“רוסיה פרסה בשטחה נשק לייזר מתקדם על מנת לעוור לוויני ריגול אמריקנים” , טען בחודש שעבר ג’ון רטקליף, מנהל סוכנות המודיעין המרכזית של ארצות הברית, director of national intelligence (DNI). הדברים הללו שנאמרו במהלך פגישת עדכון במועצת החלל הלאומית של ארצות הברית , מבטאים את הדאגה האמריקנית מהיכולות המתפתחות של רוסיה וסין בכל הקשור למלחמת חלל, ובנוסף מצביעים על השימוש ההולך וגובר בעולם בנשק לייזר.
כמעט כל יצרניות הנשק הגדולות נמצאות במשך יותר שלושה עשורים במירוץ פיתוח נשק לייזר. ארצות הברית השקיעה עשרות מיליארדים עד כה בפרויקטים שאפתניים, כמו למשל AIRBORNE LASER , תותח לייזר כימי שהוצב על מטוס בואינג 747 במטרה ליירט טילים בליסטיים מיד אחרי שיגורם או תותח הלייזר LAWS, שמוצב מאז 2014 על גבי ספינת חיל הים האמריקני PONCE ומשמש אותה ליירוט מל”טים ורחפנים בפעילות מבצעית במפרץ הפרסי. אלא שעד כה הבעייה המרכזית בפיתוח נשק לייזר הוא היחס בין עוצמת הקרן למשקל המערכת. היחס הנוכחי עומד כיום על 5 ק”ג משקל מערכת לכל 1 KWהספק, כלומר, כדי לקבל קרן עוצמתית של KW250 המערכת צריכה לשקול 1.25 טון. המספר KW250 לא נבחר במקריות, שכן ההערכה היא כי זו עוצמת הקרן הנדרשת כדי ליצור חימוש קטלני. חשוב להדגיש שכיום אף מערכת לייזר מבצעית לא מתקרבת לעוצמות הללו. הכי קרוב הגיע אליה כנראה הצבא האמריקני שעל פי פרסומים בארצות הברית, הוא ביצע ניסויים במערכת קרקעית עם עוצמה מקסימלית של כ KW100.
תמונה: הדמייה של תותח לייזר בעוצמה של KW250
איור: General Atomic
חברת לוקהיד מרטין האמריקנית שפיתחה את ה LAWS, תותח הלייזר המבצעי ראשון אי פעם בצבא ארצות הברית, פרסמה לאחרונה את החזון שלה לנשק לייזר. בסרטון אנימציה נראה מטוס קרב 16-F מפיל בעזרת פוד לייזר שמוצב מתחת בגחון המטוס טילי אוויר-אוויר וטילים המשוגרים מספינות בים. המערכת בשם tactical airborne laser pod, אמורה ליירט פלטפרומות לא מאויישות ולהשמיד רכבים וספינות מהירות. לוקהיד מרטין לא פירטה על איזה עוצמת קרן מדובר, אם כי ההערכה היא כי המינימום הנדרש הוא KW150 . על פי הודעת החברה, המערכת הראשונה אמורה להיכנס לניסויים בתחילת 2025. בנוסף הודיעה לוקהיד מרטין כי היא מפתחת עבור ה ARMY, מערכת לייזר ניידת בעוצמת קרן של KW300 להגנה היקפית מפני כלי טייס בלתי מאויישים. המערכת הקרקעית שתוצב על משאית, אמורה להיות מבצעית כבר ב 2024. הסיבה להבדלי הזמנים בפיתוח נובע מהצורך לקרר את המערכות המחוללות שמייצרות את הקרן, ואלה מתחממות מאד במהלך פעולתן. לכן, בגרסה הקרקעית ניתן לשלב מערכות קירור גדולות יותר וכבדות, בעוד שבגרסה האווירית עדיין נדרש פיתוח הן במערכות הקירור והן במערכות דיוק הקרן, שאמורה להגיע למרחקים גדולים יותר מזו הקרקעית.
