אוטונומיה יבשתית

לפני מספר שנים הציג צבא ארצות הברית לתעשייה האווירית דרישה מבצעית שנראתה אז תמוהה, פתרון זיהוי ושיבוש בזמן אמת לרחפנים. הסיבה לכך הייתה שימוש הולך ונרחב של ברחפנים על ידי גורמי טרור בעיראק ואפגניסטאן. לא פעם הצליחו הטליבן ודעאש לעקוב אחרי תנועות הצבא האמריקני, ולעיתים אף להשתמש ברחפני נפץ. היו מי שבתעשייה האווירית הרימו גבה אז לגבי הדרישה האמריקנית, לאו דווקא בשל האתגר הטכנלוגי, אלא בעיקר בגלל הפוטנציאל המסחרי שלה. שש שנים אחרי, הפסימיים התבדו כשהתעשייה האווירית סיפקה לצבא האמריקני את הדור הרביעי של המערכת.”אני מודה שגם אני הייתי מעט ספקן לגבי המערכת”, מספר לנו צביקה ירום, מנהל מפעל “יבשה” באלתא , התעשייה האווירית. “הפתרון הראשוני היה די פשוט, מכ”מ שרק גילה את הרחפן וסיפק התראה לכוחות. בהמשך, לאחר שראינו את ההצלחה המבצעית ובעקבות דרישה שעלתה מהשטח, הוספנו גם את יכולת העקיבה האלקטרו אופטית ורכיבי חסימה אלקטרונים.  מאז ההזמנה הראשונית סיפקנו כבר יותר ממאה מערכות כאלה ומבחינתי מה שחשוב כאן זה התהליך, כיצד מדרישה מבצעית בסיסית בנינו מערכת מבצעית שלמה. אם המערכת הראשונית עוד הייתה על גבו של חייל הרי שהיום היא מוצבת על רכב בנסיעה, עם יכולות משופרות וטווח כיסוי גדול יותר. המערכת הזו יודעת להבחין בין  כלים שונים, להבחין בין ציפור לרחפן ולאתר כלי רכב עויינים, הכל באופן אוטונומי”.

תמונה ותמונת כותרת:
מערכת DRONE GUARD להגנה
מפני רחפנים ומל”טים
צילום: תעשייה אווירית

תחום המערכות האוטונומיות הוא מושג שחוזר כל העת בשיחה שלנו. מפעל היבשה של התעשייה האווירית הוקם לפני כשנה וחצי באשדוד במטרה לפתח פתרונות אוטונומים אינטגרטיבים לכוחות היבשה. ההחלטה להקים את המפעל התקבלה לנוכח הביקוש ההולך וגובר למערכות מתקדמות משולבות בבינה מלאכותית ויכולות אוטונומיות. כיום, ההוצאה על פתרונות לוחמה בעולם היבשה מהווה כ-15% מתקציבי ההגנה העולמיים והשוק הזה צומח בקצב שנתי של כ 5%.

“המצפן הטכנולוגי שלנו הוא מערכות אוטונומיות” אומר ירום . “השאיפה  היא לקצר את כל התהליכים  שגוזלים זמן מבצעי יקר מהכוח המתמרן, ולהביא לו את המידע המבוסס והמנוטר, בזמן אמת ובאופן ברור, זה מבחינתי החזון של המפעל. את החזון הזה אני מחלק לשלוש רגליים: הראשונה מבחינתי היא שכבת המודעות המצבית. כדי ליצור אותה אנחנו מתבססים על מגוון רחב של סנסורים. אני מכנה את זה “חישה רב סנסוריאלית” הכוללת מערכות מכ”מ, מצלמות, מכ”מ גילוי שיגורים, מערכות אקוסטיות, מודיעין אותות וכל סנסור אחר שיכול לתרום מידע. מזווית המפקד על הקרקע תתקבל תמונה של כל מטרה ברדיוס של ק”מ, וזה אחרי ניתוח מלא ושכלול כל הנתונים. הרגל השנייה היא תקשורת אמינה וחסינת שיבוש שתאפשר רציפות אינפורמציה בין כוחות שונים בזמן אמת, מעין צנרת שתחבר ת כל הגורמים הרלוונטיים. הרגל השלישית היא הפלטפורמה, וזו יכולה להיות רובוטית, מאויישת, אווירית או ימית”.

