על מנת להחזיר את העובדים לעבודה מהמשרד, מהבית או בצורה היברידית על המנהלים בארגונים להחזיר את האמון לעובדים באמצעות אספקת נתונים ועקביות בהחלטות
בישראל, כמו מדינות רבות אנו ממשיכים לנוע בשטח לא מוכר גם כשאנו נכנסים לשנה החדשה. התנאים והמציאות משתנים, אנו נכנסים ויוצאים מסגרים ועסקים מהרהרים בזהירות רבה על יכולתם לחזור לעבוד בבטחה במשרד.
ככל שהמגפה מתפתחת ברחבי העולם בשנת 2021, עם תוספת המוטציות של הנגיף יחד עם מבצע החיסונים הנרחב מתרחב תפקידם של המנהלים. תפקידם כבר לא מסתכם רק בשורת הרווח של החברה, אלא הם הפכו להיות אמונים בפעולתם ואחריותם לבריאות העובדים, בטיחותם ורווחתם.
בתקופות אלה, קבלת החלטות שקולות ומקיפות חשובה מתמיד לעובדים על מנת לשמור על האמון – במיוחד כשמדובר בפתיחה ובסגירה בטוחה של מקום העבודה. לכן חיוני למצוא את האיזון הנכון בין עבודה מהבית לעבודה מהמשרד. האמון במעסיקים הוא בעל חשיבות עליונה, שכן עובדים מבקשים ביטחון.
בתחילת שנת 2020, כאשר הגל הראשון של הקורונה היכה ברחבי העולם, חברות מיהרו בין לילה להעביר את כוח העבודה למשרד הביתי. זה האיץ דרמטית פרויקטים של טרנספורמציה דיגיטלית בעסקים, כאשר השקעות ב- IT אומצו במהירות ותועדפו בצורה קריטית. אך רבים מהארגונים פשוט לא היו מוכנים, וחלקם מצאו את עצמם חזרה עובדים במשרד גם כשהמגפה גברה. כשם שקצב הפצת הנגיף השתנה בין מדינות שונות בעולם, כך גם גישות הטיפול במשבר ונכונות העובדים לחזור לעבוד מהבית השתנו.
באירופה לדוגמה, על פי המחקר של מורגן סטנלי, בעקבות הגל הראשון של המגיפה, כוח האדם בבריטניה דורג במקום הראשון בסירובו לחזור לעבודה במשרד. רק שליש (34%) מעובדי ה”צווארון הלבן” חזרו למשרדים עד אמצע יולי. בהשוואה ל-83% אחוז מהעובדים בצרפת ו-76% באיטליה שחזרו.
הפער בין בריטניה למדינות אחרות באירופה יוחס בין השאר לחוסר האמון הכללי של הציבור האנגלי במנהגים בעקבות מסרים מעורבים ושינויים תכופים בתקנות. המנהלים בתורם נאלצו לפרש מידע זה ולקבל החלטות משלהם לגבי חזרה לאסטרטגיות עבודה ומובילים בדרך כלל לגישות זהירות יותר, שלא לדבר כמובן על הנוחות של עבודה מהבית והעדפה הולכת וגוברת למודלים של עבודה היברידית- מספר ימים מהבית וחלק מהמשרד.
למרות שזו עשויה להיות נקודה רלוונטית יותר עבור מדינות מסוימות ולא אחרות, לא ניתן לזלזל בחשיבות האמון כשאנו חווים משבר בסדר גודל כזה – במיוחד במקרה זה כאשר ההחלטה לעבוד מהבית או מהמשרד משפיעה על רווחת העובדים משפחתם והסביבה. בתוך המגיפה הזו, וכעת בגל השני והשלישי ברחבי אירופה, מנהלים חייבים לקבל לא רק החלטות קריטיות עסקיות, אלא החלטות המעוררות אמונה ביכולת העובדים לעבוד בבטחה. שום דבר כרגע אינו חשוב יותר מהבריאות והרווחה של הסובבים אותנו.
בתקופות של חוסר וודאות, מערכות יחסים מהימנות עם העובדים מטפחות כוח ועמידות. למעשה, מחקר חדש של Accenture מדגיש את האמון כ”מטבע החדש בעבודה”. זה מאפשר לעסקים ליצור תרבויות תומכות ולפתח עסקים תוך סיוע לקהילה הרחבה. אם מסתכלים על ההשפעה של המגפה, הנתונים הסטטיסטיים מדברים בעד עצמם. לפני המגיפה, 35% ממנהלי חווית לקוח בארגונים (CXO) אימצו באופן מלא את האחריות לתמוך בצרכים הוליסטיים של אנשים. רק שישה חודשים לאחר מכן, המספר צמח ל-50%.
