שכבת הסטרטוספירה שנמצאת מתחת לאטמוספירה בגובה שבין 20 ל 100 ק”מ מכדור הארץ, קורצת מאד לתעשיות המטוסים והחלל. זו שכבה שיחסית לא צפופה בכלי טיס, והעובדה שהיא קרובה לחלל, מאפשרת חשיפה גדולה ואפקטיבית יותר לקרני השמש. זו הסיבה שארצות הברית, סין ואירופה נמצאות במסלולי פיתוח מתקדמים של מל”טים סולאריים. פלטפורמות שיכולות לשהות באוויר חודשים ובעתיד הקרוב, אולי אפילו שנים.
ב 18 באוגוסט השנה חגגו צבא ארצות הברית וחברת איירבאס הישג משמעותי , שהיית מטוס ללא טייס באוויר במשך חודשיים שלמים. היעד הבא בתכנית היה לשבור את השיא של שהייה רציפה של מטוס באוויר, שעמד על 64 ימים ו 22 שעות. אלא שדווקא ביום ה 64 של משימת ה 8Zephyr בשמי אריזונה, המפעילים איבדו איתו קשר והוא החל לאבד גובה עד שהתרסק על הקרקע.
“אחרי 64 ימים של טיסה יציבה בגובה רב , ה 8Zephyr חווה כשלים טכניים שסיימו את המשימה ” נאמר בהודעה הרשמית של הצבא האמריקני. ההודעה לא בכדי, לא מזכירה את המילה התרסקות. “באירוע לא היו נפגעים והמומחים שלנו מנתחים עכשיו יותר מ 1500 שעות של נתונים שנאספו במהלך השהות שלו בסטרטוספירה. הניסיון והידע הרב שנצבר במהלך המשימה הזו ישרת ללא ספק את הצבא האמריקני בפיתוח פלטפומרות הטסות בגובה רב”.
האתר האמריקני simple flight שניטר את הניסוי דרך מעקב אחרי מסלול המטוס פירסם מיד אחרי ההתרסקות כי רוב הניסוי נעשה בחלקים הדרומיים של ארצות הברית בגובה טיסה שנע בין 70,000 ל 60,000 רגל – 23 ו 20 ק”מ בהתאמה. ביום האחרון של הטיסה ה 8Zephyr נראה מעל מדבר אריזונה, באמצע הדרך בין באחה קליפורניה ופניקס בגובה לא שגרתי יחסית של 45,000 רגל, כשהוא מבצע תמרון בצורת S במהירות של כ 60 קשר. הנתונים הללו יכולים להעיד כי הצוותים זיהו את הבעייה במטוס אבל לא הצליחו להעלות אותו לגובה השיוט הרגיל. מיד לאחר התמרון החד הוא החל בצלילה חדה לקרקע כשהוא מאבד גובה של 1500 מטר בדקה.
“אנחנו מנתחים את השעות האחרונות של הטיסה כדי להבין מדוע היא הסתיימה כך” אמר מייקל מונטלון מצוות הפיתוח של פרוייקט ה Zephyr מטעם הצבא האמריקני. “ולמרות הנסיבות שבהן המשימה הזו הסתיימה, צברנו ידע וניסיון רב בהרבה תחומים בהפעלת פלטפורמות סולאריות לא מאויישות בגבהים הללו. זה כולל נתונים רבים על הפעלה, תקשורת, מיקום וניווט”.
ה 8Zephyr נבנה כמטוס קל מאד , 75 ק”ג, עם מוטת כנפיים של 27 מטרים, שעליה הונחו הפאנלים הסולארים לקליטת קרני השמש. המטוס שמשייט בשכבת הסטרטוספירה , נחשף שם לעוצמת קרינה חזקה יחסית, מה שמגביר את יכולת הניצול האנרגטית. במהלך הלילה ה 8Zephyr טס על סוללות שהוטענו במהלך היום, עם יתירות אנרגטית ללפחות עוד יממה של שהייה באוויר. הטיסה בגובה הרב מאפשרת לו יציבות יחסית בשל העובדה שהוא לא נתקל בתופעות מזג אוויר שונות שמתרחשות קרוב לפני הקרקע, כמו: רוחות, עננות או סערות.
