מכיתות הלימוד, דרך הקניות און ליין ועד פגישות הווידאו שכולנו התרגלנו אליהן, השימושים בבינה מלאכותית כבר מזמן לא מוגבלים לעולם המדע הבדיוני.
קצת נתונים: בשנת 2021, הגידול בשימוש ב-AI (בינה מלאכותית) בעולם העסקים עתיד להניע מכיס לכיס במגוון גופים, ארגונים ומוסדות 2.9 טריליון דולר ולנהל 6.2 מיליארד שעות עבודה פורות ויעילות. עד 2025 תעשיית הבינה המלאכותית צפויה להיות שווה 190 מיליארד דולר, כאשר ההוצאות העולמיות על מערכות AI כבר צפויות להגיע ל-207 מיליארד דולר בשנת 2021. ההשפעה של בינה מלאכותית ורשתות עצביות על ענף הקמעונאות בלבד מוערכת בשווי של בין 400 ל -800 מיליארד דולר. מעבר לכך, על פי התחזיות, תעשיית ה-AI תהיה אחראית ליצירת 9% מכלל המשרות החדשות בארה”ב עד 2025.נתונים אלה לא מפתיעים בהתחשב באימוץ הכולל של טכנולוגיות הבינה המלאכותית בעולם העסקים. למעלה מ -35% מהעסקים משתמשים כיום ב-AI בצורה כלשהי. כמעט 85% מהעסקים רואים בהשקעה ב-AI עדיפות אסטרטגית עבורם. כמעט 90% מהעסקים שאימצו AI הבהירו כי הם משתמשים או שוקלים להשתמש ב- AI לצורך תחזיות מכירות. עד 80% ממנהלי שיווק B2B חוזים כי בינה מלאכותית מחוללת מהפכה בענף וכמעט 95% מהמנהלים אומרים כי ל-AI יש השפעה חיובית על הענף שלהם – עלייה דרמטית מאז 2018, כשרק 70% מהם אמרו זאת. גם מצד הצרכנים, למעלה מ -40% מהם מאמינים שבינה מלאכותית משפרת את חייהם בדרך כלשהי. לכל הפחות, קצת יותר מ -70% מהצרכנים טוענים שלא מפריע להם שעסקים משתמשים ב- AI אם הטכנולוגיה הזו מקלה על החיים שלהם.
תמונה 1: זואי, העוזרת האישית הווירטואלית שפותחה על ידי Harman וסמסונג, מדברת 7 שפות ומשתמשת ב- AI לסיוע לאורחי ספינות הקרוזים ברחבי העולם צילומים: יח”צ
הבינה המלאכותית כבשה את הזירה החברתית
קשה למצוא תעשייה שבה לא אומצו טכנולוגיות בינה מלאכותית. למעלה מ-95% ממשתמשי המובייל משתמשים בעזרים קוליים המופעלים על ידי AI – עד שנת 2024 צפויים להיות מעל 8.4 מיליארד מכשירים עם עוזרים קוליים – פי שניים מאשר בשנת 2021. כמעט מחצית (40%) מהאנשים משתמשים בחיפוש קולי במכשירים הניידים שלהם לפחות פעם ביום, תחום בו אפל וגוגל עדיין הכוחות הדומיננטיים עם
תמונה 2: מייסד ומנכ״ל זום, אריק יואן
צילומים: יח”צ
70% מהשוק, כשאמאזון תופסת תאוצה מאחוריהם עם 25% מהשוק. באופן משעשע, 70% מהאנשים משתמשים באסיסטנטים האלה כדי לבדוק את מזג האוויר.
תוכנת למידת המכונה של גוגל הגיעה כבר לרמות דיוק של מעל 90% – למעשה, בסביבה מבוקרת, למידת מכונה טובה יותר בקריאת שפתיים מאשר בני אדם. גוגל למעשה מעבדת למעלה מ -3.5 מיליארד שאילתות חיפוש יומיות, מתוכן 15% חדשות לגמרי. ניהול נתונים הפך לבעיה קריטית ש-AI מסייעת להתמודד איתה – 95% מהחברות מצהירות כי אי היכולת לנהל נתונים לא מובנים – שהם 90% מכלל הנתונים הנאספים כיום – מהווים בעיה עבור העסק שלהן. בעוד אחד ממוצריהם הפופולאריים של גוגל, ג’ימייל, סינון אוטומטי של ספאם וקטלוג אוטומטי של אימיילים על בסיס חשיבות עובדים באחוזי הצלחה גבוהים במיוחד. שימוש ב”תגובות חכמות” בעתיד יציע גם מיילים מוכנים אוטומטיים לשימושים שונים.
