. היישומים השונים של מהפכה זו מאפשרים לחברות תעשייה מסורתית ליהנות, בין היתר, מאופטימיזציה של תהליכים, החדרת חדשנות לתהליכי ייצור ומודלים עסקיים מבוססי נתונים, העצמת כוח העבודה וכן קידום “תעשייה ירוקה” והגנה על הסביבה.
סקר גלובלי בנושא המהפכה התעשייתית הרביעית, שערכה פירמת PwC בהשתתפות 2,000 בכירים מ-9 מגזרי תעשייה שונים, צופה כי בשנת 2020 ההשקעה העולמית בתחום זה תגיע ל-4.5 טריליון דולר וההכנסות החדשות כתוצאה מהשקעות אלו צפויות להגיע ל-2.4 טריליון דולר.
אולם, למימוש הפוטנציאל הגדול של המהפכה התעשייתית הרביעית נדרש שינוי תודעתי בקרב חברות מגזר התעשייה. חלקן הגדול לא מורגל בהקצאת משאבי זמן ותקציבים לאימוץ טכנולוגיות חדשניות. יתרה מכך, גם אותן חברות תעשייה שכבר מבינות שהמציאות הטכנולוגית סביבן משתנה ואף מגלות עניין בהטמעת הדור הבא של טכנולוגיות ‘תעשייה 4.0’, לא תמיד יודעות מהיכן להתחיל. אז לטובת חברות אלו, להלן ארבעה צעדים ראשונים מהם אנו בגוגל מציעים להתחיל, כשניגשים לבחון אימוץ טכנולוגיות מהדור הרביעי.
ראשית, יש להיערך לקראת גידול מהיר בכמויות הנתונים. חיבורי מכונה למכונה (M2M) מייצרים כמויות חסרות תקדים של נתונים. היערכות של חברות תעשייה לקליטת וניצול הררי הנתונים הללו היא מפתח מרכזי להצלחה בעידן של ‘תעשייה 4.0’. השימוש בענן מהווה מפתח להתמודדות עם הגידול המהיר והבלתי צפוי בכמויות הנתונים, אשר עמם לא ניתן להתמודד בתשתיות מחשוב מהדור הישן.
אלית בן בסט נוריאל, מנהלת פעילות
השיווק של Google Cloud בישראל ומזרח-
מרכז אירופה. צלם: תומר פולטין
חפשו לעצמכם מדעני נתונים. היתרונות התחרותיים של חברות תעשייה לא יגיעו בעתיד מהמיומנות של עובדי הייצור, אלא מהשליטה שלהם בביג-דאטה והיכולת להפיק ממנו ערך. יש לצפות כי מדעני נתונים יהפכו לחלק חשוב בכוח העבודה העתידי וגם חברות תעשייה יצטרכו להתחרות על מדעני הנתונים הטובים ביותר בשוק. לפיכך, מוטב לבחור מראש בפלטפורמה שתהייה מועדפת על מדעני נתונים ואנליסטים.
תנו דעתכם להגנת סייבר. אבטחת מידע ושמירה על הפרטיות הופכים להיות נושא בעל חשיבות עליונה במגזר התעשייה. בדיוק כמו סוכנויות ממשלתיות, בנקים או בתי חולים, גם חברות תעשייתיות מוכרחות לעקוב אחר החידושים הטכנולוגיים ולהתגונן מפני התקפות סייבר באמצעות אבטחה מקצה-לקצה בכל שכבה של הארגון, החל מהדאטה סנטר ועד למכשירי הקצה ולאחרוני החיישנים שמותקנים במפעל.
וודאו שביכולתכם לעשות אינטגרציה עם ארכיטקטורה מדור קודם. מחלקות IT נדרשות תמיד להביא לארגון יכולות דיגיטליות חדשות שישולבו בתשתית הקיימת. חברות רבות מגלות כי הענן מפשט את האתגר הזה, של שילוב בין מערכות חדשות למערכות מדורות קודמים, מפני שהוא מספק תשתית מנוהלת ומאפשר לפרוס וליישם בארגון טכנולוגיות חדשות במהירות. כך למעשה הענן מאפשר להתמקד בחדשנות, ולא בתחזוקה של התשתית הקיימת.