שתי חברות בולטות נוספות שמשתפות פעולה בפיתוח לייזר עוצמתי הן בואינג ויצרנית המל”טים, ג’נרל אטומיקס. הפיתוח שלהן מציע “טכנולוגיה חליפית שיכולה, אולי, להגיע ראשונה להספק הנכסף של 250 קילוואט. אחד האתגרים הגדולים בפיתוח מקור לייזר בממדים, משקל, והספק חשמלי סבירים הוא סילוק החום. התחממות של התווך בלייזר פוגעת בהספק האור ובאיכות האלומה ולכן קירור יעיל הוא חיוני. לחברת ג’נרל אטומיקס היו כמה רעיונות יצירתיים במהלך השנים האחרונות והיא גם זכתה למימון של DARPA. אחד מהם היה ללייזר “נוזלי”. המירכאות הן מכיוון שמדובר בעצם בלייזר שבו נוזל קירור זורם דרך תעלות בתווך בלייזר שהוא עדיין מצב-מוצק. הפטנט הוא שנוזל הקירור הוא בעל מקדם שבירה הזהה בדיוק לזה של החומר המוצק ולכן אין תופעות של שבירה והחזרה שעלולות להפריע לפעולת הלייזר. הוא גם נדרש לזרום בצורה חלקה לחלוטין” (מקור: סקירה בטחונית של משרד הבטחון, אוקטובר 2020).
בחודש ספטמבר האחרון הודיעה בואינג על הצלחת ניסוי במערכת נשק טקטית חדשה להגנת שיירות וכוחות קרקע מתמרנים. המערכת Advanced Battle Management System (ABMS) שנוסתה בבסיס חיל האוויר האמריקני NELLIS בנבאדה, הצליחה לפגוע במטוס לא מאוייש שניסה לתקוף שיירה. בהמשך הפיתוח אמורה המערכת לעבוד בסנכרון ובאופן אוטונומי עם כוחות שונים כולל כלי טיס מאויישים ולא מאויישים, וכוחות קרקע. “הצלחת הניסוי הזה מוכיחה שבעתיד מערכת נשק לייזר תוכל לעבוד בצורה רשתית ואוטונומית. המשמעות של זה היא זיהוי מוקדם ורחוק יותר של האיום, ומתן זמן תגובה מספיק לקשת רחבה של איומים”, אומר רון דוק, מנהל התכנית מטעם חברת בואינג לאתר DEFENCE BLOG. בנוסף למעקב המכ”מ אחרי המטרה, המערכת סיפקה למרכז השליטה שמוקם בבסיס חיל האוויר אנדרוז בבירה וושינגטון, צילום בזמן אמת של האיום ומשם אפשר היה לעקוב אחר ההתקדמות שלו ביחס לאופן פריסת הכוח המותקף. בנוסף, הקצאת המטרות למערכת נעשתה מהבסיס בוושינגטון, מה שאפשר לבחון את מהירות התגובה שלה מול מטרות מתמרנות. בהודעת החברה לא צויין איזה סוג של מל”ט הושמד.
תמונה: מערכת CLWS ליירוט רחפנים ומל”טים
צילום: BOEING
פיתוח מעניין נוסף שאמור להגיע לחיל האוויר האמריקני הוא מערכת לייזר לפיצוץ מוקשים ופצצות. המערכת Recovery of Airbase Denied by Ordnance (RADBO), אמורה לנקות שדות תעופה שנפגעו מפצצות מצרר או כל חימוש אחר שנותר על הקרקע לאחר תקיפה, וזאת במטרה להחזיר את הבסיס לפעילות מבצעית, כמה שיותר מהר. המערכת שתוצב על גבי רכב, אמורה לטפל בחימושים ממרחק של עד 300 מטרים, ובכך לא לסכן חיי אדם בהתקרבות אל החימוש עצמו.
תמונת כותרת: הדמייה של מערכת
נשק לייזר אווירית
איור: LOCHEED MARTI
