Industry 4.0 : הטמעה של טכנולוגיות חכמות תגביר את ההתייעלות התפעולית

המהפכה התעשייתית הרביעית כבר כאן ומחייבת ארגונים לשנות את כללי המשחק, לבנות אסטרטגיות חדשות, לפתח שיטות וכלים חדשניים על מנת לשמור על רלוונטיות ויתרון תחרותי. בדומה לשלושת המהפכות התעשייתיות הקודמות אשר שינו את פני הכלכלה העולמית והמקומית ע”י הגדלת הפריון של היצרנים ושינוי  משמעותי בתרבות הצריכה, גם המהפכה הנוכחית עומדת לעשות זאת ובגדול.

המהפכה התעשייתית הראשונה (1785) התרחשה סביב השימוש בכח הקיטור והמים, המהפכה השנייה (1870) החלה עם המעבר לשימוש בחשמל ותחילת ייצור סדרתי והשלישית (1969) סומנה עם כניסתם של המחשוב והרובוטיקה לעולם התעשייתי. עתה הגיעה תורה של המהפכה הרביעית – ה- Industry 4.0 – הנשענת על  מספר טכנולוגיות שהבשילו בשנים האחרונות, וביניהן: האינטרנט של הדברים, חיבוריות של מכשירים, ביג דאטה ואנליטיקה, AR/VR ומדפסות תלת-מימד. אך מה שמאפיין אותה יותר מכל זו הדיגיטיזציה, הגמישות המחשבתית והחדשנות. בימים אלו לדוגמא אנו מקבלים הצצה קטנה, דרך הפרסומות בטלוויזיה,  על השינויים וההזדמנויות הצפויים לנו עקב כניסתה של טכנולוגית ה- 5G.

מדינת ישראל נמצאת בנקודת פתיחה טובה להפוך לגורם מוביל במהפכה זו, עם רוח גבית של הסטארט-אפ ניישן ונוכחות יצרנית משמעותית בארץ של חברות מקומיות וגלובליות. ל-  KLA, מובילה עולמית בפיתוח ובייצור פתרונות למדידה ובקרה של תהליכי ייצור של שבבים, יש  לדוגמא נוכחות ייצור משמעותית בארץ מזה 35 שנה ובשנים האחרונות אף הגדילה החברה את השקעותיה בישראל עם הרכישה של אורבוטק. השקעה זו, לצד השקעות זרות רבות נוספות הן עדות לאמון הרב שרוכשות חברות אמריקאיות ואחרות כלפי יכולות הייצור המתקדמות וההון האנושי בישראל. פעילות  שוק  השבבים המקומי המבוססת בעיקרה על מרכזי פיתוח וייצור של חברות בינלאומיות מסתכמת בייצוא בשווי של  מיליארדי דולרים בשנה, ומרכזים אלה אף תורמים להתפתחות של אקו-סיסטם שלם של ספקים ונותני שירותים התומכים בתעשייה זו. לשילוב זה בין חברות הסטארט-אפ המקומיות, מרכזי הייצור והפיתוח של חברות גלובליות, גופים ממשלתיים וחממות טכנולוגיות יש משקל רב בהתפתחות מהפכת  ה- Industry 4.0 בישראל ויצירת עתיד חדש לכולנו.

על רקע זה החליטה  KLA להתבונן בצורה מושכלת בכל ההיצע  של עולם ה- Industry 4.0 ולבחון אילו כלים או תחומים יכולים  לסייע לה ליצור שינוי משמעותי בתהליכי הייצור והגדלת הפריון  ובחרה בשלב ראשון להתמקד בשני אספקטים של “הנפט החדש” בתעשייה: ניהול ידע וניהול מידע.

