במרבית המדינות המערביות, רשתות החשמל פותחו לפני כמעט מאה שנים ונועדו במקור להעברת חשמל מתחנות פחמיות גדולות על פני מרחקים ארוכים. אולם, מפת ייצור החשמל במדינות אלה, וגם בישראל, השתנתה באופן דרמטי בעשור האחרון. בבריטניה למשל, מקורות אנרגיה מתחדשת כמו טורבינות רוח או לוחות סולאריים, אחראים לכמעט שליש מייצור החשמל במדינה. גם תופעת המיקרו-ייצור (micro-generation), בה החשמל מיוצר על ידי משקי בית ועסקים פרטיים ומופץ מקומית, כבר אחראית ל-17% מייצור החשמל בבריטניה. תמריצים ממשלתיים והעלות הנמוכה של טכנולוגיה לייצור חשמל מעודדים אנשים רבים לייצר חשמל בעצמם – וכיום יותר ממיליון משקי בית בבריטניה מפיקים את כל החשמל הדרוש להם באמצעות פאנלים סולאריים בלבד.
הבעיה היא שהרשתות הקיימות להולכת חשמל, כמו זו שנמצאת בישראל, אינן מיועדות להעברת חשמל מאלפי תחנות כוח קטנות על פני מרחקים קצרים, אלא רק בצורה חד-סטרית מתחנות כוח גדולות לנקודות מרכזיות ברשת על פני מרחקים ארוכים. כך נוצרים מצבים אבסורדיים ובזבזניים, כמו למשל חוות רוח אשר נאלצות להפחית באופן יזום את ייצור החשמל שלהן בגלל עודף אנרגיה על הרשת, וזאת בשעה שצרכני אנרגיה גדולים הנמצאים בקרבת מקום, כגון מפעלי תעשייה גדולים, לא יכולים להשתמש בעודפי חשמל אלה.
כדי למנוע את האבסורד, יש לפתח תשתית לאחסון והולכת חשמל ברמה מקומית. רשתות לסחר אזורי בחשמל (micro grid) מאפשרות להשיג את האיזון הנדרש בין היצע לביקוש, ולפתור בעיות הנגרמות מהאופי הבלתי יציב של חשמל המיוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת.
עוברים לסחר אזורי בחשמל
בישראל חברת החשמל הצהירה שעד 2040, 80% מהאנרגיה תגיע ממערכות מבוזרות, רשתות חכמות וממתקני אחסון מתקדמים (סוללות) – כלומר שהם רואים את סוף עידן התחנות הגדולות. גם בבריטניה על פי הערכות, כ-65% מאספקת החשמל תגיע עד שנת 2050 ממקורות ייצור מקומיים. כלומר שבכל העולם צפוי שינוי מהותי באופן הולכת החשמל בין היצרנים לצרכנים – וזה בדיוק התפקיד שממלאות כבר היום מספר תוכניות חלוציות בארה”ב ובריטניה, אשר מאפשרות לקיים באופן מלא רשת סחר אזורי בחשמל. באחת מהתוכניות האלה, בעיירה קורנוול בדרום-מערב אנגליה, הושקעו כ-25 מיליון דולר מכספי האיחוד האירופי, והיא מהווה מקרה בוחן לאופן בו תצליח האנושות לרתום טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת ליצירת אזורי סחר מקומיים בחשמל – שיהיו יעילים, חסכוניים וירוקים יותר.
ההבטחה הגדולה של רשת סחר אזורי בחשמל, בנוסף להפיכת מערכת האנרגיה ליעילה יותר, גלומה בהגברת המעורבות והשליטה של יצרנים וצרכנים, אשר מערכת החשמל הנוכחית – המבוססת על טכנולוגיה מיושנת משנות החמישים – מתייחסת אליהם כפסיביים לחלוטין.