לסיכום, המהפכה התעשייתית הרביעית רק מתחילה לשנות את כלכלת העולם, אך בסופו של דבר תהפוך אותה על פיה. אימוץ טכנולוגיות הדור הרביעי בחברות תעשייה הוא מסע ארוך, שמציע ערך בטווח הרחוק אבל גם בטווח הקצר. חברות במגזר התעשייה מתחילות כבר ליישם טכנולוגיות אלה, ורבות אחרות מגששות עדיין את דרכן בתחום. רוב החברות מעדיפות לפעול בהדרגה ולפי מפת דרכים, ולא עורכות שינויים גדולים ומהירים. בכל מקרה, הדבר החשוב הוא להבין את המגמה ולבחון כיצד להצטרף וליהנות מפירותיה. ארגונים שיתחילו להגיב בזמן ויתאימו את עצמם יוכלו להשתמש בביג דאטה שלהם כדי להביא ערך רב יותר ללקוחות, ואף למסחר את הנתונים ולייצר מהם ערך חדש לארגון.
קישוריות – האינטרנט של דברים (IoT) הוא למעשה גישה שמחברת את העולם הפיזי לאינטרנט. חברת המחקר גרטנר מעריכה כי שוק ה-IoT יגיע ל-3.7 טריליון דולר עד 2020 והסיבה לכך היא שיש ל-IoT פוטנציאל לשנות את האופן שבו חברות תעשייתיות פועלות. החל משילוב חיישנים חכמים וזעירים המאפשרים תחזוקה ופתרון בעיות של מכונות וציוד, ועד למכשירים חכמים שאחראים על המלאי – חברות תעשייתיות בכל המגזרים מקשרות את המפעלים שלהן לאינטרנט כדי להיות פרודוקטיביות ויעילות יותר. קישוריות IoT היא אמנם קריטית לחיבור העולם הפיזי ורשת האינטרנט, אבל דווקא ההזדמנויות האינסופיות שניתן להפיק מניתוח זרמי הנתונים שקישוריות זו מייצרת, הם הדבר המרגש באמת. על פי גרטנר, יותר ממחצית המערכות והתהליכים העסקיים בשנת 2020 ישולבו באלמנטים של IoT.
איסוף נתונים, אנליזה, ולימוד-מכונה – הנתונים שנאספים ממערכות IoT מאפשרים ייצוג וירטואלי של נכסים פיזיים כגון התקנים, מוצרים, ואפילו מפעל שלם – יש המכנים זאת “תאום דיגיטלי” (Digital twin). תאום דיגיטלי יכול לספק מגוון יכולות, כגון חיזוי כשלים ואופטימיזציה על ידי הדמיה של תרחישים, העצמה של חוויית המשתמש, ויצירת חוויות וירטואליות עבור אנשים שאינם נוכחים באופן פיזי ליד הנכס.
יכולות אלו משופרות במידה רבה כאשר מוסיפים אליהן לימוד-מכונה. הסיבה לכך היא שאלגוריתמים של לימוד מכונה יכולים לספק ניבוי טוב יותר של העתיד לקרות. יכולות לימוד-מכונה תומכות ביעדים ארגוניים בשלל דרכים, כמו למשל שיפור בקרת איכות או הגברת הבטיחות על רצפת המפעל.
ענן – פלטפורמת הענן היא גורם מרכזי ביותר במהפכה התעשייתית הרביעית, בהיותה סביבה אידיאלית לאגירה, אחסון, וניתוח בעלות נמוכה של הררי הנתונים שנאספים על ידי חיישנים. הודות לזריזות ולגמישות שהענן מציע, הוא מאפשר לחברות להתנסות בצורה מוגבלת והדרגתית, בלי להיכנס להשקעות גדולות וארוכות-טווח בתשתית. הענן מאפשר לחברות במגזר התעשייה לאמץ תרבות שמקדמת חדשנות ומודלים עסקיים חדשים.