שימוש במכשירים חכמים לשיתוף ידע עם העובדים.
קרדיט: צילום יח”צ

הקורונה זרזה שילוב של סרטוני הדרכה להתקנה ותחזוקה של מכונות

אחד האתגרים העיקריים שמלווה את תעשיית השבבים בשנים האחרונות  הוא מזעור הרכיבים עד כדי ננומטרים ואנגסטרומים בודדים, דבר המשפיע באופן ישיר על רמת המורכבות והמקצועיות הנדרשת מגופי הייצור והשירות בענף והתייעלות תפעולית היא המפתח לשימור רמת ייצור גבוהה.

על רקע זה, התבוננו  בהבדל  בין צריכת ידע ונסיון בעולם האזרחי לבין צריכת ידע  בעולם התעשייתי. בעולם האזרחי, אנו לומדים על ביצוע משימות חדשות באמצעות הדיגיטל ומצפים  לקבל מידע נגיש, מהיר, מדויק וממוקד מהאינטרנט, מאפליקציות שונות וכן הלאה. בעולם התעשייתי לעומת זה, חברות רבות עדין משתמשות בפרוצדורות ארוכות, מסמכים מסורבלים או ביצוע הכשרות תוך כדי עבודה, בדיוק  כפי שנהגו לפני 20 שנה. הפער הגדול בין שני העולמות איפשר לנו הזדמנות לעשות שינוי אמיתי בצורה בה העובדים שלנו יוצרים וצורכים ידע, משתפים ומנהלים אותו.

הדרכה מרחוק באמצעות מציאות רבודה, סרטוני וידאו והדרכות וירטואליות.
קרדיט: צילום יח”צ

כחברה גלובלית עם למעלה מ- 10,000 עובדים בפיזור גיאוגרפי נרחב  וקצב שינוי גבוה אחת המטרות הראשונות שלנו היתה להנגיש  את הידע לעובדים באמצעות שימוש יעיל יותר במכשירים חכמים כגון טלפונים, טאבלטים, משקפי VR/AR וכדומה. בנוסף, החלטנו להגדיל את השימוש בסרטוני הדרכה המבוססים על גישת הלמידה הקוגניטיבית. גישה שהוכיחה כי למידה אפקטיבית יותר נוצרת על ידי שימוש במספר חושים במקביל, כגון: ראייה, שמיעה, אינטראקציה עם התהליך וכו’.  ערכנו סרטוני הדרכה מקצועיים ומתקדמים, מותאמים למובייל וכוללים שימוש במשקפי VR/AR אשר הופכים את תהליך הלמידה לאינטראקטיבי, אינטואיטיבי ומהנה. לראיה, העובדים חוזרים לצרוך את הסרטונים שוב ושוב.

התחלנו לעבוד על הפרויקט לפני כשנה וחצי אבל הקורונה היוותה זרז משמעותי. ברגע שחדלו הטיסות  ובוטלה האפשרות לשלוח מדריך לבצע הדרכה מקצועית באחד ממרכזי ההדרכה שלנו בעולם הבנו שצריך לשנות גישה ולהתחיל להשתמש בסרטוני ההדרכה אשר על פיתוחם שקדנו כבר קודם. ההטמעה של הסרטונים בחיי החברה היא מהירה מאד ומאפשרת לנו להמשיך ברצף הפעילות העסקית ללא כל הפוגה. כך, הדרכנו  אנשי שטח שלנו במזרח הרחוק להתקין מכונות חדשות לחלוטין באתרי הלקוחות ובהצלחה יתרה. במסגרת ההתנסות בחודשי הקורונה מצאנו  כי הסרטונים הגדילו את הפרודוקטיביות שלנו בצורה ניכרת, עלויות הנסיעה נחסכו, תהליך הלמידה התקצר משמעותית ואיכות הביצועים השתפרה.

חשוב לזכור כי מעבר לתקופת הקורונה יש במהלך זה מחשבה גם על הדור הבא של העובדים שלנו, דור הטיקטוק והאינסטגרם שעבורו סרטוני הדרכה אינטראקטיבים מסוג אלו שאנו מפתחים כעת הם הדרך העיקרית לצרוך ידע.

