LEXI הוא הלוויין הראשון בעולם שתוכנן מראש עם יכולות לתדלוק בחלל. על פי ההסכם הראשוני בין אסטרוסקייל לבין OrbitFab, תחנת התדלוק החללית תספק לצי הלוויינים המתוכנן של אסטרוסקייל כ- 1000 ק״ג של Xenon ובכך יגדל משמעותית היקף הפעילות של הלוויינים וטווח ההגעה שלהם.
חברת אסטרוסקייל, מובילת השוק בשירות לוויינים וקיימות מסלולית ארוכת טווח וחברת Orbit Fab, ספקית שירותי תדלוק בחלל, חתמו על הסכם מסחרי, במסגרתו צי לווייני ה-LEXI של אסטרוסקייל (Life Extension In-Orbit) המיועד למשימות הארכת חיים של לוויינים בחלל, יוכל ליהנות משירותי תדלוק מ׳תחנות דלק חלליות׳ שתספק חברת Orbit Fab LEXI הוא הלוויין הראשון בעולם שתוכנן מראש עם יכולות לתדלוק בחלל. בימים אלה עובדת אסטרוסקייל על פיתוח ממשק תדלוק חדש ובמקביל על פיתוח יכולת ההתחברות בחלל.
על פי ההסכם הראשוני בין החברות, תחנת התדלוק החללית של Orbit תספק לצי הלוויינים המתוכנן של אסטרוסקייל כ- 1000 ק״ג של Xenon ובכך יגדל משמעותית היקף הפעילות של הלוויינים וטווח ההגעה שלהם. ״זהו רגע מכונן עבור שוק השירותים בחלל״, אומר רון לופז, נשיא אסטרוסקייל ארה״ב. ״ההסכם בין החברות מחזק את הערך המוסף עבור הלקוחות שלנו ויצמיח מודלים עסקיים חדשים בין חברות שונות המספקות שירותים בחלל״.
לוויין ה- LEXI מתוכנן להגיע למסלול גיאוסינכרוני בחלל (״GEO״ – גובה 35,786 ק״מ מעל קו המשווה של כדור הארץ) בשנת 2026 והוא יספק שירותי הארכת חיים ללוויינים של מפעילים מסחריים, לממשלת ארה״ב ולמדינות נוספות מרחבי העולם. בין השירותים: שמירה במסלול ובקרה, תיקוני ניווט, מיקום מחדש ועד פינוי לוויינים תקולים לאתרי ״מזבלות חלליות״.
״זהו רגע היסטרי גדול עבור תעשיית החלל והוא מדגים את הצורך ביכולות תדלוק בחלל״, אומר דניאל פבר, מנכ״ל Orbit Fab. ״יש ביקוש גובר לאספקת שירותים בחלל. ההסכם בין החברות הוא ראשון מסוגו בתעשיית החלל והוא יאפשר לנו לבנות ולפתח את ״תחנות הדלק המעופפות שלנו. אנו מתחייבים מראש לספק את הדלק במחיר ׳פיקס׳ ואסטרוסקייל מתחייבת לרכוש את הדלק מאיתנו״.
Orbit Fab מתכננת לפרוס עשרות מיכלי דלק ומעבורות חלל מתדלקות תוך חמש עד עשר השנים הקרובות הן במסלול לווייני נמוך (״LEO״) והן במסלול גיאוסינכרוני (״GEO״). שתי החברות אף בוחנות שיתוף פעולה נוסף לכיוון הרחבת השוק כולל ביכולות לשנע דלק ממכליות חלל ללוויינים תפעוליים. שתי מעבורות/תחנות הדלק המעופפות הראשוניות ייצאו לדרכן בשנת 2023.