ש: כשאתה מדבר על חזון אוטונומי, אתה כולל גם שיגור חימוש ללא אדם במעגל ההחלטה? זו בעייה מוסרית שבעולם מרבים לדון בה?

“אני בהחלט מודע ומכיר את הדיון הזה שהולך ומתפתח ככל שהטכנולוגיה האוטונומית צוברת תאוצה. אני מדבר על יכולות ולא על יישום. אני יודע להביא מערכת שתדע לתת פתרון אוטונומי מלא, טכנולוגית זה אפשרי וישים. עכשיו נשאלת שאלת ההטמעה והשימוש המבצעי ולשם נכנסים שיקולים משפטיים, מוסריים, אתיים ומבצעיים. כל לקוח יתן את הפתרון המתאים לו בהתאם לפרמטרים שהוא יחליט עליהם”.

אחד הפתרונות המתקדמים שפותחו במפעל היבשה בשיתוף מפעל האם “אלתא”, הוא מערכת התקשורת הטקטית G4TAC. זוהי מערכת סלולרית עצמאית שנישאת על ידי כוח מתמרן ומאפשרת תקשורת עצמאית חסינת שיבוש. היא כוללת גם רכיבים של יחידות ממסר, הנותנות מענה לכוחות הפועלים בתנאים טופוגרפיים בעייתיים או בתוך שטחים אורבניים צפופים.”היתרון של המערכת הזו הוא ההתגברות על קשיים בסיסיים בפעילות מתמרנת. עצם ההתבססות על מערכת עצמאית ויציבה, מאפשרת לכוח להפעיל הרבה מאד סנסורים ופלטפורמות כדי ליצור תמונת קרב מיטבית. בחלק מהמקרים מדובר בחייל שנושא על הגב יחידת ממסר. מעבר לזה יכול להיות למערכת הזו גם שימוש אזרחי נרחב במקרי אסון שבהם תשתיות תקשורת קורסות לזמן ממושך”.

תמונה: RoBattle רכב סיור קרקעי רובוטי
צילום: תעשייה אווירית

ש: אתה מרבה לדבר על שילוב ואינטגרציה. האם אתם חברה שמפתחת מוצרים או למעשה רק אינטגרטור של מערכות קיימות בשוק?

“אנחנו משלבים את שני העולמות. בעצם היותנו חברת בת של התעשייה האווירית  עם יכולות מתקדמות ומגוונות, אנחנו יכולים למעשה לעשות את שני הדברים מבלי “לאבד כוח” בתהליך. המטריה שנקראת תעשייה אווירית מאפשרת לנו להיות הרבה יותר מהירים ומגוונים, בגלל הידע שצבור במערכת. זו הראייה הרוחבית. אנחנו מקבלים או מזהים את הדרישה המבצעית, ובעזרת היכולות שלנו אנחנו מפתחים את הפתרון. זה תהליך פיתוח מתמשך שיורד ללקוח ולשטח, מנוסה וחוזר אלינו לשיפורים.כך בדיוק נראה  התהליך שתארתי קודם עם המערכות נגד רחפנים שסיפקנו לצבא ארצות הברית”.

בנוסף לפתרונות ההגנתיים מפני רחפנים, במפעל היבשה מפתחים מערכות מתקדמות לרחפניים התקפיים. על פי פרסומים זרים, באוגוסט 2019 תקפה ישראל בלב ביירות מתקן רגיש של חיזבאללה בעזרת רחפנים מתקדמים, מה שגרם לעיכוב משמעותי ביכולת של הארגון הלבנוני לפתח את פרויקט דיוק הטילים שלו.

“הרחפנים זה בהחלט וקטור אזרחי שמתפתח בקצב מהיר. אני חושב שאנחנו צריכים להתפתח במקביל אליו.  כלומר, לא לפתח את הרחפנים עצמם אלא לשפר את היכולות שלהם: טווח, חסינות מפני שיבוש, זמן שהייה באוויר ושפור הזנב הלוגיסטי. בנוסף צריך להתמקד במערכות הנלוות, במתע”דים. הכוונה שלנו היא לשלב סנסורים חדשים כמו מערכות מכ”מ מתקדמות, יכולות היתוך, ומכמ סיגנטי. אני מעריך שבתוך שנה נהיה על סף פריצת דרך עם המערכות הללו. כך למשל מכ”מ שפעם היינו מתקינים על מטוס, יוצב בעתיד הקרוב על רחפן”.