האנלטיקה של המידע של היום תשפיע על פיתוח הדור הבא של המוצרים

הנושא השני שהחלטנו לאמץ קשור בניהול מידע. כחלק מהתבוננות פנים-ארגונית על תהליכים שונים בחברה זיהינו כי יש מידע רב שמצטבר  ממקורות שונים, כגון: מידע מספקים, מידע ממכונות בזמן הפיתוח שלהן, מידע ממדידות המתבצעות כחלק מהכשרת המכונה למשלוח ועוד. כך הבנו כי אם נאגור את המידע בצורה מושכלת וננתח אותו נוכל להשתפר ולהתייעל.

על רקע זה פיתחנו  מערכת פנימית המאפשרת אוטומציה והטמעה של טכנולוגיות חדשות לניתוב, דיגיטיזציה וניהול מידע, וכן יישום שיטות מתקדמות שלData Analysis . מהתנסות ראשונית במערכת הבחנו בפוטנציאל הגבוה הטמון במידע שאספנו שיאפשר לנו לשלוט בצורה חכמה יותר על תהליכים שונים בתפעול ובניהול הספקים.

הטכנולוגיות החדשות בתחום מאפשרות לנו לבצע את הפעולות ביתר קלות ומוסיפות מימד של אוטומציה וניתוח מידע בצורה אפקטיבית ופרואקטיבית, כמו למשל, זיהוי תזוזות חשודות ברמת המכלול והתראות על בעיות פוטנציאליות. במקביל אנו בונים יכולות לחיזוי בעיות עתידיות, מודל קורלציות בין רכיבים שונים במערכות שלנו ויכולת השפעה על פיתוח הדור הבא של המוצרים שלנו.

לסיכום, שילוב והטמעה של טכנולוגיות חכמות כחלק מן המהפכה התעשייתית הרביעית יגבירו את ההתייעלות התפעולית ועשויים אף לשפר את כושר התחרות של התעשייה הישראלית בעולם ולהבטיח את שרידותה. חברת המחקר דלויט מעריכה כי הטמעה של טכנולוגיות חכמות יכולה להגדיל את התוצר המקומי בכ-25 מיליארד ₪, עד 2025. למדינת ישראל ולתעשיינים הגדולים, ביניהם גם חברת KLA, יש אחריות להשקיע ולפתח את עולם התוכן של Industry 4.0 כי רק באמצעות חדשנות ושיתוף פעולה נוכל להמשיך את הצמיחה הכלכלית של המדינה בשנים הקרובות.

מה לפנינו? מהפכת ה- Industry 4.0 טומנת בחובה עוד הפתעות רבות, הנה מספר דוגמאות:

  1. מעבר משרשרת הערך המסורתית של מפעל הכוללת את חוליות הפיתוח – התכנון – האספקה – הייצור – ההפצה והמכירה, לרשת ערך דיגיטלית בה החוליות מתחברות בצורה לא לינארית, אלא כזו שמשרתת את המטרות העסקיות של המפעל.
  2. גמישות בטיפול, תזמון ושימוש במכונות הייצור, כולל למשל, סימולציות וניסויים זריזים על קו הייצור יקצרו את זמן ההגעה לשוק.
  3. אינטגרציה בין יכולות רובוטיות ואנושיות כולל מעקב דיגיטלי אחר ביצועים ושיפור השירות והתמיכה ללקוחות, עם תמיכה טכנית מרחוק או פלטפורמות לשירות עצמי.
  4. אופטימיזציה בניהול משאבים כגון ניהול מלאי באופן חכם באמצעות שליטה על היקפי הייצור, צריכת אנרגיה ועוד.

שלומי בן ברוך, דירקטור השקת
מוצרים חדשים בחברת .KLA
קרדיט: צילום יח”צ


שלומי בן ברוך, דירקטור השקת מוצרים חדשים בחברת KLA

תגובות סגורות