תובנות שמונעות מנתונים
השאלה שמאחדת את כל העסקים בתקופות חסרות תקדים כמו התקופה הנוכחית היא כיצד להחזיר או לחזק את האמון ולספק נוחות לעובדים ובסיס עבודה קבוע. כאשר נלחמים בנגיף בלתי נראה ומוצפים במידע סותר ממגוון מקורות וארגונים, אנשים זקוקים למשהו מוחשי להיאחז בו. הם זקוקים לנתונים כדי לקבל החלטות קריטיות. אך הם צריכים גם עקביות.
בהתחשב בקצב המהיר שבו הקורונה מתפשטת, קצב הפצת המגיפה יחד עם זמינות החיסונים מנחה את הגישות וההחלטה בכל אזור ואזור לכן, יש צורך בנתונים בזמן אמת על מנת לקבל החלטות מהירות, יעילות ועקביות. כאשר הסגר עדיין קיים כאמצעי למיגור המגיפה, העובדים זקוקים לאמונה ביכולתו של המעסיק שלהם לקבל את ההחלטות הנכונות ולהיות בעל הגמישות לעבור במהירות מעבודה מהמשרד לעבודה מהבית.
מדעני הנתונים של Dell Technologies בשיתוף אנשי מקצוע בתחום הרפואה פיתחו כלי ייעודי שמנתח בצורה הגיונית את כל נתוני הבריאות: מספר המאומתים, המאושפזים וכדומה עבור קבלת החלטות מושכלות שמשלבות בין בריאות בטיחות.
המטריצה פועלת על ידי איסוף הנתונים הטובים ביותר הזמינים ממקורות אמינים כמו Johns Hopkins, המרכז לבקרת מחלות וארגון הבריאות העולמי. היא משתמשת ב-15 משתנים שונים שמשוקללים כדי לחשב את ציון הסיכון עבור 182 מדינות בהן החברה פועלת. הנתונים מתרעננים באופן אוטומטי, והם נבדקים מספר פעמים ביום. בעזרתם יכולים לקבוע את הצורך ביישום של סגרים. לא זו בלבד שהכלי הזה מסייע בארגון החזרה לעבודה מהמשרד בבטחה, אלא גם עוזר לעובדים להישאר בו בבטחה.
גישות מבוססות נתונים כאלה עוזרות לקבל החלטות טובות יותר, מושכלות יותר, עקביות ובזמן אמת. אך נתונים לבדם אינם יכולים לפתור את הדילמה כיצד ומתי לפתוח משרדים בבטחה. זה דורש גישה שיתופית והוליסטית שמבטיחה כי בעלי העניין העיקריים נמצאים ב”אותו ראש”. אסטרטגיה בטוחה ומתוזמנת היטב המאפשרת עבודה מהמשרד עבור אלה שרוצים בכך, פירושה להעמיד את המתקנים הדרושים, לחבר את משאבי האנוש, מנהלי מערכות המידע, המכירות וכלל המחלקות יחדיו ולנקוט בגישה רגישה ומקבלת שמותאמת למקום העבודה הספציפי וצרכיו. גישה הוליסטית זו כבר מובנית מאוד בעסקים דיגיטליים והיא חלק חיוני מהמעבר ליכולות דיגיטליות.
ואכן, עסקים המאפשרים שיטות עבודה גמישות, עם השינויים הדיגיטליים הנחוצים ישגשגו יותר. הם יהיו בעלי חוסן. מסיבה זו, נקיטת גישה מבוססת נתונים במהלך מגיפה זו יכולה לסייע בכל המעברים בין עבודה מהבית לעבודה מהמשרד, מה שמבטיח שימור כוח העבודה ומראה לעובדים שבריאותם ובטיחותם בעלי חשיבות עליונה. זה אף יציג את המעסיק כאחראי ואמין.
לא משנה כמה מפותחות אסטרטגיות חזרה למשרד ברחבי אירופה, עבודה גמישה היא הדרך לעתיד. מקום עבודה מתפתח נחשב מחובר, גמיש, ועוזר לעובדיו היטב במהלך המשבר.
בעזרת אמון שכעת הפך למטבע בעבודה, שקיפות וייצוג מגוון של בעלי עניין ניתן לאמץ באופן מלא יישום מוצלח של שיטות עבודה גמישות. אבל כמובן, כדי לעשות את זה בצורה נכונה, חייבים להשתמש בנתונים.
ליאור פוני מנכל DELL ישראל
קרדיט צילום: אוהד רומנו