עידן מור, מנהל קרן ההשקעות התאגידית Centrica Innovations בישראל ואירופה
Airbnb של האנרגיה
חברות כמו אובר ו-Airbnb שינו את הדרך שבה אנחנו חושבים על עסקים. הן מחוללות מהפכה ומאפשרות למיליוני נהגים ובעלי בתים הכנסה נוספת מהשכרת השירות שלהם ללקוחות, ללא תיווך צד שלישי. אותו הדבר בדיוק קורה בתחום האנרגיה, רק בשלב ראשוני יותר. אנו רואים סביבנו הרבה יותר גגות עם פאנלים סולאריים לייצור חשמל בבתי מגורים ובעסקים, והדבר מסמן שינוי בדרך שבה תעשיית האנרגיה פועלת. הכוח והשליטה עוברים בהדרגה מגופים ריכוזיים לחברי קהילות וליצרני חשמל מקומיים, כמו גם לצרכנים שייהנו ממידה גוברת של שליטה בצריכת החשמל שלהם.
רשת החשמל של העתיד לא תתבסס על פחם, גז, רוח או שמש – אלא על נתונים. בשוקי אנרגיה אזוריים וברשתות מיקרו-גריד, המסחר בין יצרנים לצרכני אנרגיה יכול להתבצע באופן מידי וללא צורך באישור הבנק, על בסיס יחידות ערך של חשמל הנסחרות ונרשמות כ”בלוקים” במסחר מבוסס בלוקצ’יין. טכנולוגיית בלוקצ’יין מאפשרת כבר עתה לבצע עסקאות בין משתמשים ללא צורך בגורם מתווך, כאשר כל עסקה מוצפנת בצורת בלוק ומצטרפת לשרשרת בלוקים של עסקאות קודמות, בלי אפשרות לשנותן. תכונות אלה הופכות את הבלוקצ’יין לגורם המבטיח את ביצוע העסקאות בצורה מהימנה, גמישה ומאובטחת.
מסחר דיגיטלי מבוסס בלוקצ’יין הוא המפתח לפעילות רשתות החשמל של העתיד. בתוכנית בברוקלין למשל, תושבי השכונות גואנוס ופארק-סלופ מייצרים חשמל באמצעות פאנלים סולאריים ומחוברים אחד לשני במיקרו-גריד וירטואלית, המעניקה לצרכנים אפשרות בחירה בנוגע לאנרגיה שהם צורכים. הרשת תומכת בדרך זו ביצירת קהילה חזקה וגמישה שמבוססת על ערכים מקומיים.
ידע הוא כוח, וכוח הוא חשמל
על מנת לקיים סחר אזורי בחשמל, דרוש גם ידע מדויק ומקיף אודות צריכת החשמל בפועל, וגם יכולת חיזוי. החדשות הטובות הן שכל הנתונים הנחוצים כבר זמינים ליצרנים ולצרכנים פרטיים, בעזרת מרכזיות חכמות מבוססות בינה מלאכותית. המרכזייה מותקנת בבתים ולומדת כמה חשמל בדיוק צורך כל מכשיר, ומתי. כל נתוני המערכת משולבים עם נתוני רשת המיקרו-גריד המבוססת בלוקצ’יין, והנתונים משמשים את הדיירים כדי לסחור בחשמל שהפיקו מפנלים סולאריים ולאחסן את העודפים בסוללה ביתית או סוללה קהילתית משותפת.
הנגשת נתונים מפורטים על ביקוש וצריכת חשמל תאפשר לשוקי אנרגיה מקומיים לפעול לא פחות טוב משוק האנרגיה הנוכחי. בשילוב עם טכנולוגיית בלוקצ’יין לביצוע עסקאות peer-to-peer, לקוחות ימכרו ויקנו את כמות האנרגיה הדרושה להם על בסיס תחזית מדויקת. כל מי שמייצר ומוכר אנרגיה סולארית יוכל לאחסן מספיק אנרגיה לצרכיו האישיים באותו יום, ולמכור את כל העודף.
זהו העתיד של רשת החשמל, והוא צפוי להגיע גם לישראל במוקדם או במאוחר. אז בין אם אתם כבר מייצרים אנרגיה ובין אם עדיין לא – תוכניות כמו בהאקני, ברוקלין וקורנוול מוכיחות כי בעתיד הקרוב נוכל גם אנחנו להיות בעליה הגאים של “תחנת הכוח של השכן ממול”.