שאלה של קיימות
שאלת הקיימות כבר מזמן לא מוגבלת לגבולות שטח כדור הארץ. מזה 14 מיליארד שנים, למעשה, מאז המפץ הגדול, ועד שנת 1957, החלל כולו היה נקי מהתערבות אנושית. בסתיו של אותה שנה, נפל דבר ובחלל החיצון החלו גם להופיע הגופים הראשונים מעשה ידי אדם: הספוטניק 1 היה הראשון ומי שלמעשה פתח את עידן החלל. הספוטניק הקיף את כדור הארץ במסלול אליפטי ואחרי 3 חודשים הוא חזר בחזרה לכדור הארץ ממנו שוגר על ידי ברית המועצות. שנה אחר כך שיגרה נאסא את ה-Vanguard. הקשר איתו נותק אחרי זמן מה אבל שרידיו עדיין שם למעלה. מאז אותה שנה האנושות לא עצרה – מעל עשרת אלפים לוויינים שוגרו לחלל ומתוכם, מעריכים המומחים, פעילים כיום רק כ- 2,700. כל השאר הוחזרו לכדור הארץ או שהם מושבתים ולא שימושיים. הלוויינים הראשונים ששוגרו לא צוידו באמצעים לחזרה לכדור הארץ כאשר הדלק שעליהם אוזל, או כשמשימתם הסתיימה, והם ימשיכו לנוע במסלולם. לוויינים כאלה גם עשויים להתפרק לחלקים, או בהיותם לא נשלטים, להתנגש באחרים וליצור ענן חלקיקים נוסף.
תמונות: תחנת הדלק החללית של אורביטפאב
קרדיט: אסטרוסקייל/אורביטפאב
אמנם בשנים האחרונות אומצה על ידי מדינות שונות מדיניות שמכתיבה חזרה של האובייקטים לאטמוספרה בתוך 25 שנה מתום פעולתם של הלווינים המצויים במסלול נמוך, כדי שישרפו שם – אך אלפי לוויינים לא פעילים יישארו “לנצח” כשהם משייטים למעלה למעלה בחלל, ומהווים מעבר ל״פסולת חלל״, גם סיכון מאד גבוה לאסטרונאוטים ולחלליות לא מאוישות. זאת מעבר לעוד אינספור החלקים הגדולים יותר או הפחות, שאריות של התפרקות, פיצוצים מקריים ושאר זבל מתכתי. אסטרופיזיקאים מוערכים כמו דון קסלר וניקולאס ג׳והנסון הזהירו על חשיבות הטיפול בבעיה. קסלר אפילו העריך שבשנות ה-20 של המאה ה-21, הסכנה של הפסולת תגדל פי 10 והיא אף תהיה מסוכנת מזו של מטאורים שיצנחו אל כדור הארץ.
אריה הזלבנד, מנכ״ל אסטרוסקייל ישראל קרדיט: עמי ארליך
“הכמות של פסולת החלל הולכת וגדלה והחשש הוא שנגיע למצב שדומה לתגובת שרשרת גרעינית״, אומר אריה הלזבנד, מנכ״ל אסטרוסקייל ישראל. ״מעבר לכמות מסוימת של חלקיקים, ייווצרו התנגשויות וכל התנגשות תיצור עוד חלקיקים שייצרו עוד התנגשויות וכן הלאה… תרחיש כזה עלול להפוך אזורים שלמים בחלל סביב כדור הארץ לבלתי שמישים. לפני ארבע שנים אמרתי בכנס של האו”ם שאם כל סוכנויות החלל יקדישו 1% מהתקציב השנתי שלהם לפינוי זבל חללי, זה יביא אותנו למצב שבו כמות הזבל תישאר קבועה לפחות, ולא תביא לסיטואציה כזו”, הוא אומר, “אם רוצים להשתמש בחלל — צריך לנקות אותו. כמו כל דבר אחר. אין ברירה אחרת. מדובר במשאב טבע שאינו מתחדש – שמירה על כדור הארץ אינה אפשרית בלי שמירה על החלל באמצעות טכנולוגיות מבוססות חלל”.
לדברי הלזבנד, יזם ומראשוני תעשיית החלל בישראל, ההסכם האחרון עם Orbit Fab מייצג צעד משמעותי בכיוון זה – הטכנולוגיה החדשנית של שירות ללוויינים במסלול תאפשר מהפיכה באופן השמרני בו מנוהלים עד עתה ציי לוויינים בחלל. ההסכם מאפשר לנתק את הקשר שבין גודל הלוויין בזמן השיגור לכמות הדלק שיוכל להשתמש בו במשך חייו, כך שלוויין קטן יותר יוכל לספק הרבה יותר שירותי הארכת חיים במסלול, וללוויינים כבדים יותר.