ה Zephyr 8 צילומים : Airbus
במשימה הנוכחית שלו ה 8Zephyr המריא מבסיס הניסויים של הצבא האמירקני ביומה אריזונה לטיסה ראשונה מעל אזורים מגוונים, כמו מים ( מעל האוקיינוס), טיסה בנתיבי טיסה בינ”ל צפופים והסתמכות על תקשורת לווינים בלבד משלוש תחנות קרקע שונות : יומה – אריזונה, האנטסוויל – אלבמה ופארנבורו – בריטניה. בדרך הוא שבר את שיא השהייה למל”ט באוויר שעמד קודם לכן על 26 ימים, כשהוא עובר מרחק של יותר מ 55,500 ק”מ. בעקבות ההתרסקות הוחלט בצבא האמריקני לדחות בשלב הזה את כל ניסויי הטיסה בשנה לפחות.
מטרת הניסוי מבחינת ה ARMY היא לבחון פלטפורמות תצפית ותקשורת בשכבת הסטרטוספירה, שנחשבת לצפופה פחות בהשוואה לחלל ולגובה הנמוך והבינוני מעל פני הקרקע. שימוש בפלטפרומות בגבהים הללו יכולות להיות תחליף מבצעי ללוויני תצפית ותקשורת שסביר להניח ישובשו במהלך עימות עתידי עם סין או רוסיה. פתרון נוסף שנבחן בשנים האחרונות לשכבת הסטרטוספירה הם בלוני הליום גדולים בעלי יכולת ניהוג וכיוון שישאו עליהם מתע”די תצפית, סימון ותקשורת. שתי הפלטרפומות הללו, מל”טים ובלונים, נמצאות עדיין בשלבי פיתוח.
אלא שארצות הברית היא לא המדינה היחידה שמתעניינת ב Zephyr 8. ממשלת יפן חתמה גם היא בתחילת חודש נובמבר האחרון על הסכם מחקר ופיתוח עם איירבאס. על פי הודעת החברה היפנים מבקשים לבדוק אפשרות של פריסת רשתות תקשורת מתקדמות בסטרטוספירה בנוסף לרשתות לווינים. “היכולת להציב משדרי תקשורת דור 5 בסטרפטוספירה היא כמו לשים מגדל תקשורת באוויר”, אומר סאמר חאלאווי, מנכ”ל Airbus HAPS , חברת הבת של איירבאס שבמפתחת את ה Zephyr. “זה פתרון ירוק, זול וחדשני שיכול לשפר באופן משמעותי את פריסת התקשורת בעולם”.
מי שעוד נושאת עיניים לשכבת הסטרטוספירה היא סין. יצרנית המטוסים הממשלתית AVIC, הודיעה בתחילת חודש ספטמבר האחרון על ניסוי טיסה מוצלח של מטוס סולארי מדגם Qimingxing , כוכב הבוקר בתרגום ישיר לעברית. ה Qimingxing מצוייד בשישה מנועים חשמליים, ובדומה ל Zephyr 8 הפאנלים הסולאריים מורכבים על כל החלק העליון של הכנף. ” ה Qimingxing הוא למעשה חצי לווין בשל היכולת שלו לטוס בגבהים של יותר מ 20 ק”מ “, אמר ז’ו שאנג לי, המהנדס הראשי של הפרויקט לעיתון CHINA DAILY. “הייעוד שלו מבחינתנו מגוון מאד: מעקב אחרי מפגעי מזג אוויר, מיפוי, תקשורת חליפית לקווי לווין, פיקוח אטמוספירי קרוב וכל משימה שניתן לנהל מהגובה הזה. המטוס נבנה מחומרים מרוכבים, כך שהמשקל הבסיסי שלו נמוך יחסית”. על פי ההודעה הרשמית הסינית הטיסה ארכה רק 26 דקות ומעבר לכך לא נמסרו פרטים.
תמונת כותרת: ה Zephyr 8. צילומים : Airbus