פלטפורמות המדיה החברתית – כמו פייסבוק, אינסטגרם וסנפצ’אט – מציעות מנועים חכמים במיוחד להתאמת פרסומות באופן אישי, פילטרים המסוגלים לזהות את תנועות הפנים ואפילו הצעה אוטומטית של פעולות רלוונטיות בתוך האפליקציה, כמו הצעה להזמין מונית כשאנחנו כותבים שאנחנו צריכים טרמפ, או האמוג’י הנכון שמתאים למצב הרוח שתיארנו בתגובה. בעולם הפיננסי, בינה מלאכותית מסייעת גם בבנקאות וגם ברשת במניעת הונאות, אך גם עבור הפקדת צ’קים במובייל, חישוב דירוג האשראי, המלצות מותאמות אישית וחיפוש מתוחכם אחר מוצרים רלוונטיים. נטפליקס הצליחה לחסוך מיליארד דולר כבר בשנת 2017, בזכות למידת מכונה ושימוש ב-AI.
מכוניות מונעות בינה
בתחום התחבורה, בינה מלאכותית הפכה להכרחית במיוחד, בניסיון לייעל ולשפר את כמות התנועה בכבישים. Google Maps, למשל, באמצעות נתוני מיקום אנונימיים מסמארטפונים, יכולה לנתח את מהירות התנועה בכביש בכל זמן נתון. עם רכישת Waze בשנת 2013, גוגל יכולה לשלב ביתר קלות אירועי תנועה המדווחים על ידי משתמשים כמו בנייה ותאונות. גישה לכמויות עצומות של נתונים המוזנות לאלגוריתמים שלה פירושה שגוגל יכולות להפחית נסיעות על ידי הצעת המסלולים המהירים ביותר לעבודה וממנה. חברות כמו Uber ו-Lyft כבר משתמשות ב-AI למניעת הונאות, חישוב מיקום האיסוף הטוב ביותר וחישוב זמני הגעה, ועתידות להשתמש בה עוד יותר לצמצום הצורך בהגדלה זמנית של המחירים כדי להתמודד עם עלייה בדרישה למוניות. השימוש הוותיק ביותר בתחום שייך דווקא לתעשיית התעופה, בה טייס אוטומטי הנסמך על בינה מלאכותית נמצא בשימוש כבר שנים רבות. בעתיד, AI תקצר נסיעות עוד יותר באמצעות מכוניות בנהיגה עצמית שמביאות עד 90% פחות תאונות, שיתוף נסיעה יעיל יותר כדי להפחית את מספר המכוניות בכביש עד 75%, ורמזורים חכמים הפחת את זמני ההמתנה ב -40% ואת זמן הנסיעה הכולל ב -26% במחקר פיילוט. מכוניות אוטונומיות, המופעלות על ידי AI, צפויות להפוך למציאות אפילו בעשור הקרוב.
״מרבית הוויכוח סביב אימוץ טכנולוגיות חכמות נסוב סביב הדורות שנולדו כבר לתוך העידן הדיגיטלי, דוגמת המילניאלס ודור Z״, אומרת מיכל גבע, מנכ״לית חברת האוטו-טק HARMAN ישראל שמפתחת טכנולוגיות מקושרות לתעשיית הרכב העולמית. ״כדי להגיע לקהלי היעד האלה, כך לפחות רווחת הסברה, צריך לעשות שימוש תדיר במושגים ובעולם החוויות וההתנסויות שהצעירים רגילים אליהן. אבל, תוך כדי, אסור לשכוח את דור הבייבי-בומרס המתבגר, אותו דור שאולי יהיה גם הדור הראשון להתנסות בחלק מהטכנולוגיות, כדי לטפל בבריאותו, כדי לסייע לו להתנייד ממקום למקום. צרכנים מבוגרים הם חלק לא מבוטל מקהל ההולך וגדל שצמא לפתרונות שמונעים בבסיסם על ידי טכנולוגיות חכמות״.
תמונה 3: בינה מלאכותית מאפשרת למשתתפי פגישות וידאו להשתמש
ברקעים וירטואליים ועד שלל פילטרים שתורמים לחווייה הסופית
צילומים: יח”צ
במכוניות, לדוגמה, אומרת גבע, אמצעי בטיחות מתקדמים, דוגמת ניטור ׳נקודות מתות׳, או בקרת שיוט אדפטיבית, מפחיתים בתורם את הסכנה שבהתנגשות. טכנולוגיות מתקדמות אף יותר, כמו חגורות הבטיחות החכמות, שיוכלו לזהות האם נהג או נוסע סובלים מהתקף לב, או מצב מסכן חיים אחר, יהפכו נהיגה של קשישים לבטוחה יותר. ״אין ספק שדור הבומרס בהחלט כאן כדי להפוך ל׳מאמצים המוקדמים׳ של לא מעט טכנולוגיות חדשות. אותם מבוגרים גם יגלו עניין רב בטכנולוגיות שיאפשרו להם להמשיך וליהנות מעצמאות,. כך למשל, סביר שהם ימצאו עניין רב בשימוש בעוזרים קוליים ובהפעלה קולית של מערכות, נתון שיביא לשוק גדל והולך של יישומים שישנו את הדרך בה אנו חושבים על AI ותפקידה בחיינו״.
בעולם החינוך נראים כבר שימושים רבים לבינה מלאכותית – בודקים אוטומטיים של העתקה במטלות ומבחנים, קוראים אוטומטיים של חיבורים שמסייעים במתן ציונים יעיל יותר ובעתידץ.
